הצגת המקור של הדף "נטיית אוהל וסתירתו בשבת"

==יסוד האיסור==
===אוהל קבע===
הנוטה אוהל קבע בשבת חייב חטאת, כן הוא מפורש ב'''גמרא''' (שבת קלח א) בדברי אביי שם. ובירושלמי (שבת כ א) מבואר שהוא תולדה ד[[בונה]]. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (שבת כב כז) הובאו דבריו ב'''משנה ברורה''' (אורח חיים שטו א) וב'''קצות השלחן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7724&st=&pgnum=24 (קכ א)], וכן הוא ב'''פני יהושע''' (סוכה טז ב תוד"ה פרסו) שהכרח לומר כן, שהרי לא מצאנו לה מלאכה מיוחדת ב[[:קטגוריה:ל"ט מלאכות|ל"ט מלאכות]].
<BR/>וב'''אגלי טל''' (סד ב) כתב שעיקר בנין המשכן היה היריעות ולא הקרשים, ולכן אהל חמור יותר מבנין, ומשמע בדבריו שנטיית אוהל היא [[אב המלאכה]].

עוד כתב ב'''פני יהושע''' שם, שהחילוק בין בנין לאוהל, שלשון 'בנין' שייך בבנין קבוע המתקיים לימים רבים, ואילו לשון 'אוהל' הוא עראי יותר. וצריך לומר בכוונתו שאף אוהל שעושהו לקבע, מ"מ ביחס לבנין חשיב עראי. עוד כתב לחלק שלשון 'אוהל' הוא מלמעלה להאהיל, ואילו לשון 'בנין' הוא אף במחיצות בלבד, שעיקר הבנין הוא המחיצות.
<BR/>ויש לחלק עוד ולומר שבנין הוא העשוי מעצים ואבנים ועפר, כמבואר במשנה (נגעים יב ב), או לכל הפחות אחד מהם, ואילו אוהל הוא דווקא מיריעות של בד או עוד וכד'.

===אוהל עראי===
אוהל עראי אסור לעשות מדרבנן, ואם עשה פטור. כן הוא ב'''גמרא''' משם ר' יוחנן בכמה מקומות (שבת קכה ה, קלז ב, עירובין מד א, פו ב, סוכה כז ב) וב'''ירושלמי''' (שבת כ א).
<BR/>וטעם הגזירה כתב ה'''רמב"ם''' שם שהוא שמא יבוא לעשות או לסתור אוהל קבע, וכן מתבאר מתוך דברי ה'''גמרא''' (ביצה לב ב), והובא גם ב'''תוספות''' (שבת קלז ב ד"ה דרבי).

===סתירת אוהל===
כשם שיש איסור בנטיית האוהל, כן יש איסור בסתירתו ופירוקו בשבת. כן מתבאר מה'''גמרא''' (שבת קלח א) שרב יוסף ראה בשבת בבוקר את ה[[כילה]] שבבית רב הונא שהיא מושלכת לארץ, אחר שבערב שבת היתה נטויה, ורצה להעיד בזה ש[[כילה מותרת]]. הרי מתבאר שבאוהל האסור, אף סתירתו אסורה. וכן פסק ה'''רמב"ם''' (שבת כב כז) הובא ב'''משנה ברורה''' (א). וב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שטו) לא הזכיר להדיא איסור הסתירה, אבל כן מתבאר מתוך דבריו שם (ד, י, יא).

==הגדרת קבע ועראי לענין אוהל==
===זמן===
כתב ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) שאוהל קבע היינו לשמונה ותשעה ימים, ונראה שלמד כן ממה שסוכת החג שהיא לז' ימים חשיב דירת עראי, אמנם לא ברירא ליה כל כך ונשאר בזה בספק. ובשו"ת '''עטרת חכמים''' פרנקל-תאומים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1451&st=&pgnum=13 (א ו ד"ה אף בראשית)] חלק עליו והוכיח מהפוסקים שקבע הוא לימים מרובים. אמנם הרב '''מנוחת אהבה''' (כג ח) כתב להלכה כהפמ"ג, וכן הוא ב'''שמירת שבת כהלכתה''' (כד א).
<BR/>ויש להעיר שהאחרונים נחלקו לגבי [[בנין]] אם [[אסור מהתורה אף בבנין לשעה או דווקא בנין עולם]], ולפי המצדדים שרק בנין לעולם אסור מן התורה, פשוט שהוא הדין באוהל, שהרי לא תהיה התולדה חמורה מאב המלאכה.

===חוזק===
==גודל האוהל==
ב'''גמרא''' מבואר בכמה מקומות שאוהל האסור מן התורה, הוא דווקא באופן שיש בגגו טפח על טפח, או לכל הפחות שיש בפחות מג' טפחים סמוך לגגו טפח על טפח. אך זהו אוהל קטן שאין בגגו טפח, או שהוא משופע לשני צדדים באופן שאין בפחות מג' טפחים סמוך לגג טפח, אינו אסור מן התורה. אמנם אם אסור מדרבנן נחלקו המפרשים וכדלהלן.
 
===טלית כפולה===
ה'''גמרא''' (שבת קלח א) מביאה דברי רמי בר יחזקאל, שטלית כפולה אסור מדרבנן לעשות בשבת, ואם עשה פטור. אמנם אם היה כרוך עליה חוט או משיחה מבעוד יום מותר.

'''רש"י''' (ד"ה טלית) פירש שמדובר ששוטח טלית על ארבע יתדות ע"מ לישון תחתיה, באופן שראשי הטלית מתקפלין לכאן ולכאן ככתלים, להגן מפני החמה, וכן נראה מדברי ה'''תוספות''' (ד"ה כרך). אבל ה'''רי"ף''' (נו ב) מפרש שמדובר שהטלית כפולה לגמרי על גבי מוט, כך שאין בגגה טפח ולא בפחות מג' טפחים סמוך לגגה טפח, ולכן אינו חשוב אהל קבע אלא אוהל עראי ואסור מדרבנן. אמנם אם היו חוטין מאתמול ונטה אותם היום מותר לכתחילה. וכדבריו הם גם דברי ה'''רמב"ם''' (שבת כב כט). 

===כילת חתנים===
ה'''גמרא''' (שבת קלח א, עירובין קב א) מביאה דברי שמואל משום ר' חייא, שכילת חתנים מותר לנטותה ולפורקה בשבת. ומבואר ב'''רש"י''' (ד"ה כילת) שאין לה גג שטוח כשאר כילות, אלא פרוסה היא על קנה אחד ונופלת לכאן ולכאן וגגה משופע לשני צדדים. ומסייגת הגמרא ואומרת שההיתר הוא דווקא כאשר אין בגגה טפח או בפחות משלושה סמוך לגג טפח, אך אם השיפוע הוא מתון באופן שיש רוחב טפח בסמוך לגג תוך ג' טפחים, אסור.
<BR/>ולפנינו בגמרא ישנו סייג נוסף להיתר, שהוא דווקא כאשר אין טפח בשיפוע כולו, אבל אם יש טפח בשיפוע כולו, הרי שמחשיבים את הדופן כגג, לפי ששיפועי אהלים כאהלים דמו, ואסור. ומפרש '''רש"י''' (ד"ה ולא אמרן) שהכוונה שאין בשטח למטה ב' טפחים, דאל"ה אסור. אמנם ה'''רמב"ם''' (שבת כב ל) השמיט דבר זה, וכתב ה'''גר"א''' בגליון שלא היה לפניו בגמרא סייג זה.

ה'''רי"ף''' (שבת נו ב) השמיט לגמרי על הסתייגות הגמרא להיתר, וכתב רק שכילת חתנים מותר לנטותה ולפרקה. וב'''ר"ן''' (ד"ה כילת) נתקשה אמאי השמיט הרי"ף את דברי הגמרא. וב'''בית יוסף''' (אורח חיים שטז ד"ה והרי"ף לא הביא) תירץ שהרי"ף סמך על דין אחר שהביא קודם לכן, לגבי [[#טלית כפולה|טלית כפולה]] שאין בגגה טפח ולא בסמוך ג' טפחים לגגה טפח, ופטור אבל אסור.<BR/>

וב'''תוספות''' נתקשו מאד למה ראויה כילה זו אם אין בשיפועה טפח. אמנם '''רש"י''' שם כתב שאינה עשויה לישן תחתיה, אבל לא ביאר למה א"כ היא עשויה. ובעירובין כתב רש"י (קב ב ד"ה בשיפועה) שישנם כמה וכמה כילות קטנות סמוכות אחת לשניה, ויריעה אחת גדולה סביב המיטה לדפנות. וכעין זה תירצו גם '''תוספות''' (שבת קלח ב ד"ה שאין), אלא שכתבו שהוא דוחק.

===להלכה===
כתב הר"ן שם, שלשיטת הרי"ף והרמב"ם ההיתר הוא דווקא בכילת חתנים לפי שהיא מתוקנת לכך, אבל בשאר אהל עראי אסור, כמבואר לגבי [[#טלית כפולה|טלית]], אך לשיטת רש"י אין ההיתר דווקא מפני שהיא כילת חתנים, אלא כל אהל שאין בו טפח בגגו או סמוך לגגו ג' טפחים, וכן אין בשיפועו טפח בכל צד מותר. 
<BR/>וה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שטו ח) פסק כדברי הרמב"ם והרי"ף, ואף הרמ"א לא השיג על דבריו, וא"כ גם אוהל שאין בגגו טפח אסור עכ"פ מדרבנן.

===שטח האוהל===
בכמה מקומות ב'''גמרא''' מבואר (שבת קלח א, עירובין קב א) שאין אוהל אסור מן התורה אלא כאשר יש לו גג טפח על טפח. ואם הגג משופע, אם בתוך ג' טפחים מן הגג אין רוחב טפח על טפח, אינו אסור מן התורה.

===גובה האוהל===

==הוספה על אוהל קיים==
ה'''גמרא''' בכמה מקומות (שבת קכה ה, קלז ב, עירובין מד א, סוכה כז ב) מביאה דברי ר' יוחנן שאף שאין עושין אוהל עראי לכתחילה בשבת, מ"מ להוסיף עליו מותר, כדעת חכמים ולא כר' אליעזר שאוסר.

==אוהל שאינו עשוי כדי להאהיל==