450
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לימוד תורה ונישואין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שיטת תוספות: כותרות
מ (הגן על לימוד תורה ונישואין [edit=sysop:move=sysop]) |
(←שיטת תוספות: כותרות) |
||
| (18 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||קידושין כט ב||אישות טו ב-ג; תלמוד תורה א ה|יורה דעה רמו ב; אבו העזר א ג}} | |||
{{מקורות||קידושין כט ב||אישות טו ב-ג | |||
כל אדם מחוייב ללמוד תורה, ומצד שני כל אדם מחוייב לישא אשה. מה קורה במקרה ששני מחוייבויות אלו מתנגשות? מה קודם למה? בסוגיה זו ננסה לענות על שאלות אלו. | כל אדם מחוייב ללמוד תורה, ומצד שני כל אדם מחוייב לישא אשה. מה קורה במקרה ששני מחוייבויות אלו מתנגשות? מה קודם למה? בסוגיה זו ננסה לענות על שאלות אלו. | ||
| שורה 7: | שורה 5: | ||
== הקדמה == | == הקדמה == | ||
'''הגמרא''' (קידושין | '''הגמרא''' ([https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=20&daf=29b&format=pdf קידושין כ"ט ב']) דנה בשאלת הקדימות בין לימוד תורה לבין נשיאת אשה, ואומרת שיש בשאלה זו שני היבטים. היבט ראשון הוא מצד לימוד התורה, נשיאת אשה מפחית את לימוד התורה של האדם בצורה משמעותית (ובלשון הגמרא 'ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה?!'). היבט שני הוא מצד נשיאת האשה, כשאדם לא נושא אשה יכולים להיות לו הרהורים ('לאפרושי מאיסורא').<br/> | ||
== הא לן הא להו == | == הא לן הא להו == | ||
| שורה 21: | שורה 19: | ||
'''רש"י''' בפירושו על הגמרא (שם) מסביר שבני בבל היו לומדים בארץ ישראל ולא בבבל (זו הייתה המציאות אז). עקב כך, מכיוון שהם לומדים חוץ למקומם, צרכי הבית לא מוטלים עליהם, ולכן הם צריכים לישא אשה קודם, ואח"כ ללמוד תורה [ע"מ שלא יהיו להם הרהורים]. <br/> | '''רש"י''' בפירושו על הגמרא (שם) מסביר שבני בבל היו לומדים בארץ ישראל ולא בבבל (זו הייתה המציאות אז). עקב כך, מכיוון שהם לומדים חוץ למקומם, צרכי הבית לא מוטלים עליהם, ולכן הם צריכים לישא אשה קודם, ואח"כ ללמוד תורה [ע"מ שלא יהיו להם הרהורים]. <br/> | ||
אמנם, בני ארץ ישראל שלומדים במקומם וצרכי הבית מוטלים עליהם, ילמדו תורה ואח"כ ישאו אשה. [רש"י לא פתר את בעיית ההרהורים בארץ ישראל ]. | אמנם, בני ארץ ישראל שלומדים במקומם וצרכי הבית מוטלים עליהם (אחר שנושאים אשה), ילמדו תורה (כשאין צרכי הבית מוטלים עליהם עדיין) ואח"כ ישאו אשה. [רש"י לא פתר את בעיית ההרהורים בארץ ישראל]. | ||
=== | ===קושיות התוספות על רש"י=== | ||
'''התוספות''' (שם ד"ה הא לן הא להו) מקשים על רש"י שתי קושיות:<br/> | '''התוספות''' (שם ד"ה הא לן הא להו) מקשים על רש"י שתי קושיות:<br/> | ||
| שורה 39: | שורה 37: | ||
עקב גמרא זו הפני יהושע מעמיד את דברי רבי אביתר במי שיוצא שלא ברשות, או במי שיש לו רב במקומו ובכל זאת יוצא ללמוד במקום אחר (או שדבריו כלל לא נפסקו להלכה). יוצא לפי הפני יהושע שרבי אביתר לא הטיח ביקורת כלפי עצם העובדה שתלמידים הולכים ללמוד חוץ למקומם, אלא מסיבות אחרות שמנינו לעיל. <br/> | עקב גמרא זו הפני יהושע מעמיד את דברי רבי אביתר במי שיוצא שלא ברשות, או במי שיש לו רב במקומו ובכל זאת יוצא ללמוד במקום אחר (או שדבריו כלל לא נפסקו להלכה). יוצא לפי הפני יהושע שרבי אביתר לא הטיח ביקורת כלפי עצם העובדה שתלמידים הולכים ללמוד חוץ למקומם, אלא מסיבות אחרות שמנינו לעיל. <br/> | ||
===שיטת תוספות=== | |||
עכשיו נחזור לשיטת התוס'. התוספות מביאים את דעת ר"ת שמסביר הפוך מרש"י. לפי '''ר"ת''' רבי יוחנן דיבר לבני בבל, ושמואל דיבר לבני ארץ ישראל. בבבל היו עניים, וגם הם לא יכולים להשאיר את נשותיהם בבית לבד, לכן ההדרכה בשבילם היא קודם כל ללמוד תורה ואח"כ לישא אשה [תוספות לא פותרים את בעיית ההרהורים של בני בבל ]. בא"י לעומת זאת היו עשירים, והם גם למדו במקומם, לכן ההדרכה בשבילם היא קודם כל לשא אשה (ע"מ לפוטרם מן ההרהורים) ואח"כ ללמוד תורה. <br/> | עכשיו נחזור לשיטת התוס'. התוספות מביאים את דעת ר"ת שמסביר הפוך מרש"י. לפי '''ר"ת''' רבי יוחנן דיבר לבני בבל, ושמואל דיבר לבני ארץ ישראל. בבבל היו עניים, וגם הם לא יכולים להשאיר את נשותיהם בבית לבד, לכן ההדרכה בשבילם היא קודם כל ללמוד תורה ואח"כ לישא אשה [תוספות לא פותרים את בעיית ההרהורים של בני בבל ]. בא"י לעומת זאת היו עשירים, והם גם למדו במקומם, לכן ההדרכה בשבילם היא קודם כל לשא אשה (ע"מ לפוטרם מן ההרהורים) ואח"כ ללמוד תורה. <br/> | ||
| שורה 51: | שורה 50: | ||
===שיטה נוספת בר"י הזקן=== | ===שיטה נוספת בר"י הזקן=== | ||
'''הר"י הזקן''' (קידושין כט ב) | '''הר"י הזקן'''{{הערה|באמת אין הפירוש הזה לר"י הזקן כמו שכתב רבי אלחנן וסרמן ([https://polona.pl/item-view/a81bec12-c5cd-4b71-8a35-8efe2213ae0e?page=63 ידיעות נכבדות, בתחילת ספר קובץ הערות]), וראו גם ב"אחרית דבר" שבסוף ש"ס וילנה.}} (קידושין כט ב) היה קשה לו על שיטת רש"י, שלפירושו נמצא ששמואל ורבי יוחנן חולקים על הברייתא. ולכן מציע הסבר אחר בנוגע לחילוק של בני בבל ובני ארץ ישראל. הוא מסביר שבני בבל יצרם מתגבר עליהם, ולכן הם צריכים לשא אשה תחילה ואח"כ ללמוד תורה. אמנם בני א"י, מתוך שהם חפצים בתורה, אין יצרם מתגבר עליהם ולכן ילמדו תורה ואח"כ ישאו אשה. [הדיון הוא אך ורק על נושא היצר].<br/> | ||
לכאורה מדוע בעיית היצר נפתרת בא"י? מסביר '''המקנה''' (שם) שבא"י ישנה קדושה וחכמה ולכן יש יותר יכולת להתגבר על היצר מאשר בחוץ לארץ [עפ"י דברי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה יט (או כא) "אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה" ובא"י יש תוספת חכמה, עיין קידושין מט ב]. | לכאורה מדוע בעיית היצר נפתרת בא"י? מסביר '''המקנה''' (שם) שבא"י ישנה קדושה וחכמה ולכן יש יותר יכולת להתגבר על היצר מאשר בחוץ לארץ [עפ"י דברי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה יט (או כא) "אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה" ובא"י יש תוספת חכמה, עיין קידושין מט ב]. | ||
| שורה 65: | שורה 64: | ||
לכאורה עפ"י הבנה זו של הגמרא, מצוות שבגופו של אדם, אדם צריך לקיימם ברגע שהוא מתחייב בהן, ואפילו לעצור תלמוד תורה בשביל זה. לכן, גם במקרה שלנו, ברגע שאדם מתחייב במצוות הנישואין הוא צריך לקיימה אפילו אם הוא צריך לעצור את לימוד התורה. אמנם לפי הדברים שאמרנו לעיל נראה שאין הדין כך.<br/> | לכאורה עפ"י הבנה זו של הגמרא, מצוות שבגופו של אדם, אדם צריך לקיימם ברגע שהוא מתחייב בהן, ואפילו לעצור תלמוד תורה בשביל זה. לכן, גם במקרה שלנו, ברגע שאדם מתחייב במצוות הנישואין הוא צריך לקיימה אפילו אם הוא צריך לעצור את לימוד התורה. אמנם לפי הדברים שאמרנו לעיל נראה שאין הדין כך.<br/> | ||
על מנת לענות על שאלה זו ניתן לומר שמצווה זו היא מצווה שאינה עוברת(ניתן לקיימה לאחר מכן), ולכן היא נחשבת כמצווה שאפשר לעשותה ע"י אחרים. וכ"כ '''הקובץ הערות''' (פא א), וכ"כ '''הנצי"ב בהעמק שאלה''' (שאילתא ה ד). ובדומה לכך כתב '''ערוך השולחן''' (אה"ע א יג). | על מנת לענות על שאלה זו ניתן לומר שמצווה זו היא מצווה שאינה עוברת (ניתן לקיימה לאחר מכן), ולכן היא נחשבת כמצווה שאפשר לעשותה ע"י אחרים. וכ"כ '''הקובץ הערות''' (פא א), וכ"כ '''הנצי"ב בהעמק שאלה''' (שאילתא ה ד). ובדומה לכך כתב '''ערוך השולחן''' (אה"ע א יג). | ||
== שיטת הרמב"ם == | == שיטת הרמב"ם == | ||
| שורה 83: | שורה 82: | ||
על פי הגמרא שראינו בתחילה משמע שאם יש לאדם הרהורים הוא צריך לשא אשה, או כלשון הגמרא 'אם אי אפשר לו בלא אשה ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה'. <br/> | על פי הגמרא שראינו בתחילה משמע שאם יש לאדם הרהורים הוא צריך לשא אשה, או כלשון הגמרא 'אם אי אפשר לו בלא אשה ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה'. <br/> | ||
אמנם, ב'''רמב"ם'''(אישות טו ב) בעניין דחיית הנישואין עבור תלמוד תורה לא מוזכר עניין ההרהורים. מעיר על דבריו ה'''בית יוסף''' (אבן העזר א) שההיתר הכתוב בהלכה ג' לעניין בן עזאי כשאין יצרו מתגבר עליו, הוא מתייחס גם להלכה ב' לעניין דחיית לימוד התורה. אך, '''הרב קוק''' (מצות ראיה מילואי השמטות עמ' קצג) סובר אחרת. הרב קוק הסביר את הרמב"ם אחרת מהבית יוסף. לשיטתו, אין שום תנאי לעניין דחיית הנישואין מפני תלמוד תורה, אפילו הרהורים. ולכן ניתן לדחות את הנישואין עבור תלמוד תורה למרות שיש לו הרהורים. <br/> | אמנם, ב'''רמב"ם''' (אישות טו ב) בעניין דחיית הנישואין עבור תלמוד תורה לא מוזכר עניין ההרהורים. מעיר על דבריו ה'''בית יוסף''' (אבן העזר א) שההיתר הכתוב בהלכה ג' לעניין בן עזאי כשאין יצרו מתגבר עליו, הוא מתייחס גם להלכה ב' לעניין דחיית לימוד התורה. אך, '''הרב קוק''' (מצות ראיה מילואי השמטות עמ' קצג) סובר אחרת. הרב קוק הסביר את הרמב"ם אחרת מהבית יוסף. לשיטתו, אין שום תנאי לעניין דחיית הנישואין מפני תלמוד תורה, אפילו הרהורים. ולכן ניתן לדחות את הנישואין עבור תלמוד תורה למרות שיש לו הרהורים. <br/> | ||
אמנם, דברי הרב קוק קצת קשים מכיוון ש'''הרמב"ם''' עצמו בהלכות תלמוד תורה (א ה) כותב שאם יש לאדם הרהורים הוא צריך לשא אשה, והכוונה כאן לאדם פשוט ולא לבן עזאי. | אמנם, דברי הרב קוק קצת קשים מכיוון ש'''הרמב"ם''' עצמו בהלכות תלמוד תורה (א ה) כותב שאם יש לאדם הרהורים הוא צריך לשא אשה, והכוונה כאן לאדם פשוט ולא לבן עזאי. | ||
| שורה 131: | שורה 130: | ||
על מנת לתרץ שאלה זו, ניתן לומר שמה שעסקנו עד כה הוא ביחס בין לימוד תורה להרהורים בלבד, ללא התייחסות לסיבות הנוספות. אמנם, בהתחשבות לסיבות נוספות ייתכן שהדין ישתנה. <br/> | על מנת לתרץ שאלה זו, ניתן לומר שמה שעסקנו עד כה הוא ביחס בין לימוד תורה להרהורים בלבד, ללא התייחסות לסיבות הנוספות. אמנם, בהתחשבות לסיבות נוספות ייתכן שהדין ישתנה. <br/> | ||
בגמרא ב'''מסכת קידושין''' (כט ב עד ל א) מובאים כמה גילאים בלעניין גיל הנישואין. בתחילה הגמרא מביאה מימרא בשם רב הונא לכך שאם אדם עבר גיל עשרים ועדיין לא נשא אשה, כל ימיו בהרהורי עבירה. וכן מובא בברייתא שאם אדם עבר את גיל עשרים ולא נשא אשה הקב"ה אומר תיפח עצמותיו.<br/> | בגמרא ב'''מסכת קידושין''' (כט ב עד ל א) מובאים כמה גילאים בלעניין גיל הנישואין. בתחילה הגמרא מביאה מימרא בשם רב הונא לכך שאם אדם עבר גיל עשרים ועדיין לא נשא אשה, כל ימיו בהרהורי עבירה. וכן מובא מימרא בשם רבא - וכן היא בברייתא ("תנא דבי ר' ישמעאל") - שאם אדם עבר את גיל עשרים ולא נשא אשה הקב"ה אומר תיפח עצמותיו.<br/> | ||
אח"כ הגמרא מספרת על רב חסדא שהוא התחתן בגיל שש עשרה, ולכן הוא עדיף מחבריו (שכנראה התחתנו לאחר מכן- בערך בגיל שמונה עשרה). הוא מוסיף שאם הוא היה נושא אשה בגיל ארבע עשרה הוא היה תוקע לשטן חץ בעיניו. <br/> | אח"כ הגמרא מספרת על רב חסדא שהוא התחתן בגיל שש עשרה, ולכן הוא עדיף מחבריו (שכנראה התחתנו לאחר מכן- בערך בגיל שמונה עשרה). הוא מוסיף שאם הוא היה נושא אשה בגיל ארבע עשרה הוא היה תוקע לשטן חץ בעיניו (ופירש '''רש"י''': כלומר, הייתי מתגרה בו, ושטן הוא יצר הרע, ולא אירא שיחטיאני). <br/> | ||
לכאורה עד כאן נראה שהגיל המאוחר ביותר בו ניתן להתחתן הוא גיל עשרים. אמנם, בהמשך הגמרא משמע שיש התארכות מעבר לגיל עשרים. <br/> | לכאורה עד כאן נראה שהגיל המאוחר ביותר בו ניתן להתחתן הוא גיל עשרים. אמנם, בהמשך הגמרא משמע שיש התארכות מעבר לגיל עשרים. <br/> | ||
| שורה 139: | שורה 138: | ||
===מקורות לדחיית גיל הנישואין=== | ===מקורות לדחיית גיל הנישואין=== | ||
ישנה מחלוקת בין שני אמוראים | ישנה מחלוקת בין שני אמוראים - וכמו כן נחלקו בזה התנאים רבי יהודה ורבי נחמיה - באילו גילאים ידו של האב תקיפה על בנו. שיטה אחת סוברת מגיל שש עשרה עד גיל עשרים ושתים, ושיטה אחת סוברת מגיל שמונה עשרה עד גיל עשרים וארבע. <br/> | ||
מסביר שם '''רש"י''' שני הסברים. לפי הלישנא הראשונה ברש"י הגילאים הללו הם גילאים בהם ניתן לחתן את הבן, ויש מחלוקת | מסביר שם '''רש"י''' שני הסברים. לפי הלישנא הראשונה ברש"י - וכן לומד ה'''רא"ש''' {{היברובוקס|14313|174|א מב}} - הגילאים הללו הם גילאים בהם ניתן לחתן את הבן, ויש מחלוקת האם הגיל המקסימלי הוא עשרים ושתים או עשרים וארבע. אמנם, רש"י מביא לישנא אחרת בה הוא מסביר את הגילאים הללו כגילאים שידו של האב תקיפה על בנו ללמדו תוכחות ומוסר (רש"י מסביר שלפני גילאים אלו, אין בו דעת לקבל תוכחות כל כך, ולאחר גילאים אלו, יש לחוש שלא יבעט), ורש"י מכריע שהלישנא השניה עיקר. <br/> | ||
לכאורה, עפ"י הלישנא הראשונה המובאת ברש"י יש היתר לדחות את גיל הנישואין גם לאחר גיל עשרים.<br/> | לכאורה, עפ"י הלישנא הראשונה המובאת ברש"י יש היתר לדחות את גיל הנישואין גם לאחר גיל עשרים.<br/> | ||
| שורה 147: | שורה 146: | ||
מקור נוסף לדחייה מובא ב'''רמב"ם''' (דעות ה יא). לפי דברי הרמב"ם משמע שאדם צריך לבסס עצמו כלכלית לפני שנושא אשה. לכן לכאורה גם אם אותו אדם עבר גיל עשרים ולא ביסס עצמו כלכלית, הוא צריך להתעכב עם נישואיו. <br/> | מקור נוסף לדחייה מובא ב'''רמב"ם''' (דעות ה יא). לפי דברי הרמב"ם משמע שאדם צריך לבסס עצמו כלכלית לפני שנושא אשה. לכן לכאורה גם אם אותו אדם עבר גיל עשרים ולא ביסס עצמו כלכלית, הוא צריך להתעכב עם נישואיו. <br/> | ||
מובא ב'''משנה באבות''' (ה כא) כך: "בן שמונה עשרה לחופה" ו'''רש"י''' | מובא ב'''משנה באבות''' (ה כא) כך: "בן שמונה עשרה לחופה" ו'''רש"י''' (שם, המיוחס לו) מביא שני פירושים. פירוש ראשון הוא שכתוב בתורה עד פסוק 'מאיש לקחה זאת' שמונה עשרה פעמים המילה אדם , ופירוש שני הוא שבגיל הזה האדם עומד על פרקו וראוי להינשא, מבחינת בַּשלותו של האדם. <br/> | ||
עפ"י רש"י נראה שאדם יכול להתאחר לאחר גיל עשרים אם עדיין לא הגיע פרקו להינשא. <br/> | עפ"י רש"י נראה שאדם יכול להתאחר לאחר גיל עשרים אם עדיין לא הגיע פרקו להינשא. <br/> | ||
כותב ה'''טור''' (אבן העזר א) שהגיל המינימלי לנישואין הוא גיל שלוש עשרה. שני הסברים לדבר- א. בגיל שלוש האדם מתחייב במצוות, ואחת המצוות היא נשיאת אשה(או פרו ורבו). ב. מהסיפור בגמרא על רב חסדא משמע שניתן להתחתן כבר מגיל ארבע עשרה. מגיל שלוש עשרה ויום אחד האדם נכנס לשנתו הארבע עשרה. <br/> | כותב ה'''טור''' (אבן העזר א) שהגיל המינימלי לנישואין הוא גיל שלוש עשרה. שני הסברים לדבר- א. בגיל שלוש האדם מתחייב במצוות, ואחת המצוות היא נשיאת אשה (או פרו ורבו). ב. מהסיפור בגמרא על רב חסדא משמע שניתן להתחתן כבר מגיל ארבע עשרה. מגיל שלוש עשרה ויום אחד האדם נכנס לשנתו הארבע עשרה. <br/> | ||
לעומתו, ה'''רמב"ם''' (אישות טו ב) כותב שאדם מתחייב בפריה ורביה מגיל שבע עשרה. יש גירסאות שכתוב גם מגיל שש עשרה. <br/> | לעומתו, ה'''רמב"ם''' (אישות טו ב) כותב שאדם מתחייב בפריה ורביה מגיל שבע עשרה. יש גירסאות שכתוב גם מגיל שש עשרה. <br/> | ||
| שורה 176: | שורה 175: | ||
מביא ה'''פתחי תשובה''' (אה"ע א ה) בשם ה'''מהריק"ש''', שניתן לאחר את גיל הנישואין עד גיל עשרים וארבע בלבד. כנראה מקורו מהגמרא בקידושין שראינו לעיל עפ"י הלישנא הראשונה ברש"י. | מביא ה'''פתחי תשובה''' (אה"ע א ה) בשם ה'''מהריק"ש''', שניתן לאחר את גיל הנישואין עד גיל עשרים וארבע בלבד. כנראה מקורו מהגמרא בקידושין שראינו לעיל עפ"י הלישנא הראשונה ברש"י. | ||
אמנם, מובא ספר המצוות הקצר של '''החפץ חיים''' (מג) ובאופן דומה כתב '''הרב משאש''' בשו"ת שמש ומגן (ב כג) שניתן להתחתן עד גיל עשרים וחמש. | אמנם, מובא ספר המצוות הקצר של '''החפץ חיים''' (מג) ובאופן דומה כתב '''הרב משאש''' בשו"ת שמש ומגן (ב כג) שניתן להתחתן עד גיל עשרים וחמש. | ||
== הלכה למעשה == | == הלכה למעשה == | ||
| שורה 191: | שורה 190: | ||
[http://otzarhayahadut.torani.org.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D/%D7%A8%D7%99%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%95-%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%A1%D7%95%D7%A7-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%E2%80%8F/ ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה] - הרב אילן חיים פור שליט"א | [http://otzarhayahadut.torani.org.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D/%D7%A8%D7%99%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%95-%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%A1%D7%95%D7%A7-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%E2%80%8F/ ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה] - הרב אילן חיים פור שליט"א | ||
[[קטגוריה:תלמוד תורה]] [[קטגוריה:קידושין]] [[קטגוריה:קידושין כט | == הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תלמוד תורה]] | |||
[[קטגוריה:קידושין]] | |||
[[קטגוריה:קידושין כט:]] | |||
[[קטגוריה:דעות פרק ה]] | |||
[[קטגוריה:תלמוד תורה פרק א]] | |||
[[קטגוריה:אישות פרק טו]] | |||
[[קטגוריה:יורה דעה סימן רמו]] | |||
[[קטגוריה:אבן העזר סימן א]] | |||