הבדלים בין גרסאות בדף "לעבור מאחורי בית הכנסת בשעת התפילה"
(יצירת דף עם התוכן "{{להשלים}} {{מקורות||ברכות ח ב; עירובין יח ב||תפילה ו א|אורח חיים צ ח}} == מקור הדין == === טעם הדין...") |
|||
| (17 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים}} | {{להשלים|כל הסוגיה=כן}} | ||
{{מקורות||ברכות ח ב; עירובין יח ב||תפילה ו א|אורח חיים צ ח}} | {{מקורות||ברכות ח ב; סא א; עירובין יח ב||תפילה ו א|אורח חיים צ ח}} | ||
== מקור הדין == | == מקור הדין == | ||
ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ברכות ח ב)] מובא שרבא אמר לבניו שלא יעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים, וכן אומר שם ר' יהושע בן לוי, שאסור לו לאדם לעבור אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים. | |||
<BR/>דין זה מובא גם ב'''עירובין''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=18b&format=pdf (יח ב)] שם אומר ר' יוחנן שעדיף לעבור אחרי עבודת כוכבים ולא לעבור אחרי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים. | |||
=== טעם הדין === | === טעם הדין === | ||
'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ד"ה אסור לעבור)] כותב שסיבת האיסור היא מפני שנראה כמבריח עצמו מפתח בית הכנסת שבמזרח. | |||
כעין זה כתב '''רבנו יונה''' שהוא משום שמא יחשדוהו שפורק ממנו עול תפילה, כיון שהציבור מתפללים והוא לא נכנס. וכן משמע ב'''רמב"ם''' (תפילה ו א). | |||
<BR/>ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים צ ח) כתוב שנראה ככופר מפני שאינו נכנס להתפלל. | |||
== היחס בין סוגיה זו לסוגית תפילה מאחורי בית כנסת == | |||
ה'''רי"ף''' (ג ב) הביא את המימרא של ריב"ל הנ"ל מיד בסמוך אחר ה[[תפילה מאחורי בית הכנסת|איסור להתפלל מאחורי בית הכנסת]], אף שבגמרא לא הוזכרו בסמיכות זה לזה. כנראה שהרי"ף לומד שיש קשר בין הדברים. | |||
'''רבנו יונה''' (ג ב ד"ה אמר ר' יהושע בן לוי) כותב שמסוגיה זו ראיה לכאורה לשיטת רש"י שפירש בסוגיה שם שאחורי בית הכנסת הוא מהצד ששם הפתחים, שהרי כאן מוכח שהחשש הוא רק שעובר בסמוך לפתח, כי הטעם הוא מפני החשד שיאמרו שפורק מעליו עול תפילה<ref>יש להעיר, שדווקא ברש"י משמע שמדובר שעובר בצד שאין בו פתח, שהרי רש"י כתב שנראה שמבריח עצמו מפתח בית הכנסת שבמזרח, כלומר שהוא לא עובר במזרח אלא במערב, וכן דייק הגר"א בדעת רש"י. עוד יש להעיר, שדעת רש"י עצמו בסוגית תפילה מאחורי בית הכנסת נתונה במחלוקת האם כוונתו לצד הפתח או לצד ארון הקודש. כמבואר [[תפילה מאחורי בית הכנסת|שם בסוגיה]].</ref>. | |||
<BR/>והוסיף וכתב שלדעת ר"י שמפרש שם שאחורי בית הכנסת הוא הצד ללא הפתח, צריך ליישב ולומר, שפעמים קורא אחורי בית הכנסת לצד זה ופעמים לצד זה. | |||
ה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x458 (אורח חיים צ ח)] דיבר על איסור לעבור דווקא בצד שהפתח שם. | |||
=== האופנים בהם אין איסור === | === האופנים בהם אין איסור === | ||
אביי שם ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ברכות ח ב)] מסייג את האיסור, ואומר שהאיסור לא חל אם יש פתח אחר לבית הכנסת, או אם יש בית כנסת אחר בעיר, או אם הוא נושא עליו משאוי, או רץ, או מניח תפילין, שאם יש אחד מן התנאים הללו, אין חשש, ויכול לעבור מאחורי בית הכנסת. | |||
<BR/>להלן ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=61&format=pdf (ברכות סא א)] מובא גם איסור זה של מעבר אחורי בית הכנסת בשעת התפילה, אך שם ההסתייגויות מן הדין שונות במעט. הגמרא שם מתירה באחד מארבעה תנאים: אם נושא משוי כלשהו, או שיש פתח אחר, או כשרוכב על חמור, או כשמניח תפילין. כלומר נשמטו ההיתרים של בית כנסת אחר בעיר ושל ריצה, ולעומת זאת נוסף היתר ברוכב על גבי בהמה. | |||
<BR/>ב'''עירובין''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=18b&format=pdf (יח א)] מוזכר האיסור בלבד בלא ההיתרים. | |||
ה'''רי"ף''' (ג ב) מזכיר שלושה היתרים - משוי, תפילין ושני פתחים. ואינו מזכיר לא בית כנסת אחר בעיר, ולא ריצה ולא רכיבה על בהמה. | |||
<BR/>ה'''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&rtype=%u05E6%u05D5%u05E8%u05EA%20%u05D4%u05D3%u05E3&hilchos=7&perek=6&halocha=1 (תפילה ו א)] הזכיר ד' היתרים: משוי, שני פתחים, שני בתי כנסיות ותפילין. | |||
ב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x458 (אורח חיים צ ח)] הזכיר את אותם ארבעה היתרים שהזכיר הרמב"ם, ואילו ה'''רמ"א''' שם הוסיף שהוא הדין לרוכב על בהמה. | |||
<BR/>ב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=242 (כה)] כתב שגם אם אין שני בתי כנסת באותה העיר, אך ישנם כמה מניינים באותו בית כנסת, גם כן מותר, דשוב לא יבואו לחושדו, מפני שיאמרו שמתפלל בזמן אחר. | |||
== הערות שוליים == | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: בית כנסת]] | [[קטגוריה: בית כנסת]] | ||
[[קטגוריה: תפילה]] | [[קטגוריה: תפילה]] | ||
[[קטגוריה: ברכות ח:]] | [[קטגוריה: ברכות ח:]] | ||
[[קטגוריה: ברכות סא.]] | |||
[[קטגוריה: עירובין יח:]] | [[קטגוריה: עירובין יח:]] | ||
[[קטגוריה: תפילה ונשיאת כפים פרק ו]] | [[קטגוריה: תפילה ונשיאת כפים פרק ו]] | ||
[[קטגוריה: אורח חיים סימן צ]] | [[קטגוריה: אורח חיים סימן צ]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:01, 4 ביולי 2018
|
יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
| בבלי: | ברכות ח ב; סא א; עירובין יח ב |
| רמב"ם: | תפילה ו א |
| שולחן ערוך: | אורח חיים צ ח |
מקור הדין[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגמרא (ברכות ח ב) מובא שרבא אמר לבניו שלא יעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים, וכן אומר שם ר' יהושע בן לוי, שאסור לו לאדם לעבור אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים.
דין זה מובא גם בעירובין (יח ב) שם אומר ר' יוחנן שעדיף לעבור אחרי עבודת כוכבים ולא לעבור אחרי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים.
טעם הדין[עריכה | עריכת קוד מקור]
רש"י (ד"ה אסור לעבור) כותב שסיבת האיסור היא מפני שנראה כמבריח עצמו מפתח בית הכנסת שבמזרח.
כעין זה כתב רבנו יונה שהוא משום שמא יחשדוהו שפורק ממנו עול תפילה, כיון שהציבור מתפללים והוא לא נכנס. וכן משמע ברמב"ם (תפילה ו א).
בשלחן ערוך (אורח חיים צ ח) כתוב שנראה ככופר מפני שאינו נכנס להתפלל.
היחס בין סוגיה זו לסוגית תפילה מאחורי בית כנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרי"ף (ג ב) הביא את המימרא של ריב"ל הנ"ל מיד בסמוך אחר האיסור להתפלל מאחורי בית הכנסת, אף שבגמרא לא הוזכרו בסמיכות זה לזה. כנראה שהרי"ף לומד שיש קשר בין הדברים.
רבנו יונה (ג ב ד"ה אמר ר' יהושע בן לוי) כותב שמסוגיה זו ראיה לכאורה לשיטת רש"י שפירש בסוגיה שם שאחורי בית הכנסת הוא מהצד ששם הפתחים, שהרי כאן מוכח שהחשש הוא רק שעובר בסמוך לפתח, כי הטעם הוא מפני החשד שיאמרו שפורק מעליו עול תפילה[1].
והוסיף וכתב שלדעת ר"י שמפרש שם שאחורי בית הכנסת הוא הצד ללא הפתח, צריך ליישב ולומר, שפעמים קורא אחורי בית הכנסת לצד זה ופעמים לצד זה.
השלחן ערוך (אורח חיים צ ח) דיבר על איסור לעבור דווקא בצד שהפתח שם.
האופנים בהם אין איסור[עריכה | עריכת קוד מקור]
אביי שם בגמרא (ברכות ח ב) מסייג את האיסור, ואומר שהאיסור לא חל אם יש פתח אחר לבית הכנסת, או אם יש בית כנסת אחר בעיר, או אם הוא נושא עליו משאוי, או רץ, או מניח תפילין, שאם יש אחד מן התנאים הללו, אין חשש, ויכול לעבור מאחורי בית הכנסת.
להלן בגמרא (ברכות סא א) מובא גם איסור זה של מעבר אחורי בית הכנסת בשעת התפילה, אך שם ההסתייגויות מן הדין שונות במעט. הגמרא שם מתירה באחד מארבעה תנאים: אם נושא משוי כלשהו, או שיש פתח אחר, או כשרוכב על חמור, או כשמניח תפילין. כלומר נשמטו ההיתרים של בית כנסת אחר בעיר ושל ריצה, ולעומת זאת נוסף היתר ברוכב על גבי בהמה.
בעירובין (יח א) מוזכר האיסור בלבד בלא ההיתרים.
הרי"ף (ג ב) מזכיר שלושה היתרים - משוי, תפילין ושני פתחים. ואינו מזכיר לא בית כנסת אחר בעיר, ולא ריצה ולא רכיבה על בהמה.
הרמב"ם (תפילה ו א) הזכיר ד' היתרים: משוי, שני פתחים, שני בתי כנסיות ותפילין.
בשלחן ערוך (אורח חיים צ ח) הזכיר את אותם ארבעה היתרים שהזכיר הרמב"ם, ואילו הרמ"א שם הוסיף שהוא הדין לרוכב על בהמה.
במשנה ברורה (כה) כתב שגם אם אין שני בתי כנסת באותה העיר, אך ישנם כמה מניינים באותו בית כנסת, גם כן מותר, דשוב לא יבואו לחושדו, מפני שיאמרו שמתפלל בזמן אחר.
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ^ יש להעיר, שדווקא ברש"י משמע שמדובר שעובר בצד שאין בו פתח, שהרי רש"י כתב שנראה שמבריח עצמו מפתח בית הכנסת שבמזרח, כלומר שהוא לא עובר במזרח אלא במערב, וכן דייק הגר"א בדעת רש"י. עוד יש להעיר, שדעת רש"י עצמו בסוגית תפילה מאחורי בית הכנסת נתונה במחלוקת האם כוונתו לצד הפתח או לצד ארון הקודש. כמבואר שם בסוגיה.