הצגת המקור של הדף "תפילה במקום גבוה"

{{להשלים|כל הסוגיה=כן}}
{{מקורות||ברכות י ב|ברכות ב ג, מגילה א ט|תפילה ה ז|אורח חיים צ א-ב}}
טעם וגדר האיסור להתפלל כאשר עומד במקום גבוה, ולמי מותר.
== בבלי וירושלמי ==
ה'''גמרא''' ([https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=10b&format=pdf ברכות י ב]) מביאה דברי ר' יוסי ברבי חנינא משום ר' אליעזר בן יעקב, שאין לו לאדם להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך, שנאמר: "ממעמקים קראתיך יי". וכן מבואר בברייתא, שאין לעמוד על גבי כסא או שרפרף ולהתפלל, אלא במקום נמוך, שאין גבהות לפני המקום ב"ה.
<BR/>וב'''תוספתא''' (ברכות ג יז) הגירסה: על גבי מטה, ספסל וכיסא. 

גם ב'''ירושלמי''' מובא דין זה (ברכות ב ג) בשם רב אידי ברבי שמעון משום ר' ייסה, וגם שם הוטעם פסוק "ממעמקים קראתיך יי". וכן הוא במקום אחר בירושלמי (מגילה א ט) בשם ר' יוחנן.
 
ה'''רי"ף''' (ה א) וה'''רא"ש''' (א י) הביאו להלכה את הגמרא כצורתה. אבל גורסים הם "אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר שנאמר ממעמקים... וכתיב תפילה לעני כי יעטף". <BR/>
ב'''תלמידי רבנו יונה''' (ה א ד"ה ואע"פ) מובא הסבר, שפשט הפסוק הוא שמתוך הדחקים והצרות קראתיך, לכן אומר שאין הפסוק ראיה גמורה אלא רק זכר. והפסוק 'תפלה לעני כי יעטוף' כוונתו על שפלות הרוח, ורצונו לומר שתפלת השפל והעני נכנסת לפני המקום.

== שיעור הגובה האסור ומחצלאות ==
ה'''רמב"ם''' (תפילה ה ז) כותב ששיעור מקום גבוה האסור לתפילה הוא ג' טפחים, והביאו גם ה'''טור''' (אורח חיים צ) להלכה. ומבאר ה'''כסף משנה''' שם, שפחות מכך נחשב כחלק מהארץ, וכן הוא להדיא ב'''מאירי''' (ברכות י ב ד"ה המתפלל אל יעמוד).<BR/>
ב'''ארחות חיים''' לוניל (תפילה נב) כתוב שלא הקפידו אלא במקום שהוא למעלה מעשרה טפחים, אבל בפחות מכן אין לחוש, וכן הוא ב'''כל בו''' (יא ד"ה וצריך המתפלל). אמנם ה'''בית יוסף''' (ד"ה וכתב הרמב"ם) כבר הכריע כדברי הרמב"ם, וכן פסק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים צ ב) בספר '''מאמר מרדכי''' {{היברובוקס|19324|163|ג}} כותב שטעות סופר יש בארחות חיים, וצריך לומר ג' טפחים, שהרי כל דברי הארחות חיים שם לקוחים מדברי הרמב"ם, ובודאי שגם בדבר זה לא התכוון לחלוק.

=== מחצלאות ===
ה'''טור''' (אורח חיים צ) הביא דברי הרמב"ם הללו להלכה, אך במקום אחר (צח) כותב הטור שאסור שתהיה חציצה בין המתפלל לבין הקרקע, לפי שהתפילה דומה לקרבן, וכשם שבקרבן אסור שתהיה חציצה בין רגלי הכהנים לקרקע העזרה, כך גם בתפילה. 
<BR/>ה'''בית יוסף''' (צח ד"ה ומ"ש שלא יחוץ) שם התקשה מנין לו לטור דבר זה, ודחק ולומר שכוונתו מצד עמידה במקום גבוה, ואף ע"פ שלא מטעם חציצה אמרו כן אלא מצד גבהות לפני המקום, מכל מקום כיון שכל שהוא גבוה פחות מג' טפחים מותר להתפלל בו משום דהוי כארעא סמיכתא, סובר הטור דאפשר לדמות ולומר שבגבוה ג' אסור מטעם חציצה. <BR/>
אבל ה'''בית חדש''' (א) כתב שודאי אין כוונת הטור אלא למצוה מן המובחר ודומיא דקרבן שאין לכהן לחוץ בינו לבין הקרקע, ושזהו המקור לדברי הטור (זבחים טו ב).

=== כסא וספסל ===
דעת ה'''מאירי''' (ברכות י ב ד"ה המתפלל אל יעמוד) שדווקא מקום גבוה ככיסא וספסל אסור, משום שאין העמידה עליהם מצויה ונראה כאילו כוונתו לקרב תפילתו לשמים, אבל על דבר שמצוי לעמוד בו מותר. <BR/>

כתב '''מהר"י אבוהב''' {{מקור}} לדייק מדברי הרמב"ם שמזה שחילק וכתב "לא יעמוד במקום גבוה ג' טפחים" ולאחר מכן כתב "ולא על גבי מיטה ולא על גבי ספסל", נראה שמטה וספסל אסור אפילו בפחות מג' טפחים, וטעם הדבר הוא שהוא טרוד שמא יפול ולא יכוון, וזהו טעם אחר מהרישא שם הוא משום גבהות לפני ה' כמבואר בגמרא. וכן כתב ב'''ביאור חדש מספיק''' על הרמב"ם. וכן הביאו ה'''רמ"א''' להלכה (אורח חיים צ א).

אמנם בפשט הברייתא והגמרא משמע שדין אחד להם, וכן כתב ה'''בית חדש''' (צח א) שהברייתא לא זו אף זו קתני, ושניהם אסורים רק ביותר מג', ורבותא יש במיטה וכסא וספסל שכיון שמיוחדים הם לתשמיש הו"א שמותר לעלות עליהם להתפלל, מפני שאין זה אלא כמתפלל בעלייה, קמ"ל שאסור. ומוסיף שמההיתר של [[#זקן או חולה|זקן וחולה]] מוכח שכל האיסור הוא מפני גבהות המקום, ולא מפני טרדה, שהרי אם כן לא היו מתירים להם על כסא וספסל. 
<BR/>גם ב'''טורי זהב''' (א) כתב שאין הוכחה מלשון הברייתא לדברי המהרי"א, שאם לא היה התנא מחלקם הייתי אומר שעל גבי כלים חולק הוא רשות לעצמו דומיא דמוקף מחיצות, אלא ודאי שהשיעור הוא רק למעלה מג'.
<BR/>וכן ב'''מעשה רקח''' על הרמב"ם (תפילה ה ז) כתב לחלוק על מהר"י אבוהב, שאין איסור למטה מג' אף לא בכסא ושרפרף.

ה'''פרישה''' (א) כותב שבפחות מג' טפחים אין לחוש לטרדה כלל, ולכן מסביר את הברייתא, שכסא וספסל הם משום חציצה וכדברי הטור להלן בסימן צח, מה שאין כן בקרקע עולם שאין בה חשש חציצה ואפילו הכי אסור משום גבהות המקום.

ב'''אליה רבה''' {{מקור}} פסק כדעת הרמ"א לאסור אפילו בפחות מג' בכסא וספסל, וכן נראית דעת ה'''גר"א''' שביאר דברי הרמ"א ולא השיג עליהם, ולא הפנה למג"א.
<BR/>ה'''משנה ברורה''' (ב) ציין לב"ח והט"ז שחולקים, ולאליה רבה שפסק כהרמ"א, והוא עצמו לא הכריע.

== מקום החולק רשות לעצמו ==
כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ה ז) שאם היה המקום הגבוה שעומד בו ארבע על ארבע אמות, הרי הוא כעלייה ומותר להתפלל בו, וכן אם היה מוקף ארבע מחיצות מכל רוחותיו, אף שאין בו ד' על ד' מותר להתפלל בו, מפני שאין גובהו ניכר והוא חולק מקום לעצמו. וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים צ) כדבריו. <BR/>
כן הביא גם ה'''מאירי''' (ד"ה המתפלל אל יעמוד) בשם יש אומרים, אלא שבדבריו מבואר שאם גבוה עשרה אז אפילו אינו מוקף מחיצות או רחב ד', הרי הוא חולק מקום לעצמו ומותר.

=== דעת הראב"ד ===
אמנם ה'''ראב"ד''' שם השיג על דבר זה וכתב שאם יכול לירד למטה ולהתפלל – ירד<ref>וכן הוא גם בספר '''אהל מועד''' (תפילה ג ו).</ref>. אבל ה'''כסף משנה''' כתב שאין כוונתו לחלוק על הרמב"ם וגם הוא מודה שמקום החולק רשות לעצמו אינו צריך לירד. 

בביאור דברי הכסף משנה כתב בספר '''באר יהודה''' על הרמב"ם, שכוונתו שרק אם יכול הוא לרדת בלא טירחה יתרה צריך הוא לרדת, אך אם יש בזה טירחה יתרה כגון ב[[עומד בראש הזית]] וכד' אינו מחוייב לירד.

ב'''מעשה רקח''' כתב שישנם שני דינים, האחד שלא לעמוד במקום גבוה, שזהו האיסור, והשני לעמוד במקום נמוך. וכתב שהרי"ף והרמב"ם אינם גורסים בברייתא 'אלא במקום נמוך' ולכן לא כתב הרמב"ם שלכתחילה יש לו לירד, אבל הראב"ד גורס כן.

== זקן או חולה ==
איתא ב'''תוספתא''' (ברכות ג יז) שאם היה זקן או חולה מותר, והביאו ה'''בית יוסף''' (אורח חיים צ)<ref>ופלא הוא שהרמב"ם והטור ושאר הפוסקים שעד הבית יוסף לא הזכירו תוספתא זו.</ref> ופסק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (א).<BR/>
ה'''מגן אברהם''' (ב) ביאר דהיינו טעמא שקשה לו לרדת מן המטה.

== שליח ציבור ==
כתב '''רבנו מנוח''' {{מקור}} ששליח ציבור שכוונתו להשמיע לציבור, מותר לעמוד אפילו על גבי כסא ו וספסל. וכן כתבו עוד ראשונים – ספר '''אהל מועד''' (תפילה ג ו) בשם '''רי"צ גיאות''', '''כל בו''' (יא ד"ה וצריך המתפלל) ו'''ארחות חיים''' (תפילה נב) בשם '''רבי מתתיה''', '''רבנו ירוחם''' (ג ד כה ב) בשם '''רב חנוך גאון''', וכן כתב '''אבודרהם''' (שמונה עשרה ד"ה וחוזר) ליישב המנהג שאם לא כן לא ישמעו את הש"ץ מרוב הציבור המתאספים.
<BR/>כן הסכים גם ה'''מאירי''' (ד"ה המתפלל אל יעמוד) שהסביר שלא נאסר אלא בדבר שאין דרכו לעמוד עליו, אבל בדבר שדרכו לעמוד מותר, ולכן גם שליח ציבור מותר לעמוד על הבמה להשמיע לציבור.

כן הביא ה'''בית יוסף''' (אורח חיים צ ד"ה המתפלל) ופסק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (א).<BR/>
ה'''מגן אברהם''' (ג) כתב שבזמן הזה נהגו שהמקום שעומד בו הש"ץ הוא נמוך משאר בית הכנסת, משום 'ממעמקים קראתיך יי', וזהו לשון חז"ל בכל מקום 'יורד לפני התיבה'.

ב'''מור וקציעה''' (צח ד"ה המתפלל) נתן לדבר זכר ממשה רבינו שעלה לראש הגבעה להתפלל.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה: ברכות י:]]
[[קטגוריה: תפילה ונשיאת כפים פרק ה]]
[[קטגוריה: אורח חיים סימן צ]]