תענית אסתר

מקורות
רמב"ם:	תעניות ה ה
שולחן ערוך:	אורח חיים תרפו א-ג

אודות המנהג להתענות בי"ג באדר, מקור המנהג, תוקפו וטעמו.

מקור המנהג

מובא בשאילתות דרב אחאי גאון (שאילתא עט), שבין כרכין בין כפרים בין עיירות, כולם מתענים בי"ג באדר, וזאת על פי הנאמר בגמרא 'י"ג זמן קהילה לכל היא', וראייתו מן הפסוק במגילת אסתר (ט טז): "ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמוד על נפשם, ביום שלשה עשר לחודש אדר". ומפרש רב אחאי גאון שם, ש'קהילה' הוא יום תענית, ו'יום כניסה' הוא יום שמתכנסים בו ויושבים בתענית ומבקשים רחמים.

מקור לדברים אלו לא נמצא בתלמודים, אבל ישנו במדרש תנחומא (בראשית ג).
והראשונים כתבו שהרמז היחידי למנהג זה מדברי הגמרא הוא בתחילת המסכת (מגילה ב א), שאומרת שליום י"ג לא צריך ריבוי מפסוק שמותר לקרוא מגילה בכפרים, לפי שי"ג זמן קהילה לכל הוא, כלומר יום התכנסות לתענית ובקשת רחמים.

היחס למגילת תענית

המשנה (תענית ב ח) אומרת שכל הימים הכתובים במגילת תענית שאסור להספיד בהם, כמו כן אסור להספיד ביום שלפניהם, אך ביום שלאחריהם מותר. ואילו ימים שאסור להתענות בהם, מותר להתענות לפניהם ולאחריהם.
ודעת ר' יוסי שם, שבימים שאסור להספיד, אסור להספיד גם ביום שלפניהם וגם ביום שלאחריהם. ואילו ביום שאסור רק להתענות, כמו כן אסור להתענות לפניו אך מותר להתענות ביום שלאחריו.

הגמרא (תענית יח א) מביאה מחלוקת אמוראים לענין הלכה. לדעת רב הלכה כר' יוסי שאוסר בין לפניו ובין לאחריו, וכן דעת ר' יוחנן. ואילו לדעת שמואל הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, שמובאת דעתו בברייתא שמתיר בין לפניו ובין לאחריו.

התוספות במקום (יח א ד"ה רב אמר) שואלים, היאך שאם אסור להתענות בימים שלפניהם, איך אנו מתענים יום לפני פורים, והרי אף שבטלה מגילת תענית, פורים וחנוכה לא בטלו?
מתרצים התוספות שחנוכה ופורים אף שהם עצמם לא בטלו, מכל מקום הדינים שלפניהם ולאחריהם בטלו.
וכן הסכים הרא"ש (מגילה א ח) שהימים שקודם חנוכה ופורים לא עדיפים על שאר ימי מגילת תענית, ואם הם בטלו, כל שכן שהימים שקודם חנוכה ופורים. ולכן נהגו להתענות בי"ג אדר. אמנם הוסיף הרא"ש,שלפי הטעם שכתב שזהו זכר להתקהלות בזמן אסתר, אם כן תענית אסתר היא תקנת חכמים קודם שבטלה למגילת תענית.
כן כתב גם הריטב"א (מגילה ב א ד"ה ומכאן יש) בשם בעל המאור (דרוש מקור).
הראבי"ה (ב מגילה תקנ, תקנט) כתב לתרץ שיום י"ג באדר, לפי מגילת תענית הוא יום ניקנור, וכיון שהוא בטל ככל ימי מגילת תענית, ממילא בטל הוא לגמרי גם מדין יום שלפני פורים. ובשם רבנו שמואל בן נטרונאי כתב טעם אחר, שחנוכה ופורים מעלתם כשל תורה, ואינם צריכים חיזוק, ולכן אין להם דין של יום שלפניהם ולאחריהם. וכן העתיק המרדכי (מגילה א תשעו), וכעין זה כתב גם בספר האגודה (מגילה ג א).

טעם המנהג להתענות

הרא"ש (מגילה א א) הביא בשם רבנו תם (דרוש מקור), שהתענית היא זכר להתקהלות שעשו בזמן אסתר, שהיו מתאספים ומתענים לומר סליחות ותחנונים ולבקש רחמים להצלתם. וכמו שעשה משה שנלחם בעמלק שעשה תענית ציבור.
עוד הביא בשם מסכת סופרים (דרוש מקור), שיש מתענים ג' ימים זכר לג' ימי התענית שגזרה אסתר, ואף שהם היו בניסן, לא רצו להתענות בניסן מפני שהוא זמן גאולה והקמת המשכן.

תוקף המנהג

מובא בריטב"א (ב ב ד"ה ומכאן יש סמך), שכיון שלא מצאנו שחכמים גזרו על צום זה יחד עם שאר צומות, הרי היא כעין תענית יחיד, ולמרות שהיא חובה מדין 'אל תטוש תורת אמך', יש לקבל תענית מבעוד יום.
המאירי (מגילה ב א) כתב שיש אומרים שכל שאין שם עשרה מתענים, אין לה גדר אלא של תענית יחיד, אבל להלכה כתב בשם רבותיו שאין צורך אלא בשלושה מתענין, דבזה הוי כבר תענית ציבור.

תענית אסתר שחל ביום שישי או בשבת

בעל השאילתות שם כתב, שאם י"ג באדר חל ביום שבת, מקדימים להתענות ביום חמישי, שהוא יום י"א באדר, לפי שאסור להתענות בערב שבת מפני טורח שבת. וכן הוא בר"ן (מגילה ב א ד"ה ומכאן) ובתוספות רי"ד (מגילה ב א ד"ה אלא) ובאגודה (מגילה ג א) בשמו.

אמנם בחלק מהראשונים נמצא שכן התענו בערב שבת תענית אסתר.
שלענין תענית שחלה בערב שבת, כתוב ברשב"א (עירובין מא ב ד"ה דרש), ובריטב"א (עירובין מא א ד"ה וכתב) בשם הראב"ד שמה צריך להתענות ולהשלים בערב שבת היינו עד השקיעה, אך לאחר שקדש היום, שוב מותר לאכול, שכיון שנכנסה שבת אסור להתענות אפילו לשעות. ולכן בתענית אסתר אוכלים מיד ביציאתם מבית הכנסת אף על פי שלא חשכה. ומבואר מדבריהם שכן היו מתענית תענית אסתר בערב שבת.
ובתשובת הרשב"א (חדשות מד) מובא לגבי פורים שחל ביום ראשון, שיש נוהגים להתענות בשישי ויש מקדימים עד חמישי. ואינו מצדד לכאן או לכאן.
אמנם הריטב"א במקום אחר כתב שנהגו כשפורים חל ביום ראשון להקדים התענית ליום חמישי, ולית ביה משום אקדומי פורענותא לא מקדימינן, מפני שהיא כתענית יחיד, שלא מצאנו גזירת חז"ל עליה עם שאר צומות.

במאירי (עירובין מא א ד"ה אע"פ, תענית יח א ד"ה ערב שבת), הביא דעת האומרים שמקדימים לחמישי, וכתב שאין דבריהם נראים אלא מתענים בערב שבת ומשלימים. אלא שיכול לאכול בשקיעה, ואינו צריך לחכות עד החשיכה.

מהרי"ל בשו"ת (קי) פסק, שמקדימין ליום ה' מפני כבוד השבת, כיון שאינה פורענות כשאר תעניות. אמנם כתב שאפשר שאם היה פורים יכול לחול בשבת, ייתכן שלא היינו מקדימים התענית לחמישי, אלא צמים בזמנו ביום ששי, אך כשחל בשבת ובלאו הכי מקדימין, יש להקדימו לחמישי.

המנהג להתענות ג' ימים

הרא"ש (מגילה א א) כתב בשם מסכת סופרים (דרוש מקור), שיש מתענים ג' ימים זכר לג' ימי התענית שגזרה אסתר, ואף שהם היו בניסן, לא רצו להתענות בניסן מפני שהוא זמן גאולה והקמת המשכן.
כן הביא גם הרשב"א (ב א ד"ה זמן קהילה), והר"ן (ב א ד"ה ומכאן).