הצגת המקור של הדף "מנהגי ימי ספירת העומר"

{{מקורות|||||אורח חיים תצג}}
מנהגי האבלות ושאר המנהגים שנהגו ישראל בימי ספירת העומר.

==שלא לישא אישה==
מובא ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רעח) שהמנהג שאין מקדשין אישה ואין כונסין בין פסח לעצרת, אין בזה איסור אלא זהו מנהג משום אבלות על י"ב אלף תלמידי ר' עקיבא שמתו בין פסח לעצרת, על שלא נהגו כבוד זה בזה. ומובא שם שמאותה שעה ואילך נהגו הראשונים בימים אלו שלא לכנוס אישה. אמנם זהו דווקא בנישואין, אבל מי שרוצה לקדש בין פסח לעצרת, מקדש, לפי שאין שמחה אלא בחופה.
<BR/>עוד מובא שם שמי שקפץ וכנס אישה, אין קונסים אותו לא בעונש ולא במלקות, אלא שאם בא לשאול מלכתחילה אין מורין לו לכנוס.

כדברים האלו כתב גם ה'''רי"ץ גיאות''' (חדש וספירת העומר ד"ה ומנהג), וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה כב ב דף קפו ד) בשם '''רב האי גאון''', וכן כתב ב'''ספר המנהיג''' (אירוסין ונישואין תקלח) והדגיש שאין איסור בדבר אלא מנהג אבילות, ומי שעבר וכנס אינו עובר על איסור. 
<BR/>כן הביאו הרבה ראשונים, ה'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) העתיק דברים אלו והוסיף שהטעם הוא כדי שלא להרבות בשמחה בימים אלו. וב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד) כתב טעם שהעומר קרבן שעורים, שנקרא 'אביב' וכן כתוב 'כי השעורה אביב' וכיון שקרבן סוטה הוא מן השעורים, לכן נוהגים שלא לשאת נשים בימים אלו.

ב'''טור''' (אורח חיים תצג) הביא להלכה כדברי הגאונים לאסור נישואין ולהתיר קידושין, ושאם קדם וכנס אין עונשין אותו, וכן ב'''שלחן ערוך''' (תצג א) כתב שכן נוהגים. 

==שלא להסתפר==
המנהג שלא להסתפר אינו מוזכר בגאונים וברי"ץ גיאות. 
ב'''טור''' כתב שיש מקומות שנהגו שלא להסתפר. גם ב'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) מוזכר מנהג זה שנהגו במקצת מקומות. <BR/>
וב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] הביא שדרשו מהמילה 'אביב' שכתובה בפרשת העומר, וכתוב 'כי השעורה אביב', ומנחת שוטה היתה מן השעורים, ולכן נוהגים לגדל שפם בימים אלו, וכעין זה כתב ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד).

==עד מתי האיסור==
ב'''תשובת הגאונים''', ב'''רי"ץ גיאות''' וב'''רבנו ירוחם''' שם מובא שהמנהג שלא לישא הוא בין פסח לעצרת, ולא הוזכר היתר בל"ג בעומר. <BR/>
אמנם ב'''ספר המנהיג''' (אירוסין ונישואין תקלח) כתב שהמנהג בצרפת ובפרובינצה להתיר מל"ג בעומר ואילך. והביא לזה הסבר בשם '''רבנו זרחיה''' שכתוב בספר ישן שמתו מפסח ועד פרוס עצרת, שזהו חמישה עשר יום קודם העצרת שהוא ל"ג בעומר, שאז פסקו תלמידי ר' עקיבא מלמות.
<BR/>דברים אלו הובאו ב'''אבודרהם''' (תפילות הפסח), שאחר שהביא דברי הגאונים, כתב שיש מקומות שנוהגים לישא אשה מל"ג בעומר ואילך, והביא טעמו של המנהיג בשם הרז"ה. וב'''בית יוסף''' הביא שכן כתב גם '''ר"י אבן שועיב''', וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד).
<BR/>גם ב'''תשב"ץ''' (א קעח) כתב שהמנהג שלא לשאת אישה הוא רק עד ל"ג בעומר.

ה'''בית יוסף''' (ד"ה ודע) הביא גם כן כסברה פשוטה שכיון שפסקו מלמות בל"ג בעומר, למה שלא יהיה מותר לישא אישה, וכתב שכן יש לומר גם בדעת הטור, אלא שנקט חדא מינייהו. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (תצג א).

===יום ל"ג בעומר===
כתב ה'''תשב"ץ''' (א קעח) שלפי החישוב של חמישה עשר יום קודם עצרת, יוצא של"ג עצמו אינו מן החשבון, ולכן האיסור ממשיך עד ל"ד, וכיון שקיי"ל לענין אבילות ש[[מקצת היום ככולו]], מותר לשאת אישה מל"ד לעומר בבוקר, וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד), וב'''בית יוסף''' הביא שכן כתב גם '''ר"י אבן שועיב'''.

עוד כתב התשב"ץ שם שאם ל"ג לעומר חל בערב שבת, יש להתיר להסתפר לכבוד שבת, כמו ש[[התירו להסתפר בתוך שלושים לאבלות בערב הרגל לכבוד הרגל]]. 

==שלא לעשות מלאכה==
כתב ה'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) בשם '''רב האי גאון''' שנהגו שלא לעשות מלאכה מפסח ועד עצרת, משקיעת החמה ועד שחרית, לפי שתלמידי ר' עקיבא מתו משקיעת החמה ואילך, ונקברו אחר שקיעת החמה, וכל העם בטלו ממלאכה 
<BR/>וכתב עוד טעם, שספירת שבעה שבועות הן כנגד ספירת שבע שנות שמיטה, וכשם שהשמיטה אסורה במלאכת קרקע, כך בספירת העומר לאחר שקיעה שובתים ממלאכה. וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' בשמו (אדם וחוה ה ד דף מה א).
<BR/>גם ה'''טור''' (אורח חיים תצג) הביא דברים אלו בשם 'מצאתי כתוב'.

ה'''שלחן ערוך''' (תצג ד) כתב שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בימים אלו משקיעת החמה ואילך.
 
==לקרוא פרקי אבות==
כתב ה'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) שנהגו בספרד לקרוא מסכת אבות ופרק קנין תורה, בין פסח לעצרת, בכל שבת פרק אחד. וכתב בשם '''הרב ישראל בן ישראל''' שהטעם לכך הוא מפני שאנו מונים למתן תורה בימים אלו, ואנו ממתינים כדרך שהאוהב ממתין לביאת אהובו, ורוב ענייני המסכת הם זירוז לתורה ולמצוות. וגם שזמן הקציר מוכן להתעוררות הנפש לתאוה וצריך להשקיטה, ועל ידי מסכת זו יבוא לפרישות והכנעת הנפש.

[[קטגוריה:ספירת העומר]]
[[קטגוריה:אבילות]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן תצג]]