9,969
עריכות
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|שבת כג ב-ג|שבת קיג א, קנ א-קנא א||שבת כד א-ה|אורח חיים שז}} | {{מקורות|שבת כג ב-ג|שבת קיג א, קנ א-קנא א||שבת כד א-ה|אורח חיים שז}} | ||
מהם הדיבורים שאסור לדבר בהם בשבת, ובאיזה אופן מותר לדבר. | |||
==האיסור ומקורו== | ==האיסור ומקורו== | ||
נאמר ב'''נביא''' (ישעיהו נח יג) "אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי, וקראת לשבת עונג, וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר", | נאמר ב'''נביא''' (ישעיהו נח יג) "אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי, וקראת לשבת עונג, וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר", על סמך פסוק זה אסרו חז"ל כמה דברים, אף שאין בהם איסור מלאכה. | ||
נאמר ב'''גמרא''' (שבת קיג א) 'ודבר דבר' שלא יהיה דיבורך בשבת כדיבורך בחול. ופירש '''רש"י''' (קיג ב ד"ה שלא) שם כגון ב[[מקח וממכר]] וחשבונות. <BR/> | נאמר ב'''גמרא''' (שבת קיג א) 'ודבר דבר' שלא יהיה דיבורך בשבת כדיבורך בחול. ופירש '''רש"י''' (קיג ב ד"ה שלא) שם כגון ב[[מקח וממכר]] וחשבונות. <BR/> | ||
אבל '''תוספות''' (ד"ה שלא) | אבל '''תוספות''' כתבו (ד"ה שלא) שזה נלמד כבר מ'ממצוא חפצך', אלא האיסור לדבר בשבת כבחול, הוא בכמות הדיבור שמדבר, שיש למעט בדיבור בשבת מבחול. והביא לזה ראיה מה'''ירושלמי''' (שבת טו ג) שבדוחק התירו לומר 'שלום' בשבת. | ||
<BR/>כדברי התוס' כתבו גם ה'''רא"ש''' (טו ב) וה'''רמב"ן''' (ד"ה שלא) וה'''רשב"א''' (ד"ה שלא) וה'''ריטב"א''' (ד"ה שלא) וה'''ר"ן''' בחידושיהם. | <BR/>כדברי התוס' כתבו גם ה'''רא"ש''' (טו ב) וה'''רמב"ן''' (ד"ה שלא) וה'''רשב"א''' (ד"ה שלא) וה'''ריטב"א''' (ד"ה שלא) וה'''ר"ן''' (ד"ה שלא) בחידושיהם. | ||
וב'''בית חדש''' (אורח חיים שז א) כתב ליישב דעת רש"י [וכתב כן בכוונת הטור] שאין הכוונה מקח וממכר ממש, אלא שאומר סחורה פלונית אקנה למחר וכד'. וכדבריו מפורש ב'''תוס' רי"ד''' (קנ א ד"ה ת"ר מעשה), שמהפסוק 'ודבר דבר' למדנו איסור לומר דברים שרוצה לעשות מחר אם אסורים הם. <BR/> | וב'''בית חדש''' (אורח חיים שז א) כתב ליישב דעת רש"י [וכתב כן בכוונת הטור] שאין הכוונה מקח וממכר ממש, אלא שאומר סחורה פלונית אקנה למחר וכד'. וכדבריו מפורש ב'''תוס' רי"ד''' (קנ א ד"ה ת"ר מעשה), שמהפסוק 'ודבר דבר' למדנו איסור לומר דברים שרוצה לעשות מחר אם אסורים הם. <BR/> | ||
וב'''שפת אמת''' (קיג ב ד"ה ודבר) כתב ליישב קושיית התוס', שמ'ממצוא חפצך' לא נאסר אלא דווקא במעשה, כגון ש[[מטייל בשדהו לראות מה היא צריכה]], אבל בדיבור היה מותר, לולי המשך הפס' 'ודבר דבר'. וצ"ל דלתוס' וסייעתו, כל עיסוק בחפציו בין בדיבור בין במעשה נלמד מ'ממצוא חפצך', ואף | וב'''שפת אמת''' (קיג ב ד"ה ודבר) כתב ליישב קושיית התוס', שמ'ממצוא חפצך' לא נאסר אלא דווקא במעשה, כגון ש[[הליכה בשבת לצורך דבר האסור#טיול בשדהו ועל פתח המדינה|מטייל בשדהו לראות מה היא צריכה]], אבל בדיבור היה מותר, לולי המשך הפס' 'ודבר דבר'. וצ"ל דלתוס' וסייעתו, כל עיסוק בחפציו בין בדיבור בין במעשה נלמד מ'ממצוא חפצך', ואף איסור האמירה לשכור פועלים וכד', נלמד מן המלים 'ממצוא חפצך'. וכתירוץ השפ"א כתבו גם בעל שו"ת '''מים רבים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45658&st=&pgnum=50 (ל ד"ה וכאן הבן)], ובעל '''ערוך השלחן''' (א), והוא אף תמה על תוס' מה ענין אמירה לעשיית מעשה. | ||
וב'''רמב"ם''' נראה שהבין כרש"י, אבל מבואר בדבריו ששני הדברים כלולים בפסוק, שבמקום אחד כתב (שבת כד א) שאסור לדבר בחפציו, כגון מה יקנה למחר ומה ימכור וכד', שנאמר 'ודבר דבר'. אבל בהמשך (ד) למד מאותו פסוק שאסור להרבות בשיחה בטילה, וכתבו המפרשים שמקורו מן הירושלמי הנזכר. וכן ב'''סמ"ג''' (לאוין סה) העתיק כדברי הרמב"ם. | וב'''רמב"ם''' נראה שהבין כרש"י, אבל מבואר בדבריו ששני הדברים כלולים בפסוק, שבמקום אחד כתב (שבת כד א) שאסור לדבר בחפציו, כגון מה יקנה למחר ומה ימכור וכד', שנאמר 'ודבר דבר'. אבל בהמשך (ד) למד מאותו פסוק שאסור להרבות בשיחה בטילה, וכתבו המפרשים שמקורו מן הירושלמי הנזכר. וכן ב'''סמ"ג''' (לאוין סה) העתיק כדברי הרמב"ם. | ||
שורה 32: | שורה 32: | ||
ויש להעיר שלפי שיטת התוס' שאיסור דיבור של חול נלמד מ'ממצוא חפצך', לכא' אי אפשר לחלק כדברי התוספת שבת, שהרי הכל נלמד מאותו פסוק, ואם הותר דבר מצוה משום שחפצי שמים הם, א"כ ה"ה לדיבור בחפצי שמים. וצ"ל שכל דבריו אמורים רק לשיטת רש"י הנ"ל.<BR/> | ויש להעיר שלפי שיטת התוס' שאיסור דיבור של חול נלמד מ'ממצוא חפצך', לכא' אי אפשר לחלק כדברי התוספת שבת, שהרי הכל נלמד מאותו פסוק, ואם הותר דבר מצוה משום שחפצי שמים הם, א"כ ה"ה לדיבור בחפצי שמים. וצ"ל שכל דבריו אמורים רק לשיטת רש"י הנ"ל.<BR/> | ||
וב'''מחצית השקל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49462&st=&pgnum=242 (א)] כתב ליישב דעת המג"א, שצריך להגיה בספר חסידים ולומר שיש פה שני עניינים, אחד מה שישן כדי לכתוב ס"ת, וענין אחר הוא האמירה לעשות מלאכה למחר, שגם זה אסור אפי' לצורך מצוה. | וב'''מחצית השקל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49462&st=&pgnum=242 (א)] כתב ליישב דעת המג"א, שצריך להגיה בספר חסידים ולומר שיש פה שני עניינים, אחד מה שישן כדי לכתוב ס"ת, וענין אחר הוא האמירה לעשות מלאכה למחר, שגם זה אסור אפי' לצורך מצוה. | ||
< | <BR/>ונראה שה'''משנה ברורה''' (שז א) סובר לקולא מעיקר הדין, אלא שכתב שלכתחילה נכון להחמיר בזה כשאין לזה צורך היום, וכדעת המג"א. | ||
==שכירות פועלים== | |||
אומרת ה'''משנה''' (שבת כג ג) שאסור לשכור פועלים בשבת. ולפי דברי '''רש"י''' (ד"ה לא ישכור) הוא משום 'ממצוא חפצך', שלא יתעסק בחפציו, ומשמע עוד בדבריו (ד"ה ודבור מי אסור) שהאיסור הוא בדיבור. אמנם ל'''רמב"ם''' (שבת כג יב) האיסור הוא משום [[גזירה שמא יכתוב]]. | |||
==חישוב חשבונות== | ==חישוב חשבונות== | ||
שורה 69: | שורה 72: | ||
[[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]] | [[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]] | ||
[[קטגוריה:שבת קיג.]] | |||
[[קטגוריה:שבת קנ.]] | |||
[[קטגוריה:שבת קנ:]] | |||
[[קטגוריה:שבת קנא.]] | |||
[[קטגוריה:שבת פרק כד]] | |||
[[קטגוריה:אורח חיים סימן שז]] |