הבדלים בין גרסאות בדף "מקום הדלקת נר חנוכה"
| (19 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||||}} | {{בעבודה}} | ||
המקום בו צריך | {{מקורות||{{גמרא|שבת|כא|ב|שבת כ"א ע"ב|בכותרת=כן}}||{{רמבם|מגילה וחנוכה|ד|ז|הל' מגילה וחנוכה פ"ד ה"ז-ה"ח|בכותרת=כן}}|{{שו"ע|או"ח|תרע"א|או"ח תרע"א ה'-ז'|בכותרת=כן}}}} | ||
המקום בו צריך להיות מונח נר חנוכה בשעת ההדלקה, ובאיזה מקומות יש חובה להדליק. | |||
== סוגיה דגמל וחנווני == | == סוגיות הגמרא == | ||
=== המקורות בגמרא === | |||
ה'''ברייתא''' (שבת כא ב) מביאה שלוש אפשרויות למקום הדלקת נר חנוכה - לכתחילה צריך להניחה על פתח ביתו מבחוץ. | |||
<BR/>אם היה דר בעלייה, כלומר שביתו לא פתוח לא חצר, מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים. | |||
<BR/>אם אינו יכול להניח את הנר באופן שנראה כלפי חוץ מפני הסכנה, מניחה על שולחנו בתוך הבית. | |||
בהמשך (כב א) מביאה הגמרא דברי רבה שנר חנוכה מצוה להניחו בטפח הסמוך לפתח. | |||
=== סוגיה דגמל וחנווני === | |||
ה'''משנה''' (בבא קמא ו ו) מציירת מקרה שבו גמל טעון פשתן עובר ברשות הרבים, ומבלי לשים לב נכנס פשתנו לתוך אחת החנויות הסמוכות לרשות הרבים, ונתפס הפשתן בנר שדלק בתוך החנות, הדין הוא שבעל הגמל חייב על הנזקים, אך אם הניח החנווני נרו מבחוץ, החנווני חייב, שלא היה לו להניחו מבחוץ. ומסייג ר' יהודה ואומר שאם היה הנר נר חנוכה, החנווני פטור, לפי שנר חנוכה מותר היה לו להניח מבחוץ. | ה'''משנה''' (בבא קמא ו ו) מציירת מקרה שבו גמל טעון פשתן עובר ברשות הרבים, ומבלי לשים לב נכנס פשתנו לתוך אחת החנויות הסמוכות לרשות הרבים, ונתפס הפשתן בנר שדלק בתוך החנות, הדין הוא שבעל הגמל חייב על הנזקים, אך אם הניח החנווני נרו מבחוץ, החנווני חייב, שלא היה לו להניחו מבחוץ. ומסייג ר' יהודה ואומר שאם היה הנר נר חנוכה, החנווני פטור, לפי שנר חנוכה מותר היה לו להניח מבחוץ. | ||
<BR/>אומרת על זה רבינא משמיה דרבא ב'''גמרא''' (בבא קמא סב ב) שמדברי ר' יהודה ניתן ללמוד שנר חנוכה מצוה להניחו למטה מעשרה טפחים, שהרי אם לא כן, לא היה לנו לפטור את החנווני, לפי שאפשר לטעון כנגדו שגם בנר חנוכה היה לו להניח למעלה ממקום שעלול לעבור גמל ורוכבו. | <BR/>אומרת על זה רבינא משמיה דרבא ב'''גמרא''' (בבא קמא סב ב) שמדברי ר' יהודה ניתן ללמוד שנר חנוכה מצוה להניחו למטה מעשרה טפחים, שהרי אם לא כן, לא היה לנו לפטור את החנווני, לפי שאפשר לטעון כנגדו שגם בנר חנוכה היה לו להניח למעלה ממקום שעלול לעבור גמל ורוכבו. | ||
<BR/>אך הגמרא מיד דוחה ואומרת שאין להוכיח כן, כי אפשר לומר שמצוה להניחה אף למעלה מעשרה, ואעפ"כ החנווני פטור, שכיון שעסוק הוא במצוה, לא הטריחוהו רבנן כל כך להקפיד להניחה דווקא גבוה. | <BR/>אך הגמרא מיד דוחה ואומרת שאין להוכיח כן, כי אפשר לומר שמצוה להניחה אף למעלה מעשרה, ואעפ"כ החנווני פטור, שכיון שעסוק הוא במצוה, לא הטריחוהו רבנן כל כך להקפיד להניחה דווקא גבוה. | ||
עוד אומרת הגמרא שם שנר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה, כדין סוכה ומבוי שפסולים למעלה מעשרים אמה. | עוד אומרת הגמרא שם שנר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה, כדין סוכה ומבוי שפסולים למעלה מעשרים אמה. | ||
== שיטות הראשונים == | |||
=== שיטת רש"י === | |||
'''רש"י''' (כא ב ד"ה מבחוץ) מסביר שמה שאמרה הגמרא שצריך להניחו על פתח ביתו מבחוץ, אין הכוונה לרשות הרבים, אלא בחצרו, והטעם שצריך להניחו מבחוץ סמוך לרשות הרבים ולא בתוך הבית הוא משום פרסומי ניסא.<BR/> | |||
משמע מדברי רש"י שאין להניח את הנר ברשות הרבים אלא בחצר עצמה. | |||
בהמשך על דברי רבה שאמר שצריך להניחה בטפח הסמוך לפתח, כותב רש"י (כב א ד"ה מצוה להניחה) שכשמניחו בחצר או ברשות הרבים, יש להניחו בטפח הסמוך לפתח, לפי שאם מרחיקו מן הפתח יותר, אינו ניכר שהוא הניחו שם. | |||
<BR/>מדבריו אלה משמע שאפשר להניח את הנר ברשות הרבים, אלא שצריך שלא יהיה רחוק מפתח החצר טפח, שאם לא כן, לא יהיה ניכר שהוא שייך לבעל הבית. | |||
ה'''אור זרוע''' (ב שכג ב-ד) העתיק כלשון רש"י. | |||
==== השיטות השונות בדעת רש"י ==== | |||
ה'''רשב"א''' הבין בדעת רש"י שאין להניח את הנר ברשות הרבים כלל אלא רק בתוך החצר (ולא התייחס לדברי רש"י בדף כב. שמשמע שמותר ברה"ר). <BR/>והקשה על זה מהגמרא דגמל וחנווני שם מפורש שהמניח נר ברשות הרבים פטור מפני שמניח ברשות, כלומר שמותר להניח ברשות הרבים. | |||
<BR/>כן הקשה גם ב'''פסקי רי"ד''' (כא א) ומתוך כך דחה דברי רש"י. | |||
<BR/>ב'''תוספות הרא"ש''' (ד"ה מצוה) תירץ קושיה זו על רש"י, שבבא קמא איירי בחנות בלי חצר, שהפתח פתוח לרשות הרבים, ובכך מודה רש"י שמדליק ברשות הרבים. וכן כתב לתרץ '''חידושי הר"ן''' (ד"ה נר חנוכה) בשם תוספות. | |||
לעומת זאת ה'''ריטב"א''' (ד"ה מצוה) פירש בדעת רש"י שאין כוונתו לאסור ברשות הרבים, שהרי מוכח ממתני' דגמל שהיה מנהגם להדליק ברשות הרבים, וגם רש"י פירש כן לקמן (כב.) אלא כוונתו שאין חייב להניח ברשות הרבים ממש, אלא יכול להניח בחצרו סמוך לרשות הרבים, באופן שיכירו ויראו בני רשות הרבים ויהיה בכך פרסום הנס. | |||
והוסיף שכן כתב רש"י בבבא קמא (כב א ד"ה בנר) שמצוה להניחה ברשות הרבים. | |||
<BR/>כעין זה ב'''רבנו ירוחם''' (תולדות אדם וחוה ט א) שכתב בדעת רש"י שמבחוץ הכוונה לפתח החיצון הסמוך לרשות הרבים, אלא שהנרות מבפנים. | |||
ה'''מאירי''' (כא ב ד"ה ויש שפירש בשעת) הביא כעין ראיה לשיטת רש"י שאין להדליק ברשות הרבים, מהגמרא בפרק כירה ששואלת האם מותר לטלטל נר חנוכה מפני חברי בשבת, משמע שאין בו אלא איסור דרבנן של טלטול, ואם הוא ברשות הרבים פשיטא שאסור מדאורייתא, משום איסור הכנסה מרשות לרשות. | |||
=== שיטת רוב הראשונים === | |||
'''תוספות''' {{בספריא|Tosafot_on_Shabbat.21b.8.1|כ"א ב ד"ה מבחוץ}} פירשו את הברייתא שמדובר על בית שאין לו חצר, ולכן על פתח ביתו מבחוץ, הכוונה לרשות הרבים. אבל אם יש חצר, סוברים התוספות שיש להניח את הנר בפתח החצר מבחוץ, כלומר ברשות הרבים. | |||
<BR/>והביאו תוספות שתי ראיות לדבר. ראיה ראשונה מ[[חצר שיש לה שני פתחים]] שאומרת הגמרא שצריך להדליק שתי נרות, ואם כן מוכח שצריך להדליק בחצר, שאם בפתח הבית, מה אכפת לן מהפתחים של חצר. וראיה שניה מהגמרא שאומרת ש[[נר שיש לו שתי פיות]] עולה לשני בני אדם, ולכאורה היכי משכחת לה ששני בני אדם ידליקו במקום אחד, על כורחך בפתח החצר, שאם נאמר שמדובר בפתחי הבתים, הרי כל אחד [[צריך להדליק בשמאל הפתח]], ואם כן רחוקים הם זה מזה. | |||
כשיטה זו סובר גם ה'''תוספות רא"ש''' (ד"ה מצוה). | |||
=== פסיקת הלכה === | |||
{{להשלים|סיבה=שו"ע פסק כתוס'}} | |||
== ראו גם == | |||
* [[מקום הדלקת נר שבת]] | |||
* [[זמן הדלקת נרות חנוכה]] | |||
== שיעורים, מאמרים וכתבי עת == | |||
* [http://www.example.com התוכן בקישור], באתר (שם האתר) | |||
== הערות שוליים == | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חנוכה]] | |||
[[קטגוריה:שבת כא:]] | |||
[[קטגוריה:מגילה וחנוכה פרק ד]] | |||
[[קטגוריה:אורח חיים סימן תרעא]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:36, 1 בינואר 2025
|
הסוגיה נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך סוגיה זו בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הסוגיה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותה, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
| בבלי: | שבת כ"א ע"ב |
| רמב"ם: | הל' מגילה וחנוכה פ"ד ה"ז-ה"ח |
| שולחן ערוך: | או"ח תרע"א ה'-ז' |
המקום בו צריך להיות מונח נר חנוכה בשעת ההדלקה, ובאיזה מקומות יש חובה להדליק.
סוגיות הגמרא[עריכה | עריכת קוד מקור]
המקורות בגמרא[עריכה | עריכת קוד מקור]
הברייתא (שבת כא ב) מביאה שלוש אפשרויות למקום הדלקת נר חנוכה - לכתחילה צריך להניחה על פתח ביתו מבחוץ.
אם היה דר בעלייה, כלומר שביתו לא פתוח לא חצר, מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים.
אם אינו יכול להניח את הנר באופן שנראה כלפי חוץ מפני הסכנה, מניחה על שולחנו בתוך הבית.
בהמשך (כב א) מביאה הגמרא דברי רבה שנר חנוכה מצוה להניחו בטפח הסמוך לפתח.
סוגיה דגמל וחנווני[עריכה | עריכת קוד מקור]
המשנה (בבא קמא ו ו) מציירת מקרה שבו גמל טעון פשתן עובר ברשות הרבים, ומבלי לשים לב נכנס פשתנו לתוך אחת החנויות הסמוכות לרשות הרבים, ונתפס הפשתן בנר שדלק בתוך החנות, הדין הוא שבעל הגמל חייב על הנזקים, אך אם הניח החנווני נרו מבחוץ, החנווני חייב, שלא היה לו להניחו מבחוץ. ומסייג ר' יהודה ואומר שאם היה הנר נר חנוכה, החנווני פטור, לפי שנר חנוכה מותר היה לו להניח מבחוץ.
אומרת על זה רבינא משמיה דרבא בגמרא (בבא קמא סב ב) שמדברי ר' יהודה ניתן ללמוד שנר חנוכה מצוה להניחו למטה מעשרה טפחים, שהרי אם לא כן, לא היה לנו לפטור את החנווני, לפי שאפשר לטעון כנגדו שגם בנר חנוכה היה לו להניח למעלה ממקום שעלול לעבור גמל ורוכבו.
אך הגמרא מיד דוחה ואומרת שאין להוכיח כן, כי אפשר לומר שמצוה להניחה אף למעלה מעשרה, ואעפ"כ החנווני פטור, שכיון שעסוק הוא במצוה, לא הטריחוהו רבנן כל כך להקפיד להניחה דווקא גבוה.
עוד אומרת הגמרא שם שנר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה, כדין סוכה ומבוי שפסולים למעלה מעשרים אמה.
שיטות הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
שיטת רש"י[עריכה | עריכת קוד מקור]
רש"י (כא ב ד"ה מבחוץ) מסביר שמה שאמרה הגמרא שצריך להניחו על פתח ביתו מבחוץ, אין הכוונה לרשות הרבים, אלא בחצרו, והטעם שצריך להניחו מבחוץ סמוך לרשות הרבים ולא בתוך הבית הוא משום פרסומי ניסא.
משמע מדברי רש"י שאין להניח את הנר ברשות הרבים אלא בחצר עצמה.
בהמשך על דברי רבה שאמר שצריך להניחה בטפח הסמוך לפתח, כותב רש"י (כב א ד"ה מצוה להניחה) שכשמניחו בחצר או ברשות הרבים, יש להניחו בטפח הסמוך לפתח, לפי שאם מרחיקו מן הפתח יותר, אינו ניכר שהוא הניחו שם.
מדבריו אלה משמע שאפשר להניח את הנר ברשות הרבים, אלא שצריך שלא יהיה רחוק מפתח החצר טפח, שאם לא כן, לא יהיה ניכר שהוא שייך לבעל הבית.
האור זרוע (ב שכג ב-ד) העתיק כלשון רש"י.
השיטות השונות בדעת רש"י[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרשב"א הבין בדעת רש"י שאין להניח את הנר ברשות הרבים כלל אלא רק בתוך החצר (ולא התייחס לדברי רש"י בדף כב. שמשמע שמותר ברה"ר).
והקשה על זה מהגמרא דגמל וחנווני שם מפורש שהמניח נר ברשות הרבים פטור מפני שמניח ברשות, כלומר שמותר להניח ברשות הרבים.
כן הקשה גם בפסקי רי"ד (כא א) ומתוך כך דחה דברי רש"י.
בתוספות הרא"ש (ד"ה מצוה) תירץ קושיה זו על רש"י, שבבא קמא איירי בחנות בלי חצר, שהפתח פתוח לרשות הרבים, ובכך מודה רש"י שמדליק ברשות הרבים. וכן כתב לתרץ חידושי הר"ן (ד"ה נר חנוכה) בשם תוספות.
לעומת זאת הריטב"א (ד"ה מצוה) פירש בדעת רש"י שאין כוונתו לאסור ברשות הרבים, שהרי מוכח ממתני' דגמל שהיה מנהגם להדליק ברשות הרבים, וגם רש"י פירש כן לקמן (כב.) אלא כוונתו שאין חייב להניח ברשות הרבים ממש, אלא יכול להניח בחצרו סמוך לרשות הרבים, באופן שיכירו ויראו בני רשות הרבים ויהיה בכך פרסום הנס.
והוסיף שכן כתב רש"י בבבא קמא (כב א ד"ה בנר) שמצוה להניחה ברשות הרבים.
כעין זה ברבנו ירוחם (תולדות אדם וחוה ט א) שכתב בדעת רש"י שמבחוץ הכוונה לפתח החיצון הסמוך לרשות הרבים, אלא שהנרות מבפנים.
המאירי (כא ב ד"ה ויש שפירש בשעת) הביא כעין ראיה לשיטת רש"י שאין להדליק ברשות הרבים, מהגמרא בפרק כירה ששואלת האם מותר לטלטל נר חנוכה מפני חברי בשבת, משמע שאין בו אלא איסור דרבנן של טלטול, ואם הוא ברשות הרבים פשיטא שאסור מדאורייתא, משום איסור הכנסה מרשות לרשות.
שיטת רוב הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
תוספות (כ"א ב ד"ה מבחוץ) פירשו את הברייתא שמדובר על בית שאין לו חצר, ולכן על פתח ביתו מבחוץ, הכוונה לרשות הרבים. אבל אם יש חצר, סוברים התוספות שיש להניח את הנר בפתח החצר מבחוץ, כלומר ברשות הרבים.
והביאו תוספות שתי ראיות לדבר. ראיה ראשונה מחצר שיש לה שני פתחים שאומרת הגמרא שצריך להדליק שתי נרות, ואם כן מוכח שצריך להדליק בחצר, שאם בפתח הבית, מה אכפת לן מהפתחים של חצר. וראיה שניה מהגמרא שאומרת שנר שיש לו שתי פיות עולה לשני בני אדם, ולכאורה היכי משכחת לה ששני בני אדם ידליקו במקום אחד, על כורחך בפתח החצר, שאם נאמר שמדובר בפתחי הבתים, הרי כל אחד צריך להדליק בשמאל הפתח, ואם כן רחוקים הם זה מזה.
כשיטה זו סובר גם התוספות רא"ש (ד"ה מצוה).
פסיקת הלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
שיעורים, מאמרים וכתבי עת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- התוכן בקישור, באתר (שם האתר)