450
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לימוד תורה ונישואין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שיטת תוספות: כותרות
(הערה) |
(←שיטת תוספות: כותרות) |
||
| (6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
אמנם, בני ארץ ישראל שלומדים במקומם וצרכי הבית מוטלים עליהם (אחר שנושאים אשה), ילמדו תורה (כשאין צרכי הבית מוטלים עליהם עדיין) ואח"כ ישאו אשה. [רש"י לא פתר את בעיית ההרהורים בארץ ישראל]. | אמנם, בני ארץ ישראל שלומדים במקומם וצרכי הבית מוטלים עליהם (אחר שנושאים אשה), ילמדו תורה (כשאין צרכי הבית מוטלים עליהם עדיין) ואח"כ ישאו אשה. [רש"י לא פתר את בעיית ההרהורים בארץ ישראל]. | ||
=== | ===קושיות התוספות על רש"י=== | ||
'''התוספות''' (שם ד"ה הא לן הא להו) מקשים על רש"י שתי קושיות:<br/> | '''התוספות''' (שם ד"ה הא לן הא להו) מקשים על רש"י שתי קושיות:<br/> | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
עקב גמרא זו הפני יהושע מעמיד את דברי רבי אביתר במי שיוצא שלא ברשות, או במי שיש לו רב במקומו ובכל זאת יוצא ללמוד במקום אחר (או שדבריו כלל לא נפסקו להלכה). יוצא לפי הפני יהושע שרבי אביתר לא הטיח ביקורת כלפי עצם העובדה שתלמידים הולכים ללמוד חוץ למקומם, אלא מסיבות אחרות שמנינו לעיל. <br/> | עקב גמרא זו הפני יהושע מעמיד את דברי רבי אביתר במי שיוצא שלא ברשות, או במי שיש לו רב במקומו ובכל זאת יוצא ללמוד במקום אחר (או שדבריו כלל לא נפסקו להלכה). יוצא לפי הפני יהושע שרבי אביתר לא הטיח ביקורת כלפי עצם העובדה שתלמידים הולכים ללמוד חוץ למקומם, אלא מסיבות אחרות שמנינו לעיל. <br/> | ||
===שיטת תוספות=== | |||
עכשיו נחזור לשיטת התוס'. התוספות מביאים את דעת ר"ת שמסביר הפוך מרש"י. לפי '''ר"ת''' רבי יוחנן דיבר לבני בבל, ושמואל דיבר לבני ארץ ישראל. בבבל היו עניים, וגם הם לא יכולים להשאיר את נשותיהם בבית לבד, לכן ההדרכה בשבילם היא קודם כל ללמוד תורה ואח"כ לישא אשה [תוספות לא פותרים את בעיית ההרהורים של בני בבל ]. בא"י לעומת זאת היו עשירים, והם גם למדו במקומם, לכן ההדרכה בשבילם היא קודם כל לשא אשה (ע"מ לפוטרם מן ההרהורים) ואח"כ ללמוד תורה. <br/> | עכשיו נחזור לשיטת התוס'. התוספות מביאים את דעת ר"ת שמסביר הפוך מרש"י. לפי '''ר"ת''' רבי יוחנן דיבר לבני בבל, ושמואל דיבר לבני ארץ ישראל. בבבל היו עניים, וגם הם לא יכולים להשאיר את נשותיהם בבית לבד, לכן ההדרכה בשבילם היא קודם כל ללמוד תורה ואח"כ לישא אשה [תוספות לא פותרים את בעיית ההרהורים של בני בבל ]. בא"י לעומת זאת היו עשירים, והם גם למדו במקומם, לכן ההדרכה בשבילם היא קודם כל לשא אשה (ע"מ לפוטרם מן ההרהורים) ואח"כ ללמוד תורה. <br/> | ||
| שורה 49: | שורה 50: | ||
===שיטה נוספת בר"י הזקן=== | ===שיטה נוספת בר"י הזקן=== | ||
'''הר"י הזקן'''{{הערה|באמת אין הפירוש הזה לר"י הזקן כמו שכתב רבי אלחנן | '''הר"י הזקן'''{{הערה|באמת אין הפירוש הזה לר"י הזקן כמו שכתב רבי אלחנן וסרמן ([https://polona.pl/item-view/a81bec12-c5cd-4b71-8a35-8efe2213ae0e?page=63 ידיעות נכבדות, בתחילת ספר קובץ הערות]), וראו גם ב"אחרית דבר" שבסוף ש"ס וילנה.}} (קידושין כט ב) היה קשה לו על שיטת רש"י, שלפירושו נמצא ששמואל ורבי יוחנן חולקים על הברייתא. ולכן מציע הסבר אחר בנוגע לחילוק של בני בבל ובני ארץ ישראל. הוא מסביר שבני בבל יצרם מתגבר עליהם, ולכן הם צריכים לשא אשה תחילה ואח"כ ללמוד תורה. אמנם בני א"י, מתוך שהם חפצים בתורה, אין יצרם מתגבר עליהם ולכן ילמדו תורה ואח"כ ישאו אשה. [הדיון הוא אך ורק על נושא היצר].<br/> | ||
לכאורה מדוע בעיית היצר נפתרת בא"י? מסביר '''המקנה''' (שם) שבא"י ישנה קדושה וחכמה ולכן יש יותר יכולת להתגבר על היצר מאשר בחוץ לארץ [עפ"י דברי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה יט (או כא) "אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה" ובא"י יש תוספת חכמה, עיין קידושין מט ב]. | לכאורה מדוע בעיית היצר נפתרת בא"י? מסביר '''המקנה''' (שם) שבא"י ישנה קדושה וחכמה ולכן יש יותר יכולת להתגבר על היצר מאשר בחוץ לארץ [עפ"י דברי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה יט (או כא) "אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה" ובא"י יש תוספת חכמה, עיין קידושין מט ב]. | ||
| שורה 63: | שורה 64: | ||
לכאורה עפ"י הבנה זו של הגמרא, מצוות שבגופו של אדם, אדם צריך לקיימם ברגע שהוא מתחייב בהן, ואפילו לעצור תלמוד תורה בשביל זה. לכן, גם במקרה שלנו, ברגע שאדם מתחייב במצוות הנישואין הוא צריך לקיימה אפילו אם הוא צריך לעצור את לימוד התורה. אמנם לפי הדברים שאמרנו לעיל נראה שאין הדין כך.<br/> | לכאורה עפ"י הבנה זו של הגמרא, מצוות שבגופו של אדם, אדם צריך לקיימם ברגע שהוא מתחייב בהן, ואפילו לעצור תלמוד תורה בשביל זה. לכן, גם במקרה שלנו, ברגע שאדם מתחייב במצוות הנישואין הוא צריך לקיימה אפילו אם הוא צריך לעצור את לימוד התורה. אמנם לפי הדברים שאמרנו לעיל נראה שאין הדין כך.<br/> | ||
על מנת לענות על שאלה זו ניתן לומר שמצווה זו היא מצווה שאינה עוברת(ניתן לקיימה לאחר מכן), ולכן היא נחשבת כמצווה שאפשר לעשותה ע"י אחרים. וכ"כ '''הקובץ הערות''' (פא א), וכ"כ '''הנצי"ב בהעמק שאלה''' (שאילתא ה ד). ובדומה לכך כתב '''ערוך השולחן''' (אה"ע א יג). | על מנת לענות על שאלה זו ניתן לומר שמצווה זו היא מצווה שאינה עוברת (ניתן לקיימה לאחר מכן), ולכן היא נחשבת כמצווה שאפשר לעשותה ע"י אחרים. וכ"כ '''הקובץ הערות''' (פא א), וכ"כ '''הנצי"ב בהעמק שאלה''' (שאילתא ה ד). ובדומה לכך כתב '''ערוך השולחן''' (אה"ע א יג). | ||
== שיטת הרמב"ם == | == שיטת הרמב"ם == | ||
| שורה 139: | שורה 140: | ||
ישנה מחלוקת בין שני אמוראים - וכמו כן נחלקו בזה התנאים רבי יהודה ורבי נחמיה - באילו גילאים ידו של האב תקיפה על בנו. שיטה אחת סוברת מגיל שש עשרה עד גיל עשרים ושתים, ושיטה אחת סוברת מגיל שמונה עשרה עד גיל עשרים וארבע. <br/> | ישנה מחלוקת בין שני אמוראים - וכמו כן נחלקו בזה התנאים רבי יהודה ורבי נחמיה - באילו גילאים ידו של האב תקיפה על בנו. שיטה אחת סוברת מגיל שש עשרה עד גיל עשרים ושתים, ושיטה אחת סוברת מגיל שמונה עשרה עד גיל עשרים וארבע. <br/> | ||
מסביר שם '''רש"י''' שני הסברים. לפי הלישנא הראשונה ברש"י הגילאים הללו הם גילאים בהם ניתן לחתן את הבן, ויש מחלוקת האם הגיל המקסימלי הוא עשרים ושתים או עשרים וארבע. אמנם, רש"י מביא לישנא אחרת בה הוא מסביר את הגילאים הללו כגילאים שידו של האב תקיפה על בנו ללמדו תוכחות ומוסר (רש"י מסביר שלפני גילאים אלו, אין בו דעת לקבל תוכחות כל כך, ולאחר גילאים אלו, יש לחוש שלא יבעט), | מסביר שם '''רש"י''' שני הסברים. לפי הלישנא הראשונה ברש"י - וכן לומד ה'''רא"ש''' {{היברובוקס|14313|174|א מב}} - הגילאים הללו הם גילאים בהם ניתן לחתן את הבן, ויש מחלוקת האם הגיל המקסימלי הוא עשרים ושתים או עשרים וארבע. אמנם, רש"י מביא לישנא אחרת בה הוא מסביר את הגילאים הללו כגילאים שידו של האב תקיפה על בנו ללמדו תוכחות ומוסר (רש"י מסביר שלפני גילאים אלו, אין בו דעת לקבל תוכחות כל כך, ולאחר גילאים אלו, יש לחוש שלא יבעט), ורש"י מכריע שהלישנא השניה עיקר. <br/> | ||
לכאורה, עפ"י הלישנא הראשונה המובאת ברש"י יש היתר לדחות את גיל הנישואין גם לאחר גיל עשרים.<br/> | לכאורה, עפ"י הלישנא הראשונה המובאת ברש"י יש היתר לדחות את גיל הנישואין גם לאחר גיל עשרים.<br/> | ||
| שורה 149: | שורה 150: | ||
עפ"י רש"י נראה שאדם יכול להתאחר לאחר גיל עשרים אם עדיין לא הגיע פרקו להינשא. <br/> | עפ"י רש"י נראה שאדם יכול להתאחר לאחר גיל עשרים אם עדיין לא הגיע פרקו להינשא. <br/> | ||
כותב ה'''טור''' (אבן העזר א) שהגיל המינימלי לנישואין הוא גיל שלוש עשרה. שני הסברים לדבר- א. בגיל שלוש האדם מתחייב במצוות, ואחת המצוות היא נשיאת אשה(או פרו ורבו). ב. מהסיפור בגמרא על רב חסדא משמע שניתן להתחתן כבר מגיל ארבע עשרה. מגיל שלוש עשרה ויום אחד האדם נכנס לשנתו הארבע עשרה. <br/> | כותב ה'''טור''' (אבן העזר א) שהגיל המינימלי לנישואין הוא גיל שלוש עשרה. שני הסברים לדבר- א. בגיל שלוש האדם מתחייב במצוות, ואחת המצוות היא נשיאת אשה (או פרו ורבו). ב. מהסיפור בגמרא על רב חסדא משמע שניתן להתחתן כבר מגיל ארבע עשרה. מגיל שלוש עשרה ויום אחד האדם נכנס לשנתו הארבע עשרה. <br/> | ||
לעומתו, ה'''רמב"ם''' (אישות טו ב) כותב שאדם מתחייב בפריה ורביה מגיל שבע עשרה. יש גירסאות שכתוב גם מגיל שש עשרה. <br/> | לעומתו, ה'''רמב"ם''' (אישות טו ב) כותב שאדם מתחייב בפריה ורביה מגיל שבע עשרה. יש גירסאות שכתוב גם מגיל שש עשרה. <br/> | ||