הבדלים בין גרסאות בדף "חדש"
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ה'''משנה''' (חלה א א) שישנם חמישה מינים שעליהם חייבים בחלה: חיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון וכוסמת. וב'''תורת כהנים''' (אמור י) מובא מקור לאיסור מהפסוק של "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו", שמהמילה "לחם" נלמדו החיטים ויצאו הקטניות, ומהמילים "וקלי וכרמל" נלמדו שאר מיני דגן. | ה'''משנה''' (חלה א א) שישנם חמישה מינים שעליהם חייבים בחלה: חיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון וכוסמת. וב'''תורת כהנים''' (אמור י) מובא מקור לאיסור מהפסוק של "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו", שמהמילה "לחם" נלמדו החיטים ויצאו הקטניות, ומהמילים "וקלי וכרמל" נלמדו שאר מיני דגן. | ||
וכך פסק ה'''שו"ע''' (יורה דעה רצג א) שאסור לאכול חדש מהתבואה של חמשת המינים ... | |||
וכך פסק ה''' | מצינו ב'''ירושלמי''' (חלה א ג) למיוד נוסף מהפסוק "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו", שרק במקום שחייבים על קלי משום חדש חייבים על לחם שנעשה ממנו משום חדש. הסביר ה'''פני משה''' (ד"ה ד"ה מהו שחייבין על לחם שלו) שאין חיוב חלה בתבואה שלא הביאה שליש, כי היא נקראת שחת ולא תבואה, אולם ה'''גר"א''' (בביאורו לירושלמי ד"ה את שחייבין על קלי שלו) כתב שגם בתבואה שלא הביאה שליש יש איסור חדש, כמו שיש בה חיוב לחלה, וכך פסק גם ה'''פת"ש''' (ב) בשם '''בית אפרים'''. | ||
כתב ה'''ערוה"ש''' (א) שאם אוכל מלחם וקלי וכרמל, עובר על ג' לאוים ולוקה על כל אחד ואחד (ע"פ הגמרא בכריתות ה א), כי אחד מהם מיותר, ונכתב כדי לחלק. נחלקו בדעתו ה'''רדב"ז''' (מאכלות אסורות י ג ד"ה האוכל) שסובר שצריך התראה על כל לאו בפני עצמו, וה'''מהר"י פרלא''' (בביאורו לרס"ג לאוין קסד) שסובר שאפילו בהתראה אחת לוקה על שלושתם, כי התרבה ממקרא מיוחד. | כתב ה'''ערוה"ש''' (א) שאם אוכל מלחם וקלי וכרמל, עובר על ג' לאוים ולוקה על כל אחד ואחד (ע"פ הגמרא בכריתות ה א), כי אחד מהם מיותר, ונכתב כדי לחלק. נחלקו בדעתו ה'''רדב"ז''' (מאכלות אסורות י ג ד"ה האוכל) שסובר שצריך התראה על כל לאו בפני עצמו, וה'''מהר"י פרלא''' (בביאורו לרס"ג לאוין קסד) שסובר שאפילו בהתראה אחת לוקה על שלושתם, כי התרבה ממקרא מיוחד. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
וב'''שו"ת שבט הלוי''' (י קפג א) כתב שאסור לאכול מהתבואה החדשה בכל צורה ואופן, וגם אם כוסס את החיטים או בדברים אחרים. | וב'''שו"ת שבט הלוי''' (י קפג א) כתב שאסור לאכול מהתבואה החדשה בכל צורה ואופן, וגם אם כוסס את החיטים או בדברים אחרים. | ||
עוד הוסיף ב'''שו"ת שבט הלוי''' (שם ג) שהשיעור של האיסור בקצירת חדש לפני העומר הוא אפילו בשיבולת אחת, וגם למי שאינו בעל השדה. | עוד הוסיף ב'''שו"ת שבט הלוי''' (שם ג) שהשיעור של האיסור בקצירת חדש לפני העומר הוא אפילו בשיבולת אחת, וגם למי שאינו בעל השדה. | ||
גרסה מ־09:41, 3 במאי 2016
| משנה: | חלה א א |
| בבלי: | מנחות סח א - ב |
| רמב"ם: | מאכלות אסורות י ב |
| שולחן ערוך: | יורה דעה רצג |
מה נכלל באיסור
המשנה (חלה א א) שישנם חמישה מינים שעליהם חייבים בחלה: חיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון וכוסמת. ובתורת כהנים (אמור י) מובא מקור לאיסור מהפסוק של "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו", שמהמילה "לחם" נלמדו החיטים ויצאו הקטניות, ומהמילים "וקלי וכרמל" נלמדו שאר מיני דגן.
וכך פסק השו"ע (יורה דעה רצג א) שאסור לאכול חדש מהתבואה של חמשת המינים ...
מצינו בירושלמי (חלה א ג) למיוד נוסף מהפסוק "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו", שרק במקום שחייבים על קלי משום חדש חייבים על לחם שנעשה ממנו משום חדש. הסביר הפני משה (ד"ה ד"ה מהו שחייבין על לחם שלו) שאין חיוב חלה בתבואה שלא הביאה שליש, כי היא נקראת שחת ולא תבואה, אולם הגר"א (בביאורו לירושלמי ד"ה את שחייבין על קלי שלו) כתב שגם בתבואה שלא הביאה שליש יש איסור חדש, כמו שיש בה חיוב לחלה, וכך פסק גם הפת"ש (ב) בשם בית אפרים.
כתב הערוה"ש (א) שאם אוכל מלחם וקלי וכרמל, עובר על ג' לאוים ולוקה על כל אחד ואחד (ע"פ הגמרא בכריתות ה א), כי אחד מהם מיותר, ונכתב כדי לחלק. נחלקו בדעתו הרדב"ז (מאכלות אסורות י ג ד"ה האוכל) שסובר שצריך התראה על כל לאו בפני עצמו, והמהר"י פרלא (בביאורו לרס"ג לאוין קסד) שסובר שאפילו בהתראה אחת לוקה על שלושתם, כי התרבה ממקרא מיוחד.
כתב בשו"ת הר צבי (יו"ד רלט) שגם אם עשה פת מן התבואה החדשה, לא פקע ממנה איסור קלי וכרמל.
ובשו"ת שבט הלוי (י קפג א) כתב שאסור לאכול מהתבואה החדשה בכל צורה ואופן, וגם אם כוסס את החיטים או בדברים אחרים.
עוד הוסיף בשו"ת שבט הלוי (שם ג) שהשיעור של האיסור בקצירת חדש לפני העומר הוא אפילו בשיבולת אחת, וגם למי שאינו בעל השדה.