https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94?feed=atom 2026-04-05T14:28:00Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94&diff=16409&oldid=prev 2021-06-28T13:20:40Z

<p>תיקון קל</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:20, 28 ביוני 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשאדם עולה לתורה ומברך, האם עליו לברך כאשר הספר סגור או פתוח.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשאדם עולה לתורה ומברך, האם עליו לברך כאשר הספר סגור או פתוח.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>''' [https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&amp;daf=32&amp;format=pdf (מגילה לב א)] מובאת ברייתא ובה מחלוקת תנאים בענין גלילת ספר התורה בזמן הברכה. לדעת ר' מאיר - פותח ורואה, גולל ומברך, וחוזר ופותח וקורא, כלומר שצריך לגלול לפני שמברך את ברכת התורה. רבי יהודה סוברר - פותח ורואה ומברך וקורא, כלומר מברך כשספר התורה פתוח. ומסבירה הגמרא טעמו של רבי מאיר - כדי שלא יאמרו שהברכות כתובות בתורה, ודומים הדברים לדבריו של עולא בענין אחר - מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן - כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה. לעומת זאת רבי יהודה סבור שבתרגום אמנם עלולים לטעות בדבר, אך בברכות לא, לפי שהכל יודעין שאין ברכות כתובות בתורה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' [https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&amp;daf=32&amp;format=pdf (מגילה לב א)] מובאת ברייתא ובה מחלוקת תנאים בענין גלילת ספר התורה בזמן הברכה. לדעת ר' מאיר - פותח ורואה, גולל ומברך, וחוזר ופותח וקורא, כלומר שצריך לגלול לפני שמברך את ברכת התורה. רבי יהודה סוברר - פותח ורואה ומברך וקורא, כלומר מברך כשספר התורה פתוח. ומסבירה הגמרא טעמו של רבי מאיר - כדי שלא יאמרו שהברכות כתובות בתורה, ודומים הדברים לדבריו של עולא בענין אחר - מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן - כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה. לעומת זאת רבי יהודה סבור שבתרגום אמנם עלולים לטעות בדבר, אך בברכות לא, לפי שהכל יודעין שאין ברכות כתובות בתורה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מסיימת הגמרא בדברי רבי זירא בשם רב מתנה - הלכה, פותח ורואה ומברך וקורא, דהיינו שהלכה כר' יהודה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מסיימת הגמרא בדברי רבי זירא בשם רב מתנה - הלכה, פותח ורואה ומברך וקורא, דהיינו שהלכה כר' יהודה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מהגמרא כמבואר עולה שהלכה כר' יהודה שלא גולל קודם הברכה (לכאורה משום שר' מאיר ור' יהודה - הלכה כר' יהודה). אמנם, יש לברר האם סברת ר' יהודה היא לעיכובא, שלכתחילה אין לגלול הספר מסיבה כלשהי, או שסברתו היא שמותר ואפילו טוב שיגלול הספר כשיטת ר' מאיר, אלא שאין הדבר לעיכובא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מהגמרא כמבואר עולה שהלכה כר' יהודה שלא גולל קודם הברכה (לכאורה משום שר' מאיר ור' יהודה - הלכה כר' יהודה). אמנם, יש לברר האם סברת ר' יהודה היא לעיכובא, שלכתחילה אין לגלול הספר מסיבה כלשהי, או שסברתו היא שמותר ואפילו טוב שיגלול הספר כשיטת ר' מאיר, אלא שאין הדבר לעיכובא.</div></td></tr> </table>

צריך עיון https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94&diff=15057&oldid=prev 2020-03-23T10:47:49Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שלחן ערוך ואחרונים</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:47, 23 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם, הטורי זהב הביא את דברי הבית חדש (קלט, אות ג) שלא קיבל את מנהג הכלבו, והורה שאדרבה, אין להטות פניו כלל. וזה לשונו: &quot;ויש אומרים שיש לו להפוך פניו שלא יראה כאלו ברכות כתובות בתורה ... ולא מסתבר כלל דבר זה, דאם כן קשה אמאי בעי רבי מאיר שיגלול קודם הברכה שהיא טרחה  כמו שכתב בית יוסף, והיה לו להניחו פתוח רק יהפוך פניו. אלא דהפיכת פנים כאן אינו נכון, דמראה עצמו כאלו אינו מברך על מה שיקרא רק על מידי אחרינא, דהא מראה עצמו כאלו מסלק פניו ממנה. וכ&quot;כ מו&quot;ח ז&quot;ל הגון שיהיה פתוח בשעת הברכה לגמרי ולא יהפוך פניו כלל, דכך היא דעת הפוסקים והגאונים המפורסמים וכן אני נוהג. עכ&quot;ל&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם, הטורי זהב הביא את דברי הבית חדש (קלט, אות ג) שלא קיבל את מנהג הכלבו, והורה שאדרבה, אין להטות פניו כלל. וזה לשונו: &quot;ויש אומרים שיש לו להפוך פניו שלא יראה כאלו ברכות כתובות בתורה ... ולא מסתבר כלל דבר זה, דאם כן קשה אמאי בעי רבי מאיר שיגלול קודם הברכה שהיא טרחה  כמו שכתב בית יוסף, והיה לו להניחו פתוח רק יהפוך פניו. אלא דהפיכת פנים כאן אינו נכון, דמראה עצמו כאלו אינו מברך על מה שיקרא רק על מידי אחרינא, דהא מראה עצמו כאלו מסלק פניו ממנה. וכ&quot;כ מו&quot;ח ז&quot;ל הגון שיהיה פתוח בשעת הברכה לגמרי ולא יהפוך פניו כלל, דכך היא דעת הפוסקים והגאונים המפורסמים וכן אני נוהג. עכ&quot;ל&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== אחרונים ===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המשנה ברורה (ס&quot;ק יט) פסק שמאחר ויש החולקים על טעם הרמ&quot;א יש לעצום את עיניו בשעת הברכה. וזה לשונו: &quot;מיהו יש אחרונים שכתבו דהפיכת פניו אינו נכון, דמראה עצמו כאלו אינו מברך על מה שיקרא רק על מידי אחרינא דהא מסלק פניו ממנו, ויותר טוב להעצים עיניו שלא להסתכל בס&quot;ת בשעת ברכה ...&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המשנה ברורה (ס&quot;ק יט) פסק שמאחר ויש החולקים על טעם הרמ&quot;א יש לעצום את עיניו בשעת הברכה. וזה לשונו: &quot;מיהו יש אחרונים שכתבו דהפיכת פניו אינו נכון, דמראה עצמו כאלו אינו מברך על מה שיקרא רק על מידי אחרינא דהא מסלק פניו ממנו, ויותר טוב להעצים עיניו שלא להסתכל בס&quot;ת בשעת ברכה ...&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסק הילקוט יוסף (הלכות קרה&quot;ת, סדר קריאת התורה וברכותיה, אות ה) שאין לגלול וכפשט דברי השו&quot;ע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסק הילקוט יוסף (הלכות קרה&quot;ת, סדר קריאת התורה וברכותיה, אות ה) שאין לגלול וכפשט דברי השו&quot;ע.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94&diff=15056&oldid=prev 2020-03-23T10:47:15Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:47, 23 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l22">שורה 22:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם, הטורי זהב הביא את דברי הבית חדש (קלט, אות ג) שלא קיבל את מנהג הכלבו, והורה שאדרבה, אין להטות פניו כלל. וזה לשונו: &quot;ויש אומרים שיש לו להפוך פניו שלא יראה כאלו ברכות כתובות בתורה ... ולא מסתבר כלל דבר זה, דאם כן קשה אמאי בעי רבי מאיר שיגלול קודם הברכה שהיא טרחה  כמו שכתב בית יוסף, והיה לו להניחו פתוח רק יהפוך פניו. אלא דהפיכת פנים כאן אינו נכון, דמראה עצמו כאלו אינו מברך על מה שיקרא רק על מידי אחרינא, דהא מראה עצמו כאלו מסלק פניו ממנה. וכ&quot;כ מו&quot;ח ז&quot;ל הגון שיהיה פתוח בשעת הברכה לגמרי ולא יהפוך פניו כלל, דכך היא דעת הפוסקים והגאונים המפורסמים וכן אני נוהג. עכ&quot;ל&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם, הטורי זהב הביא את דברי הבית חדש (קלט, אות ג) שלא קיבל את מנהג הכלבו, והורה שאדרבה, אין להטות פניו כלל. וזה לשונו: &quot;ויש אומרים שיש לו להפוך פניו שלא יראה כאלו ברכות כתובות בתורה ... ולא מסתבר כלל דבר זה, דאם כן קשה אמאי בעי רבי מאיר שיגלול קודם הברכה שהיא טרחה  כמו שכתב בית יוסף, והיה לו להניחו פתוח רק יהפוך פניו. אלא דהפיכת פנים כאן אינו נכון, דמראה עצמו כאלו אינו מברך על מה שיקרא רק על מידי אחרינא, דהא מראה עצמו כאלו מסלק פניו ממנה. וכ&quot;כ מו&quot;ח ז&quot;ל הגון שיהיה פתוח בשעת הברכה לגמרי ולא יהפוך פניו כלל, דכך היא דעת הפוסקים והגאונים המפורסמים וכן אני נוהג. עכ&quot;ל&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הלכה למעשה==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המשנה ברורה (ס&quot;ק יט) פסק שמאחר ויש החולקים על טעם הרמ&quot;א יש לעצום את עיניו בשעת הברכה. וזה לשונו: &quot;מיהו יש אחרונים שכתבו דהפיכת פניו אינו נכון, דמראה עצמו כאלו אינו מברך על מה שיקרא רק על מידי אחרינא דהא מסלק פניו ממנו, ויותר טוב להעצים עיניו שלא להסתכל בס&quot;ת בשעת ברכה ...&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המשנה ברורה (ס&quot;ק יט) פסק שמאחר ויש החולקים על טעם הרמ&quot;א יש לעצום את עיניו בשעת הברכה. וזה לשונו: &quot;מיהו יש אחרונים שכתבו דהפיכת פניו אינו נכון, דמראה עצמו כאלו אינו מברך על מה שיקרא רק על מידי אחרינא דהא מסלק פניו ממנו, ויותר טוב להעצים עיניו שלא להסתכל בס&quot;ת בשעת ברכה ...&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסק הילקוט יוסף (הלכות קרה&quot;ת, סדר קריאת התורה וברכותיה, אות ה) שאין לגלול וכפשט דברי השו&quot;ע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסק הילקוט יוסף (הלכות קרה&quot;ת, סדר קריאת התורה וברכותיה, אות ה) שאין לגלול וכפשט דברי השו&quot;ע.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94&diff=15055&oldid=prev 2020-03-23T10:28:50Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שלחן ערוך ואחרונים</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:28, 23 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== שלחן ערוך ואחרונים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== שלחן ערוך ואחרונים ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פסק השלחן </del>ערוך (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">או&quot;ח </del>קלט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>ד) כדברי הרמב&quot;ם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: &quot;כל הקורים מברכים לפניה ולאחריה, ופותח הספר קודם שיברך ורואה הפסוק שצריך להתחיל בו ואחר כך יברך; ולאחר שקרא</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גולל ומברך&quot;</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''שלחן </ins>ערוך<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אורח חיים </ins>קלט ד) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העתיק </ins>כדברי הרמב&quot;ם, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנראה מדבריו שאינו צריך לגלול</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והוסיף הרמ</del>&quot;א <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(שם) </del>את המנהג המובא בכלבו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: &quot;הגה: ובשעה שמברך ברכה ראשונה יהפוך </del>פניו על הצד, שלא יהא נראה כמברך מן התורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(כל בו); ונראה לי דיהפוך </del>פניו לצד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמאלו&quot;</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמ</ins>&quot;א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' הוסיף </ins>את המנהג המובא בכלבו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיהפוך </ins>פניו על הצד, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדי </ins>שלא יהא נראה כמברך מן התורה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ומוסיף שנראה לו שיהפוך </ins>פניו לצד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמאל דווקא</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהסבר הטעם שהורה הרמ&quot;א להטות לצד שמאלו דווקא, כתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המשנ&quot;ב </del>(<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ס&quot;ק </del>יט)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: &quot;דהוא </del>ימין הקדוש ברוך הוא העומד לנגדו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&quot;</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</ins>בהסבר הטעם שהורה הרמ&quot;א להטות לצד שמאלו דווקא, כתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''משנה ברורה''' </ins>(יט) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהוא מפני שצד שמאל של העולה הוא </ins>ימין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">של </ins>הקדוש ברוך הוא העומד לנגדו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם, הטורי זהב הביא את דברי הבית חדש (קלט, אות ג) שלא קיבל את מנהג הכלבו, והורה שאדרבה, אין להטות פניו כלל. וזה לשונו: &quot;ויש אומרים שיש לו להפוך פניו שלא יראה כאלו ברכות כתובות בתורה ... ולא מסתבר כלל דבר זה, דאם כן קשה אמאי בעי רבי מאיר שיגלול קודם הברכה שהיא טרחה  כמו שכתב בית יוסף, והיה לו להניחו פתוח רק יהפוך פניו. אלא דהפיכת פנים כאן אינו נכון, דמראה עצמו כאלו אינו מברך על מה שיקרא רק על מידי אחרינא, דהא מראה עצמו כאלו מסלק פניו ממנה. וכ&quot;כ מו&quot;ח ז&quot;ל הגון שיהיה פתוח בשעת הברכה לגמרי ולא יהפוך פניו כלל, דכך היא דעת הפוסקים והגאונים המפורסמים וכן אני נוהג. עכ&quot;ל&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם, הטורי זהב הביא את דברי הבית חדש (קלט, אות ג) שלא קיבל את מנהג הכלבו, והורה שאדרבה, אין להטות פניו כלל. וזה לשונו: &quot;ויש אומרים שיש לו להפוך פניו שלא יראה כאלו ברכות כתובות בתורה ... ולא מסתבר כלל דבר זה, דאם כן קשה אמאי בעי רבי מאיר שיגלול קודם הברכה שהיא טרחה  כמו שכתב בית יוסף, והיה לו להניחו פתוח רק יהפוך פניו. אלא דהפיכת פנים כאן אינו נכון, דמראה עצמו כאלו אינו מברך על מה שיקרא רק על מידי אחרינא, דהא מראה עצמו כאלו מסלק פניו ממנה. וכ&quot;כ מו&quot;ח ז&quot;ל הגון שיהיה פתוח בשעת הברכה לגמרי ולא יהפוך פניו כלל, דכך היא דעת הפוסקים והגאונים המפורסמים וכן אני נוהג. עכ&quot;ל&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94&diff=15054&oldid=prev 2020-03-23T10:24:06Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:24, 23 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רא&quot;ש''' לעומת זאת כתב ששיטת ר' יהודה היא לעיכובא, כלומר שאין לגלול כלל את הספר לפני הברכה, ומביא ראייה לכך מפסוק מפורש המובא ב'''ירושלמי''' (מגילה ד ח) &quot;ובפתחו עמדו כל העם&quot;. ומה כתיב בתריה – ויברך עזרא את ה'&quot;. מבואר, שלאחר שפתח עזרא את הספר מיד בירך ולא כתוב שגלל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רא&quot;ש''' לעומת זאת כתב ששיטת ר' יהודה היא לעיכובא, כלומר שאין לגלול כלל את הספר לפני הברכה, ומביא ראייה לכך מפסוק מפורש המובא ב'''ירושלמי''' (מגילה ד ח) &quot;ובפתחו עמדו כל העם&quot;. ומה כתיב בתריה – ויברך עזרא את ה'&quot;. מבואר, שלאחר שפתח עזרא את הספר מיד בירך ולא כתוב שגלל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==פסיקת הראשונים==</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדברי ה'''רמב</ins>&quot;ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' משמע </ins>(תפילה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יב </ins>ה) שלא לגלול את ספר התורה קודם הברכה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, שכתב שהקורא </ins>פותח ספר תורה ומביט למקום שהוא קורא בו, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואחר כך </ins>אומר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</ins>ברכו את יי' המבורך<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'. ולא הזכיר שיש לגלול את הספר קודם הברכה</ins>. וכן פסקו בפשטות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רי</ins>&quot;ף<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''ר</ins>&quot;ן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''רבנו חננאל''' </ins>ועוד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פסק הרמב</del>&quot;ם (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הלכות </del>תפילה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרי&quot;ב ה&quot;</del>ה)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>שלא לגלול את ספר התורה קודם הברכה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: &quot;כל אחד ואחד מן הקורין </del>פותח ספר תורה ומביט למקום שהוא קורא בו, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואח&quot;כ </del>אומר ברכו את יי' המבורך<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&quot;</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן פסקו בפשטות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרי</del>&quot;ף, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הר</del>&quot;ן, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר&quot;ח </del>ועוד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמובן, ניתן להטות את פסקם לאחת משתי ההבנות המובאות לעיל, או שלעיכובא אין לגלול את הספר, או שבכל זאת ראוי לגלול.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעומת זאת, כפי שראינו קודם, המאירי, התוספות, והריטב&quot;א, הדגישו בדבריהם שראוי שיגלול, ולא לעיכובא.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אולם, בספר הכלבו (סימן כ, דין הוצאת התורה ודין הקריאה וברכותיה) מביא מנהג  שלא ראינוהו עד כה: &quot;ועומד הקורא ופותח הספר לראות מה יקרא בו, וגוללו ומברך, יש אומרים שלא יגלול אותו אלא פותח ורואה ומברך וכן דעת הר&quot;מ ז&quot;ל, ויש אומרים שיש לו להפך פניו שלא יראה כאלו הברכות כתובות&quot;</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פסיקת ההלכה</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספר ה'''כלבו''' (כ הוצאת התורה ודין הקריאה וברכותיה) מביא כמה דעות בזה. בתחילה כותב שהקורא פותח הספר לראות מה יקרא בו וגוללו ומברך. ומביא גם שיש אומרים שלא יגלול אותו אלא פותח ורואה ומברך ושכן דעת הרמב&quot;ם. ומוסיף עצה אחרת, שיש לו להפך פניו שלא יראה כאלו הברכות כתובות, כלומר להשאיר את הספר פתוח אבל להחזיר פניו לכיוון אחר כדי שלא יהיה נראה כאילו קורא את הברכות מתוך ספר התורה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלחן ערוך ואחרונים </ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסק השלחן ערוך (או&quot;ח קלט, ד) כדברי הרמב&quot;ם: &quot;כל הקורים מברכים לפניה ולאחריה, ופותח הספר קודם שיברך ורואה הפסוק שצריך להתחיל בו ואחר כך יברך; ולאחר שקרא, גולל ומברך&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסק השלחן ערוך (או&quot;ח קלט, ד) כדברי הרמב&quot;ם: &quot;כל הקורים מברכים לפניה ולאחריה, ופותח הספר קודם שיברך ורואה הפסוק שצריך להתחיל בו ואחר כך יברך; ולאחר שקרא, גולל ומברך&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והוסיף הרמ&quot;א (שם) את המנהג המובא בכלבו: &quot;הגה: ובשעה שמברך ברכה ראשונה יהפוך פניו על הצד, שלא יהא נראה כמברך מן התורה (כל בו); ונראה לי דיהפוך פניו לצד שמאלו&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והוסיף הרמ&quot;א (שם) את המנהג המובא בכלבו: &quot;הגה: ובשעה שמברך ברכה ראשונה יהפוך פניו על הצד, שלא יהא נראה כמברך מן התורה (כל בו); ונראה לי דיהפוך פניו לצד שמאלו&quot;.  </div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94&diff=15053&oldid=prev 2020-03-23T10:17:09Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:17, 23 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקורות||מגילה לב א|מגילה ד ח|תפילה יב ה|אורח חיים קלט ד}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כשאדם עולה לתורה ומברך, האם עליו לברך כאשר הספר סגור או פתוח.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא'''' [https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&amp;daf=32&amp;format=pdf (מגילה לב א)] מובאת ברייתא ובה מחלוקת תנאים בענין גלילת ספר התורה בזמן הברכה. לדעת ר' מאיר - פותח ורואה, גולל ומברך, וחוזר ופותח וקורא, כלומר שצריך לגלול לפני שמברך את ברכת התורה. רבי יהודה סוברר - פותח ורואה ומברך וקורא, כלומר מברך כשספר התורה פתוח. ומסבירה הגמרא טעמו של רבי מאיר - כדי שלא יאמרו שהברכות כתובות בתורה, ודומים הדברים לדבריו של עולא בענין אחר - מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן - כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה. לעומת זאת רבי יהודה סבור שבתרגום אמנם עלולים לטעות בדבר, אך בברכות לא, לפי שהכל יודעין שאין ברכות כתובות בתורה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא'''' [https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&amp;daf=32&amp;format=pdf (מגילה לב א)] מובאת ברייתא ובה מחלוקת תנאים בענין גלילת ספר התורה בזמן הברכה. לדעת ר' מאיר - פותח ורואה, גולל ומברך, וחוזר ופותח וקורא, כלומר שצריך לגלול לפני שמברך את ברכת התורה. רבי יהודה סוברר - פותח ורואה ומברך וקורא, כלומר מברך כשספר התורה פתוח. ומסבירה הגמרא טעמו של רבי מאיר - כדי שלא יאמרו שהברכות כתובות בתורה, ודומים הדברים לדבריו של עולא בענין אחר - מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן - כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה. לעומת זאת רבי יהודה סבור שבתרגום אמנם עלולים לטעות בדבר, אך בברכות לא, לפי שהכל יודעין שאין ברכות כתובות בתורה.  </div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94&diff=15050&oldid=prev 2020-03-23T10:01:41Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:01, 23 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספרדים ויוצאי עדות המזרח נוהגים שלא לסגור כלל את ספר התורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספרדים ויוצאי עדות המזרח נוהגים שלא לסגור כלל את ספר התורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חסידי חב&quot;ד נהגו לגלול את ספר התורה בשעת הברכה (ראה ספר המנהגים-חב&quot;ד עמוד 13).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חסידי חב&quot;ד נהגו לגלול את ספר התורה בשעת הברכה (ראה ספר המנהגים-חב&quot;ד עמוד 13).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: ספר תורה]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: מגילה לב.]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: תפילה ונשיאת כפים פרק יב]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: אורח חיים סימן קלט]]</ins></div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94&diff=15049&oldid=prev 2020-03-23T10:00:29Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:00, 23 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא'''' (מגילה לב א) מובאת ברייתא ובה מחלוקת תנאים בענין גלילת ספר התורה בזמן הברכה. לדעת ר' מאיר - פותח ורואה, גולל ומברך, וחוזר ופותח וקורא, כלומר שצריך לגלול לפני שמברך את ברכת התורה. רבי יהודה סוברר - פותח ורואה ומברך וקורא, כלומר מברך כשספר התורה פתוח. ומסבירה הגמרא טעמו של רבי מאיר - כדי שלא יאמרו שהברכות כתובות בתורה, ודומים הדברים לדבריו של עולא בענין אחר - מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן - כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה. לעומת זאת רבי יהודה סבור שבתרגום אמנם עלולים לטעות בדבר, אך בברכות לא, לפי שהכל יודעין שאין ברכות כתובות בתורה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא'''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&amp;daf=32&amp;format=pdf </ins>(מגילה לב א)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>מובאת ברייתא ובה מחלוקת תנאים בענין גלילת ספר התורה בזמן הברכה. לדעת ר' מאיר - פותח ורואה, גולל ומברך, וחוזר ופותח וקורא, כלומר שצריך לגלול לפני שמברך את ברכת התורה. רבי יהודה סוברר - פותח ורואה ומברך וקורא, כלומר מברך כשספר התורה פתוח. ומסבירה הגמרא טעמו של רבי מאיר - כדי שלא יאמרו שהברכות כתובות בתורה, ודומים הדברים לדבריו של עולא בענין אחר - מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן - כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה. לעומת זאת רבי יהודה סבור שבתרגום אמנם עלולים לטעות בדבר, אך בברכות לא, לפי שהכל יודעין שאין ברכות כתובות בתורה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מסיימת הגמרא בדברי רבי זירא בשם רב מתנה - הלכה, פותח ורואה ומברך וקורא, דהיינו שהלכה כר' יהודה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מסיימת הגמרא בדברי רבי זירא בשם רב מתנה - הלכה, פותח ורואה ומברך וקורא, דהיינו שהלכה כר' יהודה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מהגמרא כמבואר עולה שהלכה כר' יהודה שלא גולל קודם הברכה (לכאורה משום שר' מאיר ור' יהודה - הלכה כר' יהודה). אמנם, יש לברר האם סברת ר' יהודה היא לעיכובא, שלכתחילה אין לגלול הספר מסיבה כלשהי, או שסברתו היא שמותר ואפילו טוב שיגלול הספר כשיטת ר' מאיר, אלא שאין הדבר לעיכובא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מהגמרא כמבואר עולה שהלכה כר' יהודה שלא גולל קודם הברכה (לכאורה משום שר' מאיר ור' יהודה - הלכה כר' יהודה). אמנם, יש לברר האם סברת ר' יהודה היא לעיכובא, שלכתחילה אין לגלול הספר מסיבה כלשהי, או שסברתו היא שמותר ואפילו טוב שיגלול הספר כשיטת ר' מאיר, אלא שאין הדבר לעיכובא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטות הראשונים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בביאור מחלוקתם</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטות הראשונים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רא</del>&quot;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש</del>''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב ששיטת ר</del>' יהודה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היא לעיכובא</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כלומר שאין </del>לגלול <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כלל את הספר לפני הברכה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומביא ראייה לכך מפסוק מפורש, וזה לשונו: &quot;בירושלמי (הלכה ח) מפרש </del>מה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טעם: ובפתחו עמדו כל העם. ומה כתיב בתריה – ויברך עזרא את ה</del>'&quot;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. מבואר</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלאחר שפתח עזרא את הספר מיד בירך ולא כתוב שגלל</del>.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תוספות''' (מגילה לב א ד</ins>&quot;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה גוללו) כתבו שלכתחילה יש לגלול קודם שיברך כדי שלא יאמרו ההמון שהברכות כתובות בו, אבל בדיעבד אין לחוש כיון שלא שכיחי עמי הארץ עתה. ה'''בית חדש</ins>''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהגהותיו (ב) כותב שאף שהלכה כר</ins>' יהודה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שפסקה הגמרא</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סוברים התוספות שגם לשיטתו לכתחילה ראוי </ins>לגלול, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ורק סובר הוא שאין איסור גם אם מברך כשהספר פתוח. וכן משמע </ins>מה'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''ריטב</ins>&quot;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א''' שאינו חייב</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל ראוי שיגלול</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאידך, דעת </del>ה'''מאירי''' שר' יהודה אינו סובר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאין </del>לגלול כלל קודם הברכה, אלא שאין מטריחים אותו לעשות כן כיון שכולם יודעים שאין ברכות כתובות בתורה. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן </del>משמע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדברי </del>ה'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תוספות</del>''' (מגילה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לב א </del>ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&quot;ה גוללו</del>)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: </del>&quot;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכתחילה הוא גוללו וסותמו קודם שיברך כדי שלא יאמרו ההמון שהברכות כתובות בו אבל בדיעבד אין לחוש שהרי לא שכיחי עמי הארץ </del>כל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כך עתה</del>&quot;. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנקטו לשון 'לכתחילה' ו'דיעבד</del>'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, משמע שלתחילה אף לשיטת ר' יהודה ראוי לגלול. וכהבנה זו הבין הגהות הב</del>&quot;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח (אות ב) שם</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''מאירי''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם הוא כתב </ins>שר' יהודה אינו סובר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאסור </ins>לגלול כלל קודם הברכה, אלא שאין מטריחים אותו לעשות כן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>כיון שכולם יודעים שאין ברכות כתובות בתורה. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם מדברי המאירי לא </ins>משמע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעדיף לגלול אלא שמותר.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן משמע מהריטב&quot;א: &quot;ויש אומרים דברכה ראשונה הוא דלא מיחייב לפתוח לראות ולגלול ולפתוח&quot;</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם אינו חייב, אבל ראוי שיגלול</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רא&quot;ש''' לעומת זאת כתב ששיטת ר' יהודה היא לעיכובא, כלומר שאין לגלול כלל את הספר לפני הברכה, ומביא ראייה לכך מפסוק מפורש המובא ב'''ירושלמי</ins>''' (מגילה ד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח</ins>) &quot;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובפתחו עמדו </ins>כל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העם</ins>&quot;. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומה כתיב בתריה – ויברך עזרא את ה</ins>'&quot;. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבואר</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלאחר שפתח עזרא את הספר מיד בירך ולא כתוב שגלל</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסיקת הראשונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסיקת הראשונים==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94&diff=15048&oldid=prev 2020-03-23T09:04:36Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטות הראשונים בביאור מחלוקתם</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:04, 23 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטות הראשונים בביאור מחלוקתם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטות הראשונים בביאור מחלוקתם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והנה כתב הרא</del>&quot;ש ששיטת ר' יהודה היא לעיכובא, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלשיטתו אין </del>לגלול כלל את הספר לפני הברכה, ומביא ראייה לכך מפסוק מפורש, וזה לשונו: &quot;בירושלמי (הלכה ח) מפרש מה טעם: ובפתחו עמדו כל העם. ומה כתיב בתריה – ויברך עזרא את ה'&quot;. מבואר, שלאחר שפתח עזרא את הספר מיד בירך ולא כתוב שגלל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רא</ins>&quot;ש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' כתב </ins>ששיטת ר' יהודה היא לעיכובא, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כלומר שאין </ins>לגלול כלל את הספר לפני הברכה, ומביא ראייה לכך מפסוק מפורש, וזה לשונו: &quot;בירושלמי (הלכה ח) מפרש מה טעם: ובפתחו עמדו כל העם. ומה כתיב בתריה – ויברך עזרא את ה'&quot;. מבואר, שלאחר שפתח עזרא את הספר מיד בירך ולא כתוב שגלל.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאידך, מצינו במאירי את הסברא השניה</del>, שר' יהודה אינו סובר שאין לגלול כלל קודם הברכה, אלא שאין מטריחים אותו לעשות כן כיון שכולם יודעים שאין ברכות כתובות בתורה. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וז&quot;ל: &quot;שבראשונה הואיל וצריך לפתוח קודם שיברך לראות היכן הוא צריך להתחיל, לא הטריחוהו לגלגל ולברך ולחזור ולפתוח&quot;.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאידך</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דעת ה'''מאירי''' </ins>שר' יהודה אינו סובר שאין לגלול כלל קודם הברכה, אלא שאין מטריחים אותו לעשות כן כיון שכולם יודעים שאין ברכות כתובות בתורה. וכן משמע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדברי ה'''תוספות''' </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מגילה לב א </ins>ד&quot;ה גוללו): &quot;ולכתחילה הוא גוללו וסותמו קודם שיברך כדי שלא יאמרו ההמון שהברכות כתובות בו אבל בדיעבד אין לחוש שהרי לא שכיחי עמי הארץ כל כך עתה&quot;. שנקטו לשון 'לכתחילה' ו'דיעבד', משמע שלתחילה אף לשיטת ר' יהודה ראוי לגלול. וכהבנה זו הבין הגהות הב&quot;ח (אות ב) שם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן משמע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהתוספות </del>(ד&quot;ה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>גוללו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>): &quot;ולכתחילה הוא גוללו וסותמו קודם שיברך כדי שלא יאמרו ההמון שהברכות כתובות בו אבל בדיעבד אין לחוש שהרי לא שכיחי עמי הארץ כל כך עתה&quot;. שנקטו לשון 'לכתחילה' ו'דיעבד', משמע שלתחילה אף לשיטת ר' יהודה ראוי לגלול. וכהבנה זו הבין הגהות הב&quot;ח (אות ב) שם.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן משמע מהריטב&quot;א: &quot;ויש אומרים דברכה ראשונה הוא דלא מיחייב לפתוח לראות ולגלול ולפתוח&quot;, אמנם אינו חייב, אבל ראוי שיגלול.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן משמע מהריטב&quot;א: &quot;ויש אומרים דברכה ראשונה הוא דלא מיחייב לפתוח לראות ולגלול ולפתוח&quot;, אמנם אינו חייב, אבל ראוי שיגלול.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94&diff=15047&oldid=prev 2020-03-23T09:02:13Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:02, 23 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איתא בגמרא במגילה </del>(לב.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">): &quot;תנו רבנן: </del>פותח ורואה, גולל ומברך, וחוזר ופותח וקורא, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דברי רבי מאיר (דהיינו, שיגלול </del>לפני שמברך את ברכת התורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>. רבי יהודה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אומר: </del>פותח ורואה ומברך וקורא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(דהיינו</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלא יגלול לפני שמברך)</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאי טעמא דרבי </del>מאיר - <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדעולא</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאמר </del>עולא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: </del>מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן - כדי שלא יאמרו תרגום כתוב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתורה, הכא נמי - כדי שלא יאמרו ברכות כתובין </del>בתורה. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ורבי </del>יהודה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: תרגום איכא למיטעי</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברכות - ליכא למיטעי (ופירש רש&quot;י ד&quot;ה 'אבל ברכות': הכל </del>יודעין שאין ברכות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתובין </del>בתורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמר </del>רבי זירא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמר </del>רב מתנה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: </del>הלכה, פותח ורואה ומברך וקורא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>דהיינו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, הלכה </del>כר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&quot;י). - ולימא הלכה כרבי </del>יהודה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">! - משום דאפכי להו&quot;</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''גמרא'''' </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מגילה </ins>לב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א) מובאת ברייתא ובה מחלוקת תנאים בענין גלילת ספר התורה בזמן הברכה</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדעת ר' מאיר - </ins>פותח ורואה, גולל ומברך, וחוזר ופותח וקורא, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כלומר שצריך לגלול </ins>לפני שמברך את ברכת התורה. רבי יהודה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סוברר - </ins>פותח ורואה ומברך וקורא, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כלומר מברך כשספר התורה פתוח</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומסבירה הגמרא טעמו של רבי </ins>מאיר - <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדי שלא יאמרו שהברכות כתובות בתורה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ודומים הדברים לדבריו של </ins>עולא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בענין אחר - </ins>מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן - כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעומת זאת רבי </ins>יהודה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סבור שבתרגום אמנם עלולים לטעות בדבר, אך בברכות לא</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי שהכל </ins>יודעין שאין ברכות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתובות </ins>בתורה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהגמרא כמבואר עולה שהלכה כר' יהודה שלא גולל קודם הברכה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>משום שר' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יוסי </del>ור' יהודה - הלכה כר' יהודה. אמנם, יש לברר האם סברת ר' יהודה היא לעיכובא, שלכתחילה אין לגלול הספר מסיבה כלשהי, או שסברתו היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיש עניין בגלילת הספר קודם הברכה </del>ואפילו טוב שיגלול הספר כשיטת ר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&quot;מ</del>, אלא שאין הדבר לעיכובא.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;מסיימת הגמרא בדברי </ins>רבי זירא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשם </ins>רב מתנה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </ins>הלכה, פותח ורואה ומברך וקורא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>דהיינו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהלכה </ins>כר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' </ins>יהודה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</ins>מהגמרא כמבואר עולה שהלכה כר' יהודה שלא גולל קודם הברכה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(לכאורה </ins>משום שר' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאיר </ins>ור' יהודה - הלכה כר' יהודה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>. אמנם, יש לברר האם סברת ר' יהודה היא לעיכובא, שלכתחילה אין לגלול הספר מסיבה כלשהי, או שסברתו היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמותר </ins>ואפילו טוב שיגלול הספר כשיטת ר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' מאיר</ins>, אלא שאין הדבר לעיכובא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטות הראשונים בביאור מחלוקתם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטות הראשונים בביאור מחלוקתם==</div></td></tr> </table>

א.א