436
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אמירת 'ויכולו' בערב שבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←אמירתו בעמידה
מ (←אמירתו בעמידה) |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
<BR/>ועוד כתבו שם, וכ"כ '''ספר התרומה''' (רמו) שאומרים אותו גם בציבור אחרי התפילה בקול רם, והטעם לזה משום יום טוב שחל להיות בשבת, שאז אין אומרים 'ויכולו' בתפילה, מפני שמתפללים [['אתה בחרתנו']] ותיקנו לומר בכל השבתות כדי לא לחלק בין שבת לשבת. והובא כל זה גם ב'''מרדכי''' (שבת תז, פסחים תריא) וב'''ריטב"א''' (פסחים קו א ד"ה זכרהו), ונפסק להלכה ב'''טור''' (רסח) ו'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1468 (ז)]. | <BR/>ועוד כתבו שם, וכ"כ '''ספר התרומה''' (רמו) שאומרים אותו גם בציבור אחרי התפילה בקול רם, והטעם לזה משום יום טוב שחל להיות בשבת, שאז אין אומרים 'ויכולו' בתפילה, מפני שמתפללים [['אתה בחרתנו']] ותיקנו לומר בכל השבתות כדי לא לחלק בין שבת לשבת. והובא כל זה גם ב'''מרדכי''' (שבת תז, פסחים תריא) וב'''ריטב"א''' (פסחים קו א ד"ה זכרהו), ונפסק להלכה ב'''טור''' (רסח) ו'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1468 (ז)]. | ||
טעם נוסף לאמירת 'ויכולו' ג' פעמים [בתפילת לחש, בציבור, ובקידוש] כתב ב'''אור זרוע''' (שאלות ותשובות תשנב ט) בשם מדרש שוחר טוב (דרוש מקור), כנגד ג' פעמים 'אשר' שכתוב בפרשת [[פרה אדומה]] שכשם שפרה מכפרת כך השבת מכפרת. וכן הוא ב'''ראבי"ה''' (קצו) וב'''הגהות מיימוניות''' (תפילה ט ה). והובא גם בספר '''מטה משה''' (תכח). | טעם נוסף לאמירת 'ויכולו' ג' פעמים [בתפילת לחש, בציבור, ובקידוש] כתב ב'''אור זרוע''' (שאלות ותשובות תשנב ט) בשם מדרש שוחר טוב (דרוש מקור), כנגד ג' פעמים 'אשר' שכתוב בפרשת [[פרה אדומה]] שכשם שפרה מכפרת כך השבת מכפרת. וכן הוא ב'''ראבי"ה''' (קצו) וב'''הגהות מיימוניות''' (תפילה ט ה). והובא גם בספר '''מטה משה''' (תכח). ו'''רבינו ירוחם''' {{היברובוקס|20269|213|יב יט}} מביא מה ששמע שלפי שיש חוזק בג' פעמים לכך אומרים אותו ג' פעמים. | ||
==אמירתו בעמידה== | ==אמירתו בעמידה== | ||
כתב ה'''מרדכי''' שם ש'ויכולו' שלאחר התפילה אומרים אותו מעומד ובקול רם, משום דהוי עדות שהקב"ה שבת בשבת, וב[[אמירת עדות יש לעמוד]] כמ"ש 'ועמדו שני האנשים'. וכן כתב ב'''חידושי הריטב"א''' (שבת קיט ב) בשם ר' יחיאל. וכן כתב ה'''מאירי''' מדנפשיה בהקדמתו לחידושי הש"ס (ד"ה ואחר שהתבאר). וכן העתיק ה'''טור''' (רסח) וה'''שלחן ערוך''' (ז). | כתב ה'''מרדכי''' שם ש'ויכולו' שלאחר התפילה אומרים אותו מעומד ובקול רם, משום דהוי עדות שהקב"ה שבת בשבת, וב[[עמידה בהגדת עדות|אמירת עדות יש לעמוד]] כמ"ש 'ועמדו שני האנשים'. וכן כתב ב'''חידושי הריטב"א''' (שבת קיט ב) בשם ר' יחיאל. וכן כתב ה'''מאירי''' מדנפשיה בהקדמתו לחידושי הש"ס (ד"ה ואחר שהתבאר). וכן העתיק ה'''טור''' (רסח) וה'''שלחן ערוך''' (ז). | ||
<BR/>וב'''שבלי הלקט''' (סו) כתב בשם אחיו הר"ר בנימין שמה שנהגו לאומרו בעמידה, הוא מפני שסיימו תפילת לחש, וגם צריכים לעמוד ב[[ברכת מעין שבע]], ולכן נשארו לעמוד, ולכן האומרו בישיבה לא הפסיד. ומ"מ סיים שם דאין להשיג גבול ראשונים. | <BR/>וב'''שבלי הלקט''' (סו) כתב בשם אחיו הר"ר בנימין שמה שנהגו לאומרו בעמידה, הוא מפני שסיימו תפילת לחש, וגם צריכים לעמוד ב[[ברכת מעין שבע]], ולכן נשארו לעמוד, ולכן האומרו בישיבה לא הפסיד. ומ"מ סיים שם דאין להשיג גבול ראשונים. | ||