טיוטה:עליה להר הבית

מקורות
משנה:	כלים א ה
בבלי:	פסחים סז א
ירושלמי:	ירושלמי
רמב"ם:	ביאת מקדש ג ג-ד
שולחן ערוך:	אורח חיים תקסא ה (שערי תשובה)

אם מותר לעלות להר הבית בזמן הזה לאחר טבילה. אם ידוע לנו מקום המקדש וטענות נוספות. סיכום הפולמוס בדור האחרון.

פתיחה: אילו טמאים אסורים בכניסה להר הבית

במשנה (כלים א ה) ובגמרא (פסחים סז א) וברמב"ם (ביאת מקדש ג ג-ד) מבואר שטמאי מתים אסורים להיכנס לבית המקדש והעזרות (למן החיל המקיף אותם), אך לשאר הר הבית מותר לטמא מת להיכנס. הטמאים שאסורים בהר הבית הם זבים וזבות נידות ויולדות. בענין בעל קרי, בגמרא מבואר שהוא אסור בכניסה להר הבית, אך הרמב"ם פסק שהוא מותר בכניסה.

אם ידוע לנו מקום המקדש

הרדב"ז (תרצא) כתב שהדבר ברור בלי ספק שהסלע הנמצא תחת כיפת הזהב, המכונה בפי הערבים 'אלסכרא', הוא אבן השתיה. על בסיס זה התיר הרדב"ז להתקרב אליו עד המרחק שבו היתה העזרה. את דברי הרדב"ז הביאו להלכה גם החיד"א (ברכי יוסף תקסא ג) , השערי תשובה (אורח חיים תקסא ג) , וכף החיים (אורח חיים תקסא ח).

האם יש חולקים על הרזב"ז?

הציץ אליעזר (י א ס א) מציין שניים מהאחרונים שפקפקו בדבר מקומה של אבן השתיה. הראשון הוא ר' חיים אלפנדרי (דרך הקדש עמ' כד ב) שכתב שאיננו יודעים כיצד אבן השתיה עומדת, כי הגויים אומרים שהיא תלויה באויר וזה הפך התלמוד. הציץ אליעזר הבין שכוונתו לפקפק בדבר מקום אבן השתיה. אך הרב קורן (חצרות בית ה' עמ' 305) סובר שאין כוונתו של 'דדך הקדש' לחלוק על הרדב"ז. הרב אלפנדרי רק אומר שלא ידענו צורת עמידתה של אבן השתיה, אם עומדת באוויר כדברי הישמעאלים, כמו שמפורש בדבריו: "כיצד היא עומדת". ואדרבה מדבריו משמע שברור לו שהאבן שתחת הכיפה היא אבן השתיה ולכן תמה על דברי הישמעאלים שאמרו שהיא תלויה באוויר. מעניין לציין כי את אותו ספר מביאים החיד"א (ברכי יוסף תקסא ג) והשערי תשובה (אורח חיים תקסא ג) דווקא בתור סיוע לרדב"ז, כיון שהוא פוסק בעמ' ו-ז שמותר להיכנס להר הבית לאחר טבילה כהלכה, אלא שהוא אומר שמי שנהג שלא להיכנס בשוק הכותנה - לא יבטל מנהגו.