הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:סוף זמן קריאת שמע של ערבית"
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
לגבי טעמו של השו"ע בפסיקת ההלכה, שלכתחילה יש לקרוא מיד בצאה"כ, כתב במ"ב (רלה, כו), שהוא משום שזריזים מקדימים למצוות, ומשמע שהוי רק מצווה מן המובחר, ולפי מה שאנחנו כתבנו, השו"ע סובר כך משום שמבין כך את הסייג של חכמים, כלומר זהו מדינא ממש. ואכן כך תמה עליו בהלכה ברורה, והציע שאולי לדעת המ"ב גם דין זריזים מקדימים למצוות הוא דין גמור ולא רק מצווה מן המובחר. אולם לפענ"ד עדיין צ"ע, שגם אם ברמת החיוב כתב המ"ב כשו"ע, דהיינו חיוב מדינא, מ"מ היה למ"ב לכתוב את טעמו של השו"ע, דהיינו סייג חכמים כדי שלא יפשע. ואין לומר שבחר לו המ"ב אחת משתי הסיבות שיוצרות את החוב מדינא, זריזין שמקדימים למצוות וסייג חכמים, שיותר היה לו לכתוב את הטעם שכתב הבית יוסף בדעת הרמב"ם וסמ"ג, משום הרחקה, ולפענ"ד צ"ע. | לגבי טעמו של השו"ע בפסיקת ההלכה, שלכתחילה יש לקרוא מיד בצאה"כ, כתב במ"ב (רלה, כו), שהוא משום שזריזים מקדימים למצוות, ומשמע שהוי רק מצווה מן המובחר, ולפי מה שאנחנו כתבנו, השו"ע סובר כך משום שמבין כך את הסייג של חכמים, כלומר זהו מדינא ממש. ואכן כך תמה עליו בהלכה ברורה, והציע שאולי לדעת המ"ב גם דין זריזים מקדימים למצוות הוא דין גמור ולא רק מצווה מן המובחר. אולם לפענ"ד עדיין צ"ע, שגם אם ברמת החיוב כתב המ"ב כשו"ע, דהיינו חיוב מדינא, מ"מ היה למ"ב לכתוב את טעמו של השו"ע, דהיינו סייג חכמים כדי שלא יפשע. ואין לומר שבחר לו המ"ב אחת משתי הסיבות שיוצרות את החוב מדינא, זריזין שמקדימים למצוות וסייג חכמים, שיותר היה לו לכתוב את הטעם שכתב הבית יוסף בדעת הרמב"ם וסמ"ג, משום הרחקה, ולפענ"ד צ"ע. | ||
ובבאר הגולה הביא כמקור לדברי השו"ע שלכתחילה יקרא מיד בצאה"כ, את דברי רבנו יונה, שאליבא דכל התנאים לכתחילה יקרא מיד בצאה"כ. ולפענ"ד גם דבריו צ"ע, שמדוע הביא את דברי רבנו יונה כמקור לדברי השו"ע, והרי השו"ע פסק הלכה זו עפ"י הרמב"ם והסמ"ג, ולא הסתמך רק על רבנו יונה, שאם לא כן, תקשה קושיות ערוך השולחן (רלה, יח), שכיצד בחר השו"ע לנקוט אליבא דרבנו יונה לגבי הלכה זו, שיש לקרוא לכתחילה בצאה"כ, שרבנו יונה דעה יחידאית היא, שמהרמב"ם וסמ"ג אין זה מבואר. אכן לפי מה שכתבנו, הב"י הבין את שיטת הרמב"ם והסמ"ג כך שלכתחילה יש לקרוא מיד בצאה"כ, ולכן כך פסק להלכה, ולא הסתמך על דעת רבנו יונה. ואם כן אין מקום לתמיהת ערוה"ש, ואף שאולי הוא חולק עליו בביאור דברי הרמב"ם וסמ"ג, מ"מ אין מה לתמוה עליו אחר שכך הבין את דבריהם. ואם כן נראה שהיה לבאר הגולה להביא כמקור לפסק ההלכה של השו"ע את הרמב"ם והסמ"ג. ואולי לא חש לקושיית ערוה"ש, והעדיף להביא את דברי רבנו יונה שכתב דבריו בפירוש, וגם אליבא דכל התנאים. | ובבאר הגולה הביא כמקור לדברי השו"ע שלכתחילה יקרא מיד בצאה"כ, את דברי רבנו יונה, שאליבא דכל התנאים לכתחילה יקרא מיד בצאה"כ. ולפענ"ד גם דבריו צ"ע, שמדוע הביא את דברי רבנו יונה כמקור לדברי השו"ע, והרי השו"ע פסק הלכה זו עפ"י הרמב"ם והסמ"ג, ולא הסתמך רק על רבנו יונה, שאם לא כן, תקשה קושיות ערוך השולחן (רלה, יח), שכיצד בחר השו"ע לנקוט אליבא דרבנו יונה לגבי הלכה זו, שיש לקרוא לכתחילה בצאה"כ, שרבנו יונה דעה יחידאית היא, שמהרמב"ם וסמ"ג אין זה מבואר. אכן לפי מה שכתבנו, הב"י הבין את שיטת הרמב"ם והסמ"ג כך שלכתחילה יש לקרוא מיד בצאה"כ, ולכן כך פסק להלכה, ולא הסתמך על דעת רבנו יונה. ואם כן אין מקום לתמיהת ערוה"ש, ואף שאולי הוא חולק עליו בביאור דברי הרמב"ם וסמ"ג, מ"מ אין מה לתמוה עליו אחר שכך הבין את דבריהם. ואם כן נראה שהיה לבאר הגולה להביא כמקור לפסק ההלכה של השו"ע את הרמב"ם והסמ"ג. ואולי לא חש לקושיית ערוה"ש, והעדיף להביא את דברי רבנו יונה שכתב דבריו בפירוש, וגם אליבא דכל התנאים. | ||
<BR/>[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) | |||
== האם זמן שכיבה חופפת לזמן קריאת שמע או לא == | |||
-- שלום, [[משתמש:Egb 2006]]. | |||
<BR/>לא הבנתי מה עניינה של פיסקה זו לסוגיין, אם כבר מקומה בסוגית [[תחילת זמן קריאת שמע של ערבית]], או לדעתי יותר נכון להיות בסוגית [[חובת קריאת שמע של ערבית]], שאיננה קיימת עדיין, אך בה לכאורה המקום לדון בספק קרא, אם חייב לחזור. | |||
<BR/>הלא כן? | |||
<BR/>[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:08, 29 באפריל 2018 (IDT) | |||
::מכיון שלא קיבלתי תגובה כבר זמן ממושך, העברתי את הפיסקה הנ"ל לדף הטיוטה. קחנו משם. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 10:35, 8 ביולי 2018 (IDT) | |||
== טיוטה == | |||
חלק מהטקסט עבר לטיוטה משום שלענ"ד הוא אינו נוגע לסוגיה, אלא לסוגית [[תחילת זמן קריאת שמע של ערבית]]. | |||
<BR/>[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 11:39, 30 באפריל 2018 (IDT) | |||
== ציטוטים == | |||
{{א|איתן ברוך}} ייש"כ על הפעילות. | |||
<BR/>ראיתי שהוספת ציטוט של המשנה. בעיקרון כרגע המדיניות היא לא להכניס ציטוטים של טקסטים, כי אחרת אין לזה סוף. בגלל זה אנחנו יוצרים קישורים חיצוניים, שניתן בקלות לפתוח ולקרוא, אבל בדפי הסוגיות עצמם נמנעים מציטוטים על מנת של יכביד. | |||
<RB/>אשמח לשמוע אם יש לך השגות על זה. אם לא, אפשר למחוק. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 12:05, 16 בדצמבר 2021 (IST) | |||
: שלום וברכה, תודה רבה. {{ש}} ראשית כל - שחזרתי לגרסה הקודמת.{{ש}} שנית - אני חשבתי שאם המקור הוא בעברית כל כך פשוטה וברורה, שהטקסט שכתוב באתר הוא כמעט באותה מילים של המקור - אז אפשר לעיתים פשוט להביא את המקור... אני חושב שכל עוד זה לא מכביד מידי - זה דווקא מוסיף ונחמד. מה דעתך? בברכה, איתן --[[משתמש:איתן ברוך|איתן ברוך]] ([[שיחת משתמש:איתן ברוך|שיחה]]) 13:13, 19 בדצמבר 2021 (IST) | |||
::השאלה מה האורך של הטקסט, ומה הגבול שאנחנו שמים. כי להתחיל לצטט טקסטים, הגם שהם בעברית פשוטה, אתה לא יודע איפה זה ייגמר. לצטט משניות? רמב"ם, שו"ע? אח"כ יש לך פוסקים של ימינו, שכותבים בעברית פשוטה, וכו' וכו'. זו דעתי. [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 20:15, 19 בדצמבר 2021 (IST) | |||
גרסה אחרונה מ־20:15, 19 בדצמבר 2021
חובת קריאה מיד בצאת הכוכבים[עריכת קוד מקור]
לגבי טעמו של השו"ע בפסיקת ההלכה, שלכתחילה יש לקרוא מיד בצאה"כ, כתב במ"ב (רלה, כו), שהוא משום שזריזים מקדימים למצוות, ומשמע שהוי רק מצווה מן המובחר, ולפי מה שאנחנו כתבנו, השו"ע סובר כך משום שמבין כך את הסייג של חכמים, כלומר זהו מדינא ממש. ואכן כך תמה עליו בהלכה ברורה, והציע שאולי לדעת המ"ב גם דין זריזים מקדימים למצוות הוא דין גמור ולא רק מצווה מן המובחר. אולם לפענ"ד עדיין צ"ע, שגם אם ברמת החיוב כתב המ"ב כשו"ע, דהיינו חיוב מדינא, מ"מ היה למ"ב לכתוב את טעמו של השו"ע, דהיינו סייג חכמים כדי שלא יפשע. ואין לומר שבחר לו המ"ב אחת משתי הסיבות שיוצרות את החוב מדינא, זריזין שמקדימים למצוות וסייג חכמים, שיותר היה לו לכתוב את הטעם שכתב הבית יוסף בדעת הרמב"ם וסמ"ג, משום הרחקה, ולפענ"ד צ"ע. ובבאר הגולה הביא כמקור לדברי השו"ע שלכתחילה יקרא מיד בצאה"כ, את דברי רבנו יונה, שאליבא דכל התנאים לכתחילה יקרא מיד בצאה"כ. ולפענ"ד גם דבריו צ"ע, שמדוע הביא את דברי רבנו יונה כמקור לדברי השו"ע, והרי השו"ע פסק הלכה זו עפ"י הרמב"ם והסמ"ג, ולא הסתמך רק על רבנו יונה, שאם לא כן, תקשה קושיות ערוך השולחן (רלה, יח), שכיצד בחר השו"ע לנקוט אליבא דרבנו יונה לגבי הלכה זו, שיש לקרוא לכתחילה בצאה"כ, שרבנו יונה דעה יחידאית היא, שמהרמב"ם וסמ"ג אין זה מבואר. אכן לפי מה שכתבנו, הב"י הבין את שיטת הרמב"ם והסמ"ג כך שלכתחילה יש לקרוא מיד בצאה"כ, ולכן כך פסק להלכה, ולא הסתמך על דעת רבנו יונה. ואם כן אין מקום לתמיהת ערוה"ש, ואף שאולי הוא חולק עליו בביאור דברי הרמב"ם וסמ"ג, מ"מ אין מה לתמוה עליו אחר שכך הבין את דבריהם. ואם כן נראה שהיה לבאר הגולה להביא כמקור לפסק ההלכה של השו"ע את הרמב"ם והסמ"ג. ואולי לא חש לקושיית ערוה"ש, והעדיף להביא את דברי רבנו יונה שכתב דבריו בפירוש, וגם אליבא דכל התנאים.
האם זמן שכיבה חופפת לזמן קריאת שמע או לא[עריכת קוד מקור]
-- שלום, משתמש:Egb 2006.
לא הבנתי מה עניינה של פיסקה זו לסוגיין, אם כבר מקומה בסוגית תחילת זמן קריאת שמע של ערבית, או לדעתי יותר נכון להיות בסוגית חובת קריאת שמע של ערבית, שאיננה קיימת עדיין, אך בה לכאורה המקום לדון בספק קרא, אם חייב לחזור.
הלא כן?
א.א (שיחה) 22:08, 29 באפריל 2018 (IDT)
טיוטה[עריכת קוד מקור]
חלק מהטקסט עבר לטיוטה משום שלענ"ד הוא אינו נוגע לסוגיה, אלא לסוגית תחילת זמן קריאת שמע של ערבית.
א.א (שיחה) 11:39, 30 באפריל 2018 (IDT)
ציטוטים[עריכת קוד מקור]
איתן ברוך ייש"כ על הפעילות.
ראיתי שהוספת ציטוט של המשנה. בעיקרון כרגע המדיניות היא לא להכניס ציטוטים של טקסטים, כי אחרת אין לזה סוף. בגלל זה אנחנו יוצרים קישורים חיצוניים, שניתן בקלות לפתוח ולקרוא, אבל בדפי הסוגיות עצמם נמנעים מציטוטים על מנת של יכביד.
- שלום וברכה, תודה רבה.
ראשית כל - שחזרתי לגרסה הקודמת.
שנית - אני חשבתי שאם המקור הוא בעברית כל כך פשוטה וברורה, שהטקסט שכתוב באתר הוא כמעט באותה מילים של המקור - אז אפשר לעיתים פשוט להביא את המקור... אני חושב שכל עוד זה לא מכביד מידי - זה דווקא מוסיף ונחמד. מה דעתך? בברכה, איתן --איתן ברוך (שיחה) 13:13, 19 בדצמבר 2021 (IST)