436
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אמירת 'ויכולו' בערב שבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←אמירתו בעמידה
מ |
מ (←אמירתו בעמידה) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==חובת האמירה== | ==חובת האמירה== | ||
ה'''גמרא''' (שבת קיט ב) אומרת שה[[מתפלל בערב שבת]] צריך לומר פסוקי 'ויכולו' עד 'אשר ברא אלהים לעשות', וכל האומר 'ויכולו' כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית, וששני מלאכי השרת מלווין לו ומניחין ידיהן על ראשו ואומרים לו 'וסר עוונך וחטאתך תכופר'. | ה'''גמרא''' (שבת קיט ב) אומרת שה[[מתפלל בערב שבת]] צריך לומר פסוקי 'ויכולו' עד 'אשר ברא אלהים לעשות', וכל האומר 'ויכולו' כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית, וששני מלאכי השרת מלווין לו ומניחין ידיהן על ראשו ואומרים לו 'וסר עוונך וחטאתך תכופר'. | ||
<BR/>וה'''רמב"ם''' (שבת כט ז) כשהזכיר דין זה לא כתב זאת כחובה, אלא שזהו מנהג פשוט בכל קהילות ישראל. אבל בשאר הראשונים משמע שהוא חובה, ולשון ה'''שלחן ערוך''' (רסח א) 'אומר ויכולו'. | <BR/>וה'''רמב"ם''' (שבת כט ז) כשהזכיר דין זה לא כתב זאת כחובה, אלא שזהו מנהג פשוט בכל קהילות ישראל. אבל בשאר הראשונים משמע שהוא חובה, ולשון ה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1467 (רסח א)] 'אומר ויכולו'. | ||
==זמן האמירה== | ==זמן האמירה== | ||
ב'''גמרא''' הנ"ל משמע שזמן אמירת פסוקי 'ויכולו' הוא בתפילת ערבית עצמה, כלומר ב[[ברכת מקדש השבת]], שכן לשון הגמ' 'המתפלל בער"ש צריך לומר ויכולו'. אבל ב'''רמב"ם''' מבואר שמנהג אמירת ויכולו היה לפני ה[[קידוש על היין]], וצריך לבאר את הגמרא לדעתו, שמי שהתפלל כבר צריך לומר ויכולו על הכוס וכו'. | ב'''גמרא''' הנ"ל משמע שזמן אמירת פסוקי 'ויכולו' הוא בתפילת ערבית עצמה, כלומר ב[[ברכת מקדש השבת]], שכן לשון הגמ' 'המתפלל בער"ש צריך לומר ויכולו'. אבל ב'''רמב"ם''' מבואר שמנהג אמירת ויכולו היה לפני ה[[קידוש על היין]], וצריך לבאר את הגמרא לדעתו, שמי שהתפלל כבר צריך לומר ויכולו על הכוס וכו'. | ||
<BR/>אבל ה'''טור''' (אורח חיים רסח) למד מדברי הגמרא לאמרם בתוך התפילה, ומקורו מדברי ה'''תוספות''' (פסחים קו א ד"ה זוכרהו) וה'''רא"ש''' (פסחים י טו), שזהו כפשט הגמרא בשבת שם. וכן העתיק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (א). | <BR/>אבל ה'''טור''' (אורח חיים רסח) למד מדברי הגמרא לאמרם בתוך התפילה, ומקורו מדברי ה'''תוספות''' (פסחים קו א ד"ה זוכרהו) וה'''רא"ש''' (פסחים י טו), שזהו כפשט הגמרא בשבת שם. וכן העתיק להלכה ב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1467 (א)]. | ||
<BR/>אבל הוסיפו התוס' והרא"ש שתיקנו לומר גם על הכוס כדי להוציא בניו ובני ביתו. | <BR/>אבל הוסיפו התוס' והרא"ש שתיקנו לומר גם על הכוס כדי להוציא בניו ובני ביתו. | ||
<BR/>ועוד כתבו שם, וכ"כ '''ספר התרומה''' (רמו) שאומרים אותו גם בציבור אחרי התפילה בקול רם, והטעם לזה משום יום טוב שחל להיות בשבת, שאז אין אומרים 'ויכולו' בתפילה, מפני שמתפללים [['אתה בחרתנו']] ותיקנו לומר בכל השבתות כדי לא לחלק בין שבת לשבת. והובא כל זה גם ב'''מרדכי''' (שבת תז, פסחים תריא) וב'''ריטב"א''' (פסחים קו א ד"ה זכרהו), ונפסק להלכה ב'''טור''' (רסח) ו'''שלחן ערוך''' (ז). | <BR/>ועוד כתבו שם, וכ"כ '''ספר התרומה''' (רמו) שאומרים אותו גם בציבור אחרי התפילה בקול רם, והטעם לזה משום יום טוב שחל להיות בשבת, שאז אין אומרים 'ויכולו' בתפילה, מפני שמתפללים [['אתה בחרתנו']] ותיקנו לומר בכל השבתות כדי לא לחלק בין שבת לשבת. והובא כל זה גם ב'''מרדכי''' (שבת תז, פסחים תריא) וב'''ריטב"א''' (פסחים קו א ד"ה זכרהו), ונפסק להלכה ב'''טור''' (רסח) ו'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1468 (ז)]. | ||
טעם נוסף לאמירת 'ויכולו' ג' פעמים [בתפילת לחש, בציבור, ובקידוש] כתב ב'''אור זרוע''' (שאלות ותשובות תשנב ט) בשם מדרש שוחר טוב (דרוש מקור), כנגד ג' פעמים 'אשר' שכתוב בפרשת [[פרה אדומה]] שכשם שפרה מכפרת כך השבת מכפרת. וכן הוא ב'''ראבי"ה''' (קצו) וב'''הגהות מיימוניות''' (תפילה ט ה). והובא גם בספר '''מטה משה''' (תכח). ו'''רבינו ירוחם''' {{היברובוקס|20269|213|יב יט}} מביא מה ששמע שלפי שיש חוזק בג' פעמים לכך אומרים אותו ג' פעמים. | |||
==אמירתו בעמידה== | ==אמירתו בעמידה== | ||
כתב ה'''מרדכי''' שם ש'ויכולו' שלאחר התפילה אומרים אותו מעומד ובקול רם, משום דהוי עדות שהקב"ה שבת בשבת, וב[[אמירת עדות יש לעמוד]] כמ"ש 'ועמדו שני האנשים'. וכן כתב ב'''חידושי הריטב"א''' (שבת קיט ב) בשם ר' יחיאל. וכן כתב ה'''מאירי''' מדנפשיה בהקדמתו לחידושי הש"ס (ד"ה ואחר שהתבאר). וכן העתיק ה'''טור''' (רסח) וה'''שלחן ערוך''' (ז). | כתב ה'''מרדכי''' שם ש'ויכולו' שלאחר התפילה אומרים אותו מעומד ובקול רם, משום דהוי עדות שהקב"ה שבת בשבת, וב[[עמידה בהגדת עדות|אמירת עדות יש לעמוד]] כמ"ש 'ועמדו שני האנשים'. וכן כתב ב'''חידושי הריטב"א''' (שבת קיט ב) בשם ר' יחיאל. וכן כתב ה'''מאירי''' מדנפשיה בהקדמתו לחידושי הש"ס (ד"ה ואחר שהתבאר). וכן העתיק ה'''טור''' (רסח) וה'''שלחן ערוך''' (ז). | ||
<BR/>וב'''שבלי הלקט''' (סו) כתב בשם אחיו הר"ר בנימין שמה שנהגו לאומרו בעמידה, הוא מפני שסיימו תפילת לחש, וגם צריכים לעמוד ב[[ברכת מעין שבע]], ולכן נשארו לעמוד, ולכן האומרו בישיבה לא הפסיד. ומ"מ סיים שם דאין להשיג גבול ראשונים. | <BR/>וב'''שבלי הלקט''' (סו) כתב בשם אחיו הר"ר בנימין שמה שנהגו לאומרו בעמידה, הוא מפני שסיימו תפילת לחש, וגם צריכים לעמוד ב[[ברכת מעין שבע]], ולכן נשארו לעמוד, ולכן האומרו בישיבה לא הפסיד. ומ"מ סיים שם דאין להשיג גבול ראשונים. | ||
| שורה 27: | שורה 29: | ||
בשו"ת '''ציץ אליעזר''' (יד כד) נשאל אודות אחד שנמצא בתפילת לחש והגיע לאמירת 'ויכולו' יחד עם הציבור שסיימ תפילתם, אם יאמר עמהם בקול, והשיב שיאמר עמהם בקול, וכתב כן אף לדעת החזון איש הנ"ל שדחה דברי הט"ז דבעינן עשרה. | בשו"ת '''ציץ אליעזר''' (יד כד) נשאל אודות אחד שנמצא בתפילת לחש והגיע לאמירת 'ויכולו' יחד עם הציבור שסיימ תפילתם, אם יאמר עמהם בקול, והשיב שיאמר עמהם בקול, וכתב כן אף לדעת החזון איש הנ"ל שדחה דברי הט"ז דבעינן עשרה. | ||
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | |||
* [http://asif.co.il/?wpfb_filepage=146vayechulu-html אמירת 'ויכולו' בערב שבת] - הרב אמנון בזק, 'עלון שבות' 146, תשנ"ו. | |||
[[קטגוריה:תפילות שבת]] | [[קטגוריה:תפילות שבת]] | ||
[[קטגוריה:שבת קיט:]] | |||
[[קטגוריה:שבת פרק כט]] | |||
[[קטגוריה:אורח חיים סימן תסח]] | |||