הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:החזרת ציר בשבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 6,862 בתים ,  11:28, 23 במאי 2017
הסרת כל התוכן מהדף
(הסרת כל התוכן מהדף)
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ב'''גמרא''' (שבת קכב ב) מובאת ברייתא האומרת שדלת של שידה תיבה ומגדל נוטלים אבל לא מחזירים, ואילו דלת של לול של תרנגולים לא נוטלים ולא מחזירים.
ובגמרא מבואר שלול של תרנגולים הוא מחובר בקרקע, ולכן אסור ליטול ולהחזיר לפי שיש בנין וסתירה בקרקע. אך לגבי דלת שידה תיבה ומגדל, שהם לא מחוברים בקרקע, תמהה הגמרא מה החילוק בין נטילה להחזרה, שהרי אם יש בנין בכלים יש גם סתירה, ואם אין בנין בכלים, גם סתירה אין.
שתי תשובות נאמרו בגמרא:
אביי מסביר שיש בנין וסתירה בכלים, ובאמת אסור לא ליטול ולא להחזיר, ומה שהברייתא התירה ליטול אין הכוונה לפרקם ממקומם, אלא לטלטלם אחר שנתפרקו ממקומם.
רבא דוחה את הסברו של אביי, ומבאר שבאמת אין בנין וסתירה בכלים, ולכן נוטלים, ומה שאין מחזירים הוא מדרבנן מפני חשש שמא יתקע.


===ביאור החשש שמא יתקע===
====שיטת רש"י ורוב הראשונים====
'''רש"י''' (ד"ה גזירה שמא) כתב שהחשש שמא יתקע הוא שיתקע את הדלת בסכין ויתדות, והוה גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש. וכן כתב ה'''רא"ש''' (יז א), וכן הסכים ה'''ריטב"א''' (ד"ה אלא אמר רבא) שכל היכא שעושה תקיעה בחזקה ביתדות הוי מלאכה דאורייתא משום מכה בפטיש. והוסיף הריטב"א שבדברים שלא שכיח בהו תקיעה, כוגון מנורה של חוליות, מותר לזקוף ולטלטל ולא גזרינן שמא יתקע. גם ה'''מאירי''' (ד"ה דלת) כתב שהחשש שמא יתקע הוא ענין הכאה בפטיש.
ה'''בית חדש''' (אורח חיים שח ו) כתב לבאר שהטעם שלא כתבו רש"י והרא"ש שהתוקע חייב משום בונה (וכדעת הרמב"ם להלן) הוא מכיון שבחזרת כלי ליכא בנין, אם כן גם כשתוקע לא גרע וליכא משום בנין אלא משום מכה בפטיש.
====שיטת הרי"ף והרמב"ם====
ה'''רי"ף''' (מז א) העתיק הברייתא להלכה, על פי הסברו של רבא שטעם האיסור הוא משום שמא יתקע, אלא שלפי מה שציטט את הברייתא כלשונה, ציטט תחילה דלת של שידה תיבה ומגדל, ולאחר מכן לול של תרנגולים, ועל זה קאמר שמא יתקע. משמע בדבריו שהטעם של רבא שמא יתקע קאי גם על לול של תרנגולים, ודלא כפשט הגמרא שהוא משום בנין וסתירה בקרקע.<BR/>
ואף שה'''ר"ן''' על אתר מבאר שהטעם שמא יתקע קאי דווקא על דלת שידה תיבה ומגדל דלעיל מיניה, ואילו לול של תרנגולים הוא משום בנין וסתירה בקרקע, מ"מ רוב הפוסקים למדו בדעת הרי"ף כפשוטו, על פי דברי הרמב"ם המובאים להלן, שגם הם מתאימים לדבריו.
ה'''רמב"ם''' (שבת כב כה), שלא כרש"י וסייעתו, כתב שהתוקע חייב משום בונה. ומטעם זה, דלתות המחוברות לקרקע לא נוטלים ולא מחזירים גזרה שמא יתקע, ואילו דלתות שידה תיבה ומגדל, שאינם מחוברים לקרקע מותר ליטלם אבל אסור להחזירם.
<BR/>בדברי הרמב"ם מפורש שהאיסור להחזיר וליטול דלתות המחוברות בקרקע, הם משום שמא יתקע ויעבור על איסור בונה ולא מדאורייתא. וכן למד ה'''מגיד משנה''' גם בדברי הרי"ף הנ"ל ותמה על דבר זה ונשאר בצ"ע.
<BR/>עוד מבואר בדברי הרמב"ם שהחשש שמא יתקע אינו משום מכה בפטיש, אלא משום בונה.
ה'''בית יוסף''' (שח ד"ה דלת של שידה) כתב ליישב דעת הרמב"ם והרי"ף, שגם דלת של לול של תרנגולים, כיון דכלי הוא, אין חייב בו מדאורייתא משום בונה אף שמחובר הוא לקרקע. ומה שאמרה הגמרא 'בשלמא לול... כיון דמחברי בארעא...', היינו שאפשר לומר כן, אבל אחר תירוץ רבא 'גזרה שמא יתקע', יש לומר דהוא הטעם גם בלול, ולאו דאורייתא הוא אף שמחברי בארעא.
<BR/>ה'''טורי זהב''' (ט) התקשה בדברי הבית יוסף הללו, שהרי לגבי [[החזרת ציר דלת של בור ודות]] מפורש בברייתא (עירובין קב א) שחייב חטאת אפילו לא תקע, והיינו משום שמחובר בקרקע, ואם כן מאי שנא הכא. ויישב הט"ז שלול הוא עשוי כלי, ואחר כל מחברו בקרקע.
ה'''בית חדש''' (שח ו) הוסיף קושיה על דברי הרי"ף והרמב"ם, מה שייך שמא יתקע בנטילת ציר, והרי אינו טעם אלא בהחזרת ציר. לכן כתב ליישב דעתם, שסוברים שאחר תירוץ רבא, הגמרא חזרה בה לגמרי מההסבר הראשון שבלול יש בנין וסתירה כיון שמחובר לקרקע, אלא השתא סוברת היא שכיון שאין שם אלא החזרת ציר לחור, אין בזה איסור בונה אלא אם כן תוקע, וכן בנטילת ציר לא חשיב בונה אלא אם כן הציר תקוע בחור. ולכן כלל הרמב"ם בתחילת דבריו את כל הדלתות אף המחוברות בקרקע, שאין בהם משום בונה אלא אם כן תוקע. אמנם בדבר שאינו מחובר לקרקע, כגון שידה תיבה ומגדל, אין בהם איסור דאורייתא אפילו תוקע, לכן אינו אסור אלא בחזרה, שאף אם יתקע אסור רק מדרבנן משום שדומה לעושה כלי מתחילתו, אבל נטילה מותר.
בספר '''מרכבת המשנה''' (חעלמא) [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22187&st=&pgnum=85 (שבת י יד ד"ה המחזיר דלת של בור ודות)] כתב ליישב דעת הרי"ף והרמב"ם, שלשיטתייהו אזלי שתלוש ולבסוף חיברו כתלוש דמי. ולא דמי לבור ודות, ששם הם חפירה בקרקע ורק הדלת שלהם וצירה על פני הקרקע

תפריט ניווט