הבדלים בין גרסאות בדף "סמיכת גאולה לתפילה"

<BR />אבל ב'''סידור רב עמרם גאון''' כתב שאין צריך לסמוך גאולה לתפילה של ערבית, כיון ש[[תפילת ערבית רשות]], והראיה שהרי אנו אומרים [[קדיש]] בין הברכות לתפילה. אמנם ה'''תוספות''' שם חלקו עליו, שאם לפי דבריו יוצא שר' יוחנן שמחייב לסמוך סובר שתפילת ערבית חובה, ואם כן יש לנו לפסוק כמותו, שהרי במחלוקת רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן, ואיך קיימא לן כרב שתפילת ערבית רשות היא. אלא סוברים התוספות שאף שאנן קיימא לן שתפילת ערבית רשות כרב, לא קשיא הלכתא אהלכתא, שצריך לומר שאף אם היה ר' יוחנן סובר שתפילת ערבית רשות, היה הוא מחייב לסמוך. ולכן הזהירו התוספות מלדבר בין גאולה לתפילת שמונה עשרה של ערבית.  

<BR />גם ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה כיון) כתב שהלכה כר' יוחנן מכח הברייתא המסייעתו. וב'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) הביא שרוב הפוסקים הכריעו כר' יוחנן, ויש שפוסקים כריב"ל ולשיטתם אין צורך לסמוך גאולה לתפילה, ומותר לשוח בין סוף ברכת קריאת שמע לעמידה, אפילו נאמר שהאידנא תפילת ערבית חובה (וכנראה כוונתו לרב עמרם גאון). אבל המאירי עצמו הכריע כדעת רוב הפוסקים.