הבדלים בין גרסאות בדף "נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר')"

{{מקורות|קדושין ד ח|קדושין עד א, בבא בתרא קכז א, יבמות מז א|קדושין ד ז|אסורי ביאה טו טו-יז, נחלות ב יד|אבן העזר ד כו-ל, חושן משפט רעז יב}}

סוגיית 'יכיר' עוסקת בדיני נאמנות האב להעיד מי מבניו הוא הבכור, ונאמנות האב להעיד על בנו שהוא מפסולי יוחסין.

===לשאר הראשונים===

במקרה שבו האב מעיד על בנו שהוא גוי למרות שאמו מוחזקת כישראלית, ייתכן שהאב לא יהיה נאמן מסיבה נוספת, שהרי הוא לא נאמן להעיד על האם שהיא גויה, וא"כ ייתכן שלא שייך שעליה לא יהיה נאמן ועל בנו כן. ונושא זה יתבאר לקמן בסוגיית [http://www.betmidrash.org.il/index.php/%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%28%D7%93%D7%99%D7%9F_%27%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%A8%27%29#.D7.A4.D7.9C.D7.92.D7.99.D7.A0.D7.9F_.D7.91.27.D7.99.D7.9B.D7.99.D7.A8.27 '''פלגינן'''].

'''תשובות הרי"ד''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21414&st=&pgnum=291 (צב)] נוקט שהכרת האב את בנו כפוף לדיני עדות, וצריך האב להעיד דווקא בבי"ד. לעומתו ה'''חת"ס''' (א עו) נקט שאין העדות צריכה להאמר דווקא בבי"ד, וכך נוקטים רוב האחרונים. ויש לכאורה הוכחות מהגמ' שלא צריך הכרה בבי"ד. ב'''ב"ב''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=126b&format=pdf (קכו ב)] נאמר שאב שהיה רגיל לקרוא לבנו בכור זה נחשב שהכירו, ב'''ב"ב''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=127b&format=pdf (קכז ב)] נאמר שאב שהיה עובר במכס ואמר בני, נאמן. כך הוכיחו ב'''עטרת דבורה''' (א ה) וב'''פד"ר''' (ג 100). <BR/>

===נדונים השייכים לחקירה זו===

להלן כמה נדונים שייתכן ושייכים לנידון האם 'יכיר' מוגדר כעדות:

* '''כובש עדותו''': '''חוט המשולש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=858&st=&pgnum=31&hilite= (א ג)] סובר שאין חיוב לאב להעיד על בנו, ולא עובר על 'ואם לא יגיד'. אמנם ה'''רמב"ן''' (ספר המצוות מל"ת הנוספות יב) סובר שלגבי הכרת בכורה יש מצוות עשה להכירו, וזה נלמד מהמילה 'יכיר'.

===ראיות מהגמ'===

לכאורה מוכח שנאמנות של 'יכיר' זה גם כלפי אחרים, מזה שהאומר על בנו שהוא ממזר, הבן מותר בממזרת, רואים שהנאמנות גם כלפי הממזרת. ובאמת כך נקטו ה'''תשב"ץ''' (ג קב) '''חלקת יואב''' (אה"ע לו ד) ו'''אמרי משה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14048&st=&pgnum=87 (יא)]. ה'''זכרון שמואל''' (פא) דחה שזה נחשב חלק מדיני הבן שיהיה מותר בממזרת. וה'''אור גדול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14583&st=&pgnum=53 (ב)] דחה באופן אחר. <BR/>

===כמה נפק"מ===

*[http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=4966 דין 'יכיר' ונאמנות האב כלפי בניו] - הרב אריה שטרן, ערוץ מאיר.

*[http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=3936 דין 'יכיר'] - הרב יהודה זולדן, אתר פורטל דף היומי.

*[http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/havat/45-2.htm בירור חשדות לכשרות יוחסין בבתי הדין] - ד"ר מיכאל ויגודה, אתר דעת.

*[http://www.daat.ac.il/daat/psk/psk.asp?id=915 דין 'יכיר' לעניין חללי כהונה] - הרב ציון לוז (אילוז), אתר דעת.

[[קטגוריה: יוחסין]]

[[קטגוריה: ירושה]]

[[קטגוריה: בבא בתרא קכז.]]

[[קטגוריה: איסורי ביאה פרק טו]]

[[קטגוריה: אבן העזר סימן ד]]