תענית אסתר

אודות המנהג להתענות בי"ג באדר, מקור המנהג, תוקפו וטעמו.

מקורות
רמב"ם:	תעניות ה ה
שולחן ערוך:	אורח חיים תרפו א-ג

מקור המנהג וטעמו

מובא בשאילתות דרב אחאי גאון (שאילתא עט), שבין כרכין בין כפרים בין עיירות, כולם מתענים בי"ג באדר, וזאת על פי הנאמר בגמרא 'י"ג זמן קהילה לכל היא', וראייתו מן הפסוק במגילת אסתר (ט טז): "ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמוד על נפשם, ביום שלשה עשר לחודש אדר". ומפרש רב אחאי גאון שם, ש'קהילה' הוא יום תענית, ו'יום כניסה' הוא יום שמתכנסים בו ויושבים בתענית ומבקשים רחמים.
ועוד כתב שם, שאם י"ג באדר חל ביום שבת, מקדימים להתענות ביום חמישי, שהוא יום י"א באדר, לפי שאסור להתענות בערב שבת מפני טורח שבת.

מקור לדברים אלו לא נמצא בתלמודים, אבל ישנו במדרש תנחומא (בראשית ג).

היחס למגילת תענית

הגמרא (תענית יח ב) מביאה על פי מגילת תענית, שבחנוכה ופורים אסור להתענות ולהספיד בהם, מחמת שהניסים שאירעו בהם לישראל, וכן אסור אף לפניהם ולאחריהם.