הצגת המקור של הדף "הפסקה בקריאת שמע"

{{מקורות|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13a.16-21 ברכות יג ע"א]|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13b.26-14a.6 ברכות יג ע"ב], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.14a.20-14b.10 ברכות יד ע"א], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.21b.2-7 ברכות כא ע"ב]|[https://www.sefaria.org.il/Jerusalem_Talmud_Berakhot.13b.1 ירושלמי ברכות יג.]|[https://www.sefaria.org.il/Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.15-16 קריאת שמע ב טו-טז]|[https://www.sefaria.org.il/Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66 או"ח ס"ו]}}
מתי מותר לאדם הקורא קריאת שמע להפסיק כדי לומר שלום ולהשיב או כדי לומר דברים שבקדושה? בשביל מה מותר להפסיק?

==הדין במשנה ובגמרא==
במשנה {{מ|ברכות י"ג ע"א}} מובאת מחלוקת תנאים - מתי מותר להפסיק במהלך קריאת שמע.
{{ש}}'''רבי מאיר:''' באמצע: משיב ושואל מפני היראה. בין הפרקים: משיב ושואל מפני היראה.
{{ש}}'''רבי יהודה:''' באמצע: שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. בין הפרקים: שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם.
{{ש}}בראשונים מוסכם ומפורש שהלכה כר' יהודה.
{| class="wikitable"
|+סיכום דעות התנאים
!
!באמצע
!בין הפרקים
|-
|רבי מאיר
|משיב ושואל מפני היראה
|משיב ושואל מפני הכבוד
|-
|'''רבי יהודה''' (וכן הלכה)
|'''שואל - יראה'''
'''משיב - כבוד'''
|'''שואל - כבוד'''
'''משיב - לכל אדם'''
|}

==הגדרת היראה==
===מחלוקת ראשונים===
נחלקו הראשונים בגדר היראה שהותרה במשנה ובגמרא,

*לדעת '''רש"י''' {{בספריא|Rashi_on_Berakhot.13a.17.4|יג ע"א ד"ה מפני היראה}}, מדובר על אדם הירא שמא יהרגנו. {{ש}} וכגון זה משמע מדברי ה'''מאירי''' {{מ|בית הבחירה יג ע"א}} וה'''רמב"ם''' {{בספריא|Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.16|הלכות ק"ש, ב, ט"ז}} שכותבים שמדובר באדם החושש מממלך או אנס וכי"ב.
*לעומת זאת, ה'''רא"ש''' {{מ|רא"ש ב, ה}} חולק ואומר שלא יתכן שמדובר באדם החושש שמא יהרגנו, כי זה פשיטא - מדובר בפיקוח נפש וודאי שצריך להפסיק. אלא מסביר שהיראה היא כמו "איש אימו ואביו תיראו" ו"מורא רבך כמורא שמים" - ולכן מדובר על ההורים ועל הרב.{{ש}} ה'''בית יוסף''' הבין מדברי ה'''רשב"א''' בתשובותיו {{מ|שו"ת הרשב"א חלק א סימן שכא}} שפוסק כמו הרא"ש ואפילו מוסיף שנחשב כל מי שגדול ממנו בחכמה.

===פסיקת האחרונים===
ה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.1|או"ח ס"ו ס"א}} <u>פוסק להקל בק"ש</u> {{מ|ולהחמיר בכבוד הבריות}} <u>כרא"ש וכרשב"א</u> - שמדובר בהוריו, רבו וכל מי שגדול ממנו בחכמה. ולא כרש"י ורמב"ם.

<u>הקשו הרבה אחרונים על דעת השולחן ערוך</u>, איך פסק כדעה הכי מקלה, שאפילו לא בטוח שהרא"ש מקל כמוה - אם יראה זה כל מי שגדול ממנו בחכמה - את מי נשאר לכבד?

*הרשב"א בחידושיו {{מ|חידושי הרשב"א, ברכות יד.}} כתב במפורש שלא כמו בתשובותיו - שמי שגדול ממנו בחכמה לא נחשב יראה אלא כבוד בלבד. ולכן קשה להניח את דבריו המפורשים בחידושים על סמך דבריו בתשובתיו.
*ה'''ב"ח''' <u>מקשה על השולחן ערוך</u>, מביא כמה תירוצים וקושיות לדעת רש"י ורמב"ם וכנגד הרא"ש והרשב"א. <u>ופוסק הלכה כרש"י ורמב"ם</u> שיראה זה מלך או אנס שירא ממנו ולא אביו אמו ורבו.

==== תירוץ דעת השו"ע ====
{{להשלים}}<br />
==הגדרת הכבוד==
נחלקו הראשונים בגדר הכבוד המובא במשנה:

*לפי '''רש"י''' {{בספריא|Rashi_on_Berakhot.13a.17.2|י"ג. ד"ה מפני הכבוד}} - <u>אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום</u>.
*לפי ה'''רמב"ם''' {{בספריא|Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.15|ק"ש פ"ב הט"ו}} - מי שהוא חייב בכבודו, כמו אביו ואמו.

<u>באחרונים הוסכם שפוסקים '''כרש"י'''</u> שמדובר על כל אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום, וכך נפסק ב'''שו"ע'''. {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.1|או"ח ס"ו ס"א}}

==הפסקה באמצע פסוק==
בירושלמי {{בספריא|Jerusalem_Talmud_Berakhot.13b.1|ירושלמי ברכות פ"ב ה"א}} מובאת מחלוקת אמוראים האם מותר להפסיק באמצע פסוק או רק בתחילת פסוק: {{ציטוטון|עד כדון באמצע הפרשה ואפילו באמצע הפסוק? ר' ירמיה מדמי, ר' יונה משתעי, ר' חונה רב יוסף: ודברת בם - מיכן שיש לך רשות לדבר בם:}}

*לפי ה'''תוספות''' {{בספריא|Tosafot_on_Berakhot.13a.17.1|יג. ד"ה ובאמצע}} וה'''רא"ש''' {{בספריא|Rosh_on_Berakhot.2.5|ב ה}} מובן מהירושלמי שאפילו באמצע פסוק
*וכן מובא ב'''בית יוסף''' שר' ירמיה היה מרמז כי סבר שאסור להפסיק באמצע פסוק, אבל שאר האמוראים סוברים שמותר להפסיק באמצע פסוק - <u>והלכה כמוהם - שמותר להפסיק באמצע פסוק.</u>
*אולם בב'''מאירי''' ו'''כסף משנה''' {{בספריא|Kessef_Mishneh_on_Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.15.3|כס"מ על הלכות ק"ש ב׳ טו}}, <u>מובאת דעה שמותר להפסיק באמצע פסוק רק כשזה אמצע עניין</u> - כמו "וקשרתם לאות על ידך" - ומפסיק, אבל אבל אם אמר לדוגמה "וקשרתם לאות על ידך" - לא יפסיק. ואם הפסיק - חוזר לתחילת הפסוק.

===פסיקת הלכה===

*ה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.1|או"ח ס"ו א'}} פוסק כהבנתו בירושלמי - ש<u>מותר להפסיק אפילו באמצע פסוק</u>.
*וה'''מגן אברהם''' {{בספריא|Magen_Avraham.66.3|מג"א ס"ו ס"ג}} מביא את דעת המאירי והדעה המובאת בכס"מ ש<u>מותר להפסיק באמצע פסוק רק כשמדובר בסוף עניין ולא באמצע עניין</u>.

==הפסקה מקריאת שמע בשביל דברים שבקדושה==
===מחלוקת הראשונים===
נחלקו הראשונים האם מפסיקים מק"ש בשביל אמירת דברים שבקדושה,

*'''רא"ש''' {{מ|ב ה}}, '''תוספות''' {{בספריא|Tosafot_on_Berakhot.13b.29.1|י"ג ע"ב, ד"ה שואל מפני היראה}}, '''מרדכי''' {{מ|סי' מ}}, '''אבי העזרי''' {{מ|ח"א סי' מז}}, '''רשב"א''' {{מ|תשובה ח"א סי' תתסב}} סוברים <u>שמפסיקים</u> <ref>יש אומרים שלא חובה לעצור - אלא שמותר לעצור.</ref> בגלל שתי סברות:

#כי לא גרע כבוד שמים מכבוד אדם
#ק"ו מתפילה - לעניין תפילה יש מחלוקת האם עוצרים בשביל דברים בקדושה, ולא עוצרים מפני מלך. בק"ש שעוצרים מפני מלך - ודאי שעוצרים מפני דברים שבקדושה. ואף באמצע הפרקים מותר לעצור.

*ה'''מר"מ מרונטבורג''' {{מ|מובא ברא"ש}} סובר <u>שלא מפסיק</u>, כי לא שייך להניח שבח שמיים שהוא עוסק בה בשביל לעבור לשבח אחר. {{מ|מעין ה"עוסק במצווה פטור מהמצווה"}}

====פסיקת האחרונים====
ה'''שו"ע''' {{מ|או"ח ס"ו ס"ג}} פוסק כרוב הראשונים - ש<u>מפסיקים בפני דברים שבקדושה</u>.

===הפסקה בשביל הנחת תפילין וציצית===
מובא ב'''שיבולי הלקט''' {{מ|סי' ט"ו}} וב'''אורחות חיים''' {{מ|הל' ציצית אות כו}} ש<u>מותר להפסיק בשביל להניח תפילין וציצית</u>.
{{ש}}<u>'''ולעניין ברכה:'''</u>

*ב'''בית יוסף''' {{בספריא|Beit_Yosef%2C_Orach_Chaim.66.3.1|או"ח ס"ו ג'}}כותב ש<u>נראה לו שלא יברך עליהם עד שיגמור תפילתו ואז ימשמש ויברך עליהם</u>.
*אולם ב'''בדק הבית''' {{מ|שם}} <u>מתקן עצמו וכותב שיברך</u>, ומביא שכן כתב ה'''טור''' {{בספריא|Tur%2C_Orach_Chaim.80.1|או"ח פ'}}, ה'''רא"ש בתשובה''' ועל כן גם כותב ב'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.2|או"ח ס"ו ב'}} <u>שיניח ויברך עליהם</u>.

===להפסיק למודים===

*'''תלמידי רבינו יונה''' {{בספריא|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.7b.3|ז ע"ב ד"ה ר' יהודה}} סוברים ש<u>מותר להפסיק אף בשביל מודים</u>, <u>אבל לא יגיד את מודים</u> כדי שלא יהיה הפסק מרובה <u>אלא רק ישחה</u>. וכן סובר ה'''רשב"א''' {{מ|שו"ת הרשב"א ה ט}}
*מסביר ה'''ב"י''' בדעת '''רבינו יונה''' שהכוונה היא לא שלא יגיד כלום, שאז אין זה הפסק כלל, אלא ש<u>יגיד רק תיבת מודים ולא את כל מודים דרבנן</u>. ומביא שכך נראה מדברי '''הר"ד אבודרהם''' {{מ|עמ' פה}} ושכך פסק ב'''תרומת הדשן''' {{מ|סי' ב}}
*פסק ב'''שו"ע''' <u>שיפסיק ויאמר תיבת מודים בלבד</u>.
*הט"ז {{בספריא|Turei_Zahav_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.3|ס"ו ג'}}, ה'''עולת תמיד''' וה'''נחלת צבי''' מבארים בדעת השו"ע <u>שהכוונה ל"מודים אנחנו לך" ולא למילה "מודים" בלבד.</u>
*וכן פסקו ב'''קיצור שולחן ערוך''' <small>{{ויקיטקסט|קיצור_שולחן_ערוך_מנוקד_-_טז|ט"ז ג'}}</small> וב'''פניני הלכה''' {{מ|1=[https://ph.yhb.org.il/02-16-05/#:~:text=%D7%95%D7%91%E2%80%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D%E2%80%99%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%97%D7%96%D7%A8%D7%AA%20%D7%94%D7%A9%E2%80%9D%D7%A5%20%D7%99%D7%A9%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%95%D7%94%20%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%A0%D7%94%20%E2%80%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D%20%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95%20%D7%9C%D7%9A%E2%80%9D%20%D7%95%D7%9C%D7%90%20%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8. תפילה ט"ז ה']}} - שישתחווה ויענה "מודים אנחנו לך" ולא יותר.

===להפסיק לאמן בהאל הקדוש ובשומע תפילה===
ב'''ירושלמי''' {{מ|פ"ה ה"ו}} מובאת מחלוקת על מקרה שאדם לא התפלל שחרית ומצא מתפללין מוסף, לראות בעצמו אם יספיק לענות אמן של שליח הציבור בשביל לדעת האם לחכות או להתחיל. ונחלקו באיזה אמן מדובר - אם של שומע תפילה או האל הקדוש. ולמסקנה אין מחלוקת - אלא ביום חול צריך שיספיק לענות לאמן של שומע תפילה ובשבת לאמן של האל הקדוש.

{{ציטוט|תוכן=רִבִּי אָחָא רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא נִתְפַּלֵּל שֶׁל שַׁחֲרִית וּבָא וּמְצָאָן מִתְפַּלְלִין שֶׁל מוּסָף מִתְפַּלֵּל עִמָּהֶן. לֹא נִתְפַּלֵּל שֶׁל שַׁחֲרִית וּבָא וּמְצָאָן מִתְפַּלְלִין שֶׁל מוּסָף. '''אִם יוֹדֵעַ הוּא שֶׁהוּא מַתְחִיל וְגוֹמֵר עַד שֶׁלֹּא יַתְחִיל שְׁלִיחַ צִיבּוּר כְּדֵי לַעֲנוֹת אַחֲרָיו אָמֵן - יִתְפַּלֵּל, וְאִם לָאו - אַל יִתְפַּלֵּל.
'''בְּאֵי זֶה אָמֵן אָֽמְרוּ?''' תְּרֵין אֲמוֹרָאִין: '''חַד אָמַר - בְּאָמֵן שֶׁל הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. וְחָרָנָה {{מ|והאחר}} אָמַר - בְּאָמֵן שֶׁל שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה.''' אָמַר רִבִּי פִּינְחָס '''וְלֹא פְלִיגֵי. מַאן דָּמַר בְּאָמֵן שֶׁל הָאֵל הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת. וּמַאן דָּמַר בְּאָמֵן שֶׁל שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה בְּחוֹל.'''|מקור={{בספריא|Jerusalem_Talmud_Berakhot.4.6.6|ברכות ד' ו', באדיבות ספריא|בכותרת=כן}}}}

ומסביר ה'''מהרי"א''' {{מ|מובא בבית יוסף}} שדווקא באמנים הללו כי הם סיום חלק בתפילה, של האל הקדוש זה סיום השבח שלוש ראשונות ושל שומע תפילה זה סיום האמצעיות, ולא בקשר לאמן של הברכה האחרונה - מפני שהוא אומר אותו בעצמו אחר כך.

* ה'''סמ"ק''' {{מ|קד}} מביא מהירושלמי ש<u>מותר להפסיק גם בשביל לענות אמן על ברכת האל הקדוש ושל שומע תפילה</u>.

*ה'''בית יוסף''' חולק על הסמ"ק ואומר ש<u>הבבלי חולק על הירושלמי</u>, ולכן <u>לא מפסיקים בשביל אמירת האמן</u> וזו הסיבה שלא כתבהו הפוסקים.

====פסיקת הלכה==== 

*ה'''שו"ע''' פסק כמו שהביא בבית יוסף - ש<u>לא מפסיקים</u> בשביל אמן באל הקדוש ושומע תפילה.
*ה'''רמ"א''' מגיה עליו ו<u>מביא את דעת הסמ"ק</u> שמפסיקים גם בשביל האל הקדוש ושומע תפילה.
*וכך פסק ב'''פניני הלכה''' {{פנהל|02-16-05|תפילה טו ה}} שלמנהג אשכנזים, עונים אמן על ברכות ‘הא-ל הקדוש’ ו’שומע תפילה’, שבהן מסיימים את ברכות השבח וברכות הבקשה. ולמנהג ספרדים, דינן כשאר הברכות ולא יענה עליהן.

==הפסקה בה' אלהיכם אמת==
בגמרא {{בספריא|Berakhot.14a.21|ברכות יד.}} מובאת דעת ר' יהודה שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק, ונפסק בגמרא ובראשונים שהלכה כר' יהודה.{{ש}}
'''<u>נחלקו הראשונים בהבנת דברי ר' יהודה</u>''':

*ה'''רמב"ם''' {{בספריא|Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.17|הלכות ק"ש פ"ב הי"ז}} מפרש שלא יפסיק - <u>הכוונה כמו ש"באמצע" לא יפסיק</u>, כלומר שכן מפסיק בשביל לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד.
*'''רבינו יונה''' {{בספריא|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.8a.2|ח. מתני}} וה'''תוספות'''  פירשו שלא יפסיק - <u>הכוונה שלא יפסיק בכלל</u>. אפילו בשביל דברים שבאמצע אפשר להפסיק בשבילם.
*ה'''רא"ש''' {{בספריא|Rosh_on_Berakhot.2.8.1|פסקי הרא"ש ב ח}} <u>מסתפק ופוסק שלא יפסיק כלל</u> - <u>אלא אומר אמת ויציב ואח"כ יפסיק כמו באמצע פרק</u>, כי אין להפסיק אלא במילת אמת.

וה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.5|או"ח ס"ו ה'}} <u>פוסק כדעת הרא"ש</u> - שלא יפסיק כלל עד שיאמר אמת - ואז יפסיק כדין באמצע הפרק.

==הפסקה בשביל לעלות לתורה==
===מחלוקת ראשונים===

*'''בעל המנהיג''' אומר ש<u>מפסיקים בשביל לעלות לתורה</u>, כי זה כבוד תורה, ק"ו מכבוד הבריות ויראתם שמפסיק בשבילם.
*ה'''רשב"א''' אומר ש<u>לא מפסיקים</u> בשביל לעלות לתורה, כי זה הכבוד שלך ולא כבוד התורה, אפשר להעלות גם מישהו אחר. ולא שייך לעצור בשביל זה.

===פסיקת הלכה===

*ה'''שו"ע''' <u>מביא את שתי הדעות</u> - ו<u>פוסק הלכה כרשב"א</u> שלא מפסיקים בשביל לעלות לתורה.
*ה'''ב"ח''' {{מ|סו}} מביא ש<u>החושש לכבוד התורה</u> <u>יכול לסמוך על בעל המנהיג</u> ולהפסיק בשביל לעלות לתורה.

==ראו גם==
{{להשלים}}

*
*

==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==

*[http://ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/1372.pdf סוגיה ל: הפסק בדיבור בקריאת שמע וברכותיה], באתר ישיבת מעלה אדומים, הרב אליהו ליפשיץ
*[https://www.etzion.org.il/he/halakha/orach-chaim/prayer-and-blessings/%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%A7-%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%A2 הפסק בברכות קריאת שמע], באתר ישיבת הר עציון, הרב דוד ברופסקי
*[https://www.yeshiva.org.il/midrash/24806 הפסק בקריאת שמע וברכותיה], באתר "ישיבה", הרב ישראל שווץ
*[https://ph.yhb.org.il/02-16-06/ פניני הלכה תפילה, דיני הפסקה מפני אדם מכובד], הרב אליעזר מלמד

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קריאת שמע]] 
[[קטגוריה:קריאת שמע פרק ב]] 
[[קטגוריה:ברכות יג.]] 
[[קטגוריה:ברכות יג:]] 
[[קטגוריה:ברכות יד:]]
[[קטגוריה:ברכות כא:]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן סו]]