9,976
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נחלקה התיומת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שיטת הגאונים והרי"ף
| שורה 16: | שורה 16: | ||
=== שיטת הגאונים והרי"ף === | === שיטת הגאונים והרי"ף === | ||
פירוש אחר | פירוש אחר בצאנו בראשונים הוא שהתיומת היא החיבור בין כל שני עלים שמחוברים בגב שלהם, ונחלקה הכוונה שחיבור זה נחלק ונעשו כשני עלים נפרדים. אלא שיש הבדל בין הראשונים באילו עלים מדובר. | ||
'''רבנו חננאל''' (לב א ד"ה אר' יהושע בן לוי) | '''רבנו חננאל''' (לב א ד"ה אר' יהושע בן לוי) כותב שנחלקה הכוונה שגב ההוצא שמחבר את שני צידי העלה נחלק ונפרדו העלים עד שנעשה כל אחד מהם כשני עלים נפרדים, הרי זה פסול כאילו נפרצו עליו. אמנם אם רק נפרדו ההוצין זה מזה ונשארו העלים כל אחד כשהוא כפול לשנים, כשר. ובתחילת דבריו כתב שהתיומת היא בראש הלולב, ומשמע מזה שדווקא שם הוא הפסול, אבל בשאר עלי הלולב אין משמעות לנחלקה התיומת שלהם. | ||
גם ה'''רי"ף''' (טו א) מפרש שהתיומת היא גב ההוצא שמחבר את שני צידי העלה ועושה אותם לאחד, | גם ה'''רי"ף''' (טו א) מפרש שהתיומת היא גב ההוצא שמחבר את שני צידי העלה ועושה אותם לאחד, אמנם בשונה מרבנו חננאל, הרי"ף לא מפרט בדבריו על איזה עלים מדובר, אם זהו דווקא העלים האמצעיים שבראש הלולב, או אם מדובר על כל העלים או לפחות רובם. | ||
<BR/>וכן ה'''רמב"ם''' כותב שהתיומת הוא הגב של כל שני העלים שמחברם זה לזה, ושאם נחלקה התיומת פסול, מבלי לפרט אילו עלים וכמה עלים צריכים להחלק כדי שיהיה פסול. | |||
<BR/> | <BR/>כשיטה זו כתבו גם התוספות (ד"ה נחלקה) בשם '''בעל הלכות גדולות''', ולא כתבו שמדובר דווקא בראש הלולב, אלא דיברו באופן כללי על חיבור העלים זה לזה. | ||
כשיטה זו כתבו גם התוספות (ד"ה נחלקה) בשם '''בעל הלכות גדולות''', | |||
ה'''רא"ש''' (סוכה ג ו) מביא '''תשובת הגאונים''' שהתיומת הכוונה להוצא העליון שבראש הלולב, שהוא נראה כשני הוצין דבוקים זה לזה, ונחלקה התיומת הכוונה שנפרדו שני עלין אלו זה מזה, עד שנראים כשנים. וכתב הרא"ש שלפי דבריהם לא נמצא לנו לולב כשר, כי רק בטורח גדול ניתן למצוא תיומת שעשויה באופן זה. אמנם כתב שיש ליישב דבריהם שדווקא היכא שהיתה התיומת מחוברת ונפרדה פסול, אבל אם מתחילת בריית הלולב היתה התיומת מחולקת לשנים כשר. | ה'''רא"ש''' (סוכה ג ו) מביא '''תשובת הגאונים''' שהתיומת הכוונה להוצא העליון שבראש הלולב, שהוא נראה כשני הוצין דבוקים זה לזה, ונחלקה התיומת הכוונה שנפרדו שני עלין אלו זה מזה, עד שנראים כשנים. וכתב הרא"ש שלפי דבריהם לא נמצא לנו לולב כשר, כי רק בטורח גדול ניתן למצוא תיומת שעשויה באופן זה. אמנם כתב שיש ליישב דבריהם שדווקא היכא שהיתה התיומת מחוברת ונפרדה פסול, אבל אם מתחילת בריית הלולב היתה התיומת מחולקת לשנים כשר. | ||