הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:החזרת ציר בשבת"
| שורה 4: | שורה 4: | ||
אביי מסביר שיש בנין וסתירה בכלים, ובאמת אסור לא ליטול ולא להחזיר, ומה שהברייתא התירה ליטול אין הכוונה לפרקם ממקומם, אלא לטלטלם אחר שנתפרקו ממקומם. | אביי מסביר שיש בנין וסתירה בכלים, ובאמת אסור לא ליטול ולא להחזיר, ומה שהברייתא התירה ליטול אין הכוונה לפרקם ממקומם, אלא לטלטלם אחר שנתפרקו ממקומם. | ||
רבא דוחה את הסברו של אביי, ומבאר שבאמת אין בנין וסתירה בכלים, ולכן נוטלים, ומה שאין מחזירים הוא מדרבנן מפני חשש שמא יתקע. | רבא דוחה את הסברו של אביי, ומבאר שבאמת אין בנין וסתירה בכלים, ולכן נוטלים, ומה שאין מחזירים הוא מדרבנן מפני חשש שמא יתקע. | ||
===ביאור החשש שמא יתקע=== | ===ביאור החשש שמא יתקע=== | ||
| שורה 11: | שורה 9: | ||
'''רש"י''' (ד"ה גזירה שמא) כתב שהחשש שמא יתקע הוא שיתקע את הדלת בסכין ויתדות, והוה גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש. וכן כתב ה'''רא"ש''' (יז א), וכן הסכים ה'''ריטב"א''' (ד"ה אלא אמר רבא) שכל היכא שעושה תקיעה בחזקה ביתדות הוי מלאכה דאורייתא משום מכה בפטיש. והוסיף הריטב"א שבדברים שלא שכיח בהו תקיעה, כוגון מנורה של חוליות, מותר לזקוף ולטלטל ולא גזרינן שמא יתקע. גם ה'''מאירי''' (ד"ה דלת) כתב שהחשש שמא יתקע הוא ענין הכאה בפטיש. | '''רש"י''' (ד"ה גזירה שמא) כתב שהחשש שמא יתקע הוא שיתקע את הדלת בסכין ויתדות, והוה גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש. וכן כתב ה'''רא"ש''' (יז א), וכן הסכים ה'''ריטב"א''' (ד"ה אלא אמר רבא) שכל היכא שעושה תקיעה בחזקה ביתדות הוי מלאכה דאורייתא משום מכה בפטיש. והוסיף הריטב"א שבדברים שלא שכיח בהו תקיעה, כוגון מנורה של חוליות, מותר לזקוף ולטלטל ולא גזרינן שמא יתקע. גם ה'''מאירי''' (ד"ה דלת) כתב שהחשש שמא יתקע הוא ענין הכאה בפטיש. | ||
====שיטת | ====שיטת הרי"ף והרמב"ם==== | ||
ה'''רי"ף''' (מז א) העתיק הברייתא להלכה, על פי הסברו של רבא שטעם האיסור הוא משום שמא יתקע, אלא שלפי מה שציטט את הברייתא כלשונה, ציטט תחילה דלת של שידה תיבה ומגדל, ולאחר מכן לול של תרנגולים, ועל זה קאמר שמא יתקע. משמע בדבריו שהטעם של רבא שמא יתקע קאי גם על לול של תרנגולים, ודלא כפשט הגמרא שהוא משום בנין וסתירה בקרקע. | |||
אמנם ה'''ר"ן''' על אתר מבאר שהטעם שמא יתקע קאי דווקא על דלת שידה תיבה ומגדל דלעיל מיניה, ואילו לול של תרנגולים הוא משום בנין וסתירה בקרקע. | |||
ה'''רמב"ם''' (שבת כב כה) כתב שהתוקע חייב משום בונה, ולכן הדלתות המחוברות לקרקע לא נוטלים ולא מחזירים גזרה שמא יתקע, ואילו דלתות שידה תיבה ומגדל, שאינם מחוברים לקרקע מותר ליטלם אבל אסור להחזירם. | ה'''רמב"ם''' (שבת כב כה) כתב שהתוקע חייב משום בונה, ולכן הדלתות המחוברות לקרקע לא נוטלים ולא מחזירים גזרה שמא יתקע, ואילו דלתות שידה תיבה ומגדל, שאינם מחוברים לקרקע מותר ליטלם אבל אסור להחזירם. | ||
בדברי הרמב"ם מבואר שהחשש שמא יתקע אינו משום מכה בפטיש, אלא משום בונה. | בדברי הרמב"ם מבואר שהחשש שמא יתקע אינו משום מכה בפטיש, אלא משום בונה. | ||
גרסה מ־12:07, 21 במאי 2017
בגמרא (שבת קכב ב) מובאת ברייתא האומרת שדלת של שידה תיבה ומגדל נוטלים אבל לא מחזירים, ואילו דלת של לול של תרנגולים לא נוטלים ולא מחזירים. ובגמרא מבואר שלול של תרנגולים הוא מחובר בקרקע, ולכן אסור ליטול ולהחזיר לפי שיש בנין וסתירה בקרקע. אך לגבי דלת שידה תיבה ומגדל, שהם לא מחוברים בקרקע, תמהה הגמרא מה החילוק בין נטילה להחזרה, שהרי אם יש בנין בכלים יש גם סתירה, ואם אין בנין בכלים, גם סתירה אין. שתי תשובות נאמרו בגמרא: אביי מסביר שיש בנין וסתירה בכלים, ובאמת אסור לא ליטול ולא להחזיר, ומה שהברייתא התירה ליטול אין הכוונה לפרקם ממקומם, אלא לטלטלם אחר שנתפרקו ממקומם. רבא דוחה את הסברו של אביי, ומבאר שבאמת אין בנין וסתירה בכלים, ולכן נוטלים, ומה שאין מחזירים הוא מדרבנן מפני חשש שמא יתקע.
ביאור החשש שמא יתקע
שיטת רש"י ורוב הראשונים
רש"י (ד"ה גזירה שמא) כתב שהחשש שמא יתקע הוא שיתקע את הדלת בסכין ויתדות, והוה גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש. וכן כתב הרא"ש (יז א), וכן הסכים הריטב"א (ד"ה אלא אמר רבא) שכל היכא שעושה תקיעה בחזקה ביתדות הוי מלאכה דאורייתא משום מכה בפטיש. והוסיף הריטב"א שבדברים שלא שכיח בהו תקיעה, כוגון מנורה של חוליות, מותר לזקוף ולטלטל ולא גזרינן שמא יתקע. גם המאירי (ד"ה דלת) כתב שהחשש שמא יתקע הוא ענין הכאה בפטיש.
שיטת הרי"ף והרמב"ם
הרי"ף (מז א) העתיק הברייתא להלכה, על פי הסברו של רבא שטעם האיסור הוא משום שמא יתקע, אלא שלפי מה שציטט את הברייתא כלשונה, ציטט תחילה דלת של שידה תיבה ומגדל, ולאחר מכן לול של תרנגולים, ועל זה קאמר שמא יתקע. משמע בדבריו שהטעם של רבא שמא יתקע קאי גם על לול של תרנגולים, ודלא כפשט הגמרא שהוא משום בנין וסתירה בקרקע. אמנם הר"ן על אתר מבאר שהטעם שמא יתקע קאי דווקא על דלת שידה תיבה ומגדל דלעיל מיניה, ואילו לול של תרנגולים הוא משום בנין וסתירה בקרקע.
הרמב"ם (שבת כב כה) כתב שהתוקע חייב משום בונה, ולכן הדלתות המחוברות לקרקע לא נוטלים ולא מחזירים גזרה שמא יתקע, ואילו דלתות שידה תיבה ומגדל, שאינם מחוברים לקרקע מותר ליטלם אבל אסור להחזירם. בדברי הרמב"ם מבואר שהחשש שמא יתקע אינו משום מכה בפטיש, אלא משום בונה. ועוד מבואר בדברי הרמב"ם שהאיסור להחזיר וליטול דלתות המחוברות בקרקע, גם הם משום שמא יתקע ויעבור על איסור בונה ולא מדאורייתא. ונתקשו המפרשים בדבריו.
ביאור שיטת הרמב"ם בדלתות המחוברות לקרקע
המגיד משנה תמה מדוע כתב הרמב"ם בדלתות המחוברות בקרקע שהוא מחשש שמא יתקע, והרי בלא תקיעה חייב משום בונה.