הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול חמץ"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 472 בתים ,  22:54, 12 במרץ 2018
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:


'''רש"י'''' (ד"ה בביטול) מסביר שביטול החמץ שמועיל מדאורייתא, הוא מ הפסוק 'תשביתו', שמשמעה השבתה בלב.  
'''רש"י'''' (ד"ה בביטול) מסביר שביטול החמץ שמועיל מדאורייתא, הוא מ הפסוק 'תשביתו', שמשמעה השבתה בלב.  
<BR/>אבל '''תוספות''' (ד ב ד"ה מדאורייתא) הקשו על פירוש זה, והוכיחו שהשבתה היא הבערת החמץ:
<BR/>כעין זה כתוב גם בספר '''הלכות גדולות''' (יא פסח ד"ה ומאן), שחובת הביטול נלמדת מן הפסוק "תשביתו שאור מבתיכם", ואם מצא חמץ אחר שביטל, לא חייב עליו משום 'בל יראה ובל ימצא'. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ב ב) שמצות השבתה האמורה בתורה, היא שיבטל החמץ בלבו ויחשוב אותו כעפר הארץ.
 
אבל '''תוספות''' (ד ב ד"ה מדאורייתא) הקשו על פירוש זה, והוכיחו שהשבתה היא הבערת החמץ:
* שמצינו שאומר ר' עקיבא בגמרא (ה א) שהפסוק 'אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם' הוא העברה, שהיא מלאכה האסורה ביום טוב, ולכן הכרח הוא ש'ביום הראשון' האמור בפסוק, אין הכוונה ליום טוב ראשון של חג, אלא ליום י"ד.
* שמצינו שאומר ר' עקיבא בגמרא (ה א) שהפסוק 'אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם' הוא העברה, שהיא מלאכה האסורה ביום טוב, ולכן הכרח הוא ש'ביום הראשון' האמור בפסוק, אין הכוונה ליום טוב ראשון של חג, אלא ליום י"ד.
* הגמרא אומרת שתשביתו הוא משש שעות ולמעלה, והרי זהו אחר זמן איסור, ואין מועיל בו ביטול החמץ.
* הגמרא אומרת שתשביתו הוא משש שעות ולמעלה, והרי זהו אחר זמן איסור, ואין מועיל בו ביטול החמץ.

תפריט ניווט