טלטול שברי כלים בשבת - היסטוריית גרסאות

א.א: /* טלטול שברים שאינם ראויים למלאכה לצורך גופן ומקומן */

2019-01-07T15:40:44Z

טלטול שברים שאינם ראויים למלאכה לצורך גופן ומקומן

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:40, 7 בינואר 2019
שורה 26:		שורה 26:

	====טלטול שברים שאינם ראויים למלאכה לצורך גופן ומקומן====		====טלטול שברים שאינם ראויים למלאכה לצורך גופן ומקומן====
	כתב ה'''פרישה''' (ו) שאם מטלטל את שברי הכלים לצורך גופן או מקומן מותר, אף בשאינם ראויים למלאכה, הואיל ובאו מתורת כלי, וציין לרא"ש גבי קליפי אגוזים. וכן הביא בשמו הרב '''אליה רבה''' (טז) וציין לרא"ש בתשובה (כב ~~סי"~~ח ~~(הכוונה סימן ח)) {{קטן\|(לא מצאתי ברא"ש בתשובה ולא בפסקים~~)}}, וכן משמע ב'''לבוש''' (ו) שכתב שבמקום היזק מותר לטלטל את השברים, מלבד ההיתר משום הנזק, שרי לפי שהוא לצורך מקומן.		כתב ה'''פרישה''' (ו) שאם מטלטל את שברי הכלים לצורך גופן או מקומן מותר, אף בשאינם ראויים למלאכה, הואיל ובאו מתורת כלי, וציין לרא"ש גבי קליפי אגוזים. וכן הביא בשמו הרב '''אליה רבה''' (טז) וציין לרא"ש בתשובה (כב ח), וכן משמע ב'''לבוש''' (ו) שכתב שבמקום היזק מותר לטלטל את השברים, מלבד ההיתר משום הנזק, שרי לפי שהוא לצורך מקומן.
	<BR />אבל ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ה) חלק עליהם והביא שלוש ראיות לזה. א. מדברי הרמ"א שהתיר במקום בהזיקא דרבים משמע דדווקא מטעם היזקא שרי. ב. מעובדא דרבא בגמרא מבואר שהשתמש בחרס לצורך גופו כדי לנקות את הטיט במנעלו, ואם לצורך גופו שרי לא היה להם להרים קולו על השמש. ג. מדברי הירושלמי הנ"ל, שמקשה מאיסור הוצאה שאסור אפילו בכדי לגרור ראש הכרכר, ואם לצורך גופו מותר, לא קשיא מידי, דכיון שעל כל פנים יש לו שימוש לצורך גופו אסור להוציאו.		<BR />אבל ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ה) חלק עליהם והביא שלוש ראיות לזה. א. מדברי הרמ"א שהתיר במקום בהזיקא דרבים משמע דדווקא מטעם היזקא שרי. ב. מעובדא דרבא בגמרא מבואר שהשתמש בחרס לצורך גופו כדי לנקות את הטיט במנעלו, ואם לצורך גופו שרי לא היה להם להרים קולו על השמש. ג. מדברי הירושלמי הנ"ל, שמקשה מאיסור הוצאה שאסור אפילו בכדי לגרור ראש הכרכר, ואם לצורך גופו מותר, לא קשיא מידי, דכיון שעל כל פנים יש לו שימוש לצורך גופו אסור להוציאו.
	<BR />גם מדברי ה'''משנה ברורה''' (כח) נראה שסבירא ליה לאיסור, לפי שהעתיק דברי ה'''לבושי שרד''' (ד"ה לטלטל שבריהם) ששברי כלים הם [[מוקצה מחמת גופו]], משמע שאסור אפילו לצורך גופן ומקומן. וכן כתב להדיא ב'''באור הלכה''' (ד"ה כגון שברי).		<BR />גם מדברי ה'''משנה ברורה''' (כח) נראה שסבירא ליה לאיסור, לפי שהעתיק דברי ה'''לבושי שרד''' (ד"ה לטלטל שבריהם) ששברי כלים הם [[מוקצה מחמת גופו]], משמע שאסור אפילו לצורך גופן ומקומן. וכן כתב להדיא ב'''באור הלכה''' (ד"ה כגון שברי).

95.86.73.31: /* טלטול שברים שאינם ראויים למלאכה לצורך גופן ומקומן */

2019-01-07T09:49:02Z

טלטול שברים שאינם ראויים למלאכה לצורך גופן ומקומן

הצגת שינויים

א.א ב־07:52, 25 בינואר 2018

2018-01-25T07:52:35Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:52, 25 בינואר 2018
שורה 43:		שורה 43:
	===היחס לדין נולד===		===היחס לדין נולד===
	====קושיית הטורי זהב ותירוצו====		====קושיית הטורי זהב ותירוצו====
			{{להשלים}}
	הקשה ה'''טורי זהב''' (שח ו) שלפי מה שהעמידה הגמרא את מחלוקת ר' יהודה ורבנן בשנשברו הכלים בשבת, יוצא שהברייתא שהתירה להסיק בכלים ביום טוב ואסרה להסיק בשברי כלים היא אליבא דר' יהודה, שהרי לחכמים כשם שמותר לטלטל שברי כלים בשבת, כן מותר להסיק שברי כלים ביום טוב כדמוכח [[#שברי כלים\|בגמרא]]. ואם כן קשה שהרי ביום טוב פסקו הפוסקים שאין מסיקין בשברי כלים, וא"כ גם כאן היה לנו לאסור הטלטול אם לא שעושין הן מעין מלאכתן.		הקשה ה'''טורי זהב''' (שח ו) שלפי מה שהעמידה הגמרא את מחלוקת ר' יהודה ורבנן בשנשברו הכלים בשבת, יוצא שהברייתא שהתירה להסיק בכלים ביום טוב ואסרה להסיק בשברי כלים היא אליבא דר' יהודה, שהרי לחכמים כשם שמותר לטלטל שברי כלים בשבת, כן מותר להסיק שברי כלים ביום טוב כדמוכח [[#שברי כלים\|בגמרא]]. ואם כן קשה שהרי ביום טוב פסקו הפוסקים שאין מסיקין בשברי כלים, וא"כ גם כאן היה לנו לאסור הטלטול אם לא שעושין הן מעין מלאכתן.
	<BR/>ותירץ הט"ז שכל מה שהשוותה הגמרא בבין המשנה לברייתא הוא רק להו"א בגמרא שהבינה שסיבת ההיתר לטלטל את השבר הוא מפני שמוכנים אגב אביהן, אבל לפי מסקנת הגמרא אין זה הטעם, אלא מותרים מצד שהם עצמם ראויים למלאכה, ולפי זה דווקא בכה"ג יש להתיר, אבל שברים להסקה שאינם ראויים לכלום, אין לטלטלם ולהסיקם דזה אסור הוא משום נולד.		<BR/>ותירץ הט"ז שכל מה שהשוותה הגמרא בבין המשנה לברייתא הוא רק להו"א בגמרא שהבינה שסיבת ההיתר לטלטל את השבר הוא מפני שמוכנים אגב אביהן, אבל לפי מסקנת הגמרא אין זה הטעם, אלא מותרים מצד שהם עצמם ראויים למלאכה, ולפי זה דווקא בכה"ג יש להתיר, אבל שברים להסקה שאינם ראויים לכלום, אין לטלטלם ולהסיקם דזה אסור הוא משום נולד.
	<BR/>ה'''אליה רבה''' כתב שאין צורך בתירוץ זה, לפי שמפורש ברשב"א בספר '''עבודת הקודש''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49498&st=&pgnum=89 (מו)] שלגבי נולד בשבת פסקינן כת"ק ואילו ביום טוב פסקינן כר' יהודה.		<BR/>ה'''אליה רבה''' כתב שאין צורך בתירוץ זה, לפי שמפורש ברשב"א בספר '''עבודת הקודש''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49498&st=&pgnum=89 (מו)] שלגבי נולד בשבת פסקינן כת"ק ואילו ביום טוב פסקינן כר' יהודה.
	~~{{לוקה בחסר}}~~
	===טלטול כלי שעשאו גוי בשבת===		===טלטול כלי שעשאו גוי בשבת===
	{{~~לוקה בחסר~~}}		{{להשלים}}

	==חתיכת חרס==		==חתיכת חרס==

א.א ב־08:59, 16 ביוני 2016

2016-06-16T08:59:57Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:59, 16 ביוני 2016
שורה 46:		שורה 46:
	<BR/>ותירץ הט"ז שכל מה שהשוותה הגמרא בבין המשנה לברייתא הוא רק להו"א בגמרא שהבינה שסיבת ההיתר לטלטל את השבר הוא מפני שמוכנים אגב אביהן, אבל לפי מסקנת הגמרא אין זה הטעם, אלא מותרים מצד שהם עצמם ראויים למלאכה, ולפי זה דווקא בכה"ג יש להתיר, אבל שברים להסקה שאינם ראויים לכלום, אין לטלטלם ולהסיקם דזה אסור הוא משום נולד.		<BR/>ותירץ הט"ז שכל מה שהשוותה הגמרא בבין המשנה לברייתא הוא רק להו"א בגמרא שהבינה שסיבת ההיתר לטלטל את השבר הוא מפני שמוכנים אגב אביהן, אבל לפי מסקנת הגמרא אין זה הטעם, אלא מותרים מצד שהם עצמם ראויים למלאכה, ולפי זה דווקא בכה"ג יש להתיר, אבל שברים להסקה שאינם ראויים לכלום, אין לטלטלם ולהסיקם דזה אסור הוא משום נולד.
	<BR/>ה'''אליה רבה''' כתב שאין צורך בתירוץ זה, לפי שמפורש ברשב"א בספר '''עבודת הקודש''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49498&st=&pgnum=89 (מו)] שלגבי נולד בשבת פסקינן כת"ק ואילו ביום טוב פסקינן כר' יהודה.		<BR/>ה'''אליה רבה''' כתב שאין צורך בתירוץ זה, לפי שמפורש ברשב"א בספר '''עבודת הקודש''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49498&st=&pgnum=89 (מו)] שלגבי נולד בשבת פסקינן כת"ק ואילו ביום טוב פסקינן כר' יהודה.
	===~~=דברי המגן אברהם=~~===		{{לוקה בחסר}}
	ה'''מגן אברהם''' (יד) התייחס לקושיה זו בקצרה, ובדבריו מבואר שבאמת מי שפסק הכא להיתר סובר דנולד מותר אף ביום טוב, אך מי שמחמיר ביום טוב (אורח חיים תצה) בנולד יש לו להחמיר אף כאן ולפסוק כר' יהודה שצריך שיהיו ראויים למלאכתן הראשונה.		===טלטול כלי שעשאו גוי בשבת===
	~~<BR/>אבל ה'''אליה רבה''' (טו) דחה דבריו, כי לפי תנא קמא שברי כלים לא הוי נולד, וקיי"ל כוותיה.~~		{{לוקה בחסר}}

	==חתיכת חרס==		==חתיכת חרס==
שורה 69:		שורה 69:
	<BR/>ה'''מגן אברהם''' (יז) דחה גם הוא את חידושו של הבית יוסף, וכתב לדינא שגם בנשבר בשבת מותר, דאין לחדש חילוקים שאינם כתובים בתלמוד. והוא דחה גם את פירושו האחר של הב"ח וכתב שלמעשה אין חילוק ואף חרס ברשות הרבים מותרת אלא אם כן זרקה לאשפה מבעוד יום. וכן העתיק להלכה ה'''משנה ברורה''' (לב).		<BR/>ה'''מגן אברהם''' (יז) דחה גם הוא את חידושו של הבית יוסף, וכתב לדינא שגם בנשבר בשבת מותר, דאין לחדש חילוקים שאינם כתובים בתלמוד. והוא דחה גם את פירושו האחר של הב"ח וכתב שלמעשה אין חילוק ואף חרס ברשות הרבים מותרת אלא אם כן זרקה לאשפה מבעוד יום. וכן העתיק להלכה ה'''משנה ברורה''' (לב).


	[[קטגוריה:מוקצה]]		[[קטגוריה:מוקצה]]
	[[קטגוריה:שבת קכד:]]		[[קטגוריה:שבת קכד:]]

יקטן ב־08:19, 16 ביוני 2016

2016-06-16T08:19:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:19, 16 ביוני 2016
שורה 45:		שורה 45:
	הקשה ה'''טורי זהב''' (שח ו) שלפי מה שהעמידה הגמרא את מחלוקת ר' יהודה ורבנן בשנשברו הכלים בשבת, יוצא שהברייתא שהתירה להסיק בכלים ביום טוב ואסרה להסיק בשברי כלים היא אליבא דר' יהודה, שהרי לחכמים כשם שמותר לטלטל שברי כלים בשבת, כן מותר להסיק שברי כלים ביום טוב כדמוכח [[#שברי כלים\|בגמרא]]. ואם כן קשה שהרי ביום טוב פסקו הפוסקים שאין מסיקין בשברי כלים, וא"כ גם כאן היה לנו לאסור הטלטול אם לא שעושין הן מעין מלאכתן.		הקשה ה'''טורי זהב''' (שח ו) שלפי מה שהעמידה הגמרא את מחלוקת ר' יהודה ורבנן בשנשברו הכלים בשבת, יוצא שהברייתא שהתירה להסיק בכלים ביום טוב ואסרה להסיק בשברי כלים היא אליבא דר' יהודה, שהרי לחכמים כשם שמותר לטלטל שברי כלים בשבת, כן מותר להסיק שברי כלים ביום טוב כדמוכח [[#שברי כלים\|בגמרא]]. ואם כן קשה שהרי ביום טוב פסקו הפוסקים שאין מסיקין בשברי כלים, וא"כ גם כאן היה לנו לאסור הטלטול אם לא שעושין הן מעין מלאכתן.
	<BR/>ותירץ הט"ז שכל מה שהשוותה הגמרא בבין המשנה לברייתא הוא רק להו"א בגמרא שהבינה שסיבת ההיתר לטלטל את השבר הוא מפני שמוכנים אגב אביהן, אבל לפי מסקנת הגמרא אין זה הטעם, אלא מותרים מצד שהם עצמם ראויים למלאכה, ולפי זה דווקא בכה"ג יש להתיר, אבל שברים להסקה שאינם ראויים לכלום, אין לטלטלם ולהסיקם דזה אסור הוא משום נולד.		<BR/>ותירץ הט"ז שכל מה שהשוותה הגמרא בבין המשנה לברייתא הוא רק להו"א בגמרא שהבינה שסיבת ההיתר לטלטל את השבר הוא מפני שמוכנים אגב אביהן, אבל לפי מסקנת הגמרא אין זה הטעם, אלא מותרים מצד שהם עצמם ראויים למלאכה, ולפי זה דווקא בכה"ג יש להתיר, אבל שברים להסקה שאינם ראויים לכלום, אין לטלטלם ולהסיקם דזה אסור הוא משום נולד.
	<BR/>ה'''אליה רבה''' כתב שאין צורך בתירוץ זה, לפי שמפורש ברשב"א בספר '''עבודת הקודש''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49498&st=&pgnum=89 (מו)] ~~שלדבי~~ נולד בשבת פסקינן כת"ק ~~וביום~~ טוב כר' יהודה.		<BR/>ה'''אליה רבה''' כתב שאין צורך בתירוץ זה, לפי שמפורש ברשב"א בספר '''עבודת הקודש''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49498&st=&pgnum=89 (מו)] שלגבי נולד בשבת פסקינן כת"ק ואילו ביום טוב פסקינן כר' יהודה.
	====דברי המגן אברהם====		====דברי המגן אברהם====
	ה'''מגן אברהם''' (יד) התייחס לקושיה זו בקצרה, ובדבריו מבואר שבאמת מי שפסק הכא להיתר סובר דנולד מותר אף ביום טוב, אך מי שמחמיר ביום טוב (אורח חיים תצה) בנולד יש לו להחמיר אף כאן ולפסוק כר' יהודה שצריך שיהיו ראויים למלאכתן הראשונה.		ה'''מגן אברהם''' (יד) התייחס לקושיה זו בקצרה, ובדבריו מבואר שבאמת מי שפסק הכא להיתר סובר דנולד מותר אף ביום טוב, אך מי שמחמיר ביום טוב (אורח חיים תצה) בנולד יש לו להחמיר אף כאן ולפסוק כר' יהודה שצריך שיהיו ראויים למלאכתן הראשונה.

א.א ב־14:41, 15 ביוני 2016

2016-06-15T14:41:11Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:41, 15 ביוני 2016
שורה 45:		שורה 45:
	הקשה ה'''טורי זהב''' (שח ו) שלפי מה שהעמידה הגמרא את מחלוקת ר' יהודה ורבנן בשנשברו הכלים בשבת, יוצא שהברייתא שהתירה להסיק בכלים ביום טוב ואסרה להסיק בשברי כלים היא אליבא דר' יהודה, שהרי לחכמים כשם שמותר לטלטל שברי כלים בשבת, כן מותר להסיק שברי כלים ביום טוב כדמוכח [[#שברי כלים\|בגמרא]]. ואם כן קשה שהרי ביום טוב פסקו הפוסקים שאין מסיקין בשברי כלים, וא"כ גם כאן היה לנו לאסור הטלטול אם לא שעושין הן מעין מלאכתן.		הקשה ה'''טורי זהב''' (שח ו) שלפי מה שהעמידה הגמרא את מחלוקת ר' יהודה ורבנן בשנשברו הכלים בשבת, יוצא שהברייתא שהתירה להסיק בכלים ביום טוב ואסרה להסיק בשברי כלים היא אליבא דר' יהודה, שהרי לחכמים כשם שמותר לטלטל שברי כלים בשבת, כן מותר להסיק שברי כלים ביום טוב כדמוכח [[#שברי כלים\|בגמרא]]. ואם כן קשה שהרי ביום טוב פסקו הפוסקים שאין מסיקין בשברי כלים, וא"כ גם כאן היה לנו לאסור הטלטול אם לא שעושין הן מעין מלאכתן.
	<BR/>ותירץ הט"ז שכל מה שהשוותה הגמרא בבין המשנה לברייתא הוא רק להו"א בגמרא שהבינה שסיבת ההיתר לטלטל את השבר הוא מפני שמוכנים אגב אביהן, אבל לפי מסקנת הגמרא אין זה הטעם, אלא מותרים מצד שהם עצמם ראויים למלאכה, ולפי זה דווקא בכה"ג יש להתיר, אבל שברים להסקה שאינם ראויים לכלום, אין לטלטלם ולהסיקם דזה אסור הוא משום נולד.		<BR/>ותירץ הט"ז שכל מה שהשוותה הגמרא בבין המשנה לברייתא הוא רק להו"א בגמרא שהבינה שסיבת ההיתר לטלטל את השבר הוא מפני שמוכנים אגב אביהן, אבל לפי מסקנת הגמרא אין זה הטעם, אלא מותרים מצד שהם עצמם ראויים למלאכה, ולפי זה דווקא בכה"ג יש להתיר, אבל שברים להסקה שאינם ראויים לכלום, אין לטלטלם ולהסיקם דזה אסור הוא משום נולד.
	<BR/>ה'''אליה רבה''' כתב שאין צורך בתירוץ זה, לפי שמפורש ברשב"א בספר '''עבודת הקודש''' (מו) שלדבי נולד בשבת פסקינן כת"ק וביום טוב כר' יהודה.		<BR/>ה'''אליה רבה''' כתב שאין צורך בתירוץ זה, לפי שמפורש ברשב"א בספר '''עבודת הקודש''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49498&st=&pgnum=89 (מו)] שלדבי נולד בשבת פסקינן כת"ק וביום טוב כר' יהודה.
	====דברי המגן אברהם====		====דברי המגן אברהם====
	ה'''מגן אברהם''' (יד) התייחס לקושיה זו בקצרה, ובדבריו מבואר שבאמת מי שפסק הכא להיתר סובר דנולד מותר אף ביום טוב, אך מי שמחמיר ביום טוב (אורח חיים תצה) בנולד יש לו להחמיר אף כאן ולפסוק כר' יהודה שצריך שיהיו ראויים למלאכתן הראשונה.		ה'''מגן אברהם''' (יד) התייחס לקושיה זו בקצרה, ובדבריו מבואר שבאמת מי שפסק הכא להיתר סובר דנולד מותר אף ביום טוב, אך מי שמחמיר ביום טוב (אורח חיים תצה) בנולד יש לו להחמיר אף כאן ולפסוק כר' יהודה שצריך שיהיו ראויים למלאכתן הראשונה.

א.א ב־13:31, 15 ביוני 2016

2016-06-15T13:31:26Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:31, 15 ביוני 2016
שורה 40:		שורה 40:
	ב'''בית יוסף''' (שח) הביא דברים אלו בשם הארחות חיים, אך לא העתיקם להלכה בשלחן ערוך, וה'''רמ"א''' הביאם להלכה (שח ו). אמנם להלן (יח) כתב מרן את היתר הטלטול פחות פחות מד' אמות בקוץ המונח ברשות הרבים, שבמקום היזקא לא גזרו רבנן שבות, לכן מסתבר שאינו חולק על הרמ"א בזה.		ב'''בית יוסף''' (שח) הביא דברים אלו בשם הארחות חיים, אך לא העתיקם להלכה בשלחן ערוך, וה'''רמ"א''' הביאם להלכה (שח ו). אמנם להלן (יח) כתב מרן את היתר הטלטול פחות פחות מד' אמות בקוץ המונח ברשות הרבים, שבמקום היזקא לא גזרו רבנן שבות, לכן מסתבר שאינו חולק על הרמ"א בזה.
	<BR/>וב'''מגן אברהם''' (טז) כתב שדווקא בזכוכית מותר, אבל שברי חרס אסור לפנותם, שאין היזקם מצוי כל כך, וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (ל), אמנם הוסיף שיכול לדחותם ברגלים, לפי ש[[טלטול בגופו]] מותר.		<BR/>וב'''מגן אברהם''' (טז) כתב שדווקא בזכוכית מותר, אבל שברי חרס אסור לפנותם, שאין היזקם מצוי כל כך, וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (ל), אמנם הוסיף שיכול לדחותם ברגלים, לפי ש[[טלטול בגופו]] מותר.

			===היחס לדין נולד===
			====קושיית הטורי זהב ותירוצו====
			הקשה ה'''טורי זהב''' (שח ו) שלפי מה שהעמידה הגמרא את מחלוקת ר' יהודה ורבנן בשנשברו הכלים בשבת, יוצא שהברייתא שהתירה להסיק בכלים ביום טוב ואסרה להסיק בשברי כלים היא אליבא דר' יהודה, שהרי לחכמים כשם שמותר לטלטל שברי כלים בשבת, כן מותר להסיק שברי כלים ביום טוב כדמוכח [[#שברי כלים\|בגמרא]]. ואם כן קשה שהרי ביום טוב פסקו הפוסקים שאין מסיקין בשברי כלים, וא"כ גם כאן היה לנו לאסור הטלטול אם לא שעושין הן מעין מלאכתן.
			<BR/>ותירץ הט"ז שכל מה שהשוותה הגמרא בבין המשנה לברייתא הוא רק להו"א בגמרא שהבינה שסיבת ההיתר לטלטל את השבר הוא מפני שמוכנים אגב אביהן, אבל לפי מסקנת הגמרא אין זה הטעם, אלא מותרים מצד שהם עצמם ראויים למלאכה, ולפי זה דווקא בכה"ג יש להתיר, אבל שברים להסקה שאינם ראויים לכלום, אין לטלטלם ולהסיקם דזה אסור הוא משום נולד.
			<BR/>ה'''אליה רבה''' כתב שאין צורך בתירוץ זה, לפי שמפורש ברשב"א בספר '''עבודת הקודש''' (מו) שלדבי נולד בשבת פסקינן כת"ק וביום טוב כר' יהודה.
			====דברי המגן אברהם====
			ה'''מגן אברהם''' (יד) התייחס לקושיה זו בקצרה, ובדבריו מבואר שבאמת מי שפסק הכא להיתר סובר דנולד מותר אף ביום טוב, אך מי שמחמיר ביום טוב (אורח חיים תצה) בנולד יש לו להחמיר אף כאן ולפסוק כר' יהודה שצריך שיהיו ראויים למלאכתן הראשונה.
			<BR/>אבל ה'''אליה רבה''' (טו) דחה דבריו, כי לפי תנא קמא שברי כלים לא הוי נולד, וקיי"ל כוותיה.

	==חתיכת חרס==		==חתיכת חרס==

א.א: /* באלו כלים מדובר */

2016-06-09T09:38:47Z

באלו כלים מדובר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:38, 9 ביוני 2016
שורה 23:		שורה 23:
	<BR/>והרב '''אליה רבה''' (יד) העתיק דברי העולת שבת, והכריע בכלי שמלאכתו להיתר ששבריו ראויים למלאכת איסור, שאסור לטלטלם מחמה לצל, ומה שכתב העו"ש שמהגמרא נראה שלא כך, הבין האליה רבה שכוונתו לגמרא בדף קכד: בדברי שמואל שאם 'נשברו בשבת דברי הכל מותרים הואיל ומוכנים על גב אביהן', ולכן דחה את הראיה לפי שרב זוטראי שם מקשה על דברי שמואל שאינם למסקנה. אמנם באמת העולת שבת ציין לגמרא בדף קכה, וצ"ת.		<BR/>והרב '''אליה רבה''' (יד) העתיק דברי העולת שבת, והכריע בכלי שמלאכתו להיתר ששבריו ראויים למלאכת איסור, שאסור לטלטלם מחמה לצל, ומה שכתב העו"ש שמהגמרא נראה שלא כך, הבין האליה רבה שכוונתו לגמרא בדף קכד: בדברי שמואל שאם 'נשברו בשבת דברי הכל מותרים הואיל ומוכנים על גב אביהן', ולכן דחה את הראיה לפי שרב זוטראי שם מקשה על דברי שמואל שאינם למסקנה. אמנם באמת העולת שבת ציין לגמרא בדף קכה, וצ"ת.
	<BR/>לעומת זאת ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב יד) כתב שאפילו כלים שמלאכתן לאיסור שנשברו, אם שבריהם ראויים לשום מלאכה מותר לטלטלן, שכיון שמבעוד יום מותרים היו בטלטול לצורך היתר לא הוקצו כלל, ומה שכתוב 'כל הכלים הניטלים' הוא לאפוקי כלים המוקצים מחמת חסרון כיס, אבל שמלאכתן לאיסור מותר. משמע בדבריו שכלים שמלאכתן לאיסור שנשברו, מותר לטלטל את שבריהן אף מחמה לצל, ודלא כעולת שבת והאליה רבה. ובהמשך דבריו (טז) כתב כן להדיא, והביא ראיה מ'''הברייתא''' (שבת קכה א) לגבי שברי תנור, שר' מאיר מתיר ור' יהודה אוסר, ומבואר בגמרא שלר' מאיר אף שאין עושים מעין מלאכתן אלא מלאכה אחרת, כגון לכסות בהם פי החבית מותר. הרי להדיא מבואר שכלי שמלאכתו לאיסור שנשבר ושבריו ראויים להיתר, הרי הם מותרים ככל הכלים הניטלים בחצר.		<BR/>לעומת זאת ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב יד) כתב שאפילו כלים שמלאכתן לאיסור שנשברו, אם שבריהם ראויים לשום מלאכה מותר לטלטלן, שכיון שמבעוד יום מותרים היו בטלטול לצורך היתר לא הוקצו כלל, ומה שכתוב 'כל הכלים הניטלים' הוא לאפוקי כלים המוקצים מחמת חסרון כיס, אבל שמלאכתן לאיסור מותר. משמע בדבריו שכלים שמלאכתן לאיסור שנשברו, מותר לטלטל את שבריהן אף מחמה לצל, ודלא כעולת שבת והאליה רבה. ובהמשך דבריו (טז) כתב כן להדיא, והביא ראיה מ'''הברייתא''' (שבת קכה א) לגבי שברי תנור, שר' מאיר מתיר ור' יהודה אוסר, ומבואר בגמרא שלר' מאיר אף שאין עושים מעין מלאכתן אלא מלאכה אחרת, כגון לכסות בהם פי החבית מותר. הרי להדיא מבואר שכלי שמלאכתו לאיסור שנשבר ושבריו ראויים להיתר, הרי הם מותרים ככל הכלים הניטלים בחצר.
	<BR/>וב'''באור הלכה''' (ד"ה כל הכלים) העתיק דברי הפרי מגדים (יד) לדינא, אמנם לא פירט, ~~ולא ברור~~ מתוך דבריו אם מתיר לטלטל שברי כלי שמלאכתו לאיסור ~~גם מחמה לצל או רק~~ לצורך גופן או מקומן. ~~אמנם~~ בהמשך דבריו (ד"ה כגון שברי עריבה) ~~מבואר שמצדד כהפרי מגדים שמותר~~ אף מחמה לצל.		<BR/>וב'''באור הלכה''' (ד"ה כל הכלים) העתיק דברי הפרי מגדים (יד) לדינא, אמנם לא פירט, וקצת משמע מתוך דבריו שאינו מתיר לטלטל שברי כלי שמלאכתו לאיסור אלא לצורך גופן או מקומן. גם בהמשך דבריו (ד"ה כגון שברי עריבה) משמע שדווקא בשברי עריבה מותר לטלטל אף מחמה לצל, אבל בכלי שמלאכתו לאיסור לא.

	====טלטול שברים שאינם ראויים למלאכה לצורך גופן ומקומן====		====טלטול שברים שאינם ראויים למלאכה לצורך גופן ומקומן====

א.א: /* טלטול שברים שאינם ראויים למלאכה לצורך גופן ומקומן */

2016-06-09T09:09:09Z

טלטול שברים שאינם ראויים למלאכה לצורך גופן ומקומן

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:09, 9 ביוני 2016
שורה 28:		שורה 28:
	כתב ה'''פרישה''' (ו) שאם מטלטל את שברי הכלים לצורך גופן או מקומן מותר, אף בשאינם ראויים למלאכה, הואיל ובאו מתורת כלי, וציין לרא"ש גבי קליפי אגוזים. וכן הביא בשמו הרב '''אליה רבה''' (טז) וציין לרא"ש בתשובה (כב יח) {{קטן\|(לא מצאתי ברא"ש בתשובה ולא בפסקים)}}, וכן משמע ב'''לבוש''' (ו) שכתב שבמקום היזק מותר לטלטל את השברים, מלבד ההיתר משום הנזק, שרי לפי שהוא לצורך מקומן.		כתב ה'''פרישה''' (ו) שאם מטלטל את שברי הכלים לצורך גופן או מקומן מותר, אף בשאינם ראויים למלאכה, הואיל ובאו מתורת כלי, וציין לרא"ש גבי קליפי אגוזים. וכן הביא בשמו הרב '''אליה רבה''' (טז) וציין לרא"ש בתשובה (כב יח) {{קטן\|(לא מצאתי ברא"ש בתשובה ולא בפסקים)}}, וכן משמע ב'''לבוש''' (ו) שכתב שבמקום היזק מותר לטלטל את השברים, מלבד ההיתר משום הנזק, שרי לפי שהוא לצורך מקומן.
	<BR/>אבל ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ה) חלק עליהם והביא שלוש ראיות לזה. א. מדברי הרמ"א שהתיר במקום בהזיקא דרבים משמע דדווקא מטעם היזקא שרי. ב. מעובדא דרבא בגמרא מבואר שהשתמש בחרס לצורך גופו כדי לנקות את הטיט במנעלו, ואם לצורך גופו שרי לא היה להם להרים קולו על השמש. ג. מדברי הירושלמי הנ"ל, שמקשה מאיסור הוצאה שאסור אפילו בכדי לגרור ראש הכרכר, ואם לצורך גופו מותר, לא קשיא מידי, דכיון שעל כל פנים יש לו שימוש לצורך גופו אסור להוציאו.		<BR/>אבל ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ה) חלק עליהם והביא שלוש ראיות לזה. א. מדברי הרמ"א שהתיר במקום בהזיקא דרבים משמע דדווקא מטעם היזקא שרי. ב. מעובדא דרבא בגמרא מבואר שהשתמש בחרס לצורך גופו כדי לנקות את הטיט במנעלו, ואם לצורך גופו שרי לא היה להם להרים קולו על השמש. ג. מדברי הירושלמי הנ"ל, שמקשה מאיסור הוצאה שאסור אפילו בכדי לגרור ראש הכרכר, ואם לצורך גופו מותר, לא קשיא מידי, דכיון שעל כל פנים יש לו שימוש לצורך גופו אסור להוציאו.
	<BR/>גם מדברי ה'''משנה ברורה''' (כח) נראה שסבירא ליה לאיסור, לפי שהעתיק דברי ה'''לבושי שרד''' (ד"ה לטלטל שבריהם) ששברי כלים הם [[מוקצה מחמת גופו]], משמע שאסור אפילו לצורך גופן ומקומן.		<BR/>גם מדברי ה'''משנה ברורה''' (כח) נראה שסבירא ליה לאיסור, לפי שהעתיק דברי ה'''לבושי שרד''' (ד"ה לטלטל שבריהם) ששברי כלים הם [[מוקצה מחמת גופו]], משמע שאסור אפילו לצורך גופן ומקומן. וכן כתב להדיא ב'''באור הלכה''' (ד"ה כגון שברי).
	<BR/>ויש להעיר שגם לדברי הפרישה והאליה רבה, לכאורה רק כלי שמלאכתו להיתר שנשבר מותר לטלטל שבריו לצורך גופן ומקומן, אך כלי שמלאכתו לאיסור שנשבר, אסור לטלטל שבריו לצורך גופן ומקומן, שהרי האליה רבה עצמו סובר כהרב עולת שבת ששברי כלי שמלאכתו לאיסור, אף אם ראויים הם למלאכה, אין לטלטלן אלא כהכלי עצמו, היינו לצורך גופו ומקומו, כמבואר [[#באלו כלים מדובר\|לעיל]] ואם כן שברים שאינם ראויים למלאכה ודאי אי אפשר להתירם, שהרי אז אין חילוק בין ראויים לשאינם ראויים. אמנם אם נאמר כהפרי מגדים והמשנה ברורה ששברי כלי שמלאכתו לאיסור מותר אף מחמה לצל, אפשר להתיר שברים שאינם ראויים למלאכה, על כל פנים לצורך גופו ומקומו. ואפשר שכן סובר הפרישה, אבל לאליה רבה קשה. מאידך, גם אי אפשר לומר לשיטתו שהמשנה איירי רק בכלים שמלאכתן להיתר, שהרי גם זה כתב להדיא שאף בכלים שמלאכתן לאיסור איירי. לכן יש לומר בדוחק שהמשנה היא לצדדין, שבכלים שמלאכתן להיתר, שברים שאינם ראויים למלאכה מותרים לצורך גופן ומקומן, ואילו בכלים שמלאכתן לאיסור שברים שאינם ראויים למלאכה אסורים לגמרי בטלטול.		<BR/>ויש להעיר שגם לדברי הפרישה והאליה רבה, לכאורה רק כלי שמלאכתו להיתר שנשבר מותר לטלטל שבריו לצורך גופן ומקומן, אך כלי שמלאכתו לאיסור שנשבר, אסור לטלטל שבריו לצורך גופן ומקומן, שהרי האליה רבה עצמו סובר כהרב עולת שבת ששברי כלי שמלאכתו לאיסור, אף אם ראויים הם למלאכה, אין לטלטלן אלא כהכלי עצמו, היינו לצורך גופו ומקומו, כמבואר [[#באלו כלים מדובר\|לעיל]] ואם כן שברים שאינם ראויים למלאכה ודאי אי אפשר להתירם, שהרי אז אין חילוק בין ראויים לשאינם ראויים. אמנם אם נאמר כהפרי מגדים והמשנה ברורה ששברי כלי שמלאכתו לאיסור מותר אף מחמה לצל, אפשר להתיר שברים שאינם ראויים למלאכה, על כל פנים לצורך גופו ומקומו. ואפשר שכן סובר הפרישה, אבל לאליה רבה קשה. מאידך, גם אי אפשר לומר לשיטתו שהמשנה איירי רק בכלים שמלאכתן להיתר, שהרי גם זה כתב להדיא שאף בכלים שמלאכתן לאיסור איירי. לכן יש לומר בדוחק שהמשנה היא לצדדין, שבכלים שמלאכתן להיתר, שברים שאינם ראויים למלאכה מותרים לצורך גופן ומקומן, ואילו בכלים שמלאכתן לאיסור שברים שאינם ראויים למלאכה אסורים לגמרי בטלטול.

	====נשברו במקום שיכולים להזיק====		====נשברו במקום שיכולים להזיק====

א.א ב־09:04, 9 ביוני 2016

2016-06-09T09:04:27Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:04, 9 ביוני 2016
שורה 10:		שורה 10:
	במשנה ובגמרא לא מבואר מפני מה אסור לטלטל שברי כלים כאשר אין הם ראויים לשום מלאכה. לכאורה היה נראה לומר שזהו מפני ששבר כלי הוא [[מוקצה מחמת גופו]] כצרורות, וכן מבואר ב'''משנה ברורה''' (כח) שכתב בשם ה'''לבושי שרד''' (ד"ה לטלטל שבריהם) ששברי כלים הן מוקצים מחמת גופן.		במשנה ובגמרא לא מבואר מפני מה אסור לטלטל שברי כלים כאשר אין הם ראויים לשום מלאכה. לכאורה היה נראה לומר שזהו מפני ששבר כלי הוא [[מוקצה מחמת גופו]] כצרורות, וכן מבואר ב'''משנה ברורה''' (כח) שכתב בשם ה'''לבושי שרד''' (ד"ה לטלטל שבריהם) ששברי כלים הן מוקצים מחמת גופן.
	<BR/>אלא שיש מקום לומר שהבדל יש בין שברי כלים לצרורות, שהרי צרורות אפילו אם [[ראויים הם לכסות בהם כלי אסור לטלטלם]], ואילו שברי כלים כל זמן שראויים לכסות בהם כלי מותרים. וכמו שאומרת ה'''גמרא''' (שבת מו א) שצרורות שבחצר אסור לטלטלם אף שראויים לכסות בהם כלי, לפי שאין תורת כלי עליהם, וזה בשונה מ[[טלטול נר בשבת#טלטול נר של נפט\|נר של נפט]] שמותר לטלטלו על מנת לכסות בו כלי, מפני שעל כל פנים שם כלי עליו, וכן מתבאר ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שח ז).		<BR/>אלא שיש מקום לומר שהבדל יש בין שברי כלים לצרורות, שהרי צרורות אפילו אם [[ראויים הם לכסות בהם כלי אסור לטלטלם]], ואילו שברי כלים כל זמן שראויים לכסות בהם כלי מותרים. וכמו שאומרת ה'''גמרא''' (שבת מו א) שצרורות שבחצר אסור לטלטלם אף שראויים לכסות בהם כלי, לפי שאין תורת כלי עליהם, וזה בשונה מ[[טלטול נר בשבת#טלטול נר של נפט\|נר של נפט]] שמותר לטלטלו על מנת לכסות בו כלי, מפני שעל כל פנים שם כלי עליו, וכן מתבאר ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שח ז).
	<BR/>מוכח מזה ששברי כלים דינם קל יותר מצרורות, ואפשר לומר שגם כאשר אינם ראויים לכסות בהם כלי דינם קל יותר מצרורות לפי שסוף סוף שברי כלי הם ולא צרורות, ~~ויהיו ככל כלי~~ שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלם לצורך גופן ומקומן, ונראה שכן היא דעת ה'''פרישה''' (ו) וה'''אליה רבה''' (טז) [[#טלטול שברים שאינם ראויים למלאכה לצורך גופן ומקומן\|להלן]] שהתירו לטלטל את השברים לצורך גופן ומקומן.<BR/>		<BR/>מוכח מזה ששברי כלים דינם קל יותר מצרורות, ואפשר לומר שגם כאשר אינם ראויים לכסות בהם כלי דינם קל יותר מצרורות לפי שסוף סוף שברי כלי הם ולא צרורות, ואין דינם כמוקצה מחמת גופו אלא ככלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלם לצורך גופן ומקומן, ונראה שכן היא דעת ה'''פרישה''' (ו) וה'''אליה רבה''' (טז) כמבואר [[#טלטול שברים שאינם ראויים למלאכה לצורך גופן ומקומן\|להלן]] שהתירו לטלטל את השברים, אף שאינם ראויים למלאכה, לצורך גופן ומקומן.<BR/>
	אמנם זה ייתכן לומר רק אם נעמיד את המשנה בכלים שמלאכתן להיתר, ששבריהם אם אינם ראויים לכסויי מנא, ירדו דרגה אחת ויהיו מותרים ככלי שמלאכתו לאיסור, ואם ראויים הם למלאכה יהיה דינם כהכלי עצמו. אך אם נאמר שהמשנה מדברת גם על כלי שמלאכתו לאיסור שנשבר, ודאי אין להתיר את שבריו שאינם ראויים למלאכה לטלטלם לצורך גופו ומקומו, שהרי אם כן אין חילוק בין ראויים למלאכה לאינם ראויים למלאכה. ועיין [[#באלו כלים מדובר\|להלן]] שנחלקו בזה האחרונים.

	===פסיקת ההלכה===		===פסיקת ההלכה===
שורה 21:		שורה 20:

	====באלו כלים מדובר====		====באלו כלים מדובר====
	כתב הרב '''עולת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19331&st=&pgnum=169 (יד)] שלשון המשנה והרמב"ם 'כל הכלים הניטלים' בא למעט כלים שהם מוקצים מחמת חסרון כיס, שאם נשברו אסור לטלטל את שבריהם אפילו לצורך גופו ומקומו, אף אם ראויים הם למלאכה כלשהי. והוסיף ~~שהוא הדין לכלים~~ שמלאכתן לאיסור, ושבריהם ראויים למלאכת היתר, אין לטלטלן אלא לצורך גופן או מקומן אבל לא מחמה לצל, שדין השברים כדין הכלי עצמו קודם שנשבר. ורצה לומר שם שלקולא אינו כן, כלומר שאם היה הכלי מלאכתו להיתר והשברים ראויים למלאכת איסור, אסור לטלטלם מחמה לצל אלא רק לצורך גופן ומקומן, דבין השמשות מועיל לחומרא ולא לקולא. אמנם סיים שם שמהגמרא (קכה) נראה שלא כן, אלא שאם היה ראוי בבין השמשות מותר לכל השבת, ולא פירש לאיזו גמרא כוונתו.		כתב הרב '''עולת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19331&st=&pgnum=169 (יד)] שלשון המשנה והרמב"ם 'כל הכלים הניטלים' בא למעט כלים שהם מוקצים מחמת חסרון כיס, שאם נשברו אסור לטלטל את שבריהם אפילו לצורך גופו ומקומו, אף אם ראויים הם למלאכה כלשהי. והוסיף שכלים שמלאכתן לאיסור ושבריהם ראויים למלאכת היתר, אין לטלטלן אלא לצורך גופן או מקומן אבל לא מחמה לצל, שדין השברים כדין הכלי עצמו קודם שנשבר (ואפשר שמדייק כן מהלשון 'ניטלים עמהם'). ורצה לומר שם שלקולא אינו כן, כלומר שאם היה הכלי מלאכתו להיתר והשברים ראויים למלאכת איסור, אסור לטלטלם מחמה לצל אלא רק לצורך גופן ומקומן, דבין השמשות מועיל רק לחומרא ולא לקולא. אמנם סיים שם שמהגמרא (קכה) נראה שלא כן, אלא שאם היה ראוי בבין השמשות מותר לכל השבת, ולא פירש לאיזו גמרא כוונתו.
	<BR/>והרב '''אליה רבה''' (יד) העתיק דברי העולת שבת, והכריע בכלי שמלאכתו להיתר ששבריו ראויים למלאכת איסור, שאסור לטלטלם מחמה לצל, ומה שכתב העו"ש שמהגמרא נראה שלא כך, הבין האליה רבה שכוונתו לגמרא בדף קכד: בדברי שמואל שאם 'נשברו בשבת דברי הכל מותרים הואיל ומוכנים על גב אביהן', ולכן דחה את הראיה לפי שרב זוטראי מקשה על דברי שמואל ~~ואינם~~ למסקנה. אמנם באמת העולת שבת ציין לגמרא בדף קכה.		<BR/>והרב '''אליה רבה''' (יד) העתיק דברי העולת שבת, והכריע בכלי שמלאכתו להיתר ששבריו ראויים למלאכת איסור, שאסור לטלטלם מחמה לצל, ומה שכתב העו"ש שמהגמרא נראה שלא כך, הבין האליה רבה שכוונתו לגמרא בדף קכד: בדברי שמואל שאם 'נשברו בשבת דברי הכל מותרים הואיל ומוכנים על גב אביהן', ולכן דחה את הראיה לפי שרב זוטראי שם מקשה על דברי שמואל שאינם למסקנה. אמנם באמת העולת שבת ציין לגמרא בדף קכה, וצ"ת.
	<BR/>לעומת זאת ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב יד) כתב שאפילו כלים שמלאכתן לאיסור שנשברו, אם שבריהם ראויים לשום מלאכה מותר לטלטלן, שכיון שמבעוד יום מותרים היו בטלטול לצורך היתר לא הוקצו, ומה שכתוב 'כל הכלים הניטלים' הוא לאפוקי כלים המוקצים מחמת חסרון כיס, אבל שמלאכתן לאיסור מותר. משמע בדבריו שכלים שמלאכתן לאיסור שנשברו, מותר לטלטל את שבריהן אף מחמה לצל, ודלא כעולת שבת והאליה רבה. ובהמשך דבריו (טז) ~~הביא~~ ראיה ~~מהברייתא~~ (קכה א) לגבי שברי תנור, שר' מאיר מתיר ור' יהודה אוסר, ומבואר בגמרא שלר' מאיר אף שאין עושים מעין מלאכתן אלא מלאכה אחרת, כגון לכסות בהם פי החבית מותר. הרי להדיא מבואר שכלי שמלאכתו לאיסור שנשבר ושבריו ראויים להיתר, הרי הם מותרים ככל הכלים הניטלים בחצר.		<BR/>לעומת זאת ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב יד) כתב שאפילו כלים שמלאכתן לאיסור שנשברו, אם שבריהם ראויים לשום מלאכה מותר לטלטלן, שכיון שמבעוד יום מותרים היו בטלטול לצורך היתר לא הוקצו כלל, ומה שכתוב 'כל הכלים הניטלים' הוא לאפוקי כלים המוקצים מחמת חסרון כיס, אבל שמלאכתן לאיסור מותר. משמע בדבריו שכלים שמלאכתן לאיסור שנשברו, מותר לטלטל את שבריהן אף מחמה לצל, ודלא כעולת שבת והאליה רבה. ובהמשך דבריו (טז) כתב כן להדיא, והביא ראיה מ'''הברייתא''' (שבת קכה א) לגבי שברי תנור, שר' מאיר מתיר ור' יהודה אוסר, ומבואר בגמרא שלר' מאיר אף שאין עושים מעין מלאכתן אלא מלאכה אחרת, כגון לכסות בהם פי החבית מותר. הרי להדיא מבואר שכלי שמלאכתו לאיסור שנשבר ושבריו ראויים להיתר, הרי הם מותרים ככל הכלים הניטלים בחצר.
	<BR/>וב'''באור הלכה''' (ד"ה כל הכלים) העתיק דברי הפרי מגדים (יד) לדינא, אמנם לא פירט, ולא ברור מתוך דבריו אם מתיר לטלטל שברי כלי שמלאכתו לאיסור גם מחמה לצל או רק לצורך גופן או מקומן. אמנם בהמשך דבריו (ד"ה כגון שברי עריבה) מבואר שמצדד כהפרי מגדים שמותר אף מחמה לצל.		<BR/>וב'''באור הלכה''' (ד"ה כל הכלים) העתיק דברי הפרי מגדים (יד) לדינא, אמנם לא פירט, ולא ברור מתוך דבריו אם מתיר לטלטל שברי כלי שמלאכתו לאיסור גם מחמה לצל או רק לצורך גופן או מקומן. אמנם בהמשך דבריו (ד"ה כגון שברי עריבה) מבואר שמצדד כהפרי מגדים שמותר אף מחמה לצל.

	====טלטול שברים שאינם ראויים למלאכה לצורך גופן ומקומן====		====טלטול שברים שאינם ראויים למלאכה לצורך גופן ומקומן====
	כתב ה'''פרישה''' (ו) שאם מטלטל את שברי הכלים לצורך גופן או מקומן מותר הואיל ובאו מתורת כלי, וציין לרא"ש גבי קליפי אגוזים. וכן הביא בשמו הרב '''אליה רבה''' (טז) וציין לרא"ש בתשובה (כב יח) {{קטן\|(לא מצאתי ברא"ש בתשובה ולא בפסקים)}}, וכן משמע ב'''לבוש''' (ו) שכתב שבמקום היזק מותר לטלטל את השברים, מלבד ההיתר משום הנזק, שרי לפי שהוא לצורך מקומן.		כתב ה'''פרישה''' (ו) שאם מטלטל את שברי הכלים לצורך גופן או מקומן מותר, אף בשאינם ראויים למלאכה, הואיל ובאו מתורת כלי, וציין לרא"ש גבי קליפי אגוזים. וכן הביא בשמו הרב '''אליה רבה''' (טז) וציין לרא"ש בתשובה (כב יח) {{קטן\|(לא מצאתי ברא"ש בתשובה ולא בפסקים)}}, וכן משמע ב'''לבוש''' (ו) שכתב שבמקום היזק מותר לטלטל את השברים, מלבד ההיתר משום הנזק, שרי לפי שהוא לצורך מקומן.
	<BR/>אבל ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ה) חלק עליהם והביא שלוש ראיות לזה. א. מדברי הרמ"א שהתיר במקום בהזיקא דרבים משמע דדווקא מטעם היזקא שרי. ב. מעובדא דרבא בגמרא מבואר שהשתמש בחרס לצורך גופו כדי לנקות את הטיט במנעלו, ואם לצורך גופו שרי לא היה להם להרים קולו על השמש. ג. מדברי הירושלמי הנ"ל, שמקשה מאיסור הוצאה שאסור אפילו בכדי לגרור ראש הכרכר, ואם לצורך גופו מותר, לא קשיא מידי, דכיון שעל כל פנים יש לו שימוש לצורך גופו אסור להוציאו.		<BR/>אבל ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ה) חלק עליהם והביא שלוש ראיות לזה. א. מדברי הרמ"א שהתיר במקום בהזיקא דרבים משמע דדווקא מטעם היזקא שרי. ב. מעובדא דרבא בגמרא מבואר שהשתמש בחרס לצורך גופו כדי לנקות את הטיט במנעלו, ואם לצורך גופו שרי לא היה להם להרים קולו על השמש. ג. מדברי הירושלמי הנ"ל, שמקשה מאיסור הוצאה שאסור אפילו בכדי לגרור ראש הכרכר, ואם לצורך גופו מותר, לא קשיא מידי, דכיון שעל כל פנים יש לו שימוש לצורך גופו אסור להוציאו.
	<BR/>גם מדברי ה'''משנה ברורה''' (כח) נראה שסבירא ליה לאיסור, לפי שהעתיק דברי ה'''לבושי שרד''' (ד"ה לטלטל שבריהם) ששברי כלים הם [[מוקצה מחמת גופו]].		<BR/>גם מדברי ה'''משנה ברורה''' (כח) נראה שסבירא ליה לאיסור, לפי שהעתיק דברי ה'''לבושי שרד''' (ד"ה לטלטל שבריהם) ששברי כלים הם [[מוקצה מחמת גופו]], משמע שאסור אפילו לצורך גופן ומקומן.
	<BR/>~~על כל פנים גם~~ לדברי הפרישה והאליה רבה, ~~פשוט שרק~~ כלי שמלאכתו להיתר שנשבר מותר לטלטל שבריו לצורך גופן ומקומן, אך כלי שמלאכתו לאיסור שנשבר, אסור לטלטל שבריו לצורך גופן ומקומן, ~~שאם לא כן אין חילוק בין שברים הראויים למלאכה לשברים שאינם~~ ראויים למלאכה, ~~וכמו שנתבאר~~ [[#~~טעם האיסור כשאינם ראויים למלאכה~~\|לעיל]].		<BR/>ויש להעיר שגם לדברי הפרישה והאליה רבה, לכאורה רק כלי שמלאכתו להיתר שנשבר מותר לטלטל שבריו לצורך גופן ומקומן, אך כלי שמלאכתו לאיסור שנשבר, אסור לטלטל שבריו לצורך גופן ומקומן, שהרי האליה רבה עצמו סובר כהרב עולת שבת ששברי כלי שמלאכתו לאיסור, אף אם ראויים הם למלאכה, אין לטלטלן אלא כהכלי עצמו, היינו לצורך גופו ומקומו, כמבואר [[#באלו כלים מדובר\|לעיל]] ואם כן שברים שאינם ראויים למלאכה ודאי אי אפשר להתירם, שהרי אז אין חילוק בין ראויים לשאינם ראויים. אמנם אם נאמר כהפרי מגדים והמשנה ברורה ששברי כלי שמלאכתו לאיסור מותר אף מחמה לצל, אפשר להתיר שברים שאינם ראויים למלאכה, על כל פנים לצורך גופו ומקומו. ואפשר שכן סובר הפרישה, אבל לאליה רבה קשה. מאידך, גם אי אפשר לומר לשיטתו שהמשנה איירי רק בכלים שמלאכתן להיתר, שהרי גם זה כתב להדיא שאף בכלים שמלאכתן לאיסור איירי. לכן יש לומר בדוחק שהמשנה היא לצדדין, שבכלים שמלאכתן להיתר, שברים שאינם ראויים למלאכה מותרים לצורך גופן ומקומן, ואילו בכלים שמלאכתן לאיסור שברים שאינם ראויים למלאכה אסורים לגמרי בטלטול.
	~~<BR/>מתוך הדברים עולה קושיה~~ על ~~הרב אליה~~ רבה ~~שהעתיק דברי העולת שבת~~, שהמשנה איירי גם ~~ב[[#באלו כלים מדובר\|כלים~~ שמלאכתן לאיסור ~~שנשברו]], והרי בזה ודאי שאסורים השברים לצורך גופן ומקומן~~. ~~ובדוחק~~ יש לומר שהמשנה היא לצדדין, שבכלים שמלאכתן להיתר ~~השברים~~ מותרים לצורך גופן ומקומן, ואילו בכלים שמלאכתן לאיסור ~~השברים~~ אסורים לגמרי בטלטול.

	====נשברו במקום שיכולים להזיק====		====נשברו במקום שיכולים להזיק====