תל המתלקט

האם ובאיזה מצבים תל יכול להיחשב כרשות היחיד או כמחיצה לטלטל בתוכו בשבת.

סוגית הגמרא

בערובין (ק א) הגמרא מביאה דברי רב יהודה בשם רב שתל המתלקט עשרה מתוך ארבעה וזרק ונח על גביו חייב. כלומר הוא מהווה רשות היחיד בפני עצמו, ולכן אם זרק מרשות הרבים על גבי התל, שהוא רשות היחיד, חייב.
הגמרא מביאה סיוע לדברי רב אלו מהברייתא המובאת גם ב'תוספתא (?) שמבוי שברוח אחת שלו ישנו מדרון, בין אם הוא מדרון שיורד לרשות הרבים שהיא נמוכה ממנו, ובין אם הוא עולה לרשות הרבים שהיא גבוהה ממנו, אין אותו המבוי צריך לחי או קורה.

אופן חישוב התל

מדברי רש"י (ד"ה תל המתלקט) מבואר שצריך שהתל יהיה בשיפוע כך שבתוך אמות יגיע לגובה של עשרה טפחים, ואז רואים כאילו הוא זקוף כולו. אמנם עדיין אינו נחשב רשות היחיד אלא במקום גובהו. אך אם היה מגיע לעשרה טפחים מתוך יותר מד' אמות, אינו נחשב רשות היחיד, כיוון שניחא תשמישתיה להילוך, והרי הוא כרשות הרבים.

המהרש"ל למד בדעת רש"י שצריך שבראש התל יהיה ד' על ד' כדי להיחשב רשות היחיד, מלבד הד' אמות של השיפוע.

האם גם במדרון צריך עשר מתוך ארבע

הגמרא לא ציינה את הגובה הנצרך המדרון שבפתח המבוי, אך בתוספתא מובא השיעור שהזכיר רב, שיהא עשרה טפחים מתוך ארבע אמות.