9,976
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חציצה בין המתפלל לבין הקיר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הסוגיה=כן}} | {{להשלים|כל הסוגיה=כן}} | ||
{{מקורות||ברכות ה ב|ברכות ד ד|תפילה ה ו|אורח חיים צ כא-כג; צח ד}} | {{מקורות||ברכות ה ב|ברכות ד ד|תפילה ה ו|אורח חיים צ כא-כג; צח ד}} | ||
החובה או המעלה להתפלל מול הקיר, ואלו דברים נחשבים לחציצה. | |||
== סוגית הגמרא == | == סוגית הגמרא == | ||
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=5b&format=pdf (ה ב)] מביאה דברי אבא בנימין שכל ימיו היה מצטער שתהיה מיטתו לפני תפילתו. ומבארת הגמרא שאין הכוונה לפני המיטה ממש, שהרי אמר רב יהודה בשם רב ואיתימא ריב"ל, שהמתפלל צריך שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר, ולמד זאת מדברי חזקיהו, שנאמר עליו: "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל". | ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=5b&format=pdf (ה ב)] מביאה דברי אבא בנימין שכל ימיו היה מצטער שתהיה מיטתו לפני תפילתו. ומבארת הגמרא שאין הכוונה לפני המיטה ממש, שהרי אמר רב יהודה בשם רב ואיתימא ריב"ל, שהמתפלל צריך שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר, ולמד זאת מדברי חזקיהו, שנאמר עליו: "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל". | ||
| שורה 27: | שורה 28: | ||
<BR/>ה'''בית חדש''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x212 (יד)] כתב שדברי הב"י תימה, כיון שמצד אחד הוא מבין שהתוספות באו לפסוק הוראה ולחלק בין מיטה לתיבה, אך אם כן מה ענין לפסוק הוראה לחכמי התלמוד. ועוד שלשון התוס' "נראה דהוי הפסק" משמע שחידשו כן מדעתם, והרי מפורש בגמרא שמיטה הוי הפסק. לכן מסביר הב"ח שהתוספות דיברו על מיטה דידן, שהוי הפסק כיון שלפעמים מזיזים אותה ממקום למקום, מה שאין כן תיבה וארון שלעולם נשארים במקומם. ואף שתיבה מוציאים לרחובה של עיר בתעניות, אין זה מוציאה מגדר קבע. | <BR/>ה'''בית חדש''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x212 (יד)] כתב שדברי הב"י תימה, כיון שמצד אחד הוא מבין שהתוספות באו לפסוק הוראה ולחלק בין מיטה לתיבה, אך אם כן מה ענין לפסוק הוראה לחכמי התלמוד. ועוד שלשון התוס' "נראה דהוי הפסק" משמע שחידשו כן מדעתם, והרי מפורש בגמרא שמיטה הוי הפסק. לכן מסביר הב"ח שהתוספות דיברו על מיטה דידן, שהוי הפסק כיון שלפעמים מזיזים אותה ממקום למקום, מה שאין כן תיבה וארון שלעולם נשארים במקומם. ואף שתיבה מוציאים לרחובה של עיר בתעניות, אין זה מוציאה מגדר קבע. | ||
<BR/>ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x460 (לו)] חולק על הב"ח וכותב שאין דבריו מוכרחים, לפי שהתוספות לא באו לפסוק, אלא לפרש דברי המקשן. | <BR/>ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x460 (לו)] חולק על הב"ח וכותב שאין דבריו מוכרחים, לפי שהתוספות לא באו לפסוק, אלא לפרש דברי המקשן. | ||
<BR/>אמנם ה'''טורי זהב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x460 (ה)] גם הוא חולק על הב"י וכותב שכל מיטה הוי חציצה, ומסביר שהחילוק בין מיטה לתיבה, הוא שכל דבר שהוא לצורך בית הכנסת, כגון שידה וארון לא הוי חציצה, אבל מיטה וכלים שאינם לצורך תפילה, אינן נקראים קבע לענין תפילה וחוצצים. | <BR/>אמנם ה'''טורי זהב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x460 (ה)] גם הוא חולק על הב"י וכותב שכל מיטה הוי חציצה, ומסביר שהחילוק בין מיטה לתיבה, הוא שכל דבר שהוא לצורך בית הכנסת, כגון שידה וארון לא הוי חציצה, אבל מיטה וכלים שאינם לצורך תפילה, אינן נקראים קבע לענין תפילה וחוצצים. | ||
<BR/>וכן ה'''פרי חדש''' (כא ד"ה כגון) הסכים לדברי הב"ח. | |||
ה'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=245&hilite= (סה)] הביא מחלוקת זו לענין מיטות שלנו, וכתב בסתם שאינן חוצצות כי הן קבועות, אך כיון שיש חול'קים וסוברים שהוי חציצה (כפשט דברי התוספות), טוב להחמיר היכן שאפשר. וב'''ערוך השלחן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7705&st=&pgnum=164 (צ כז)] נראה שמצדד כהמג"א שאין מיטה חוצצת. | ה'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=245&hilite= (סה)] הביא מחלוקת זו לענין מיטות שלנו, וכתב בסתם שאינן חוצצות כי הן קבועות, אך כיון שיש חול'קים וסוברים שהוי חציצה (כפשט דברי התוספות), טוב להחמיר היכן שאפשר. וב'''ערוך השלחן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7705&st=&pgnum=164 (צ כז)] נראה שמצדד כהמג"א שאין מיטה חוצצת. | ||
==== רחוק ד' אמות ==== | ==== רחוק ד' אמות ==== | ||
ה'''פרי מגדים''' | ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ה) מחדש שכל שהוא חוץ לד' אמות, הוי רשות אחרת ואינו חוצץ, וכן פסק ה'''מגן גיבורים''' {{מקור}} והביאם ה'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=245&hilite= (סד)]. | ||
==== גבוה י' ורחב ד' ==== | |||
ה'''רמ"א''' (אורח חיים צ כא) הביא להלכה דברי האורחות חיים בשם הראב"ד, שדבר שאין בו גובה י' ורוחב ד' לא חשיב חציצה. | |||
<BR/>ה'''פרי חדש''' (ד"ה בהגה ולא חשיב) חולק על זה, וכותב שאדרבה איפכא מסתברא, שככל שהוא גדול חולק הוא מקום לעצמו, ודוקא דבר קטן הוי הפסק. | |||
<BR/>וב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=245&hilite= (סח)] הביא דבריו וחיזקם מספר מאמר מרדכי, אך לא הכריע. | |||
=== תפילה לפני הסטנדר === | === תפילה לפני הסטנדר === | ||
| שורה 48: | שורה 55: | ||
== חציצה על ידי אדם ובעלי חיים == | == חציצה על ידי אדם ובעלי חיים == | ||
ה'''מרדכי''' (ברכות א ט) כתב שאין אדם ארוך מפסיק בפני אדם קצר לענין תפילה, ןלמד כן מברכת כהנים. | ה'''מרדכי''' (ברכות א ט) כתב שאין אדם ארוך מפסיק בפני אדם קצר לענין תפילה, ןלמד כן מברכת כהנים. | ||
<BR/>לעומת זאת ה'''טור''' (אורח חיים צ) כתב מדפנשיה שבעלי חיים חוצצים, וב'''בית יוסף''' מסתפק האם כוונתו לכלול גם בני אדם, או שסובר הוא כמרדכי שבני אדם אינן חוצצים. ובסוף דבריו כתב הבית יוסף בשם ספר '''הפליאה''' שצריך להיזהר מלהתפלל אחורי כל אדם (ולאו דווקא רבו), וכתב שטוב לחוש לדבריו. | <BR/>לעומת זאת ה'''טור''' (אורח חיים צ) כתב מדפנשיה שבעלי חיים חוצצים, וב'''בית יוסף''' מסתפק האם כוונתו לכלול גם בני אדם, או שסובר הוא כמרדכי שבני אדם אינן חוצצים. ובסוף דבריו כתב הבית יוסף בשם ספר '''הפליאה''' שצריך להיזהר מלהתפלל אחורי כל אדם (ולאו דווקא רבו), וכתב שטוב לחוש לדבריו. | ||
ב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x461 (צ כא)] כתב שבעלי חיים אינם חוצצים, ואף אדם אינו חוצץ ,אמנם מיד הוסיף [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x461 (כב)] בשם יש מי שאומר, שטוב לחוש לדברי המזהיר מלהתפלל אחרי כל אדם. | |||
<BR/>ה'''רמ"א''' לעומת זאת, כתב שבעלי חיים חוצצים אבל אדם לא, ושכן נראה דעת הפוסקים. והוסיף שאפשר שנפלה טעות סופר בספרי השלחן ערוך (לגבי בעלי חיים). | |||
<BR/>ה'''גר"א''' מסביר בדעת השלחן ערוך שסובר הוא שאם אדם אינו חוצץ, כל שכן הוא לבעלי חיים, אבל הרמ"א סובר שדווקא אדם אינו חוצץ, אבל בעלי חיים חוצצים. | |||
ה'''פרי חדש''' (ד"ה בהגה ולא חשיב) הסכים לדברי השו"ע שבעלי חיים אינן חוצצים, לפי שנחשבים הם [[מחיצה כמו לענין סוכה]] וה"ה הכא דחשיבי כמו קיר. ועוד, דלא גרע מאדם שאינו חוצץ, ומה לי אדם מה לי בעלי חיים. וסיים שודאי שאדם אינו חוצץ כלל, וכל הנזהר מלהתפלל אחרי אדם נקרא הדיוט (וחלק בזה על המחבר בשם ספר הפליאה). | |||
<BR/>ובספר '''מאמר מרדכי''' {{מקור}} כתב שאף להיש אומרים אין זה אלא זהירות בעלמא, אבל בבית כנסת וכד' שאי אפשר להיזהר בזה, מותר לכתחילה להתפלל אחרי אדם. אלא שהמקדק במעשיו יהיה לו מקום קבוע כנגד הכותל. והביאו ה'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=245&hilite= (סט)]. | |||
<BR/>גם ב'''ערוך השלחן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7705&st=&pgnum=164 (כו)] כתב שבבית הכנסת שאי אפשר בענין אחר, אין לחוש לפי שנראה לכל שדרך המתפללים כן הוא. | |||
== תפילה כנגד ציורים ותמונות == | == תפילה כנגד ציורים ותמונות == | ||