9,976
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על גרעיני דגן שלמים או שבורים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 8: | שורה 8: | ||
<BR/>'''תלמידי רבנו יונה''' כתבו (כו א), שדווקא על [[ברכה על תבשיל שיש בו מין דגן|חביץ קדרה מברך מזונות]], והיינו כשנכתשו החיטים ונדבקו, אבל אם בישל החיטים שלמים והגרעינים עומדים שלמים, אינו מברך עליהם אלא בורא פרי האדמה, כשם שמברך ה[[כוסס את החיטה]]. | <BR/>'''תלמידי רבנו יונה''' כתבו (כו א), שדווקא על [[ברכה על תבשיל שיש בו מין דגן|חביץ קדרה מברך מזונות]], והיינו כשנכתשו החיטים ונדבקו, אבל אם בישל החיטים שלמים והגרעינים עומדים שלמים, אינו מברך עליהם אלא בורא פרי האדמה, כשם שמברך ה[[כוסס את החיטה]]. | ||
=== שלחן ערוך ואחרונים === | |||
<BR/>ב'''מגן אברהם''' (ב) כתב לחלק, דהכא איירי ששלקו עד שנתמעך. ומוסיף המג"א שאם מבשל חיטים שלמים בלא להסיר הקליפה, הרי שאינם נדבקים ומברך בורא פרי האדמה, אך אם כבר הסיר הקליפה ובישלם, הרי הם נדבקים ומברך מזונות. וכתב שכן היא גם דעת הרמב"ם ותלמידי רבנו יונה. וסיים 'ודווקא שנתמעכו יפה'. | ב'''שלחן ערוך''' (רח ד) פסק ככל הראשונים שגרעינים שלמים אפילו שלוקים אינו מברך אלא בורא פרי האדמה. <BR/> | ||
<BR/>ה'''גר"א''' בביאורו (ד"ה ששלקן) כתב שיש טעות סופר בשלחן ערוך וצ"ל 'שחלקן' במקום 'ששלקן' וכמו שכתוב ברמב"ם. | אלא שלעיל מיניה (ב) כתב שחמשת מיני דגן ששלקן או כתשן ועשה מהם תבשיל, מברך מזונות. משמע אפילו שבישל את הגרעינים בלא שחילקם. | ||
גם ב'''לבוש''' (ב) השמיט את המילה 'שלקן', וכתב הרב '''אליה רבה''' (ב) שהוא מטעם הסתירה הנ"ל | |||
האחרונים יצאו ליישב את הסתירה בשלחן ערוך. | |||
<BR/>ב'''מגן אברהם''' (ב) כתב לחלק, דהכא איירי ששלקו עד שנתמעך, ולכן ברכתו מזונות. ומוסיף המג"א שאם מבשל חיטים שלמים בלא להסיר הקליפה, הרי שאינם נדבקים ומברך בורא פרי האדמה, אך אם כבר הסיר הקליפה ובישלם, הרי הם נדבקים ומברך מזונות. וכתב שכן היא גם דעת הרמב"ם ותלמידי רבנו יונה. וסיים 'ודווקא שנתמעכו יפה'. | |||
<BR/>ה'''גר"א''' בביאורו (ד"ה ששלקן) כתב שיש טעות סופר בשלחן ערוך וצ"ל 'שחלקן' במקום 'ששלקן' וכמו שכתוב ברמב"ם. ולפי זה יוצא שדעתו שכל שהגרעינים שלמים, אפילו נדבקו ונתמעו, מברך האדמה. ורק אם חילקן קודם הבישול ברכתם 'מזונות'. | |||
גם ב'''לבוש''' (ב) השמיט את המילה 'שלקן', וכתב הרב '''אליה רבה''' (ב) שהוא מטעם הסתירה הנ"ל, אבל הוסיף להלכה, שאם נתמעכו ונתדבקו ע"י הבישול, דינן ככתשן ומברך 'מזונות'. | |||
ה'''משנה ברורה''' (ג) הסכים לדברי הגר"א שיש ט"ס בלשון השו"ע, אבל גם הסכים לדינא לדברי המג"א שאם נתמעכו בבישול, אף שנתנם בקדרה שלמים בקליפתן, מברך בורא מיני מזונות. | ה'''משנה ברורה''' (ג) הסכים לדברי הגר"א שיש ט"ס בלשון השו"ע, אבל גם הסכים לדינא לדברי המג"א שאם נתמעכו בבישול, אף שנתנם בקדרה שלמים בקליפתן, מברך בורא מיני מזונות. | ||