הבדלים בין גרסאות בדף "תענית אסתר"

<BR/>והראשונים כתבו שהרמז היחידי למנהג זה מדברי הגמרא הוא בתחילת המסכת (מגילה ב א), שאומרת שליום י"ג לא צריך ריבוי מפסוק ש[[מותר לקרוא מגילה בכפרים]], לפי שי"ג זמן קהילה לכל הוא, כלומר יום התכנסות לתענית ובקשת רחמים.

ה'''כלבו''' (מה ד"ה שני) כתב טעם חדש, שכל מה שאסרו לפניהם ולאחריהם במגילת תענית, הוא דווקא תענית של צער, אבל תענית אסתר היא כדי שנזכור שהבורא יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו, כאשר מתענים ושבים אליו בלב שלם כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. והביא דבריו הרב '''אליה רבה''' (א).  

<BR/>אלא שיש מהראשונים שכתבו שהתענית אותה מציינים היא התענית שהתענתה אסתר וכל יהודי שושן. ואף שזה היה בניסן, מ"מ אנו לא צמים בניסן מפני שזהו חודש גאולה הקמת המשכן. כן משמע ב'''מסכת סופרים''' (כא א), וכן משמע קצת ב'''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=2778&rtype=%d7%98%d7%a2%d7%a7%d7%a1%d7%98+-+%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%92 (תעניות ה ה)] שכתב הצום הוא זכר למה שהתענו בימי המן.

<BR/>לעומת זאת, חלק מן הראשונים כתבו שהתענית היא זכר למה שהתענו ביום י"ג באדר עצמו, בשעה שנלחמו עם אויביהם. שכן היו נוהגים להתענות כדי לבקש רחמים ולהצליח במלחמה. וכן עשה משה במלחמת עמלק, וכן עשה שאול. כן כתב ה'''רא"ש''' (מגילה א א) בשם רבנו תם, שהתענית היא זכר להתקהלות שעשו בזמן אסתר, שהיו מתאספים ומתענים לומר סליחות ותחנונים ולבקש רחמים להצלתם. וקצת משמע כן מדברי ה'''שאילתות דרב אחאי''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21484&st=&pgnum=227 (עט)].

<BR/>ה'''מאירי''' (מגילה ב א) כתב שיש אומרים שכל שאין שם עשרה מתענים, אין לה גדר אלא של תענית יחיד, אבל להלכה כתב בשם רבותיו שאין צורך אלא בשלושה מתענין, דבזה הוי כבר תענית ציבור.

<BR/>ב'''מחזור ויטרי''' (רמה) מובא שתענית זו אינה מדברי תורה ולא מדברי סופרים, אלא שנהגו העם כן, ואף על פי כן אסור לאדם להיות פורש מן הציבור.

ב'''מאירי'''  (עירובין מא א ד"ה אע"פ, תענית יח א ד"ה ערב שבת), הביא דעת האומרים שמקדימים לחמישי, וכתב שאין דבריהם נראים אלא מתענים בערב שבת ומשלימים. אלא שיכול לאכול בשקיעה, ואינו צריך לחכות עד החשיכה.

איתא ב'''מסכת סופרים''' (כא א) שרבותינו שמערב היו נוהגים להתענות צום מרדכי ואסתר שלושה ימים, והם שני וחמישי ושני שלאחר פורים. ואף שמרדכי ואסתר התענו בניסן, אנו לא מתענים בניסן לפי שהוקם בו המשכן וימים טובים לנשיאים היו, וכן בו עתיד להיבנות המקדש.

ה'''בית יוסף''' (תרפו ד"ה ומ"ש שאנו מקדימין) כתב שנראה שמה שאנו לא נוהגים כן לצום ג' ימים הוא כדי שלא להכביד על הציבור. וב'''שלחן ערוך''' (ג) כתב רק שיש המתענים ג' ימים זכר לענית אסתר.