הבדלים בין גרסאות בדף "סיכוך בנסרים"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "=== '''המחלוקת במשנה וביאור המחלוקת בגמרא''' === ב'''משנה''' (יד.) נאמר - '''"מסככין בנסרים דברי רבי...")
 
שורה 1: שורה 1:
{{תחרות כתיבה}}
=== '''המחלוקת במשנה וביאור המחלוקת בגמרא''' ===
=== '''המחלוקת במשנה וביאור המחלוקת בגמרא''' ===
ב'''משנה''' (יד.) נאמר - '''"מסככין בנסרים דברי רבי יהודה, ורבי מאיר אוסר".'''<br>
ב'''משנה''' (יד.) נאמר - '''"מסככין בנסרים דברי רבי יהודה, ורבי מאיר אוסר".'''<br>

גרסה מ־13:12, 14 בנובמבר 2021

המחלוקת במשנה וביאור המחלוקת בגמרא

במשנה (יד.) נאמר - "מסככין בנסרים דברי רבי יהודה, ורבי מאיר אוסר".
בגמרא (יד.) הובאה מחלוקת בין רב ושמואל במה בדיוק מחלוקתם של רבי יהודה ורבי מאיר:
רב סובר שהמחלוקת בין רבי יהודה ורבי מאיר היא דווקא בנסרים שרחבים ארבעה טפחים, שרבי מאיר סובר שאסור לסכך בהם משום גזרת תקרה ורבי יהודה סובר שמותר לסכך בהם מפני שסובר שאין גזירת תקרה ('גזירת תקרה' תתבאר בפיסקה הבאה), אבל בנסרים שרוחבם פחות מארבעה טפחים אין מחלוקת וכולם מתירים לסכך בהם.
אמנם שמואל סובר שהמחלוקת היא כאשר רוחב הנסרים פחות מארבעה טפחים, שרבי מאיר סובר שגם בהם יש גזירת תקרה ורבי יהודה סובר שברוחב כזה אין גזירת תקרה, אבל כאשר הנסרים רחבים ארבעה טפחים כולם מודים שיש גזירה תקרה.
רב פפא ביאר שגם לפי שמואל שסובר שהמחלוקת היא כאשר רוחב הנסרים פחות מארבעה טפחים, אם רוחב הנסרים פחות משלושה טפחים - רבי מאיר יודה שמותר לסכך בהם כיוון שהם נחשבים כסתם קנים, ורק כאשר הם בין שלושה לארבעה טפחים יש מחלוקת – רבי יהודה סובר שכיוון שאין בהם רוחב ארבעה טפחים אין להם שיעור מקום, ולכן מותר לסכך בהם, ורבי מאיר סובר שכיוון שהנסרים גדולים משלושה טפחים ויצאו מתורת לבוד - אסור לסכך בהם.

ביאור גזירת תקרה