9,997
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סמיכת גאולה לתפילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 79: | שורה 79: | ||
ב'''בית יוסף''' (אורח חיים סו ד"ה וגומר) כתב שעכשיו נהגו העולם שלא לענות אמן אחר גאל ישראל דשחרית ולא משום שהיא ברכה אחת, אלא משום חשש הפסק בין גאולה לתפילה. וכתב שנהגו כן על פי הזוהר. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (ז). גם ב'''מגיד מישרים''' [http://beta.hebrewbooks.org/#title=%u05DE%u05D2%u05D9%u05D3%20%u05DE%u05D9%u05E9%u05E8%u05D9%u05DD&auth=%u05D9%u05D5%u05E1%u05E3%20%u05E7%u05E8%u05D5&ocr= (משלי כג)] כתב ליזהר מאוד שלא ליפסוק כלל בין גאולה לתפילה אפילו לעניית אמן, והעונה אמן אחר גאול ישראל, עבירה בידו ולא מצוה. | ב'''בית יוסף''' (אורח חיים סו ד"ה וגומר) כתב שעכשיו נהגו העולם שלא לענות אמן אחר גאל ישראל דשחרית ולא משום שהיא ברכה אחת, אלא משום חשש הפסק בין גאולה לתפילה. וכתב שנהגו כן על פי הזוהר. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (ז). גם ב'''מגיד מישרים''' [http://beta.hebrewbooks.org/#title=%u05DE%u05D2%u05D9%u05D3%20%u05DE%u05D9%u05E9%u05E8%u05D9%u05DD&auth=%u05D9%u05D5%u05E1%u05E3%20%u05E7%u05E8%u05D5&ocr= (משלי כג)] כתב ליזהר מאוד שלא ליפסוק כלל בין גאולה לתפילה אפילו לעניית אמן, והעונה אמן אחר גאול ישראל, עבירה בידו ולא מצוה. | ||
<BR />אבל ה'''רמ"א''' | <BR />אבל ה'''דרכי משה''' (ד) כתב שהמנהג לענות אמן אחר הש"ץ, ואין חוששין להפסק, ולכן מותר אף יחיד לענות על ברכת עצמו. וכן ב'''רמ"א''' כאן חלק על השלחן ערוך וכתב שיש אומרים שעונים אמן, ושכן נוהגים לענות אמן אחר השליח ציבור, אך הוסיף שאם מתפלל לבד, אין לו לענות אחר ברכת עצמו, וכוונתו להכריע כהטור שמשום הפסק בין גאולה לתפילה ליכא למיחש, אלא שאין לו לענות על ברכת עצמו לפי שאינו סוף סדר ברכות אלא ברכה אחת בלבד. וכן ביאר ה'''גר"א'''. | ||
ה'''מגן אברהם''' (יא) כתב שהמדקדקים ממתינים ב'צור ישראל' ושם עונים 'אמן' אחר ברכת הש"ץ ואז ממשיכים וסומכים גאולה לתפילה. וכתב שם עוד עצה לסיים עם הש"ץ יחד 'גאל ישראל' ואז לא יהיה מחוייב לענות. | ה'''מגן אברהם''' (יא) כתב שהמדקדקים ממתינים ב'צור ישראל' ושם עונים 'אמן' אחר ברכת הש"ץ ואז ממשיכים וסומכים גאולה לתפילה. וכתב שם עוד עצה לסיים עם הש"ץ יחד 'גאל ישראל' ואז לא יהיה מחוייב לענות. | ||
| שורה 119: | שורה 119: | ||
ה'''בית יוסף''' (סו ד"ה ומ"ש רק אם אירעו) כתב שמדברי התוספות משמע שמותר גם לברך על התפילין, שהרי הר"מ מקוצי חולק על זה, אבל מדברי הרא"ש והרשב"א אין הכרע, ואם סוברים הם שאין לברך על תפילין בין גאולה לתפילה, צ"ל שבטלית אין להתעטף אף בלא ברכה, משום הפסק בין גאולה לתפילה, אלא יתעטף לפני ברכת גאל ישראל בלא ברכה. וכתב שמדברי הטור משמע שבלא ברכה מותר להתעטף בטלית. והכריע הבית יוסף להלכה שכל שלא אמר גאל ישראל, יכול להניח תפילין ולהתעטף בטלית בלא ברכה, ויברך לאחר תפילת עמידה כשימשמש בהם. ואם גמר גאל ישראל מניח תפילין בלא ברכה, אבל לא טלית. וכן כתב הוא להלכה גם ב'''שלחן ערוך''' (סו ח). | ה'''בית יוסף''' (סו ד"ה ומ"ש רק אם אירעו) כתב שמדברי התוספות משמע שמותר גם לברך על התפילין, שהרי הר"מ מקוצי חולק על זה, אבל מדברי הרא"ש והרשב"א אין הכרע, ואם סוברים הם שאין לברך על תפילין בין גאולה לתפילה, צ"ל שבטלית אין להתעטף אף בלא ברכה, משום הפסק בין גאולה לתפילה, אלא יתעטף לפני ברכת גאל ישראל בלא ברכה. וכתב שמדברי הטור משמע שבלא ברכה מותר להתעטף בטלית. והכריע הבית יוסף להלכה שכל שלא אמר גאל ישראל, יכול להניח תפילין ולהתעטף בטלית בלא ברכה, ויברך לאחר תפילת עמידה כשימשמש בהם. ואם גמר גאל ישראל מניח תפילין בלא ברכה, אבל לא טלית. וכן כתב הוא להלכה גם ב'''שלחן ערוך''' (סו ח). | ||
<BR/>ה'''דרכי משה''' (ה) תמה טובא על פסק מרן, למה הכריע כיחידאה הוא הר"מ מקוצי, והניח דברי שאר הפוסקים שמפורש בהם לברך על התפילין, ואף הרא"ש והרשב"א סתמו הדבר ולא כתבו שאין לברך, ולמה נדחוק בכוונתם דמיירי בלא ברכה. לכן הכריע שיניח תפילין בברכה, ורק הטלית לא יברך עליה. וכל זה לפני 'גאל ישראל', אבל בין גאולה לתפילה ממש, אין להפסיק בברכת התפילין, כשם ש[[#ענייה לדברים שבקדושה|אין להפסיק לשאר דברים שבקדושה]]. כדבריו בדרכ"מ פסק גם ב'''רמ"א''' (ז) שלפני גאל ישראל יכול לברך על התפילין. | |||
<BR/>'''ר' עקיבא איגר''' על הגליון כתב לבאר, שדווקא לפני התפילה הותר לברך על התפילין, הואיל וראוי להתפלל עם תפילין ואינו יכול להמתין. אבל בשאר ברכות קריאת שמע אסור לברך, לפי שיכול להמתין ולהניחן בין הפרקים. | |||
ה'''פרי חדש''' (סו ח) חולק על מרן וסובר שכיון שמותר להתעטף בטלית ולהניח תפילין בין גאולה לתפילה, צריך גם לברך עליהם, שכיון שתיקנו חכמים שכל המצוות מברך עליהם עובר לעשייתן, הרי שעביד איסורא אם לא מברך, ולכן לא הוי הפסק ושרי. והוכיח כן מהגמרא (ברכות מ א) ש[[גביל לתורא לא הוי הפסק אחרי ברכת המוציא]], כיון ש[[אסור לאדם לאכול קודם שיאכיל לבהמתו]], הרי שכל שעושה כן להינצל מאיסור לא הוי הפסק. | ה'''פרי חדש''' (סו ח) חולק על מרן וסובר שכיון שמותר להתעטף בטלית ולהניח תפילין בין גאולה לתפילה, צריך גם לברך עליהם, שכיון שתיקנו חכמים שכל המצוות מברך עליהם עובר לעשייתן, הרי שעביד איסורא אם לא מברך, ולכן לא הוי הפסק ושרי. והוכיח כן מהגמרא (ברכות מ א) ש[[גביל לתורא לא הוי הפסק אחרי ברכת המוציא]], כיון ש[[אסור לאדם לאכול קודם שיאכיל לבהמתו]], הרי שכל שעושה כן להינצל מאיסור לא הוי הפסק. אמנם רוב ככל האחרונים העתיקו דברי השלחן ערוך להלכה, וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (מב). | ||
כתב ה'''משנה ברורה''' (מז) שאף לפי הרמ"א שהתיר לברך קודם גאל ישראל, אין לברך אלא הברכה הראשונה של תפילין של יד, אבל ברכת 'על מצוות תפילין' של תפילין של ראש, וכן אמירת 'ברוך שם כבוד', אין לומר, כיון שבלאו הכי הרבה פוסקים סוברים שאין לאומרם. | |||
== אם תפילה בציבור עדיפה על פני סמיכת גאולה לתפילה == | == אם תפילה בציבור עדיפה על פני סמיכת גאולה לתפילה == | ||
=== ערבית === | === ערבית === | ||