הבדלים בין גרסאות בדף "מקום הדלקת נר חנוכה"
| שורה 3: | שורה 3: | ||
המקום בו צריך להניח נר חנוכה לכתחילה ובדיעבד. | המקום בו צריך להניח נר חנוכה לכתחילה ובדיעבד. | ||
== סוגיא בשבת == | == סוגיא בשבת == | ||
ה'''ברייתא''' (שבת כא ב) מביאה שלוש אפשרויות למקום הדלקת נר חנוכה - לכתחילה צריך להניחה על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעלייה, כלומר שביתו לא פתוח לא חצר, מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים. | ה'''ברייתא''' (שבת כא ב) מביאה שלוש אפשרויות למקום הדלקת נר חנוכה - לכתחילה צריך להניחה על פתח ביתו מבחוץ. | ||
<BR/>אם היה דר בעלייה, כלומר שביתו לא פתוח לא חצר, מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים. | |||
<BR/>אם אינו יכול להניח את הנר באופן שנראה כלפי חוץ מפני הסכנה, מניחה על שולחנו בתוך הבית. | |||
בהמשך (כב א) מביאה הגמרא דברי רבה שנר חנוכה מצוה להניחו בטפח הסמוך לפתח. | בהמשך (כב א) מביאה הגמרא דברי רבה שנר חנוכה מצוה להניחו בטפח הסמוך לפתח. | ||
=== שיטת רש"י === | |||
'''רש"י''' (כא ב ד"ה מבחוץ) מסביר שמה שאמרה הגמרא שצריך להניחו על פתח ביתו מבחוץ, אין הכוונה לרשות הרבים, אלא בחצרו, והטעם שצריך להניחו מבחוץ סמוך לרשות הרבים ולא בתוך הבית הוא משום פרסומי ניסא.<BR/> | |||
ובהמשך על דברי רבה שאמר שצריך להניחה בטפח הסמוך לפתח, כותב רש"י (כב א ד"ה מצוה להניחה) שאם מניח ברשות הרבים, יש להניחו בטפח הסמוך לפתח, לפי שאם מרחיקו מן הפתח יותר, אינו ניכר שהוא הניחו שם. | |||
<BR/>משמע מדבריו שאפשר להניח את הנר ברשות הרבים, אלא שצריך שלא יהיה רחוק מן פתח החצר טפח, שאם לא כן, לא יהיה ניכר שהוא שייך לבעל הבית. אמנם אם מניחו בחצר, אין צריך שיהיה סמוך לפתח טפח. | |||
* '''תוספות''' {{בספריא|Tosafot_on_Shabbat.21b.8.1|כ"א: ד"ה מבחוץ}} סובר שמדובר על בית שאין לו חצר, ולכן כשהגמרא אומרת "על פתח ביתו מבחוץ" - הכוונה לרשות הרבים, '''וצריך להדליק ברשות הרבים'''. | |||
== סוגיה דגמל וחנווני == | == סוגיה דגמל וחנווני == | ||
| שורה 13: | שורה 22: | ||
עוד אומרת הגמרא שם שנר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה, כדין סוכה ומבוי שפסולים למעלה מעשרים אמה. | עוד אומרת הגמרא שם שנר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה, כדין סוכה ומבוי שפסולים למעלה מעשרים אמה. | ||
=== טעם המחלוקת === | === טעם המחלוקת === | ||
מביא '''הרב י"צ רימון''' {{מ|חנוכה - הלכה ממקורה, עמ' 122}} שנראה שניתן להסביר את הדעות השונות בכך שסברת תוספות היא שיש להדליק במקום שיש בו כמה שיותר פרסומי ניסא - וזה מתקיים ברה"ר.{{ש}} לעומת זאת רש"י סובר שבחנוכה יש דין מיוחד הדורש להדליק דווקא בפתח הבית, ואף מי שהדליק בפתח החצר אולי לא יצא ידי חובה - כי בפתח ביתו לא היה נר חנוכה. | מביא '''הרב י"צ רימון''' {{מ|חנוכה - הלכה ממקורה, עמ' 122}} שנראה שניתן להסביר את הדעות השונות בכך שסברת תוספות היא שיש להדליק במקום שיש בו כמה שיותר פרסומי ניסא - וזה מתקיים ברה"ר.{{ש}} לעומת זאת רש"י סובר שבחנוכה יש דין מיוחד הדורש להדליק דווקא בפתח הבית, ואף מי שהדליק בפתח החצר אולי לא יצא ידי חובה - כי בפתח ביתו לא היה נר חנוכה. | ||
גרסה מ־00:33, 27 בדצמבר 2024
|
הסוגיה נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך סוגיה זו בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הסוגיה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותה, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
| בבלי: | שבת כ"א ע"ב |
| רמב"ם: | הל' מגילה וחנוכה פ"ד ה"ז-ה"ח |
| שולחן ערוך: | או"ח תרע"א ה'-ז' |
המקום בו צריך להניח נר חנוכה לכתחילה ובדיעבד.
סוגיא בשבת
הברייתא (שבת כא ב) מביאה שלוש אפשרויות למקום הדלקת נר חנוכה - לכתחילה צריך להניחה על פתח ביתו מבחוץ.
אם היה דר בעלייה, כלומר שביתו לא פתוח לא חצר, מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים.
אם אינו יכול להניח את הנר באופן שנראה כלפי חוץ מפני הסכנה, מניחה על שולחנו בתוך הבית.
בהמשך (כב א) מביאה הגמרא דברי רבה שנר חנוכה מצוה להניחו בטפח הסמוך לפתח.
שיטת רש"י
רש"י (כא ב ד"ה מבחוץ) מסביר שמה שאמרה הגמרא שצריך להניחו על פתח ביתו מבחוץ, אין הכוונה לרשות הרבים, אלא בחצרו, והטעם שצריך להניחו מבחוץ סמוך לרשות הרבים ולא בתוך הבית הוא משום פרסומי ניסא.
ובהמשך על דברי רבה שאמר שצריך להניחה בטפח הסמוך לפתח, כותב רש"י (כב א ד"ה מצוה להניחה) שאם מניח ברשות הרבים, יש להניחו בטפח הסמוך לפתח, לפי שאם מרחיקו מן הפתח יותר, אינו ניכר שהוא הניחו שם.
משמע מדבריו שאפשר להניח את הנר ברשות הרבים, אלא שצריך שלא יהיה רחוק מן פתח החצר טפח, שאם לא כן, לא יהיה ניכר שהוא שייך לבעל הבית. אמנם אם מניחו בחצר, אין צריך שיהיה סמוך לפתח טפח.
- תוספות (כ"א: ד"ה מבחוץ) סובר שמדובר על בית שאין לו חצר, ולכן כשהגמרא אומרת "על פתח ביתו מבחוץ" - הכוונה לרשות הרבים, וצריך להדליק ברשות הרבים.
סוגיה דגמל וחנווני
המשנה (בבא קמא ו ו) מציירת מקרה שבו גמל טעון פשתן עובר ברשות הרבים, ומבלי לשים לב נכנס פשתנו לתוך אחת החנויות הסמוכות לרשות הרבים, ונתפס הפשתן בנר שדלק בתוך החנות, הדין הוא שבעל הגמל חייב על הנזקים, אך אם הניח החנווני נרו מבחוץ, החנווני חייב, שלא היה לו להניחו מבחוץ. ומסייג ר' יהודה ואומר שאם היה הנר נר חנוכה, החנווני פטור, לפי שנר חנוכה מותר היה לו להניח מבחוץ.
אומרת על זה רבינא משמיה דרבא בגמרא (בבא קמא סב ב) שמדברי ר' יהודה ניתן ללמוד שנר חנוכה מצוה להניחו למטה מעשרה טפחים, שהרי אם לא כן, לא היה לנו לפטור את החנווני, לפי שאפשר לטעון כנגדו שגם בנר חנוכה היה לו להניח למעלה ממקום שעלול לעבור גמל ורוכבו.
אך הגמרא מיד דוחה ואומרת שאין להוכיח כן, כי אפשר לומר שמצוה להניחה אף למעלה מעשרה, ואעפ"כ החנווני פטור, שכיון שעסוק הוא במצוה, לא הטריחוהו רבנן כל כך להקפיד להניחה דווקא גבוה.
עוד אומרת הגמרא שם שנר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה, כדין סוכה ומבוי שפסולים למעלה מעשרים אמה.
טעם המחלוקת
מביא הרב י"צ רימון (חנוכה - הלכה ממקורה, עמ' 122) שנראה שניתן להסביר את הדעות השונות בכך שסברת תוספות היא שיש להדליק במקום שיש בו כמה שיותר פרסומי ניסא - וזה מתקיים ברה"ר.
לעומת זאת רש"י סובר שבחנוכה יש דין מיוחד הדורש להדליק דווקא בפתח הבית, ואף מי שהדליק בפתח החצר אולי לא יצא ידי חובה - כי בפתח ביתו לא היה נר חנוכה.
פסיקת הלכה
ראו גם
שיעורים, מאמרים וכתבי עת
- התוכן בקישור, באתר (שם האתר)