9,976
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סיכוך בנסרים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
גלעד אבוהב (שיחה | תרומות) |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
===המחלוקת במשנה וביאור המחלוקת בגמרא=== | ===המחלוקת במשנה וביאור המחלוקת בגמרא=== | ||
ב'''משנה''' (יד.) נאמר - '''"מסככין בנסרים דברי רבי יהודה, ורבי מאיר אוסר".'''<br> | ב'''משנה''' (יד.) נאמר - '''"מסככין בנסרים דברי רבי יהודה, ורבי מאיר אוסר".'''<br> | ||
| שורה 15: | שורה 14: | ||
נסרים רחבים ארבעה טפחים - אסורים לסיכוך.<br> | נסרים רחבים ארבעה טפחים - אסורים לסיכוך.<br> | ||
===ביאור גזירת תקרה=== | ===ביאור גזירת תקרה=== | ||
====שיטת רש"י==== | |||
'''רש"י''' (ד"ה רבי מאיר) ביאר שגזירת תקרה היא איסור לסכך בנסרים אף על פי שהם כשרים מעיקר הדין לסיכוך, כיוון שסיכוך בהם דומה מאוד לתקרת בית שרוב תקרות הבית עשויות מנסרים, ויש חשש שאם נתיר לעשות סוכה מנסרים יבוא אדם לומר – 'הרי גם הסוכה וגם קורות הבית עשויים מנסרים, אם כן אלך ואשב תחת קורות ביתי שהרי הם כסוכה', ודבר זה וודאי אסור שהרי התורה אמרה לשבת בסוכה ולא בבית שיושבים בו בכל ימות השנה<ref>[רש"י כתב שהטעם הוא מפני ש'סוכה אמר רחמנא ולא ביתו', אמנם לא ביאר לאיזה פסוק בתורה התכוון. ונראה שהתכוון למה שכתוב – "בסכת תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג, מב). עוד יש לציין שיש מעט סתירה ברש"י, כיוון שבהמשך הגמרא (טו. ד"ה בביטולי תקרה) כותב שהטעם של גזירת תקרה הוא משום תעשה ולא מן העשוי.]</ref>. | |||