הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול מת בשבת"
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==סוגיית הגמרא== | ==סוגיית הגמרא== | ||
ה'''גמרא''' (שבת מג ב) מביאה מחלוקת האמוראים בין רב לשמואל בענין טלטול מת המוטל בחמה. לדעת שמואל מותר להופכו ממטה למטה עד שמגיע לצל, ואילו לדעת רב אסור לפי שזהו טלטול מן הצד, אלא האופן המותר לטלטלו הוא על ידי שיניח עליו ככר או תינוק, שהוא דבר המותר בטלטול, וכך מטלטל את המת. | ה'''גמרא''' (שבת מג ב) מביאה מחלוקת האמוראים בין רב לשמואל בענין טלטול מת המוטל בחמה. לדעת שמואל מותר להופכו ממטה למטה עד שמגיע לצל, ואילו לדעת רב אסור לפי שזהו טלטול מן הצד, אלא האופן המותר לטלטלו הוא על ידי שיניח עליו ככר או תינוק, שהוא דבר המותר בטלטול, וכך מטלטל את המת. | ||
<BR/>בהמשך מנסה הגמרא לומר שאולי זו כבר מחלוקת תנאים אם טלטול מן הצד שמיה טלטול או לא, שמצאנו שנחלקו תנאים לגבי הצלת מת מן הדלקה, שלדעת תנא קמא אין מצילין אותו ולדעת ר' יהודה בן לקיש מצילין. ולכאורה איירי בטלטול מן הצד, שאם | <BR/>בהמשך מנסה הגמרא לומר שאולי זו כבר מחלוקת תנאים אם טלטול מן הצד שמיה טלטול או לא, שמצאנו שנחלקו תנאים לגבי הצלת מת מן הדלקה, שלדעת תנא קמא אין מצילין אותו ולדעת ר' יהודה בן לקיש מצילין. ולכאורה איירי בטלטול מן הצד, שאם מדובר בטלטול גמור איך יתיר ר' יהודה בן לקיש. וגם אי אפשר לומר שאיירי על ידי כיכר או תינוק, לפי שאז לא היה אוסר תנא קמא. אך הגמרא דוחה ואומרת שלכולי עלמא טלטול מן הצד שמיה טלטול, אלא שר' יהודה בן לקיש מתיר מהטעם שאדם בהול על מתו, ואם לא נתיר לו יבוא לכבות את הדלקה שהוא איסור חמור יותר. | ||
<BR/>לבסוף מכריעה הגמרא כר' יהודה בן לקיש שמותר לטלטל מת מפני הדלקה. | <BR/>לבסוף מכריעה הגמרא כר' יהודה בן לקיש שמותר לטלטל מת מפני הדלקה. | ||
===הלכה כרב או | ===פירוש הופכו ממטה למטה=== | ||
ה'''ר"ן''' בחידושיו (מג ב ד"ה איתמר) כותב שהפיכה ממיטה למיטה היא אחיזה במיטה וניעור המת מעליה למיטה אחרת, וזהו הנקרא [[טלטול מן הצד]] שמטלטל האיסור ע"י ההיתר. אמנם בסוף דבריו שם כתב דאפשר לפרש שאינו אוחז במיטה כלל אלא רק במת, והופכו למיטה אחרת, ולפי שזהו טלטול כלאחר יד קרי ליה טלטול מן הצד. וכתב שכפירוש זה נראה מדברי '''רש"י''' (מד ב ד"ה מן הצד). | |||
===הלכה כרב או כשמואל בטלטול מן הצד=== | |||
{{סוגיה מורחבת|טלטול מן הצד}} | {{סוגיה מורחבת|טלטול מן הצד}} | ||
'''בעל המאור''' כתב שהלכה | מדברי הגמרא מבואר שרב אוסר טלטול מן הצד ואילו שמואל מתיר. הראשונים נזדקקו לשאלה כמי הלכה, וזאת לאור גמרות נוספות שבהן מפורש שטלטול מן הצד לאו שמיה טלטול ומותר. | ||
<BR/>אבל רוב ככל הפוסקים חלקו על זה וכתבו שהלכה | |||
'''בעל המאור''' (בדפי הרי"ף כ ב) כתב שהלכה כשמואל שטלטול מן הצד לאו שמיה טלטול וכמפורש בכמה וכמה גמרות, ועל כן מותר לכתחילה לטלטל מת מפני החמה על ידי הפיכתו ממיטה למיטה. | |||
<BR/>אבל רוב ככל הפוסקים חלקו על זה וכתבו שהלכה כרב שטלטול מן הצד אסור במת, ואינו דומה לשאר טלטול מן הצד שמותר. את דבריהם הוכיחו ממה שאמרה הגמרא לגבי מחלוקת התנאים 'לא דכולי עלמא טלטול מן הצד שמיה טלטול', וממה שהעמידה כן ולא העמידה שלכולי עלמא לאו שמיה טלטול מוכח דהלכה היא שטלטול מן הצד אסור במת וכרב. כן כתבו ה'''רי"ף''' (שבת כ ב) וה'''תוספות''' (מג ב ד"ה דכ"ע) וה'''רא"ש''' (ג יט) וה'''ר"ן''' (מג ב ד"ה מר). | |||
<BR/>אמנם ה'''ריטב"א''' (מג ב ד"ה אמר ר' יוחנן) כתב שאין להוכיח כן מגמרא זו, לפי שמה שהעמידה הגמרא דווקא בכה"ג הוא מפני שלא ניתן להעמיד שלכו"ע לאו שמיה טלטול, שאם כן לא היה אוסר תנא קמא. אבל למעשה הסכים הריטב"א שהלכה כרב, לפי שמלשון הגמרא שפסקה כר' יהודה בן לקיש מוכח שדווקא במת נפסק כוותיה להתיר טלטול מן הצד, דבעלמא קיימא לן דטלטול מן הצד שמיה טלטול ואסור, ועוד שהלכה כרב באיסורי. טעמים אלו מובאים גם ב'''רמב"ן''' בתורת האדם (דרוש מקור). | |||
מדברים אלו עולה שמת המוטל בחמה מותר לטלטלו ע"י כיכר או תינוק, אבל אם אין לו כיכר או תינוק אין להופכו ממיטה למיטה. וכן עולה מדברי ה'''רמב"ם''' (שבת כו כא), וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיא א). | |||
===במה הלכה כר' יהודה בן לקיש=== | ===במה הלכה כר' יהודה בן לקיש=== | ||
גרסה מ־12:33, 21 ביולי 2016
באילו תנאים ולאיזה צורך מותר לטלטל מת בשבת.
| בבלי: | שבת מג ב-מד א, צד ב |
| רמב"ם: | שבת כו כא-כב |
| שולחן ערוך: | אורח חיים שיא א-ז |
סוגיית הגמרא
הגמרא (שבת מג ב) מביאה מחלוקת האמוראים בין רב לשמואל בענין טלטול מת המוטל בחמה. לדעת שמואל מותר להופכו ממטה למטה עד שמגיע לצל, ואילו לדעת רב אסור לפי שזהו טלטול מן הצד, אלא האופן המותר לטלטלו הוא על ידי שיניח עליו ככר או תינוק, שהוא דבר המותר בטלטול, וכך מטלטל את המת.
בהמשך מנסה הגמרא לומר שאולי זו כבר מחלוקת תנאים אם טלטול מן הצד שמיה טלטול או לא, שמצאנו שנחלקו תנאים לגבי הצלת מת מן הדלקה, שלדעת תנא קמא אין מצילין אותו ולדעת ר' יהודה בן לקיש מצילין. ולכאורה איירי בטלטול מן הצד, שאם מדובר בטלטול גמור איך יתיר ר' יהודה בן לקיש. וגם אי אפשר לומר שאיירי על ידי כיכר או תינוק, לפי שאז לא היה אוסר תנא קמא. אך הגמרא דוחה ואומרת שלכולי עלמא טלטול מן הצד שמיה טלטול, אלא שר' יהודה בן לקיש מתיר מהטעם שאדם בהול על מתו, ואם לא נתיר לו יבוא לכבות את הדלקה שהוא איסור חמור יותר.
לבסוף מכריעה הגמרא כר' יהודה בן לקיש שמותר לטלטל מת מפני הדלקה.
פירוש הופכו ממטה למטה
הר"ן בחידושיו (מג ב ד"ה איתמר) כותב שהפיכה ממיטה למיטה היא אחיזה במיטה וניעור המת מעליה למיטה אחרת, וזהו הנקרא טלטול מן הצד שמטלטל האיסור ע"י ההיתר. אמנם בסוף דבריו שם כתב דאפשר לפרש שאינו אוחז במיטה כלל אלא רק במת, והופכו למיטה אחרת, ולפי שזהו טלטול כלאחר יד קרי ליה טלטול מן הצד. וכתב שכפירוש זה נראה מדברי רש"י (מד ב ד"ה מן הצד).
הלכה כרב או כשמואל בטלטול מן הצד
לסוגיה זו בהרחבה, ראו טלטול מן הצד
מדברי הגמרא מבואר שרב אוסר טלטול מן הצד ואילו שמואל מתיר. הראשונים נזדקקו לשאלה כמי הלכה, וזאת לאור גמרות נוספות שבהן מפורש שטלטול מן הצד לאו שמיה טלטול ומותר.
בעל המאור (בדפי הרי"ף כ ב) כתב שהלכה כשמואל שטלטול מן הצד לאו שמיה טלטול וכמפורש בכמה וכמה גמרות, ועל כן מותר לכתחילה לטלטל מת מפני החמה על ידי הפיכתו ממיטה למיטה.
אבל רוב ככל הפוסקים חלקו על זה וכתבו שהלכה כרב שטלטול מן הצד אסור במת, ואינו דומה לשאר טלטול מן הצד שמותר. את דבריהם הוכיחו ממה שאמרה הגמרא לגבי מחלוקת התנאים 'לא דכולי עלמא טלטול מן הצד שמיה טלטול', וממה שהעמידה כן ולא העמידה שלכולי עלמא לאו שמיה טלטול מוכח דהלכה היא שטלטול מן הצד אסור במת וכרב. כן כתבו הרי"ף (שבת כ ב) והתוספות (מג ב ד"ה דכ"ע) והרא"ש (ג יט) והר"ן (מג ב ד"ה מר).
אמנם הריטב"א (מג ב ד"ה אמר ר' יוחנן) כתב שאין להוכיח כן מגמרא זו, לפי שמה שהעמידה הגמרא דווקא בכה"ג הוא מפני שלא ניתן להעמיד שלכו"ע לאו שמיה טלטול, שאם כן לא היה אוסר תנא קמא. אבל למעשה הסכים הריטב"א שהלכה כרב, לפי שמלשון הגמרא שפסקה כר' יהודה בן לקיש מוכח שדווקא במת נפסק כוותיה להתיר טלטול מן הצד, דבעלמא קיימא לן דטלטול מן הצד שמיה טלטול ואסור, ועוד שהלכה כרב באיסורי. טעמים אלו מובאים גם ברמב"ן בתורת האדם (דרוש מקור).
מדברים אלו עולה שמת המוטל בחמה מותר לטלטלו ע"י כיכר או תינוק, אבל אם אין לו כיכר או תינוק אין להופכו ממיטה למיטה. וכן עולה מדברי הרמב"ם (שבת כו כא), וכן פסק השלחן ערוך (אורח חיים שיא א).
במה הלכה כר' יהודה בן לקיש
מפסיקת הגמרא כר' יהודה בן לקיש לא מוכרע אם מותר לטלטל מת מפני הדלקה דווקא באופן של טלטול מן הצד שמא אתי לכבויי, או דלמא מטעם זה מותר לטלטלו אפילו בטלטול רגיל. שגם בדברי ר' יהודה בן לקיש עצמו ניתן להסביר כך או כך, אחר שהגמרא העמידה שלכו"ע טלטול מן הצד שמיה טלטול, אפשר שהוא אינו מתיר אלא בדלקה מטעם דאתי לכבויי.
הרי"ף (שבת כ ב) העתיק סוגיה זו להלכה, וכתב שלא התירו רבנן טלטול מן הצד אלא לגבי מת. מלשון זו למד הר"ן (בדפי הרי"ף כ ב ד"ה אמר), וכן הביא גם בשם ר' יונה, שכוונת הרי"ף לפסוק שדווקא טלטול מן הצד מותר במת, אבל טלטול רגיל אסור אפילו מפני הדלקה. וכן הבינו גם בעל המאור (כ ב) והרא"ש (ג יט) בדעת הרי"ף.
רבנו יונה שם הביא ראיה לשיטת הרי"ף מלשון הגמרא שאמרה 'הלכה כר' יהודה בן לקיש במת', שמשמע שהוא התיר בכל הפסד ממון משום שמא יבוא לכבות, אלא שאין הלכה כמותו אלא במת, ואם כן אי אפשר לומר שאיירי בטלטול רגיל שזה ודאי לא היה מתיר ר' יהודה בן לקיש. אבל הר"ן שם דחה את דבריו, דגם בטלטול רגיל היינו אומרים שמותר משום שמא יבוא לכבות, אם לא שהדגישה הגמרא לומר שדווקא במת שרי.
לעומת זאת לדעת בעל המאור ר' יהודה בן לקיש התיר אפילו טלטול גמור מפני הדלקה, וכן כתבו הרא"ש (ג יט) והר"ן (בדפי הרי"ף כ ב ד"ה אמר) בדעת רש"י (דרוש מקור).
גם הרא"ש עצמו כתב שלדעתו מטעם שבהול על מתו יש להתיר אפילו טלטול גמור, אלא שזהו דווקא אם אין לו אלא מטה אחת ואינו יכול לטלטל מן הצד.
ויש להעיר שכל זה הוא דווקא בטלטול מפני הדלקה שאדם בהול על מתו, אבל מפני החמה או בזיון לכולי עלמא אין לטלטלו אלא על ידי כיכר או תינוק.