450
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תענית אסתר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←המנהג להתענות ג' ימים: תקלדות
מ (←המנהג להתענות ג' ימים: תקלדות) |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
מקור לדברים אלו לא נמצא בתלמודים, אבל ישנו ב'''מדרש תנחומא''' (בראשית ג). | מקור לדברים אלו לא נמצא בתלמודים, אבל ישנו ב'''מדרש תנחומא''' (בראשית ג). | ||
<BR/>והראשונים כתבו שהרמז היחידי למנהג זה מדברי הגמרא הוא בתחילת המסכת (מגילה ב א), שאומרת שליום י"ג לא צריך ריבוי מפסוק ש[[מותר לקרוא מגילה בכפרים]], לפי שי"ג זמן קהילה לכל הוא, כלומר יום התכנסות לתענית ובקשת רחמים. | <BR/>והראשונים{{מקור}} כתבו שהרמז היחידי למנהג זה מדברי הגמרא הוא בתחילת המסכת (מגילה ב א), שאומרת שליום י"ג לא צריך ריבוי מפסוק ש[[קריאת המגילה קודם ימי הפורים#דין הכפרים|מותר לקרוא מגילה בכפרים]], לפי שי"ג זמן קהילה לכל הוא, כלומר יום התכנסות לתענית ובקשת רחמים. | ||
== היחס למגילת תענית == | == היחס למגילת תענית == | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
ב'''מור וקציעה''' (תרפו ד"ה ונ"ל לעשות סדר) כתב ליישב, שהרי יום ניקנור עצמו למה תיקנוהו בכלל והרי בלאו הכי אסור משום יום שלפני פורים? אלא על כרחך שאפילו קודם שבטלה מגילת תענית פורים שאני שלפניו מותר<ref>וסיים המו"ק בתימה שלא נסתייעו מזה המפרשים. אמנם ייתכן שזו כוונת הרא"ש שכתב בהסבר אחד שתענית אסתר קדמה למגילת תענית. כלומר וממילא גם כשבטלה, התענית לא בטלה.</ref>. וסדר הדברים היה שבתחילה היו צמים בו על פי התקנה שבדור מרדכי ואסתר, לאחר מכן משקבעו בו יום ניקנור אסרו התענית, וכשבטלה מגילת תענית חזרה קביעות ראשונה להתענות בו. | ב'''מור וקציעה''' (תרפו ד"ה ונ"ל לעשות סדר) כתב ליישב, שהרי יום ניקנור עצמו למה תיקנוהו בכלל והרי בלאו הכי אסור משום יום שלפני פורים? אלא על כרחך שאפילו קודם שבטלה מגילת תענית פורים שאני שלפניו מותר<ref>וסיים המו"ק בתימה שלא נסתייעו מזה המפרשים. אמנם ייתכן שזו כוונת הרא"ש שכתב בהסבר אחד שתענית אסתר קדמה למגילת תענית. כלומר וממילא גם כשבטלה, התענית לא בטלה.</ref>. וסדר הדברים היה שבתחילה היו צמים בו על פי התקנה שבדור מרדכי ואסתר, לאחר מכן משקבעו בו יום ניקנור אסרו התענית, וכשבטלה מגילת תענית חזרה קביעות ראשונה להתענות בו. | ||
=== תענית אסתר אינה של צער === | |||
ה'''כלבו''' (מה ד"ה שני) כתב טעם אחר, שכל מה שאסרו לפניהם ולאחריהם במגילת תענית, הוא דווקא תענית של צער, אבל תענית אסתר היא כדי שנזכור שהבורא יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו, כאשר מתענים ושבים אליו בלב שלם כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. והביא דבריו הרב '''אליה רבה''' (א). | |||
<BR/>וכבר כתב טעם זה הר"ן (בדפי הרי"ף תענית ז א ד"ה אבל הראב"ד) בשם ה'''ראב"ד''' שכתב שכיון שצום זה הוא זיכרון לנס שנעשה בו, מותר לגזור אפילו בימים של מגילת תענית. והוסיף שכשם שקבלו עליהם לעשות יום טוב, כן קיבלו עליהם לעשות תענית בכל שנה ושנה. ולכן יום י"ג מעיקרא לא היה אסור בתענית. אמנם הר"ן עצמו לא קיבל תירוץ זה, שהרי במסכת סופרים משמע שלא היה קבוע תענית זו ביום י"ג באדר דווקא. | |||
== טעם המנהג להתענות == | == טעם המנהג להתענות == | ||
ה'''רא"ש''' (מגילה א א) | כתבו הראשונים שתענית אסתר היא זכר לתענית שהתענו בימי מרדכי אסתר להצלתם. | ||
<BR/>אלא שיש מהראשונים שכתבו שהתענית אותה מציינים היא התענית שהתענתה אסתר וכל יהודי שושן. ואף שזה היה בניסן, מ"מ אנו לא צמים בניסן מפני שזהו חודש גאולה הקמת המשכן. כן משמע ב'''מסכת סופרים''' (כא א), וכן משמע קצת ב'''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=2778&rtype=%d7%98%d7%a2%d7%a7%d7%a1%d7%98+-+%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%92 (תעניות ה ה)] שכתב הצום הוא זכר למה שהתענו בימי המן. | |||
<BR/>לעומת זאת, חלק מן הראשונים כתבו שהתענית היא זכר למה שהתענו ביום י"ג באדר עצמו, בשעה שנלחמו עם אויביהם. שכן היו נוהגים להתענות כדי לבקש רחמים ולהצליח במלחמה. וכן עשה משה במלחמת עמלק, וכן עשה שאול. כן כתב ה'''רא"ש''' (מגילה א א) בשם רבנו תם, שהתענית היא זכר להתקהלות שעשו בזמן אסתר, שהיו מתאספים ומתענים לומר סליחות ותחנונים ולבקש רחמים להצלתם. וקצת משמע כן מדברי ה'''שאילתות דרב אחאי''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21484&st=&pgnum=227 (עט)]. כטעם זה מצדד בשו"ת '''משנה הלכות''' (ח רלג). | |||
ב'''כף החיים''' סופר (תרפו ח) הביא בשם ספר '''מגיד מישרים''' שטעם התענית הוא כדי להכניע את השטן על מה שאנו אוכלים ושותים בפורים. | |||
== תוקף המנהג == | == תוקף המנהג == | ||
ה'''ראב"ד''' סובר (מובא בר"ן על הרי"ף תענית ז א ד"ה אבל) שמקור הצום הוא מן הפסוק 'כאשר קיימו על נפשם דברי הצומות וזעקתם', ולפי דבריו לכאורה יש לו תוקף של דברי קבלה. | |||
אמנם לדעת רוב הראשונים, תוקפו של הצום הוא מכח מנהג בלבד. | |||
<BR/>כן איתא ב'''מחזור ויטרי''' (רמה), שתענית זו אינה מדברי תורה ולא מדברי סופרים, אלא שנהגו העם כן, ואף על פי כן אסור לאדם להיות פורש מן הציבור. וכן מבואר ב'''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=99640&rid=2778 (תעניות ה ה)] וכפי שביאר ה'''מגיד משנה''' שם. | |||
ב'''בית חדש''' (תרפו ב) דייק מדברי הרא"ש שאין זה מנהג אלא תקנת חכמים קדומה למגילת תענית. | |||
מובא ב'''ריטב"א''' (ב ב ד"ה ומכאן יש סמך), שכיון שלא מצאנו שחכמים גזרו על צום זה יחד עם שאר צומות, הרי היא כעין תענית יחיד, ולמרות שהיא חובה מדין 'אל תטוש תורת אמך', יש לקבל תענית מבעוד יום. | מובא ב'''ריטב"א''' (ב ב ד"ה ומכאן יש סמך), שכיון שלא מצאנו שחכמים גזרו על צום זה יחד עם שאר צומות, הרי היא כעין תענית יחיד, ולמרות שהיא חובה מדין 'אל תטוש תורת אמך', יש לקבל תענית מבעוד יום. | ||
ה'''מאירי''' (מגילה ב א) כתב שיש אומרים שכל שאין שם עשרה מתענים, אין לה גדר אלא של תענית יחיד, אבל להלכה כתב בשם רבותיו שאין צורך אלא בשלושה מתענין, דבזה הוי כבר תענית ציבור. | |||
=== חולים, מעוברות ומניקות === | === חולים, מעוברות ומניקות === | ||
על פי דברי מחזור ויטרי הנ"ל, כתב ה'''אגודה''' (מגילה א א) שיכולין להקל בתענית אסתר, למעוברות וליולדות ולמניקות ולכואבי עינים, ויפרעו יום אחר. אך בריאים לא יפרשו מן הצבור. והובאו דבריו ב'''דרכי משה''' (תרפו א), | על פי דברי מחזור ויטרי הנ"ל, כתב ה'''אגודה''' (מגילה א א) שיכולין להקל בתענית אסתר, למעוברות וליולדות ולמניקות ולכואבי עינים, ויפרעו יום אחר. אך בריאים לא יפרשו מן הצבור. והובאו דבריו ב'''הגהות מנהגים''' טירנא (פורים מח), וכן נפסק ב'''דרכי משה''' (תרפו א), וב'''רמ"א''' (ב). | ||
כתב ה'''בית חדש''' (ב) שמדברי האגודה משמע, שלמי שסובר שמקור התענית הוא מהפסוק 'דברי הצומות וזעקתם', אפילו מעוברות וכיו"ב חייבות לצום, שדברי קבלה הן כדברי תורה. ולפי זה אדרבה, תענית אסתר חמורה משאר צומות, שבשאר צומות אם [[אין שמד ואין שלום, רצו מקילין]], אבל כאן הוא מדברי קבלה. וכתב שמדברי כמה ראשונים משמע שסוברים כן, אבל להלכה נהוג להקל שצום זה לכל היותר תקנת חכמים, ולכן מעוברות ומניקות וכיוצא בהם יכולים להקל. | כתב ה'''בית חדש''' (ב) שמדברי האגודה משמע, שלמי שסובר שמקור התענית הוא מהפסוק 'דברי הצומות וזעקתם', אפילו מעוברות וכיו"ב חייבות לצום, שדברי קבלה הן כדברי תורה. ולפי זה אדרבה, תענית אסתר חמורה משאר צומות, שבשאר צומות אם [[אין שמד ואין שלום, רצו מקילין]], אבל כאן הוא מדברי קבלה. וכתב שמדברי כמה ראשונים משמע שסוברים כן, אבל להלכה נהוג להקל שצום זה לכל היותר תקנת חכמים, ולכן מעוברות ומניקות וכיוצא בהם יכולים להקל. | ||
<BR/>ב'''אליה רבה''' (ב) דייק מ'''הנהגות מנהגים''' טירנא (פורים מח) שגם למעוברות יש להתענות, וכן דייק במהרי"ל לענין יולדת, וכתב שלכן נראה להחמיר אם לא שהן חלושות מאוד, וביולדת כל ל' יום. | |||
== תענית אסתר שחל ביום שישי או בשבת == | == תענית אסתר שחל ביום שישי או בשבת == | ||
'''בעל השאילתות''' שם כתב, שאם י"ג באדר חל ביום שבת, מקדימים להתענות ביום חמישי, שהוא יום י"א באדר, לפי שאסור להתענות בערב שבת מפני טורח שבת. וכן הוא ב'''ר"ן''' (מגילה ב א ד"ה ומכאן) וב'''תוספות רי"ד''' (מגילה ב א ד"ה אלא) וב'''אגודה''' (מגילה ג א) בשמו. וכן הוא ב'''רוקח''' (רמ ד"ה תענית אסתר). וכן פסק ה'''רמב"ם''' (תעניות ה ה) | '''בעל השאילתות''' שם כתב, שאם י"ג באדר חל ביום שבת, מקדימים להתענות ביום חמישי, שהוא יום י"א באדר, לפי שאסור להתענות בערב שבת מפני טורח שבת. וכן הוא ב'''ר"ן''' (מגילה ב א ד"ה ומכאן) וב'''תוספות רי"ד''' (מגילה ב א ד"ה אלא) וב'''אגודה''' (מגילה ג א) בשמו. וכן הוא ב'''רוקח''' (רמ ד"ה תענית אסתר). וכן פסק ה'''רמב"ם''' (תעניות ה ה). | ||
אמנם בחלק מהראשונים נמצא שכן התענו בערב שבת תענית אסתר. | אמנם בחלק מהראשונים נמצא שכן התענו בערב שבת תענית אסתר. | ||
</BR>שלענין תענית שחלה בערב שבת, כתוב ב'''רשב"א''' (עירובין מא ב ד"ה דרש), וב'''ריטב"א''' (עירובין מא א ד"ה וכתב) בשם ה'''ראב"ד''' שמה צריך להתענות ולהשלים בערב שבת היינו עד השקיעה, אך לאחר שקדש היום, שוב מותר לאכול, שכיון שנכנסה שבת אסור להתענות אפילו לשעות. ולכן בתענית אסתר אוכלים מיד ביציאתם מבית הכנסת אף על פי שלא חשכה. ומבואר מדבריהם שכן היו מתענית תענית אסתר בערב שבת. | </BR>שלענין תענית שחלה בערב שבת, כתוב ב'''רשב"א''' (עירובין מא ב ד"ה דרש), וב'''ריטב"א''' (עירובין מא א ד"ה וכתב) בשם ה'''ראב"ד''' שמה צריך להתענות ולהשלים בערב שבת היינו עד השקיעה, אך לאחר שקדש היום, שוב מותר לאכול, שכיון שנכנסה שבת אסור להתענות אפילו לשעות. ולכן בתענית אסתר אוכלים מיד ביציאתם מבית הכנסת אף על פי שלא חשכה. ומבואר מדבריהם שכן היו מתענית תענית אסתר בערב שבת. וכן ה'''כלבו''' (מה ד"ה שני) כתב שבארצות הללו נהגו להתענות בערב שבת. | ||
<BR/>אמנם במקום אחר כתב ה'''ריטב"א''' (מגילה ב א), שנהגו כשפורים חל ביום ראשון להקדים התענית ליום חמישי, ולית ביה משום אקדומי פורענותא לא מקדימינן, מפני שהיא כתענית יחיד, שלא מצאנו גזירת חז"ל עליה עם שאר צומות. | |||
<BR/>וב'''תשובת הרשב"א''' (חדשות מד) מובא לגבי פורים שחל ביום ראשון, שיש נוהגים להתענות בשישי ויש מקדימים עד חמישי. ואינו מצדד לכאן או לכאן. | <BR/>וב'''תשובת הרשב"א''' (חדשות מד) מובא לגבי פורים שחל ביום ראשון, שיש נוהגים להתענות בשישי ויש מקדימים עד חמישי. ואינו מצדד לכאן או לכאן. | ||
ב'''מאירי''' (עירובין מא א ד"ה אע"פ, תענית יח א ד"ה ערב שבת), הביא דעת האומרים שמקדימים לחמישי, וכתב שאין דבריהם נראים אלא מתענים בערב שבת ומשלימים. אלא שיכול לאכול בשקיעה, ואינו צריך לחכות עד החשיכה. | ב'''מאירי''' (עירובין מא א ד"ה אע"פ, תענית יח א ד"ה ערב שבת), הביא דעת האומרים שמקדימים לחמישי, וכתב שאין דבריהם נראים אלא מתענים בערב שבת ומשלימים. אלא שיכול לאכול בשקיעה, ואינו צריך לחכות עד החשיכה. וכן כתב ב'''מגן אבות''' (כג) והסביר דבריו. | ||
'''מהרי"ל''' בשו"ת (קי) פסק, שמקדימין ליום ה' מפני כבוד השבת, כיון שאינה פורענות כשאר תעניות. אמנם כתב שאפשר שאם היה פורים יכול לחול בשבת, ייתכן שלא היינו מקדימים התענית לחמישי, אלא צמים בזמנו ביום ששי, אך כשחל בשבת ובלאו הכי מקדימין, יש להקדימו לחמישי. | '''מהרי"ל''' בשו"ת (קי) פסק, שמקדימין ליום ה' מפני כבוד השבת, כיון שאינה פורענות כשאר תעניות. אמנם כתב שאפשר שאם היה פורים יכול לחול בשבת, ייתכן שלא היינו מקדימים התענית לחמישי, אלא צמים בזמנו ביום ששי, אך כשחל בשבת ובלאו הכי מקדימין, יש להקדימו לחמישי. | ||
| שורה 67: | שורה 81: | ||
=== ברית מילה שחל בתענית אסתר מוקדם === | === ברית מילה שחל בתענית אסתר מוקדם === | ||
איתא ב'''הגהות מנהגים''' טירנא (מח) שפעם חל פורים ביום א' והתענית ביום ה', ואירע ברית מילה, ואכל מהר"ר דוד לנצהוט עם הבחורים על המילה, ולמחרת ביום שישי התענה עם הבחורים. והעתיקו להלכה ה'''רמ"א''' (ב). | |||
<BR/>ה'''טורי זהב''' (ב) חלק וכתב שאין לסמוך על זה, שהרי אין להתענות ביום ו' מפני טורח שבת, ומטעם זה מקדימין ליום ה', אלא יאכל סעודת מילה בלילה כמו שעושים ביום הכיפורים ותשעה באב. לדבריו נראה שהסכים גם הרב '''אליה רבה''' (ו), וכתב שמדברי שבלי הלקט שכתב שאין מותר לאדם בעולם לפרוש מן הציבור, משמע כדבריו. | |||
<BR/>ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב) הוכיח מדברי הב"י שלא כהט"ז, וסיים דהמיקל כפסק הרמ"א לא הפסיד. | |||
== שלחן ערוך ואחרונים == | == שלחן ערוך ואחרונים == | ||
| שורה 76: | שורה 93: | ||
== המנהג להתענות ג' ימים == | == המנהג להתענות ג' ימים == | ||
איתא ב'''מסכת סופרים''' (כא א) שרבותינו | איתא ב'''מסכת סופרים''' (כא א) שרבותינו שבמערב היו נוהגים להתענות צום מרדכי ואסתר שלושה ימים, והם שני וחמישי ושני שלאחר פורים. ואף שמרדכי ואסתר התענו בניסן, אנו לא מתענים בניסן לפי שהוקם בו המשכן וימים טובים לנשיאים היו, וכן בו עתיד להיבנות המקדש. | ||
<BR/>ה'''רא"ש''' (מגילה א א) הזכיר דין זה בשם מסכת סופרים, וכן הביאו גם ה'''רשב"א''' (ב א ד"ה זמן קהילה), וה'''ר"ן''' (ב א ד"ה ומכאן) וה'''טור''' (אורח חיים תרפו). | <BR/>ה'''רא"ש''' (מגילה א א) הזכיר דין זה בשם מסכת סופרים, וכן הביאו גם ה'''רשב"א''' (ב א ד"ה זמן קהילה), וה'''ר"ן''' (ב א ד"ה ומכאן) וה'''טור''' (אורח חיים תרפו). | ||
ב'''שו"ת הריב"ש''' (תטז) כתב שיש מחלוקת בין הגמרא למדרש, שב'''גמרא''' (יבמות קכא ב) נראה ששלושה הימים שצמו היו רצופים לילה ויום, ואין זה בגדר נס ובלתי אפשרי. אבל במדרש כתוב שאי אפשר לעשות כן אלא היו מפסיקין מבעוד יום. כלומר שלא היו רצופים אלא כגון שני וחמישי ושני. | ב'''שו"ת הריב"ש''' (תטז) כתב שיש מחלוקת בין הגמרא למדרש, שב'''גמרא''' (יבמות קכא ב) נראה ששלושה הימים שצמו היו רצופים לילה ויום, ואין זה בגדר נס ובלתי אפשרי. אבל במדרש כתוב שאי אפשר לעשות כן אלא היו מפסיקין מבעוד יום. כלומר שלא היו רצופים אלא כגון שני וחמישי ושני, והיו מפסיקים בכל אחד מבעוד יום. | ||
ה'''בית יוסף''' (תרפו ד"ה ומ"ש שאנו מקדימין) כתב שנראה שמה שאנו לא נוהגים כן לצום ג' ימים הוא כדי שלא להכביד על הציבור. וב'''שלחן ערוך''' (ג) כתב רק שיש המתענים ג' ימים זכר | ה'''בית יוסף''' (תרפו ד"ה ומ"ש שאנו מקדימין) כתב שנראה שמה שאנו לא נוהגים כן לצום ג' ימים הוא כדי שלא להכביד על הציבור. וב'''שלחן ערוך''' (ג) כתב רק שיש המתענים ג' ימים זכר לתענית אסתר. | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||