9,976
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:החזרת ציר בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 8: | שורה 8: | ||
====שיטת רש"י ורוב הראשונים==== | ====שיטת רש"י ורוב הראשונים==== | ||
'''רש"י''' (ד"ה גזירה שמא) כתב שהחשש שמא יתקע הוא שיתקע את הדלת בסכין ויתדות, והוה גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש. וכן כתב ה'''רא"ש''' (יז א), וכן הסכים ה'''ריטב"א''' (ד"ה אלא אמר רבא) שכל היכא שעושה תקיעה בחזקה ביתדות הוי מלאכה דאורייתא משום מכה בפטיש. והוסיף הריטב"א שבדברים שלא שכיח בהו תקיעה, כוגון מנורה של חוליות, מותר לזקוף ולטלטל ולא גזרינן שמא יתקע. גם ה'''מאירי''' (ד"ה דלת) כתב שהחשש שמא יתקע הוא ענין הכאה בפטיש. | '''רש"י''' (ד"ה גזירה שמא) כתב שהחשש שמא יתקע הוא שיתקע את הדלת בסכין ויתדות, והוה גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש. וכן כתב ה'''רא"ש''' (יז א), וכן הסכים ה'''ריטב"א''' (ד"ה אלא אמר רבא) שכל היכא שעושה תקיעה בחזקה ביתדות הוי מלאכה דאורייתא משום מכה בפטיש. והוסיף הריטב"א שבדברים שלא שכיח בהו תקיעה, כוגון מנורה של חוליות, מותר לזקוף ולטלטל ולא גזרינן שמא יתקע. גם ה'''מאירי''' (ד"ה דלת) כתב שהחשש שמא יתקע הוא ענין הכאה בפטיש. | ||
ה'''בית חדש''' (אורח חיים שח ו) כתב לבאר שהטעם שלא כתבו רש"י והרא"ש שהתוקע חייב משום בונה (וכדעת הרמב"ם להלן) הוא מכיון שבחזרת כלי ליכא בנין, אם כן גם כשתוקע לא גרע וליכא משום בנין אלא משום מכה בפטיש. | |||
====שיטת הרי"ף והרמב"ם==== | ====שיטת הרי"ף והרמב"ם==== | ||
| שורה 18: | שורה 20: | ||
ה'''בית יוסף''' (שח ד"ה דלת של שידה) כתב ליישב דעת הרמב"ם והרי"ף, שגם דלת של לול של תרנגולים, כיון דכלי הוא, אין חייב בו מדאורייתא משום בונה אף שמחובר הוא לקרקע. ומה שאמרה הגמרא 'בשלמא לול... כיון דמחברי בארעא...', היינו שאפשר לומר כן, אבל אחר תירוץ רבא 'גזרה שמא יתקע', יש לומר דהוא הטעם גם בלול, ולאו דאורייתא הוא אף שמחברי בארעא. | ה'''בית יוסף''' (שח ד"ה דלת של שידה) כתב ליישב דעת הרמב"ם והרי"ף, שגם דלת של לול של תרנגולים, כיון דכלי הוא, אין חייב בו מדאורייתא משום בונה אף שמחובר הוא לקרקע. ומה שאמרה הגמרא 'בשלמא לול... כיון דמחברי בארעא...', היינו שאפשר לומר כן, אבל אחר תירוץ רבא 'גזרה שמא יתקע', יש לומר דהוא הטעם גם בלול, ולאו דאורייתא הוא אף שמחברי בארעא. | ||
<BR/>ה'''בית חדש''' (שח ו) כתב בדעת הרי"ף והרמב"ם שסוברים שאחר תירוץ רבא, הגמרא חזרה בה לגמרי מההסבר הראשון שבלול יש בנין וסתירה כיון שמחובר לקרקע, אלא השתא סוברת היא שכיון שאין שם אלא נטילת ציר מן החור או חזרתו, אין בזה כלל חשש בונה, אלא אם כן תוקע. ולכן כלל הרמב"ם בתחילת דבריו את כל הדלתות המחוברות בקרקע, שאין בהם משום בונה אלא כן תוקע. ואף שיש דברים שיש בהם משום בונה אף בלא תקיעה, כגון [[משווה פני הקרקע]], מ"מ בחזרת דלתות ליכא בונה אלא בתקיעה. וזהו דווקא במחובר, אבל בשידה תיבה ומגדל שאינם מחוברים בקרקע, ליכא איסור דאורייתא כלל אפילו תוקע, | |||