מנין שנות ערלה

		יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב. ייתכן שתמצאו פירוט על כך בדף השיחה.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

מקורות
משנה:	ראש השנה א א
בבלי:	ראש השנה ט ב - י ב
רמב"ם:	מעשר שני ונטע רבעי ט ח-יב
שולחן ערוך:	יורה דעה רצד ד

סוגית הגמרא ומחלוקת התנאים

המשנה (ראש השנה א א) אומרת שבאחד בתשרי ראש השנה לנטיעה. ומסביר רש"י (ד"ה לנטיעה) שהכוונה למנין שנות ערלה, שאם זרע אפילו באמצע השנה, כלתה לו שנה ראשונה בסוף אלול וצריך למנות עוד שתי שנים לערלה.
בגמרא (ראש השנה ט ב) מבואר שהמקור לדבר זה הוא מן הפסוק: "שלש שנים ערלים יהיה לכם ערלים לא יאכל. ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים ליי". ולומדים בהיקש מהמילה 'שנה', שכשם ש'שנה' הכתוב בדברים (יא יב): "מראשית השנה ועד אחרית שנה" הכוונה מתשרי, כן הוא גם 'שנה' האמור בערלה הוא בתשרי. ואף שהמילה 'שנה' כתובה גם לגבי ניסן "ראשון הוא לכם לחדשי השנה" (שמות יב ב), מ"מ יש ללמוד שנה שאין עמה חודשים משנה שאין עמה חודשים (תשרי), ולא משנה שיש עמה חודשים (ניסן).

הברייתא ומחלוקת התנאים

הגמרא (ט ב) מביאה ברייתא שקובעת שהנוטע ל' יום קודם ראש השנה, עלתה לו שנה ומתחיל למנות מא' תשרי שנה שניה לערלה. אך אם נטע פחות מל' יום לפני ראש השנה, לא עלתה לו שנה.
עוד מוסיפה הברייתא לומר שפירות נטיעה זו אסורים עד ט"ו בשבט, אם לערלה ערלה, אם לרבעי רבעי.
להלן יובא שנחלקו הראשונים מה כוונת הברייתא באמרה שהפירות אסורים עד ט"ו בשבט, והאם מדובר על שנטע תוך ל' יום או קודם ל' יום לראש השנה.

המקור לדין זה שהביאה הברייתא, הוא מן הפסוקים: "ובשנה הרביעית יהיו כל פריו קודם הלולים ליי, ובשנה החמישית תאכלו את פריו...", ולמדו חז"ל מהאות וי"ו שמוסיף על הענין הראשון, כלומר שפעמים השנה היא רביעית ועדיין אסורה משום ערלה, וכן לענין חמישית האות וי"ו מוסיפה לומר שפעמים שהשנה היא חמישית ועדיין אסורה משום רבעי.

בהמשך הגמרא מעמידה את הברייתא הזו כר' מאיר שאומר שיום אחד בשנה חשוב שנה, ומה שהצריכה הברייתא ל' יום זהו לקליטה, ובתוך שלשים יום אלו כלול גם היום האחד שנחשב כשנה.