הבדלים בין גרסאות בדף "הנכנס ומצא ציבור מתפללים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←המתחיל להתפלל עם הציבור ולא יספיק לדברים שבקדושה
| שורה 19: | שורה 19: | ||
ותירץ '''הב"י''' (קט א), שלא סומכים על כך שישחה באמצע ברכה. ובמקום אחר כתב (קיג א), שמתירים לו להתחיל להתפלל אם יספיק להגיע לברכה שצריך לכרוע בה, שאז יוכל לצמצם עצמו בתפילתו ולהספיק להגיע לשם. וכעין זה כתב '''במשנ"ב''' (קט י), שהטעם שאין להתיר לו להתחיל בתפילתו הוא שמא ישכח לכרוע במודים כיוון שאינו מחויב לכרוע שם מצד תפילתו. וכתב בשם הפר"ח, שאם ייתן ליבו לזה, ייטרד ולא יכוון בתפילתו. | ותירץ '''הב"י''' (קט א), שלא סומכים על כך שישחה באמצע ברכה. ובמקום אחר כתב (קיג א), שמתירים לו להתחיל להתפלל אם יספיק להגיע לברכה שצריך לכרוע בה, שאז יוכל לצמצם עצמו בתפילתו ולהספיק להגיע לשם. וכעין זה כתב '''במשנ"ב''' (קט י), שהטעם שאין להתיר לו להתחיל בתפילתו הוא שמא ישכח לכרוע במודים כיוון שאינו מחויב לכרוע שם מצד תפילתו. וכתב בשם הפר"ח, שאם ייתן ליבו לזה, ייטרד ולא יכוון בתפילתו. | ||
'''והט"ז''' (קט | '''והט"ז''' (קט ב) כתב, שאם הטעם שכורע הוא משום שנראה לו שראוי לכרוע, מותר לכרוע באמצע ברכה. אבל אם כורע רק משום שהציבור כורע שם, ולא מצד עצם התפילה, נחשב קצת כהפסקה, ולכן אין לו להתחיל אם לא יסיים קודם מודים. | ||
'''ובעטרת זקנים''' כתב בשם '''מוהר"ר יהושע''' ר"מ דק"ק קראק, ששחייה של מודים היא שחייה של מצווה, ולכן בשחייה של רשות כשנמצא באמצע תפילה, לא יפטור לכתחילה שחייה של מצווה. ורק אם נמצא גם הוא במודים או בברכה ששוחים בה, הוי שחייה של מצווה ויוצא בזה. | '''ובעטרת זקנים''' כתב בשם '''מוהר"ר יהושע''' ר"מ דק"ק קראק, ששחייה של מודים היא שחייה של מצווה, ולכן בשחייה של רשות כשנמצא באמצע תפילה, לא יפטור לכתחילה שחייה של מצווה. ורק אם נמצא גם הוא במודים או בברכה ששוחים בה, הוי שחייה של מצווה ויוצא בזה. | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
= התחלת התפילה כשלא יספיק לענות 'ברכו' ועניינים נוספים שיש להמתין בעבורם = | = התחלת התפילה כשלא יספיק לענות 'ברכו' ועניינים נוספים שיש להמתין בעבורם = | ||
כתב '''המ"א''' (קט ג), שנראה שגם לעניין עניית ברכו, אם לא יספיק לסיים לפני שיענה, לא יתחיל להתפלל, כיוון שאין היחיד אומר ברכו. והביאו להלכה '''במשנ"ב''' (קט ה). וכתב '''הפמ"ג''' (א"א קט ג ומשב"ז קט א), שברכו עדיף מאמן של שומע תפילה והאל הקדוש. '''ובבירור הלכה''' כתב שדעת '''המאירי''' (כא | כתב '''המ"א''' (קט ג), שנראה שגם לעניין עניית ברכו, אם לא יספיק לסיים לפני שיענה, לא יתחיל להתפלל, כיוון שאין היחיד אומר ברכו. והביאו להלכה '''במשנ"ב''' (קט ה). וכתב '''הפמ"ג''' (א"א קט ג ומשב"ז קט א), שברכו עדיף מאמן של שומע תפילה והאל הקדוש. '''ובבירור הלכה''' כתב שדעת '''המאירי''' (כא ב), שאין לחשוש לעניית ברכו, אך כאמור, המאירי סובר כן גם לעניין קדיש ומודים, ולא קיי"ל כמותו להלכה. | ||
'''בערוה"ש''' (קט | '''בערוה"ש''' (קט ז) כתב, שביום שיש קריאת התורה, חייב להמתין לשמיעתה, בין אם התחילו בקריאה ובין אם לא. | ||
'''ובשועה"ר''' (קט | '''ובשועה"ר''' (קט ב) כתב, שלכל דבר שהציבור כורעים כגון עלינו, לא יתחיל אם לא יסיים לפני כן, כדין מודים. והביא דבריו '''בכה"ח''' (קט ב). | ||
וכתב בשו"ת '''שלמת חיים''' (קנו- קנז), שאם איחר במנחה בערב שבת, לא יתחיל לפני קדושה גם אם עקב כך יסיים מנחה לאחר שהציבור כבר קבלו שבת. | וכתב בשו"ת '''שלמת חיים''' (קנו- קנז), שאם איחר במנחה בערב שבת, לא יתחיל לפני קדושה גם אם עקב כך יסיים מנחה לאחר שהציבור כבר קבלו שבת. | ||
| שורה 82: | שורה 82: | ||
אולם '''במשנ"ב''' (קט ה), אחרי שהביא את דברי המ"א, כתב ש'''הח"א ודרך החיים''' (קט ו) חלוקים עליו, וסוברים שכיוון ששמע קדיש אחד, שוב לא צריך להמתין לקדיש אחר. וכן דעת '''ערוה"ש''' (קט ו), שכתב שאפשר שלא חוששים שלא להתחיל את התפילה אחר מודים בשחרית, כיוון שיספיק לקדיש תתקבל שאחרי ובא לציון, אולם בערבית, אף שיש עוד קדיש אחרי עלינו, אינו עיקר כקדיש תתקבל שאחרי התפילה, ולכן לא יוכל להתחיל. וכן הדין במנחה, שלא יתחיל אם לא יספיק לקדיש תתקבל שאחרי תחנון. וכתב שם שאין המנהג כמ"א, ואדרבה, אם לקדיש אין קצבה, די בקדיש אחד. (ונראה שגם לדעת הח"א ודה"ח, לא יועיל אם יספיק לקדישים שבסוף התפילה, אלא צריך להספיק דווקא לאחד הקדישים שעד תתקבל, ומכל מקום יש לעיין לגבי מי ששמע חצי קדיש בין ישתבח ליוצר, האם יועיל לו להתחיל תפילתו אם לא ישמע את הקדישים שעד קדיש תתקבל). | אולם '''במשנ"ב''' (קט ה), אחרי שהביא את דברי המ"א, כתב ש'''הח"א ודרך החיים''' (קט ו) חלוקים עליו, וסוברים שכיוון ששמע קדיש אחד, שוב לא צריך להמתין לקדיש אחר. וכן דעת '''ערוה"ש''' (קט ו), שכתב שאפשר שלא חוששים שלא להתחיל את התפילה אחר מודים בשחרית, כיוון שיספיק לקדיש תתקבל שאחרי ובא לציון, אולם בערבית, אף שיש עוד קדיש אחרי עלינו, אינו עיקר כקדיש תתקבל שאחרי התפילה, ולכן לא יוכל להתחיל. וכן הדין במנחה, שלא יתחיל אם לא יספיק לקדיש תתקבל שאחרי תחנון. וכתב שם שאין המנהג כמ"א, ואדרבה, אם לקדיש אין קצבה, די בקדיש אחד. (ונראה שגם לדעת הח"א ודה"ח, לא יועיל אם יספיק לקדישים שבסוף התפילה, אלא צריך להספיק דווקא לאחד הקדישים שעד תתקבל, ומכל מקום יש לעיין לגבי מי ששמע חצי קדיש בין ישתבח ליוצר, האם יועיל לו להתחיל תפילתו אם לא ישמע את הקדישים שעד קדיש תתקבל). | ||
וכתב '''המשנ"ב''' (קט | וכתב '''המשנ"ב''' (קט ה), שלגבי מודים, גם אם שמע כבר כמה פעמים, צריך להמתין, שהרי הטעם הוא שלא ייראה ככופר. | ||
= התחלת התפילה בשעת הדחק ושחייה במודים באמצע התפילה = | = התחלת התפילה בשעת הדחק ושחייה במודים באמצע התפילה = | ||
| שורה 101: | שורה 101: | ||
'''ובשו"ת יבי"א''' (ב ז) הרחיב בעניין זה, והסיק שרשאי להתחיל עם הציבור, ואם יפסיד קדושה ושאר דברים שבקדושה אין בכך כלום, כיוון שאנוס הוא. והציע בשחרית להקדים תפילתו מעט לתפילת הציבור כך שיספיק גם קדושה (ודן שם בעניין ההלכה המובאת בשו"ע צ י, שאין מקדימים את התפילה לתפילת הציבור, והסיק שבכה"ג אין איסור). וכתב שם שאפשר גם שיתחיל תפילתו אחרי קדושה, ואין איסור בזה שלא יספיק למודים, כיוון שמה שאמרו שאין להתחיל אם לא יספיק לקדושה ומודים זה רק בדרך מקרה, שאיחר לתפילתו, אך מי שמטבעו מאריך בתפילתו ולא יספיק בכל אופן לקדושה גם אם יתחיל עם הציבור, לא הטריחו אותו להמתין בכל יום עד אחרי דברים שבקדושה, ולכן טוב שיתחיל אחרי קדושה (והביא שם שכתב בשו"ת פאר עץ חיים ז, שיתחיל אחרי מודים אף שיפסיד קדיש שלאחר התפילה, אך העיר על דבריו, שקדיש עדיף ממודים, ולכן יתחיל אחרי קדושה). וגם '''בילקו"י''' (קט ג) כתב כן למעשה, שיכול להתחיל תפילתו עם הציבור אף שיפסיד עניית קדושה, אם כי הוסיף שנכון למהר מעט בתפילתו כדי להספיק לקדושה. | '''ובשו"ת יבי"א''' (ב ז) הרחיב בעניין זה, והסיק שרשאי להתחיל עם הציבור, ואם יפסיד קדושה ושאר דברים שבקדושה אין בכך כלום, כיוון שאנוס הוא. והציע בשחרית להקדים תפילתו מעט לתפילת הציבור כך שיספיק גם קדושה (ודן שם בעניין ההלכה המובאת בשו"ע צ י, שאין מקדימים את התפילה לתפילת הציבור, והסיק שבכה"ג אין איסור). וכתב שם שאפשר גם שיתחיל תפילתו אחרי קדושה, ואין איסור בזה שלא יספיק למודים, כיוון שמה שאמרו שאין להתחיל אם לא יספיק לקדושה ומודים זה רק בדרך מקרה, שאיחר לתפילתו, אך מי שמטבעו מאריך בתפילתו ולא יספיק בכל אופן לקדושה גם אם יתחיל עם הציבור, לא הטריחו אותו להמתין בכל יום עד אחרי דברים שבקדושה, ולכן טוב שיתחיל אחרי קדושה (והביא שם שכתב בשו"ת פאר עץ חיים ז, שיתחיל אחרי מודים אף שיפסיד קדיש שלאחר התפילה, אך העיר על דבריו, שקדיש עדיף ממודים, ולכן יתחיל אחרי קדושה). וגם '''בילקו"י''' (קט ג) כתב כן למעשה, שיכול להתחיל תפילתו עם הציבור אף שיפסיד עניית קדושה, אם כי הוסיף שנכון למהר מעט בתפילתו כדי להספיק לקדושה. | ||
וכן כתב '''בערוה"ש''' (קט ה), שהמנהג פשוט שהמאריכים בתפילתם מתחילים להתפלל עם הציבור אף שלא יספיקו לקדושה, ואין סברה שלעולם נבטלם מתפילת הציבור ונצריכם להתחיל אחר קדושה. וכן כתב '''בפס"ת''' (קט | וכן כתב '''בערוה"ש''' (קט ה), שהמנהג פשוט שהמאריכים בתפילתם מתחילים להתפלל עם הציבור אף שלא יספיקו לקדושה, ואין סברה שלעולם נבטלם מתפילת הציבור ונצריכם להתחיל אחר קדושה. וכן כתב '''בפס"ת''' (קט ב), שהכרעת האחרונים שיתחיל להתפלל גם אם יפסיד דברים שבקדושה, ויוכל להתפלל בכוונה כרצונו, אם כי נכון שישמע קדושה ממניין אחר. | ||
ומי שהגיע בזמן לבית הכנסת, והתחיל את התפילה עם הציבור מהודו או מברכות ק"ש (כגון שדילג קצת בפסוד"ז והתחיל איתם בברכות ק"ש), ומפני תפילתו במתינות ובכוונה, לא התחיל עמידה עם הציבור, כתב '''בפס"ת''' (קט א) עפ"י '''שו"ת שלמת חיים''', שרשאי להתחיל את התפילה גם אם לא יספיק לקדושה וכו', שהגמ' והשו"ע דברו במי שאיחר לתפילה. והוסיף שם בפס"ת, שלימוד זכות זה אינו תופס לעניין מנחה, שאם אומר קורבנות ואשרי במתינות, יתחיל אותם קודם לציבור, ולא יוכל להתחיל מנחה אחרי שהציבור התחילו עמידה אם לא יספיק לסיים קודם קדושה. | ומי שהגיע בזמן לבית הכנסת, והתחיל את התפילה עם הציבור מהודו או מברכות ק"ש (כגון שדילג קצת בפסוד"ז והתחיל איתם בברכות ק"ש), ומפני תפילתו במתינות ובכוונה, לא התחיל עמידה עם הציבור, כתב '''בפס"ת''' (קט א) עפ"י '''שו"ת שלמת חיים''', שרשאי להתחיל את התפילה גם אם לא יספיק לקדושה וכו', שהגמ' והשו"ע דברו במי שאיחר לתפילה. והוסיף שם בפס"ת, שלימוד זכות זה אינו תופס לעניין מנחה, שאם אומר קורבנות ואשרי במתינות, יתחיל אותם קודם לציבור, ולא יוכל להתחיל מנחה אחרי שהציבור התחילו עמידה אם לא יספיק לסיים קודם קדושה. | ||