הבדלים בין גרסאות בדף "להיכנס שני פתחים בבית הכנסת"
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
כן פירשו גם ה'''מאירי''' (ד"ה בשעה), '''ר"י לוניל''' {{מקור}}, '''הרא"ה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46470&st=&pgnum=16 (ח א ד"ה אמר רב חסדא)], '''ר"י שירליאון''' {{מקור}}, '''אור זרוע''' (א קריאת שמע י) בשם רבו, וכן משמע ב'''ארחות חיים''' (תפילה סח). | כן פירשו גם ה'''מאירי''' (ד"ה בשעה), '''ר"י לוניל''' {{מקור}}, '''הרא"ה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46470&st=&pgnum=16 (ח א ד"ה אמר רב חסדא)], '''ר"י שירליאון''' {{מקור}}, '''אור זרוע''' (א קריאת שמע י) בשם רבו, וכן משמע ב'''ארחות חיים''' (תפילה סח). | ||
ה'''רא"ש''' (א ז) אומר שדברי הירושלמי הנ"ל מוכיחים לא כמו פירוש התוס', שהלשון 'צריך להיכנס לפנים משני דלתות' משמע שהוא מרחק ולא זמן. גם ב'''תוספות רא"ש''' בתחילת דבריו מפרש לענין שהות זמן, אך מיד כותב שמהירושלמי משמע שהוא גדר מקום ולא גדר זמן. | ה'''רא"ש''' (א ז) אומר שדברי הירושלמי הנ"ל מוכיחים לא כמו פירוש התוס', שהלשון 'צריך להיכנס לפנים משני דלתות' משמע שהוא מרחק ולא זמן. גם ב'''תוספות רא"ש''' בתחילת דבריו מפרש לענין שהות זמן, אך מיד כותב שמהירושלמי משמע שהוא גדר מקום ולא גדר זמן. וכן כתב ה'''טור''' (אורח חיים צ). | ||
<BR/>'''רבנו יונה''' (ד א ד"ה לעולם) הביא פירושו של רש"י, אך כותב שזהו דווקא בזמנם שלא היו להם מקומות קבועים בבית הכנסת, אבל עכשיו שיש מקומות קבועים ויושב במקומו הקבוע, אין פגם בכך שיושב סמוך לפתח. ובסוף דבריו הביא גם שיש מפרשים שזהו שהות זמן לפני התפילה. | <BR/>'''רבנו יונה''' (ד א ד"ה לעולם) הביא פירושו של רש"י, אך כותב שזהו דווקא בזמנם שלא היו להם מקומות קבועים בבית הכנסת, אבל עכשיו שיש מקומות קבועים ויושב במקומו הקבוע, אין פגם בכך שיושב סמוך לפתח. ובסוף דבריו הביא גם שיש מפרשים שזהו שהות זמן לפני התפילה. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
ה'''רי"ף''' (ד א) וה'''רמב"ם''' (תפילה ח ב) סתמו כלשון הגמרא, וניתן לפרש בדבריהם כשני הפירושים. | ה'''רי"ף''' (ד א) וה'''רמב"ם''' (תפילה ח ב) סתמו כלשון הגמרא, וניתן לפרש בדבריהם כשני הפירושים. | ||
== | == שלחן ערוך ואחרונים == | ||
ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים צ כ) הובאו שני הפירושים. את הפירוש הראשון (של רש"י) הוא מחלק לשניים, שיש מפרשים שהוא מצד משוי ישיבת בית הכנסת, ולפי זה אם יש לו מקום קבוע אין בכך כלום. ויש מפרשים שהוא מצד היסח הדעת כשמתסכל ברה"ר, ולפי זה אם פתח בית הכנסת אינו פונה לרה"ר אין בכך כלום. ולבסוף מביא את פירוש התוספות ששני פתחים הוא שיעור זמן, שלא ימהר להתפלל. ומסיים השלחן ערוך שנכון לחוש לכל הפירושים. | |||
<BR | |||
=== בית כנסת הפתוח לרשות הרבים === | |||
ב'''הגהות מיימוניות''' (תפילה ח ג) וב'''טור''' (אורח חיים צ) כתוב בשם ה'''מהר"ם מרוטנבורג''' שכל דין זה אמור דווקא בבית כנסת שפתחו סמוך לרשות הרבים, שאז יש חשש שייתן עיניו בנעשה ברה"ר ולא יכוון בתפילתו, אך אם הפתח פונה לחדר אחר או לעזרה, אין בזה חשש, וכן הוא ב'''שלטי גיבורים''' (ד א ג) משמו. וכן מובא גם ב'''ראבי"ה''' (א ברכות יט). | |||
<BR/>ה'''טור''' עצמו חולק על זה וסובר שמהפסוק לא משמע כן, אלא גם כאשר אין הפתח פונה לרה"ר. וכן מהירושלמי משמע שאינו ענין דווקא לפתיחת הפתח. | |||
<BR/>גם ב'''אגור''' (ברכות קלט) כותב שמהירושלמי משמע שאין לחלק בהכי. | |||
ה'''בית חדש''' (יג) כותב לתרץ דברי המהר"ם מרוטנבורג, שס"ל שזוהי מחלוקת בין הבבלי והירושלמי, שהבבלי תולה במילת 'דלתותי', ואילו הבבלי תולה במילת 'פתחי' והוא פתחים דווקא כשפתוח לרה"ר. וס"ל דהלכה כהבבלי. והוסיף הב"ח שגם הירושלמי כוונתו שכשבונים בית כנסת, יש לבנותו באופן שאין הוא פתוח ישירות לרה"ר, אלא דלת לפנים מדלת כמו ההיכל בבית המקדש. | |||
=== שיעור שני פתחים === | === שיעור שני פתחים === | ||
ה'''תוספות''' כותבים ששיעור שני פתחים הוא שמונה אמות, אבל ב'''ארחות חיים''' כתוב שדי בשמונה טפחים, וכך נקט ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים צ כ). ב'''ביאור הגר"א''' (כט) מציין לזה מקור מהדין של מזוזה, ש[[שיעור פתח החייב במזוזה הוא ד' טפחים]]. | ה'''תוספות''' כותבים ששיעור שני פתחים הוא שמונה אמות, אבל ב'''ארחות חיים''' {{מקור}} כתוב שדי בשמונה טפחים, וכך נקט ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים צ כ). ב'''ביאור הגר"א''' (כט) מציין לזה מקור מהדין של מזוזה, ש[[שיעור פתח החייב במזוזה הוא ד' טפחים]]. | ||
=== גדר שני פתחים | === גדר שיעור זמן של שני פתחים === | ||
ה'''מאירי''' כותב ששיעור זמן של שני פתחים, הוא כדי שייכנס פעמיים לבית הכנסת ויגיע למקומו. | ה'''מאירי''' כותב ששיעור זמן של שני פתחים, הוא כדי שייכנס פעמיים לבית הכנסת ויגיע למקומו. <BR/>ב'''רשב"א''' (חידושי אגדות ח א ד"ה אמר רב חסדא) משמע ששני פתחים דנקט, זהו רק משו ם לשון הפסוק, והעיקר היא הכוונה, כמו החסידים הראשונים שהיו שוהים שעה אחת ומתפללים. | ||
[[קטגוריה: תפילה]] | [[קטגוריה: תפילה]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:38, 21 ביוני 2018
|
יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
| בבלי: | ברכות ח א |
| ירושלמי: | ברכות ה א |
| רמב"ם: | תפילה ח ב |
| שולחן ערוך: | אורח חיים צ כ |
סוגית הגמרא והירושלמי[עריכה | עריכת קוד מקור]
על הפסוק: "אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי" (משלי ח לד), דורש רב חסדא בגמרא (ברכות ח א), שצריך אדם להיכנס שיעור שני פתחים בבית הכנסת ואחר כך להתפלל.
בירושלמי (ברכות ה א) הנוסח מעט שונה, דאיתא שם בשם רב חסדא שהנכנס לבית הכנסת להתפלל צריך להיכנס לפנים משני דלתות. וזה משמע קצת כשיטת רש"י ודעימיה.
פירושי הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רש"י (ד"ה שיעור) מסביר שהכוונה שלא ישב סמוך לפתח שנראה כאילו בית הכנסת הוא עליו כמשוי ורוצה להיות מזומן לצאת.
התוספות (מובא בהגהות הב"ח ה) מתקשים בפירוש זה, איך ייתכן לדרוש כן, שהרי סוף סוף יושב הוא בבית הכנסת, ועוד שלפעמים בית הכנסת קטן ויש ציבור גדול ומוכרחים לשבת בסמוך לפתח.
לכן מסבירים הם את הגמרא לענין שהות זמן לפני התחלת התפילה, שלא יתחיל מיד אלא ישהה כשיעור שני פתחים כדי שתתיישב דעתו עליו, שלא ייראה כאילו התפילה עליו למשא.
כפירוש התוספות כותב גם הרשב"א (פירושי האגדות ח א ד"ה אמר רב חסדא), ומרחיב לבאר שהמתפלל צריך לשים אל ליבו לפני מי הוא עומד שלא יכשל בדיבורו ובכוונותיו. ואם יתפלל מיד כשיכנס לבית הכנסת, ולא יזקק מחשבותיו, יתן את פיו להחטיא את בשרו.
כן פירשו גם המאירי (ד"ה בשעה), ר"י לוניל [דרוש מקור], הרא"ה (ח א ד"ה אמר רב חסדא), ר"י שירליאון [דרוש מקור], אור זרוע (א קריאת שמע י) בשם רבו, וכן משמע בארחות חיים (תפילה סח).
הרא"ש (א ז) אומר שדברי הירושלמי הנ"ל מוכיחים לא כמו פירוש התוס', שהלשון 'צריך להיכנס לפנים משני דלתות' משמע שהוא מרחק ולא זמן. גם בתוספות רא"ש בתחילת דבריו מפרש לענין שהות זמן, אך מיד כותב שמהירושלמי משמע שהוא גדר מקום ולא גדר זמן. וכן כתב הטור (אורח חיים צ).
רבנו יונה (ד א ד"ה לעולם) הביא פירושו של רש"י, אך כותב שזהו דווקא בזמנם שלא היו להם מקומות קבועים בבית הכנסת, אבל עכשיו שיש מקומות קבועים ויושב במקומו הקבוע, אין פגם בכך שיושב סמוך לפתח. ובסוף דבריו הביא גם שיש מפרשים שזהו שהות זמן לפני התפילה.
הריטב"א (ח א ד"ה אלא אימא) כתב את שני הפירושים, אלא שאת הטעם שנראה כמי שרוצה לצאת ואינו נהנה מישיבת בית הכנסת, כתב דווקא לפי הפירוש השני (של התוספות), שצריך שהישהא שיעור זמן של שני פתחים. וכן כתב עוד טעם לזה, שכשמתפלל מיד שנכנס, הוא דרך הדיוטות. כדבריו העתיק השיטה מקובצת (ד"ה אלא),
גם הכלבו (יא ד"ה חייב אדם) כתב את שני הפירושים לדינא.
שיטת הרי"ף והרמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרי"ף (ד א) והרמב"ם (תפילה ח ב) סתמו כלשון הגמרא, וניתן לפרש בדבריהם כשני הפירושים.
שלחן ערוך ואחרונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשלחן ערוך (אורח חיים צ כ) הובאו שני הפירושים. את הפירוש הראשון (של רש"י) הוא מחלק לשניים, שיש מפרשים שהוא מצד משוי ישיבת בית הכנסת, ולפי זה אם יש לו מקום קבוע אין בכך כלום. ויש מפרשים שהוא מצד היסח הדעת כשמתסכל ברה"ר, ולפי זה אם פתח בית הכנסת אינו פונה לרה"ר אין בכך כלום. ולבסוף מביא את פירוש התוספות ששני פתחים הוא שיעור זמן, שלא ימהר להתפלל. ומסיים השלחן ערוך שנכון לחוש לכל הפירושים.
בית כנסת הפתוח לרשות הרבים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהגהות מיימוניות (תפילה ח ג) ובטור (אורח חיים צ) כתוב בשם המהר"ם מרוטנבורג שכל דין זה אמור דווקא בבית כנסת שפתחו סמוך לרשות הרבים, שאז יש חשש שייתן עיניו בנעשה ברה"ר ולא יכוון בתפילתו, אך אם הפתח פונה לחדר אחר או לעזרה, אין בזה חשש, וכן הוא בשלטי גיבורים (ד א ג) משמו. וכן מובא גם בראבי"ה (א ברכות יט).
הטור עצמו חולק על זה וסובר שמהפסוק לא משמע כן, אלא גם כאשר אין הפתח פונה לרה"ר. וכן מהירושלמי משמע שאינו ענין דווקא לפתיחת הפתח.
גם באגור (ברכות קלט) כותב שמהירושלמי משמע שאין לחלק בהכי.
הבית חדש (יג) כותב לתרץ דברי המהר"ם מרוטנבורג, שס"ל שזוהי מחלוקת בין הבבלי והירושלמי, שהבבלי תולה במילת 'דלתותי', ואילו הבבלי תולה במילת 'פתחי' והוא פתחים דווקא כשפתוח לרה"ר. וס"ל דהלכה כהבבלי. והוסיף הב"ח שגם הירושלמי כוונתו שכשבונים בית כנסת, יש לבנותו באופן שאין הוא פתוח ישירות לרה"ר, אלא דלת לפנים מדלת כמו ההיכל בבית המקדש.
שיעור שני פתחים[עריכה | עריכת קוד מקור]
התוספות כותבים ששיעור שני פתחים הוא שמונה אמות, אבל בארחות חיים [דרוש מקור] כתוב שדי בשמונה טפחים, וכך נקט השלחן ערוך (אורח חיים צ כ). בביאור הגר"א (כט) מציין לזה מקור מהדין של מזוזה, ששיעור פתח החייב במזוזה הוא ד' טפחים.
גדר שיעור זמן של שני פתחים[עריכה | עריכת קוד מקור]
המאירי כותב ששיעור זמן של שני פתחים, הוא כדי שייכנס פעמיים לבית הכנסת ויגיע למקומו.
ברשב"א (חידושי אגדות ח א ד"ה אמר רב חסדא) משמע ששני פתחים דנקט, זהו רק משו ם לשון הפסוק, והעיקר היא הכוונה, כמו החסידים הראשונים שהיו שוהים שעה אחת ומתפללים.