הצגת המקור של הדף "לא תוכל לתת עליך איש נוכרי"

{{סוגיה
|מקרא=דברים יז, טו
|תלמוד בבלי=קדושין עו ב
|משנה תורה לרמב"ם=הלכות מלכים, פרק א הלכה א
}}
'''לא תוכל לתת עליך איש נוכרי''' היא סוגיה העוסקת באיסור להמליך על בני ישראל אדם נכרי.
==מקור האיסור==
בחומש דברים (דברים יז, טו) מובא הציווי להמליך על עם ישראל מלך אשר בחר בו ה', והאיסור להמליך על עם ישראל מלך, שאינו יהודי: {{ציטוטון|שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא}}.

=== בגמרא ===
"אושפזיכניה דרב אדא בר אהבה גיורא הוה והוה קא מנצי איהו ורב ביבי מר אמר אנא עבידנא סררותא דמתא ומר אמר אנא עבידנא סררותא דמתא אתו לקמיה דרב יוסף אמר להו תנינא (דברים י״ז-ט״ו) שום תשים עליך מלך מקרב אחיך '''כל משימות שאתה משים לא יהיה אלא מקרב אחיך'''" (קדושין עו ב).

רש"י מסביר: '''כל משימות''' - מריבוייא דמשמעות דקרא קא יליף משום תשים מקרב אחיך תשים כל משימות ואפי' סנהדרי קטנה:

=== רמב"ם ===
{{ציטוטון|אין מעמידין מלך מקהל גרים אפילו אחר כמה דורות עד שתהיה אמו מישראל, שנאמר: "לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא" (דברים יז, טו). ולא למלכות בלבד אלא לכל שררות שבישראל, לא שר צבא לא שר חמשים או שר עשרה, אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות, ואין צריך לומר דיין או נשיא שלא יהא אלא מישראל, שנאמר: "מקרב אחיך תשים עליך מלך" (דברים שם), כל משימות שאתה משים לא יהו אלא מקרב אחיך.|רמב"ם הלכות מלכים, פרק א' הלכה א'}}

==ביאור האיסור==
{{ציטוטון|באמרו "שום תשים עליך מלך מקרב אחיך תשים עליך", אמרו (קדושין ע"ו:) כל משימות שאתה משים, לא יהיו אלא מקרב אחיך|ספר המצוות לרמב"ם לאו שסב}} 

{{ציטוטון|'''שורש המצוה''' ידוע, כי מהיות הממונה לראש נשמע לכל בכל אשר ידבר, צריך להיות על כל פנים מזרע ישראל, שהם רחמנים בני רחמנים, כדי שירחם על העם, שלא להכביד עולם בשום דבר מכל הדברים, ויאהב האמת והצדק והיושר, בידוע לכל שהוא ממשפחת אברהם שיש בה כל טובות אלו, וכענין שאמרו חכמי הטבע שטבע האב צפון בבניו... ולענין שאר שררות בישראל נוהג איסור זה בכל מקום, שאסור להם מן התורה למנות על הצבור אדם שאינו מבני ישראל. '''ומשורש המצוה אתה דן''' שאסור גם כן למנות על הצבור אנשים רשעים ואכזרים. '''והממנה אותם, מפני קורבה או מיראתו להם או להחניפם, לא תסור רעה מביתו ועל קדקדו של אותו רשע ירד'''. ומי שלא ירא מכל אדם להועיל לרבים בכל כחו, שכרו יהיה אתו מאת השם יתברך תמיד בעולם הזה, ונפשו בטוב תלין לעולם הבא, וזרעו יירש ארץ|ספר החינוך}}

{{ציטוטון|"מקרב אחיך תשים" – כל משימות שאתה משים לא יהא אלא מקרב אחיך. מכאן אמרו אין ממנין פרנס על הציבור עד שתהא אמו מישראל. "מקרב אחיך תשים עליך מלך" – זו מצות עשה. "לא תוכל לתת עליך איש נכרי" – זו מצות לא תעשה. "איש נכרי" – זהו העובד כוכבים. "אשר לא אחיך הוא" – זה העבד. כשהיה אגריפס מגיע לפסוק זה היה בוכה, והיו כל ישראל אומרים לו אל תירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה|ספרי דברים קנז}}

{{ציטוטון|שום תשים עליך מלך כל משימות שאת משים אל יהו אלא מקרב אחיך וכו'. חז"ל הוציאו שגם בשאר התמנות צריך שיהי' אמו מישראל ודייקו זה דמסיים הכתוב לא תוכל לתת עליך ולא אמר מלך רק לתת עליך כל שאתה נותן עליך שיתי' לו איזה שררה עליך, ויש הבדל בין לשום ובין לתת ששימה מציין הסדר והקביעות יותר מנתינה וע"כ אמר לתת ר"ל כל נתינה. ובמ"ש איש נכרי מציין שהוא נכרי לגמרי משא"כ אם אמו מישראל זה קרוי אחיך ומ"ש אשר לא אחיך בא למעט העבד אע"פ שאינו נכרי שחייב במצות כאשה אינו אחיך, ובזה נכון מעשה דאגריפס{{הערה|הגמרא בסוטה דף מ"א מביאה סיפור על אגריפס שעלה לקרוא בתורה בהקהל, {{ציטוטון|אגריפס המלך עמד וקבל וקרא עומד ושבחוהו חכמים וכשהגיע (דברים יז, טו) ללא תוכל לתת עליך איש נכרי זלגו עיניו דמעות אמרו לו אל תתירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה|סוטה מא ע"א}}}}. עיין סוטה (דף מ"א), לפי הנ"ל הדרשה דפה מן לא תוכל לתת עליך, דשום תשום פירש בספרי שאם מת ישימו תחתיו דכפל המקור על הפעל בא להודות שיעשה הפעל בכל אופן ואפילו כמה פעמים והיינו שאם מת ישימו אחר תחתיו: וכתיב ג' פעמים מלך חד לגופיה והשני מלך ולא מלכה והג' תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך. דעליך מלך מורה שיהי' מושל עליך ואתה נכנע תחתיו, מכאן אמרו אין רוכבים על סוסו וכו'|מלבי"ם}}.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}