ברכת שככה לו בעולמו

מקורות
בבלי:	ברכות נח ב
ירושלמי:	ברכות א ט
רמב"ם:	ברכות י יג
שולחן ערוך:	אורח חיים רכה י

המקורות התלמודיים

הגמרא (ברכות נח ב) אומרת שמי שרואה בריות טובות ואילנות טובות מברך 'שככה לו בעולמו'.

הגמרא (עבודה זרה כ א) מביאה שרשב"ג ראה גויה אחת נאה ביותר ואמר 'מה רבו מעשיך ה'. וכן ר' עקיבא ראה את אשתו של טורנוסרופס הרשע ובכה על היופי שלה שעתיד לבלות בעפר. ומקשה הגמרא כיצד עשו זאת, הרי כתוב 'לא תחנם' לא לתת להם חן? ומתרצת שהם הודו לה' על כך, וזה מותר, כמו שנאמרה ההלכה שהרואה בריות טובות אומר 'ברוך שככה לו ברא בעולמו'.

וכעין זה בירושלמי (ברכות ט א) בשינויים קלים. שמובא שם שהרואה בני אדם נאים ואילנות נאים, אומר 'ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו'. ושכן עשה רבן גמליאל שבירך כך על אישה נכרית (ובבלי רק אמר מה רבו מעשיך ה'), ומקשים אם אין בזה 'לא תחנם' ומתרצים שלברך מותר, שהרי אפילו על בעלי חיים נאים מברכים.

נוסח הברכה

לפי הגמרא שהובאה לעיל, הנוסח הוא 'ברוך אתה יי אלקינו מלך העולם שככה לו בעולמו'.
אך במקום אחר בגמרא (עבודה זרה כ א) מובא בנוסח קצת אחר: 'ברוך שככה ברא בעולמו'.
אמנם בתוספות שם (ד"ה הרואה) ציטט כפי הגמרא בברכות.

לפי הירושלמי שהובא לעיל הנוסח הוא 'שכן ברא בריות נאות בעולמו'.

על איזה בריות מברכים

הרי"ף (מג ב) הביא להלכה את הגמרא בברכות כלשונה.
וברמב"ם (ברכות י יג) הוסיף שהרואה בריות נאות ומתוקנות ביותר ואילנות טובות, מברך 'שככה לו בעולמו'. במעשה רקח הסביר דבריו, שגם אם יהיה נאה בפניו, אבל יש בו איזה חיסרון בשאר האיברים, אינו יכול לברך.

במאירי (נח ב) כתב שזהו דווקא במקום שאין האילנות או הבריות מצויין, שיש בזה קצת חידוש.

השלחן ערוך (אורח חיים רכה י) כתב שאפילו על גוי או על בהמה מברכים, ובבית יוסף דייק זאת מהירושלמי שמדבר על פרה נאה או חמור נאה.

מתי מברכים

הטור (אורח חיים רכה) הביא להלכה גמרא זו, והוסיף בשם הראב"ד שזהו דווקא בפעם הראשונה שרואה, אלא אם כן ראה נאים מהם.