הצגת המקור של הדף "הדחה לפני ואחרי מליחה"

{{מקורות||חולין קיג א|||יורה דעה סט א}}
== דין הגמרא ==
ה'''גמרא''' (חולין קיג א) מביאה דברי שמואל האומר שאין הבשר יוצא מידי דמו, אלא אם כן מולחו יפה יפה '''ומדיחו''' יפה יפה.
<BR/>וכן אומר שם רב הונא שצריך למלוח ואחר כך להדיח. ומה שאמרה ה'''ברייתא''' שיש להדיח, למלוח ואז שוב להדיח, כלומר הדחה לפני ואחרי מליחה, מסבירה הגמרא שזה מדובר כאשר השוחט לא הדיח את הבשר לאחר השחיטה. אך אם השוחט עצמו הדיח לאחר השחיטה, אין המולח צריך להדיח שוב אלא רק לאחר מליחה.
<BR/>נמצא מדינא דגמרא שיש להדיח את הבשר קודם המליחה ולאחר המליחה.

== טעם ההדחה שלפני המליחה ==
ה'''ריטב"א''' (ד"ה אמר שמואל) מסביר שטעם ההדחה שקודם המליחה היא מפני שלפעמים יש דם יבש על פני הבשר, ואם לא מדיחנו קודם, יבוא המלח ויבליע את אותו הדם היבש בתוך הבשר. וטעם זה מקורו ב'''רא"ה''' (בדק הבית ג ג). וכן כתב ה'''סמ"ק''' (רה).
<BR/>ומביא הריטב"א עוד פירוש, שאפילו אם אין דם על פני הבשר, יש להדיחו תחילה לפי שאין המלח מפליט את הדם הבלוע, אלא אם כן מרכך הבשר ומרטיבו תחילה. כן היא דעת ה'''ר"ן''' (מב א ד"ה אין הבשר), וכן פירש '''רבנו יהונתן''' על הרי"ף, שאם לא ידיח תחילה, המלח לא יהיה נימוח ולא יכנס בבשר. וכן כתב ה'''ריבב"ן'''.
<BR/>וב'''פסקי הרי"ד''' (קיג א) הביא שני הפירושים.

== חיתוך לאחר הדחה ==
כתב ה'''מרדכי''' (חולין חולין תשכא) שאם הטבח הדיח את הבשר, ולאחר מכן חתך אותו לחתיכות קטנות יותר, צריך לחזור ולהדיחו, לפי שדוחק הסכין מפליט את הדם.
<BR/>כתב ה'''ש"ך''' שדין זה הוא דווקא לטעם שההדחה היא כדי לנקות את הדם, אבל לפי הטעם שהוא משום ריכוך הבשר, אין צריך להדיחו שוב.