9,997
עריכות
(←להלכה) |
|||
שורה 16: | שורה 16: | ||
<BR />אבל ב'''סידור רב עמרם גאון''' כתב שאין צריך לסמוך גאולה לתפילה של ערבית, כיון ש[[תפילת ערבית רשות]], והראיה שהרי אנו אומרים [[קדיש]] בין הברכות לתפילה. אמנם ה'''תוספות''' שם חלקו עליו, שלפי דבריו יוצא שר' יוחנן שמחייב לסמוך סובר שתפילת ערבית חובה, ואם כן יש לנו לפסוק כמותו שהרי במחלוקת רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן, והרי ידוע שלמעשה פוסקים כרב שתפילת ערבית רשות היא. | <BR />אבל ב'''סידור רב עמרם גאון''' כתב שאין צריך לסמוך גאולה לתפילה של ערבית, כיון ש[[תפילת ערבית רשות]], והראיה שהרי אנו אומרים [[קדיש]] בין הברכות לתפילה. אמנם ה'''תוספות''' שם חלקו עליו, שלפי דבריו יוצא שר' יוחנן שמחייב לסמוך סובר שתפילת ערבית חובה, ואם כן יש לנו לפסוק כמותו שהרי במחלוקת רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן, והרי ידוע שלמעשה פוסקים כרב שתפילת ערבית רשות היא. | ||
<BR/>התוספות עצמם סוברים, שאף שאנן קיימא לן שתפילת ערבית רשות כרב, מ"מ בעינן למיסמך גאולה לתפילה ולא קשיא הלכתא אהלכתא, לפי שאף אם היה ר' יוחנן סובר שתפילת ערבית רשות, היה הוא מחייב לסמוך. ולכן הזהירו התוספות מלדבר בין גאולה לתפילת שמונה עשרה של ערבית. | <BR/>התוספות עצמם סוברים, שאף שאנן קיימא לן שתפילת ערבית רשות כרב, מ"מ בעינן למיסמך גאולה לתפילה ולא קשיא הלכתא אהלכתא, לפי שאף אם היה ר' יוחנן סובר שתפילת ערבית רשות, היה הוא מחייב לסמוך. ולכן הזהירו התוספות מלדבר בין גאולה לתפילת שמונה עשרה של ערבית. | ||
<BR />גם ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה כיון) כתב שהלכה כר' יוחנן מכח הברייתא המסייעתו. וב'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) הביא שרוב הפוסקים הכריעו כר' יוחנן, | <BR />גם ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה כיון) כתב שהלכה כר' יוחנן מכח הברייתא המסייעתו. וב'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) הביא שרוב הפוסקים הכריעו כר' יוחנן, אולם יש שפוסקים כריב"ל (וכנראה כוונתו לרב עמרם גאון) ולשיטתם אין צורך לסמוך גאולה לתפילה, ואף מותר לשיח בין סוף ברכת קריאת שמע לעמידה אפילו שהאידנא תפילת ערבית חובה. אבל המאירי עצמו הכריע כדעת רוב הפוסקים. | ||
כן סובר גם ה'''רא"ש''' (א ה) וה'''טור''' (אורח חיים רלו) וכן פסק מרן ה'''שלחן ערוך''' (רלו ב). | כן סובר גם ה'''רא"ש''' (א ה) וה'''טור''' (אורח חיים רלו) וכן פסק מרן ה'''שלחן ערוך''' (רלו ב). |