https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94?feed=atom 2026-04-05T14:06:51Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=16511&oldid=prev 2021-06-29T12:22:58Z

<p>אחידות במיקום הערות שוליים, ניסוח</p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&amp;diff=16511&amp;oldid=16510">הצגת שינויים</a>

צורבא מרבנן https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=16510&oldid=prev 2021-06-29T12:22:35Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:22, 29 ביוני 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||ברכות ד ב, ט ב, ל א|ברכות א א|תפילה ונשיאת כפים ז יז-יח, סדר תפילות|אורח חיים סו ז-ט, קיא א, רלו ב-ד}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||ברכות ד ב, ט ב, ל א|ברכות א א|תפילה ונשיאת כפים ז יז-יח, סדר תפילות|אורח חיים סו ז-ט, קיא א, רלו ב-ד}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חובת </del>סמיכת ברכת 'גאל ישראל' לתפילת עמידה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ואילו דברים התירו לומר ביניהם</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''סמיכת גאולה לתפילה''' היא סוגיה העוסקת בחובת </ins>סמיכת ברכת 'גאל ישראל' לתפילת עמידה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הצגת הסוגיה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הצגת הסוגיה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=4b&amp;format=pdf (ברכות ד ב)] מובאת מחלוקת בין ר' יהושע בן לוי לר' יוחנן, בעניין סדרה של תפילת ערבית. ריב&quot;ל סובר ש'תפילות באמצע תקנום', כלומר, שכל שלושת תפילות העמידה שתקנו חז&quot;ל (שחרית, מנחה וערבית) נתקנו בין קריאת שמע של שחרית לקריאת שמע של ערבית. יוצא מכך, שלדעתו, בערב צריך קודם כל להתפלל תפילת שמונה עשרה, ורק אח&quot;כ לקרוא קריאת שמע. לעומת זאת, רבי יוחנן סובר שצריך קודם כל לקרוא ק&quot;ש ואח&quot;כ להתפלל, כיוון שיש לסמוך גאולה לתפילה, ו'''כל הסומך גאולה לתפילה של ערבית, הרי זה בן העולם הבא'''.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=4b&amp;format=pdf (ברכות ד ב)] מובאת מחלוקת בין ר' יהושע בן לוי לר' יוחנן, בעניין סדרה של תפילת ערבית. ריב&quot;ל סובר ש'תפילות באמצע תקנום', כלומר, שכל שלושת תפילות העמידה שתקנו חז&quot;ל (שחרית, מנחה וערבית) נתקנו בין קריאת שמע של שחרית לקריאת שמע של ערבית. יוצא מכך, שלדעתו, בערב צריך קודם כל להתפלל תפילת שמונה עשרה, ורק אח&quot;כ לקרוא קריאת שמע. לעומת זאת, רבי יוחנן סובר שצריך קודם כל לקרוא ק&quot;ש ואח&quot;כ להתפלל, כיוון שיש לסמוך גאולה לתפילה, ו'''כל הסומך גאולה לתפילה של ערבית, הרי זה בן העולם הבא'''.  </div></td></tr> </table>

צורבא מרבנן https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=8731&oldid=prev 2017-08-02T02:26:06Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:26, 2 באוגוסט 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l84">שורה 84:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 84:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מגן אברהם''' (יא) כתב שהמדקדקים ממתינים ב'צור ישראל' ושם עונים 'אמן' אחר ברכת הש&quot;ץ ואז ממשיכים וסומכים גאולה לתפילה. וכתב שם עוד עצה לסיים עם הש&quot;ץ יחד 'גאל ישראל' ואז לא יהיה מחוייב לענות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מגן אברהם''' (יא) כתב שהמדקדקים ממתינים ב'צור ישראל' ושם עונים 'אמן' אחר ברכת הש&quot;ץ ואז ממשיכים וסומכים גאולה לתפילה. וכתב שם עוד עצה לסיים עם הש&quot;ץ יחד 'גאל ישראל' ואז לא יהיה מחוייב לענות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ב'''אליה רבה''' (יג) לעומת זאת, כתב שאין לענות 'אמן' באמצע ברכה, שקיימא לן ש[[אין עונים באמצע הפרק רק קדיש וברכו ואמן של האל הקדוש]], ואם כן הוא הדין הכא, שכל שבאמצע הברכה הוא אסור לענות. וגם ראוי להתחיל תפילת עמידה עם הש&quot;ץ ממש. לכן סובר הוא שאין לעשות כהמדקדקים שהביא המג&quot;א, אלא יש לסיים גאל ישראל עם הש&quot;ץ ולא יענה אמן. גם ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם יא) תמה על המג&quot;א בזה, שהרי אין עונים אמנים באמצע ברכה. וכן הקשה ב'''ר' עקיבא איגר''' על הגליון, שעניית אמן באמצע הפרק גרועה יותר. ובאמת ב'''חיי אדם''' (א כא יח) הביא רק העצה השניה של המגן אברהם לסיים עם הש&quot;ץ ברכת גאל ישראל ובכך יהיה פטור מלענות אמן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ב'''אליה רבה''' (יג) לעומת זאת, כתב שאין לענות 'אמן' באמצע ברכה, שקיימא לן ש[[אין עונים באמצע הפרק רק קדיש וברכו ואמן של האל הקדוש]], ואם כן הוא הדין הכא, שכל שבאמצע הברכה הוא אסור לענות. וגם ראוי להתחיל תפילת עמידה עם הש&quot;ץ ממש. לכן סובר הוא שאין לעשות כהמדקדקים שהביא המג&quot;א, אלא יש לסיים גאל ישראל עם הש&quot;ץ ולא יענה אמן. גם ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם יא) תמה על המג&quot;א בזה, שהרי אין עונים אמנים באמצע ברכה. וכן הקשה ב'''ר' עקיבא איגר''' על הגליון, שעניית אמן באמצע הפרק גרועה יותר. ובאמת ב'''חיי אדם''' (א כא יח) הביא רק העצה השניה של המגן אברהם לסיים עם הש&quot;ץ ברכת גאל ישראל ובכך יהיה פטור מלענות אמן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ב'''ערוך השלחן''' (יד) הכריע כמרן ודלא כהרמ&quot;א, וכן ה'''משנה ברורה''' (לה) הסכים לאחרונים שדחו דברי המג&quot;א, שאין להפסיק לעניית אמן באמצע ברכה, אלא יכוון לסיים עם הש&quot;ץ או שיתחיל שמונה עשרה מעט קודם השליח ציבור, ואז אינו מחוייב לענות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ב'''ערוך השלחן''' (יד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, טז</ins>) הכריע כמרן ודלא כהרמ&quot;א, וכן ה'''משנה ברורה''' (לה) הסכים לאחרונים שדחו דברי המג&quot;א, שאין להפסיק לעניית אמן באמצע ברכה, אלא יכוון לסיים עם הש&quot;ץ או שיתחיל שמונה עשרה מעט קודם השליח ציבור, ואז אינו מחוייב לענות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== עניית 'ברוך הוא וברוך שמו' ו'אמן' לברכת 'השכיבנו של הש&quot;ץ ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== עניית 'ברוך הוא וברוך שמו' ו'אמן' לברכת 'השכיבנו של הש&quot;ץ ===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l123">שורה 123:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 123:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;'''ר' עקיבא איגר''' על הגליון כתב לבאר, שדווקא לפני התפילה הותר לברך על התפילין, הואיל וראוי להתפלל עם תפילין ואינו יכול להמתין. אבל בשאר ברכות קריאת שמע אסור לברך, לפי שיכול להמתין ולהניחן בין הפרקים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;'''ר' עקיבא איגר''' על הגליון כתב לבאר, שדווקא לפני התפילה הותר לברך על התפילין, הואיל וראוי להתפלל עם תפילין ואינו יכול להמתין. אבל בשאר ברכות קריאת שמע אסור לברך, לפי שיכול להמתין ולהניחן בין הפרקים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''פרי חדש''' (סו ח) חולק על מרן וסובר שכיון שמותר להתעטף בטלית ולהניח תפילין בין גאולה לתפילה, צריך גם לברך עליהם, שכיון שתיקנו חכמים שכל המצוות מברך עליהם עובר לעשייתן, הרי שעביד איסורא אם לא מברך, ולכן לא הוי הפסק ושרי. והוכיח כן מהגמרא (ברכות מ א) ש[[גביל לתורא לא הוי הפסק אחרי ברכת המוציא]], כיון ש[[אסור לאדם לאכול קודם שיאכיל לבהמתו]], הרי שכל שעושה כן להינצל מאיסור לא הוי הפסק. אמנם רוב ככל האחרונים העתיקו דברי השלחן ערוך להלכה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן פסק </del>ה'''משנה ברורה''' (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מב</del>).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''פרי חדש''' (סו ח) חולק על מרן וסובר שכיון שמותר להתעטף בטלית ולהניח תפילין בין גאולה לתפילה, צריך גם לברך עליהם, שכיון שתיקנו חכמים שכל המצוות מברך עליהם עובר לעשייתן, הרי שעביד איסורא אם לא מברך, ולכן לא הוי הפסק ושרי. והוכיח כן מהגמרא (ברכות מ א) ש[[גביל לתורא לא הוי הפסק אחרי ברכת המוציא]], כיון ש[[אסור לאדם לאכול קודם שיאכיל לבהמתו]], הרי שכל שעושה כן להינצל מאיסור לא הוי הפסק. אמנם רוב ככל האחרונים העתיקו דברי השלחן ערוך להלכה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''ערוך השלחן''' (טז) כתב שהמנהג כהמחבר ולא כהרמ&quot;א</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאין מברכים על התפילין אלא לאחר התפילה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;כתב </ins>ה'''משנה ברורה''' (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מז</ins>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאף לפי הרמ&quot;א שהתיר לברך קודם גאל ישראל, אין לברך אלא הברכה הראשונה של תפילין של יד, אבל ברכת 'על מצוות תפילין' של תפילין של ראש, וכן אמירת 'ברוך שם כבוד', אין לומר, כיון שבלאו הכי הרבה פוסקים סוברים שאין לאומרם</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב ה'''משנה ברורה''' (מז) שאף לפי הרמ"א שהתיר לברך קודם גאל ישראל, אין לברך אלא הברכה הראשונה של תפילין של יד, אבל ברכת 'על מצוות תפילין' של תפילין של ראש, וכן אמירת 'ברוך שם כבוד', אין לומר, כיון שבלאו הכי הרבה פוסקים סוברים שאין לאומרם.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אם תפילה בציבור עדיפה על פני סמיכת גאולה לתפילה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אם תפילה בציבור עדיפה על פני סמיכת גאולה לתפילה ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ערבית ===  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ערבית ===  </div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=8730&oldid=prev 2017-08-02T02:21:15Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:21, 2 באוגוסט 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l142">שורה 142:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 142:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מהרי&quot;ל''' (מנהגים ראש השנה ב ד&quot;ה ושאל) הביא ששאלו את '''מהר&quot;י סג&quot;ל''' למה צריך לסמוך גאולה לתפילה ביום טוב, והרי גם יום טוב אינו יום צרה. והשיב שלטעם המקובלים דווקא בשבת אין סומכים, ועוד שרק בשבת פסק המן מלרדת, ולא ביום טוב. והוסיף עוד שלפי המשל המובא בירושלמי לעבד שהפליג בשער, גם בשבת יש לסמוך גאולה לתפילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מהרי&quot;ל''' (מנהגים ראש השנה ב ד&quot;ה ושאל) הביא ששאלו את '''מהר&quot;י סג&quot;ל''' למה צריך לסמוך גאולה לתפילה ביום טוב, והרי גם יום טוב אינו יום צרה. והשיב שלטעם המקובלים דווקא בשבת אין סומכים, ועוד שרק בשבת פסק המן מלרדת, ולא ביום טוב. והוסיף עוד שלפי המשל המובא בירושלמי לעבד שהפליג בשער, גם בשבת יש לסמוך גאולה לתפילה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''דרכי משה''' (קיא א) הביא דבריהם וכתב ליישב החלוקה בין יום טוב לשבת, שביום טוב בשאר פעמים הוא יום צרה, רק שהשתא חל בו יום טוב, מה שאין כן שבת שלעולם אינו יום צרה. אמנם ב'''רמ&quot;א''' (קיא א) כתב ליישב באופן קצת שונה, שביום טוב יש לסמוך לפי שהם ימי דין, שנידונים בהם על התבואה ועל המים וכו'. וסיים הדרכ&quot;מ שלמעשה גם בשבת אין להפסיק בדברים בטלים, אבל בדברים שיש בהם צורך, יש לסמוך על האור זרוע, וכן פסק ב'''רמ&quot;א''' שם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''דרכי משה''' (קיא א) הביא דבריהם וכתב ליישב החלוקה בין יום טוב לשבת, שביום טוב בשאר פעמים הוא יום צרה, רק שהשתא חל בו יום טוב, מה שאין כן שבת שלעולם אינו יום צרה. אמנם ב'''רמ&quot;א''' (קיא א) כתב ליישב באופן קצת שונה, שביום טוב יש לסמוך לפי שהם ימי דין, שנידונים בהם על התבואה ועל המים וכו'. וסיים הדרכ&quot;מ שלמעשה גם בשבת אין להפסיק בדברים בטלים, אבל בדברים שיש בהם צורך, יש לסמוך על האור זרוע, וכן פסק ב'''רמ&quot;א''' שם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''לבוש''' (קיא א) כתב לחלק בין יום טוב לשבת, שביום טוב לא נחו משעבוד מצרים, רק בשבת, ולכן היה יום צרה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''לבוש''' (קיא א) כתב לחלק בין יום טוב לשבת, שביום טוב לא נחו משעבוד מצרים, רק בשבת, ולכן היה יום צרה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אמנם לענין מעשה הכריע שגם בשבת יש לסמוך גאולה לתפילה, שהרי אין בזה איסור אלא שאינו צריך לפי הירושלמי. וכתב הטעם שהחיבור והדיבוק לעולם הוא טוב לישראל</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''פרי חדש''' (קיא א) צידד כדברי מרן השלחן ערוך, והביא ראיה מכך שאין מכריזין משיב הרוח בשחרית של שמיני עצרת אלא רק במוסף, לפי שצריך לסמוך גאולה לתפילה, הרי שגם ביום טוב צריך לסמוך&lt;ref&gt;ואינה מובנת ראייתו, שהרי גם הרמ&quot;א מודה שביו&quot;ט בעינן למסמך, ורק בשבת נחלק.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''פרי חדש''' (קיא א) צידד כדברי מרן השלחן ערוך, והביא ראיה מכך שאין מכריזין משיב הרוח בשחרית של שמיני עצרת אלא רק במוסף, לפי שצריך לסמוך גאולה לתפילה, הרי שגם ביום טוב צריך לסמוך&lt;ref&gt;ואינה מובנת ראייתו, שהרי גם הרמ&quot;א מודה שביו&quot;ט בעינן למסמך, ורק בשבת נחלק.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=8729&oldid=prev 2017-08-02T02:19:47Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">עניית &#039;אמן&#039; אחר ברכת &#039;גאל ישראל&#039; קודם התפילה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:19, 2 באוגוסט 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l80">שורה 80:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 80:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''בית יוסף''' (אורח חיים סו ד&quot;ה וגומר) כתב שעכשיו נהגו העולם שלא לענות אמן אחר גאל ישראל דשחרית ולא משום שהיא ברכה אחת, אלא משום חשש הפסק בין גאולה לתפילה. וכתב שנהגו כן על פי הזוהר. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (ז). גם ב'''מגיד מישרים''' [http://beta.hebrewbooks.org/#title=%u05DE%u05D2%u05D9%u05D3%20%u05DE%u05D9%u05E9%u05E8%u05D9%u05DD&amp;auth=%u05D9%u05D5%u05E1%u05E3%20%u05E7%u05E8%u05D5&amp;ocr= (משלי כג)] כתב ליזהר מאוד שלא ליפסוק כלל בין גאולה לתפילה אפילו לעניית אמן, והעונה אמן אחר גאול ישראל, עבירה בידו ולא מצוה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''בית יוסף''' (אורח חיים סו ד&quot;ה וגומר) כתב שעכשיו נהגו העולם שלא לענות אמן אחר גאל ישראל דשחרית ולא משום שהיא ברכה אחת, אלא משום חשש הפסק בין גאולה לתפילה. וכתב שנהגו כן על פי הזוהר. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (ז). גם ב'''מגיד מישרים''' [http://beta.hebrewbooks.org/#title=%u05DE%u05D2%u05D9%u05D3%20%u05DE%u05D9%u05E9%u05E8%u05D9%u05DD&amp;auth=%u05D9%u05D5%u05E1%u05E3%20%u05E7%u05E8%u05D5&amp;ocr= (משלי כג)] כתב ליזהר מאוד שלא ליפסוק כלל בין גאולה לתפילה אפילו לעניית אמן, והעונה אמן אחר גאול ישראל, עבירה בידו ולא מצוה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;אבל ה'''דרכי משה''' (ד) כתב שהמנהג לענות אמן אחר הש&quot;ץ, ואין חוששין להפסק, ולכן מותר אף יחיד לענות על ברכת עצמו. וכן ב'''רמ&quot;א''' כאן חלק על השלחן ערוך וכתב שיש אומרים שעונים אמן, ושכן נוהגים לענות אמן אחר השליח ציבור, אך הוסיף שאם מתפלל לבד, אין לו לענות אחר ברכת עצמו, וכוונתו להכריע כהטור שמשום הפסק בין גאולה לתפילה ליכא למיחש, אלא שאין לו לענות על ברכת עצמו לפי שאינו סוף סדר ברכות אלא ברכה אחת בלבד. וכן ביאר ה'''גר&quot;א'''.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;אבל ה'''דרכי משה''' (ד) כתב שהמנהג לענות אמן אחר הש&quot;ץ, ואין חוששין להפסק, ולכן מותר אף יחיד לענות על ברכת עצמו. וכן ב'''רמ&quot;א''' כאן חלק על השלחן ערוך וכתב שיש אומרים שעונים אמן, ושכן נוהגים לענות אמן אחר השליח ציבור, אך הוסיף שאם מתפלל לבד, אין לו לענות אחר ברכת עצמו, וכוונתו להכריע כהטור שמשום הפסק בין גאולה לתפילה ליכא למיחש, אלא שאין לו לענות על ברכת עצמו לפי שאינו סוף סדר ברכות אלא ברכה אחת בלבד. וכן ביאר ה'''גר&quot;א'''.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>גם ה'''לבוש''' (קיא א) כתב שעל פי הסוד יש לענות 'אמן' אחר ברכת גאל ישראל של הש"ץ.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מגן אברהם''' (יא) כתב שהמדקדקים ממתינים ב'צור ישראל' ושם עונים 'אמן' אחר ברכת הש&quot;ץ ואז ממשיכים וסומכים גאולה לתפילה. וכתב שם עוד עצה לסיים עם הש&quot;ץ יחד 'גאל ישראל' ואז לא יהיה מחוייב לענות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מגן אברהם''' (יא) כתב שהמדקדקים ממתינים ב'צור ישראל' ושם עונים 'אמן' אחר ברכת הש&quot;ץ ואז ממשיכים וסומכים גאולה לתפילה. וכתב שם עוד עצה לסיים עם הש&quot;ץ יחד 'גאל ישראל' ואז לא יהיה מחוייב לענות.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=8728&oldid=prev 2017-08-02T02:16:55Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:16, 2 באוגוסט 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l79">שורה 79:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 79:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''בית יוסף''' (אורח חיים סו ד&quot;ה וגומר) כתב שעכשיו נהגו העולם שלא לענות אמן אחר גאל ישראל דשחרית ולא משום שהיא ברכה אחת, אלא משום חשש הפסק בין גאולה לתפילה. וכתב שנהגו כן על פי הזוהר. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (ז). גם ב'''מגיד מישרים''' [http://beta.hebrewbooks.org/#title=%u05DE%u05D2%u05D9%u05D3%20%u05DE%u05D9%u05E9%u05E8%u05D9%u05DD&amp;auth=%u05D9%u05D5%u05E1%u05E3%20%u05E7%u05E8%u05D5&amp;ocr= (משלי כג)] כתב ליזהר מאוד שלא ליפסוק כלל בין גאולה לתפילה אפילו לעניית אמן, והעונה אמן אחר גאול ישראל, עבירה בידו ולא מצוה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''בית יוסף''' (אורח חיים סו ד&quot;ה וגומר) כתב שעכשיו נהגו העולם שלא לענות אמן אחר גאל ישראל דשחרית ולא משום שהיא ברכה אחת, אלא משום חשש הפסק בין גאולה לתפילה. וכתב שנהגו כן על פי הזוהר. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (ז). גם ב'''מגיד מישרים''' [http://beta.hebrewbooks.org/#title=%u05DE%u05D2%u05D9%u05D3%20%u05DE%u05D9%u05E9%u05E8%u05D9%u05DD&amp;auth=%u05D9%u05D5%u05E1%u05E3%20%u05E7%u05E8%u05D5&amp;ocr= (משלי כג)] כתב ליזהר מאוד שלא ליפסוק כלל בין גאולה לתפילה אפילו לעניית אמן, והעונה אמן אחר גאול ישראל, עבירה בידו ולא מצוה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;אבל ה'''רמ&quot;א''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במקום </del>חלק וכתב שיש אומרים שעונים אמן, ושכן נוהגים לענות אמן אחר השליח ציבור, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל לא </del>אחר ברכת עצמו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>וכוונתו להכריע כהטור שמשום הפסק בין גאולה לתפילה ליכא למיחש, אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שין </del>לו לענות על ברכת עצמו לפי שאינו סוף סדר ברכות אלא ברכה אחת בלבד. וכן ביאר ה'''גר&quot;א'''.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;אבל ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''דרכי משה''' (ד) כתב שהמנהג לענות אמן אחר הש&quot;ץ, ואין חוששין להפסק, ולכן מותר אף יחיד לענות על ברכת עצמו. וכן ב</ins>'''רמ&quot;א''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאן </ins>חלק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על השלחן ערוך </ins>וכתב שיש אומרים שעונים אמן, ושכן נוהגים לענות אמן אחר השליח ציבור, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך הוסיף שאם מתפלל לבד, אין לו לענות </ins>אחר ברכת עצמו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>וכוונתו להכריע כהטור שמשום הפסק בין גאולה לתפילה ליכא למיחש, אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאין </ins>לו לענות על ברכת עצמו לפי שאינו סוף סדר ברכות אלא ברכה אחת בלבד. וכן ביאר ה'''גר&quot;א'''.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מגן אברהם''' (יא) כתב שהמדקדקים ממתינים ב'צור ישראל' ושם עונים 'אמן' אחר ברכת הש&quot;ץ ואז ממשיכים וסומכים גאולה לתפילה. וכתב שם עוד עצה לסיים עם הש&quot;ץ יחד 'גאל ישראל' ואז לא יהיה מחוייב לענות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מגן אברהם''' (יא) כתב שהמדקדקים ממתינים ב'צור ישראל' ושם עונים 'אמן' אחר ברכת הש&quot;ץ ואז ממשיכים וסומכים גאולה לתפילה. וכתב שם עוד עצה לסיים עם הש&quot;ץ יחד 'גאל ישראל' ואז לא יהיה מחוייב לענות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l119">שורה 119:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 119:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''בית יוסף''' (סו  ד&quot;ה ומ&quot;ש רק אם אירעו) כתב שמדברי התוספות משמע שמותר גם לברך על התפילין, שהרי הר&quot;מ מקוצי חולק על זה, אבל מדברי הרא&quot;ש והרשב&quot;א אין הכרע, ואם סוברים הם שאין לברך על תפילין בין גאולה לתפילה, צ&quot;ל שבטלית אין להתעטף אף בלא ברכה, משום הפסק בין גאולה לתפילה, אלא יתעטף לפני ברכת גאל ישראל בלא ברכה. וכתב שמדברי הטור משמע שבלא ברכה מותר להתעטף בטלית. והכריע הבית יוסף להלכה שכל שלא אמר גאל ישראל, יכול להניח תפילין ולהתעטף בטלית בלא ברכה, ויברך לאחר תפילת עמידה כשימשמש בהם. ואם גמר גאל ישראל מניח תפילין בלא ברכה, אבל לא טלית. וכן כתב הוא להלכה גם ב'''שלחן ערוך''' (סו ח).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''בית יוסף''' (סו  ד&quot;ה ומ&quot;ש רק אם אירעו) כתב שמדברי התוספות משמע שמותר גם לברך על התפילין, שהרי הר&quot;מ מקוצי חולק על זה, אבל מדברי הרא&quot;ש והרשב&quot;א אין הכרע, ואם סוברים הם שאין לברך על תפילין בין גאולה לתפילה, צ&quot;ל שבטלית אין להתעטף אף בלא ברכה, משום הפסק בין גאולה לתפילה, אלא יתעטף לפני ברכת גאל ישראל בלא ברכה. וכתב שמדברי הטור משמע שבלא ברכה מותר להתעטף בטלית. והכריע הבית יוסף להלכה שכל שלא אמר גאל ישראל, יכול להניח תפילין ולהתעטף בטלית בלא ברכה, ויברך לאחר תפילת עמידה כשימשמש בהם. ואם גמר גאל ישראל מניח תפילין בלא ברכה, אבל לא טלית. וכן כתב הוא להלכה גם ב'''שלחן ערוך''' (סו ח).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>ה'''דרכי משה''' (ה) תמה טובא על פסק מרן, למה הכריע כיחידאה הוא הר"מ מקוצי, והניח דברי שאר הפוסקים שמפורש בהם לברך על התפילין, ואף הרא"ש והרשב"א סתמו הדבר ולא כתבו שאין לברך, ולמה נדחוק בכוונתם דמיירי בלא ברכה. לכן הכריע שיניח תפילין בברכה, ורק הטלית לא יברך עליה. וכל זה לפני 'גאל ישראל', אבל בין גאולה לתפילה ממש, אין להפסיק בברכת התפילין, כשם ש[[#ענייה לדברים שבקדושה|אין להפסיק לשאר דברים שבקדושה]]. כדבריו בדרכ"מ פסק גם ב'''רמ"א''' (ז) שלפני גאל ישראל יכול לברך על התפילין.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>'''ר' עקיבא איגר''' על הגליון כתב לבאר, שדווקא לפני התפילה הותר לברך על התפילין, הואיל וראוי להתפלל עם תפילין ואינו יכול להמתין. אבל בשאר ברכות קריאת שמע אסור לברך, לפי שיכול להמתין ולהניחן בין הפרקים.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''פרי חדש''' (סו ח) חולק על מרן וסובר שכיון שמותר להתעטף בטלית ולהניח תפילין בין גאולה לתפילה, צריך גם לברך עליהם, שכיון שתיקנו חכמים שכל המצוות מברך עליהם עובר לעשייתן, הרי שעביד איסורא אם לא מברך, ולכן לא הוי הפסק ושרי. והוכיח כן מהגמרא (ברכות מ א) ש[[גביל לתורא לא הוי הפסק אחרי ברכת המוציא]], כיון ש[[אסור לאדם לאכול קודם שיאכיל לבהמתו]], הרי שכל שעושה כן להינצל מאיסור לא הוי הפסק.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''פרי חדש''' (סו ח) חולק על מרן וסובר שכיון שמותר להתעטף בטלית ולהניח תפילין בין גאולה לתפילה, צריך גם לברך עליהם, שכיון שתיקנו חכמים שכל המצוות מברך עליהם עובר לעשייתן, הרי שעביד איסורא אם לא מברך, ולכן לא הוי הפסק ושרי. והוכיח כן מהגמרא (ברכות מ א) ש[[גביל לתורא לא הוי הפסק אחרי ברכת המוציא]], כיון ש[[אסור לאדם לאכול קודם שיאכיל לבהמתו]], הרי שכל שעושה כן להינצל מאיסור לא הוי הפסק<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אמנם רוב ככל האחרונים העתיקו דברי השלחן ערוך להלכה, וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (מב)</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב ה'''משנה ברורה''' (מז) שאף לפי הרמ"א שהתיר לברך קודם גאל ישראל, אין לברך אלא הברכה הראשונה של תפילין של יד, אבל ברכת 'על מצוות תפילין' של תפילין של ראש, וכן אמירת 'ברוך שם כבוד', אין לומר, כיון שבלאו הכי הרבה פוסקים סוברים שאין לאומרם.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אם תפילה בציבור עדיפה על פני סמיכת גאולה לתפילה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אם תפילה בציבור עדיפה על פני סמיכת גאולה לתפילה ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ערבית ===  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ערבית ===  </div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=8679&oldid=prev 2017-07-28T07:39:44Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:39, 28 ביולי 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד&quot;ה אמר מר) כתב שלא עבור הסמיכות גאולה לתפילה בלבד זוכה לעולם הבא, אלא שכל הזהיר בדברי חכמים לדקדק בהם ולקיימם, שאף בזו הוא זהיר לסמוך אפילו בלילה גאולה לתפילה, לכן זוכה לעולם הבא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד&quot;ה אמר מר) כתב שלא עבור הסמיכות גאולה לתפילה בלבד זוכה לעולם הבא, אלא שכל הזהיר בדברי חכמים לדקדק בהם ולקיימם, שאף בזו הוא זהיר לסמוך אפילו בלילה גאולה לתפילה, לכן זוכה לעולם הבא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== סמיכות גאולה לתפילה בשבת ===</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב ה'''אור זרוע''' (א קריאת שמע יד ד"ה העיד) שמצא בשם '''רבנו תם''' שבשבת אין לחוש לסמוך גאולה לתפילה, הואיל ונפקא לן מפסוק 'יענך ה' ביום צרה', ושבת לאו יום צרה הוא. ובמקום אחר כתב (ב שבת מב ח ד"ה ואחר) שעל כל פנים אחר שגומרים קריאת שמע וברכותיה מתפללים תפילת לחש וסומכים גאולה לתפילה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מנהג אמירת 'יראו עינינו' וברכת 'המולך בכבודו' ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מנהג אמירת 'יראו עינינו' וברכת 'המולך בכבודו' ==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l132">שורה 132:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 129:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''רשב&quot;א''' בתשובה (א רלו) שכל דברי הגאון נאמרו רק בתפילת ערבית שהיא רשות, אבל בתפילת שחרית שהיא חובה, מסמך גאולה לתפילה עדיף מתפילה בציבור, ולכן אם נכנס ומצא ציבור מתפללין, לא ידלג קריאת שמע כדי להתחיל עמהם, אלא יקרא קריאת שמע בברכותיה כסדר ויסמוך גאולה לתפילה, אפילו שיצטרך להתפלל ביחידות.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''רשב&quot;א''' בתשובה (א רלו) שכל דברי הגאון נאמרו רק בתפילת ערבית שהיא רשות, אבל בתפילת שחרית שהיא חובה, מסמך גאולה לתפילה עדיף מתפילה בציבור, ולכן אם נכנס ומצא ציבור מתפללין, לא ידלג קריאת שמע כדי להתחיל עמהם, אלא יקרא קריאת שמע בברכותיה כסדר ויסמוך גאולה לתפילה, אפילו שיצטרך להתפלל ביחידות.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''בית יוסף''' (אורח חיים קיא) הביא דבריו, ופסק כוותיה ב'''שלחן ערוך''' (קיא ג).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''בית יוסף''' (אורח חיים קיא) הביא דבריו, ופסק כוותיה ב'''שלחן ערוך''' (קיא ג).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''רבי עקיבא איגר''' על הגליון, העיר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבשבת </del>כיון שאין חיוב כלל לסמוך גאולה לתפילה, יתפלל עמהם בציבור, ולאחר מכן ישלים קריאת שמע בברכותיה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''רבי עקיבא איגר''' על הגליון, העיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[#סמיכות גאולה לתפילה בשבת וביום טוב|בשבת </ins>כיון שאין חיוב כלל לסמוך גאולה לתפילה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, יתפלל עמהם בציבור, ולאחר מכן ישלים קריאת שמע בברכותיה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכבר כתב כן ה'''לחם חמודות''' (ברכות נב) והסכימו כמו ה'''אליה רבה''' (קיא ד) וה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== סמיכות גאולה לתפילה בשבת וביום טוב ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב ה'''אור זרוע''' (א קריאת שמע יד ד&quot;ה העיד) שמצא בשם '''רבנו תם''' שבשבת אין לחוש לסמוך גאולה לתפילה, הואיל ונפקא לן מפסוק 'יענך ה' ביום צרה', ושבת לאו יום צרה הוא. ובמקום אחר כתב (ב שבת מב ח ד&quot;ה ואחר) שעל כל פנים אחר שגומרים קריאת שמע וברכותיה מתפללים תפילת לחש וסומכים גאולה לתפילה. וכן כתב ה'''כלבו''' (לה ד&quot;ה וכתב ה&quot;ר נתן ז&quot;ל) שאין להקפיד בשבת על סמיכת גאולה לתפילה, לפי שאינו יום צרה, ואף על פי כן כתב שעומדים להתפלל ערבית מיד אחר קריאת שמע. דברי האור זרוע הובאו גם ב'''הגהות אשרי''' (ברכות א י).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''בית יוסף''' (אורח חיים קיא) הביא דברי האור זרוע וחלק על דבריו, שאין הפסוק אלא סמך בעלמא, ועוד שתפילת שבת במקום חול היא באה, וענייה בעת צרה היא.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''מהרי&quot;ל''' (מנהגים ראש השנה ב ד&quot;ה ושאל) הביא ששאלו את '''מהר&quot;י סג&quot;ל''' למה צריך לסמוך גאולה לתפילה ביום טוב, והרי גם יום טוב אינו יום צרה. והשיב שלטעם המקובלים דווקא בשבת אין סומכים, ועוד שרק בשבת פסק המן מלרדת, ולא ביום טוב. והוסיף עוד שלפי המשל המובא בירושלמי לעבד שהפליג בשער, גם בשבת יש לסמוך גאולה לתפילה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;ב'''דרכי משה''' (קיא א) הביא דבריהם וכתב ליישב החלוקה בין יום טוב לשבת, שביום טוב בשאר פעמים הוא יום צרה, רק שהשתא חל בו יום טוב, מה שאין כן שבת שלעולם אינו יום צרה. אמנם ב'''רמ&quot;א''' (קיא א) כתב ליישב באופן קצת שונה, שביום טוב יש לסמוך לפי שהם ימי דין, שנידונים בהם על התבואה ועל המים וכו'. וסיים הדרכ&quot;מ שלמעשה גם בשבת אין להפסיק בדברים בטלים, אבל בדברים שיש בהם צורך, יש לסמוך על האור זרוע, וכן פסק ב'''רמ&quot;א''' שם.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;ה'''לבוש''' (קיא א) כתב לחלק בין יום טוב לשבת, שביום טוב לא נחו משעבוד מצרים, רק בשבת, ולכן היה יום צרה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''פרי חדש''' (קיא א) צידד כדברי מרן השלחן ערוך, והביא ראיה מכך שאין מכריזין משיב הרוח בשחרית של שמיני עצרת אלא רק במוסף, לפי שצריך לסמוך גאולה לתפילה, הרי שגם ביום טוב צריך לסמוך&lt;ref&gt;ואינה מובנת ראייתו, שהרי גם הרמ&quot;א מודה שביו&quot;ט בעינן למסמך, ורק בשבת נחלק.&lt;/ref&gt;.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;אמנם ה'''טורי זהב''' (ג) וה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג) הכריעו כהרמ&quot;א, וכתב הפמ&quot;ג שם שלפי זה בשבת מותר להתעטף בטלית בין גאולה לתפילה, וכן אם איחר ומצא ציבור מתפללים יתפלל עמהם, ולא יחוש למסמך גאולה לתפילה. ולדבר זה הסכים גם ה'''ר' עקיבא איגר''' בגליון. וב'''אליה רבה''' (ד) כתב גם שמותר בשבת לענות קידש וקדושה וברכו בין גאולה לתפילה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קישורים חיצוניים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קישורים חיצוניים ==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l144">שורה 144:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 153:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ברכות ט:]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ברכות ט:]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק ז]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק ז]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן סו]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן סו]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן קיא]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן קיא]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=8678&oldid=prev 2017-07-28T06:51:37Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:51, 28 ביולי 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד&quot;ה אמר מר) כתב שלא עבור הסמיכות גאולה לתפילה בלבד זוכה לעולם הבא, אלא שכל הזהיר בדברי חכמים לדקדק בהם ולקיימם, שאף בזו הוא זהיר לסמוך אפילו בלילה גאולה לתפילה, לכן זוכה לעולם הבא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד&quot;ה אמר מר) כתב שלא עבור הסמיכות גאולה לתפילה בלבד זוכה לעולם הבא, אלא שכל הזהיר בדברי חכמים לדקדק בהם ולקיימם, שאף בזו הוא זהיר לסמוך אפילו בלילה גאולה לתפילה, לכן זוכה לעולם הבא.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== סמיכות גאולה לתפילה בשבת ===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב ה'''אור זרוע''' (א קריאת שמע יד ד"ה העיד) שמצא בשם '''רבנו תם''' שבשבת אין לחוש לסמוך גאולה לתפילה, הואיל ונפקא לן מפסוק 'יענך ה' ביום צרה', ושבת לאו יום צרה הוא. ובמקום אחר כתב (ב שבת מב ח ד"ה ואחר) שעל כל פנים אחר שגומרים קריאת שמע וברכותיה מתפללים תפילת לחש וסומכים גאולה לתפילה.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מנהג אמירת 'יראו עינינו' וברכת 'המולך בכבודו' ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מנהג אמירת 'יראו עינינו' וברכת 'המולך בכבודו' ==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l123">שורה 123:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 126:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אם תפילה בציבור עדיפה על פני סמיכת גאולה לתפילה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אם תפילה בציבור עדיפה על פני סמיכת גאולה לתפילה ==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== ערבית === </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רלו ד&quot;ה ונראה) שאם נכנס אדם לבית הכנסת ומצא שהציבור כבר קראו קריאת שמע של ערבית, יתפלל עמהם תפילת עמידה ולאחר מכן יקרא קריאת שמע, לפי שתפילה בציבור עדיפה על סמיכת גאולה לתפילה של ערבית. וזאת אפילו לדעת הראשונים הסוברים שיש לסמוך גאולה לתפילה של ערבית. והביא ראיה מתשובת '''רב האי גאון''' המובאת ב'''רא&quot;ש''' (ברכות א א) שהכריע ש[[קריאת שמע בעונתה]] (בצאת הכוכבים) עדיפה מסמיכת גאולה לתפילה, ולמד מזה הב&quot;י שכן יש לומר גם לגבי תפילה בציבור שעדיפה היא על פני סמיכת גאולה לתפילה. ואף שבשחרית סמיכת גאולה לתפילה עדיפה מתפילה מציבור, זהו מפני שהיא חובה, אך [[תפילת ערבית כיון שרשות היא]], מדינא לא חיישינן לסמיכת גאולה לתפילה. ומצא שכן מפורש ב'''רשב&quot;א''' (ברכות ב א ד&quot;ה ולענין מאימתי).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רלו ד&quot;ה ונראה) שאם נכנס אדם לבית הכנסת ומצא שהציבור כבר קראו קריאת שמע של ערבית, יתפלל עמהם תפילת עמידה ולאחר מכן יקרא קריאת שמע, לפי שתפילה בציבור עדיפה על סמיכת גאולה לתפילה של ערבית. וזאת אפילו לדעת הראשונים הסוברים שיש לסמוך גאולה לתפילה של ערבית. והביא ראיה מתשובת '''רב האי גאון''' המובאת ב'''רא&quot;ש''' (ברכות א א) שהכריע ש[[קריאת שמע בעונתה]] (בצאת הכוכבים) עדיפה מסמיכת גאולה לתפילה, ולמד מזה הב&quot;י שכן יש לומר גם לגבי תפילה בציבור שעדיפה היא על פני סמיכת גאולה לתפילה. ואף שבשחרית סמיכת גאולה לתפילה עדיפה מתפילה מציבור, זהו מפני שהיא חובה, אך [[תפילת ערבית כיון שרשות היא]], מדינא לא חיישינן לסמיכת גאולה לתפילה. ומצא שכן מפורש ב'''רשב&quot;א''' (ברכות ב א ד&quot;ה ולענין מאימתי).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== שחרית ===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב ה'''רשב"א''' בתשובה (א רלו) שכל דברי הגאון נאמרו רק בתפילת ערבית שהיא רשות, אבל בתפילת שחרית שהיא חובה, מסמך גאולה לתפילה עדיף מתפילה בציבור, ולכן אם נכנס ומצא ציבור מתפללין, לא ידלג קריאת שמע כדי להתחיל עמהם, אלא יקרא קריאת שמע בברכותיה כסדר ויסמוך גאולה לתפילה, אפילו שיצטרך להתפלל ביחידות. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>ב'''בית יוסף''' (אורח חיים קיא) הביא דבריו, ופסק כוותיה ב'''שלחן ערוך''' (קיא ג).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>וב'''רבי עקיבא איגר''' על הגליון, העיר שבשבת כיון שאין חיוב כלל לסמוך גאולה לתפילה, יתפלל עמהם בציבור, ולאחר מכן ישלים קריאת שמע בברכותיה.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קישורים חיצוניים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קישורים חיצוניים ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=8663&oldid=prev 2017-07-27T09:27:57Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:27, 27 ביולי 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||ברכות ד ב, ט ב, ל א|ברכות א א|סדר תפילות|אורח חיים סו ז-ט, קיא א, רלו ב-ד}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||ברכות ד ב, ט ב, ל א|ברכות א א|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תפילה ונשיאת כפים ז יז-יח, </ins>סדר תפילות|אורח חיים סו ז-ט, קיא א, רלו ב-ד}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חובת סמיכת ברכת 'גאל ישראל' לתפילת עמידה, ואילו דברים התירו לומר ביניהם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חובת סמיכת ברכת 'גאל ישראל' לתפילת עמידה, ואילו דברים התירו לומר ביניהם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הצגת הסוגיה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הצגת הסוגיה==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l134">שורה 134:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 134:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ברכות ד:]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ברכות ד:]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ברכות ט:]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ברכות ט:]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק ז]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:אורח חיים סימן סו]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן קיא]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן קיא]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:אורח חיים סימן סו]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן רלו]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן רלו]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=8658&oldid=prev 2017-07-27T09:18:14Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:18, 27 ביולי 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||ברכות ד ב, ט ב, ל א|ברכות א א|סדר תפילות|אורח חיים סו ז-ט, קיא א, רלו ב}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||ברכות ד ב, ט ב, ל א|ברכות א א|סדר תפילות|אורח חיים סו ז-ט, קיא א, רלו ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-ד</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חובת סמיכת ברכת 'גאל ישראל' לתפילת עמידה, ואילו דברים התירו לומר ביניהם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חובת סמיכת ברכת 'גאל ישראל' לתפילת עמידה, ואילו דברים התירו לומר ביניהם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הצגת הסוגיה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הצגת הסוגיה==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l133">שורה 133:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 133:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילה]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ברכות ד:]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ברכות ד:]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ברכות ט:]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:אורח חיים סימן קיא]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:אורח חיים סימן סו]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן רלו]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן רלו]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> </table>

א.א