הבדלים בין גרסאות בדף "נקב בקלף ובאותיות"
(יצירת דף עם התוכן "== דברי הגמרא ופירושן == איתא ב'''גמרא''' (מנחות כט א) בשם אשיאן בר נדבך, שאם ניקב תוכו של ה"א - כשר, ירכו - פסול. <BR/>ופירש '''רש"י''' שירכו הכוונה לרגל הימנית שלו, ולגבי תוכו פירש שני פירושים: א. הרגל הפנימית. ב. הגויל החלק שבתוכו. ב'''ירושלמי''' (מגילה א ט) מובא בשם אשיי...") |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== נקב לפני כתיבה == | |||
איתא ב'''גמרא''' (חולין קיט ב) שכל נקב שאין הדיו עובר אליו אינו נקב, כלומר שאם הנקב קטן מאוד, עד שכשמעביר עליו את הדיו הוא נסתם ואינו מחלק את האות לשניים, כשר ומותר לכתוב עליו. | |||
וב'''מנחות''' (לה ב) אומר אביי שצריך לבדוק את הקלף לפני שהוא כותב, שמא יש בו ריעותא, ואילו רב דימי מנהרדעא אומר שאין צריך לפי שהקולמוס בודק אותו. | |||
<BR/>וכתבו ה'''תוספות''' (ד"ה קולמוסא) שהלכה כרב דימי, שכן סתמא דגמרא בחולין כמותו, שכל נקב שהדיו עובר עליו אינו נקב. | |||
== דברי הגמרא ופירושן == | == דברי הגמרא ופירושן == | ||
איתא ב'''גמרא''' (מנחות כט א) בשם אשיאן בר נדבך, שאם ניקב תוכו של ה"א - כשר, ירכו - פסול. | איתא ב'''גמרא''' (מנחות כט א) בשם אשיאן בר נדבך, שאם ניקב תוכו של ה"א - כשר, ירכו - פסול. | ||
<BR/>ופירש '''רש"י''' שירכו הכוונה לרגל הימנית שלו, ולגבי תוכו פירש שני פירושים: א. הרגל הפנימית. ב. הגויל החלק שבתוכו. | <BR/>ופירש '''רש"י''' שירכו הכוונה לרגל הימנית שלו, שאם ניקב פסול. ולגבי תוכו פירש שני פירושים: א. הרגל הפנימית. ב. הגויל החלק שבתוכו. | ||
ב'''ירושלמי''' (מגילה א ט) מובא בשם אשיין בר נדבה, שאם יש נקב באמצע בי"ת, אם היה הגויל מקיפו מכל צד כשר, ואם לאו פסול. | ב'''ירושלמי''' (מגילה א ט) מובא בשם אשיין בר נדבה, שאם יש נקב באמצע בי"ת, אם היה הגויל מקיפו מכל צד כשר, ואם לאו פסול. | ||
<BR/>ה'''מרדכי''' (מנחות תתקנג) למד שהירושלמי חולק על הבבלי, שכן לפי הבבלי לא צריך היקף גויל בכולו אם ניקב החלל. | <BR/>ה'''מרדכי''' (מנחות תתקנג) למד שהירושלמי חולק על הבבלי, שכן לפי הבבלי לא צריך היקף גויל בכולו אם ניקב החלל. | ||
גרסה אחרונה מ־01:02, 30 ביוני 2024
נקב לפני כתיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
איתא בגמרא (חולין קיט ב) שכל נקב שאין הדיו עובר אליו אינו נקב, כלומר שאם הנקב קטן מאוד, עד שכשמעביר עליו את הדיו הוא נסתם ואינו מחלק את האות לשניים, כשר ומותר לכתוב עליו.
ובמנחות (לה ב) אומר אביי שצריך לבדוק את הקלף לפני שהוא כותב, שמא יש בו ריעותא, ואילו רב דימי מנהרדעא אומר שאין צריך לפי שהקולמוס בודק אותו.
וכתבו התוספות (ד"ה קולמוסא) שהלכה כרב דימי, שכן סתמא דגמרא בחולין כמותו, שכל נקב שהדיו עובר עליו אינו נקב.
דברי הגמרא ופירושן[עריכה | עריכת קוד מקור]
איתא בגמרא (מנחות כט א) בשם אשיאן בר נדבך, שאם ניקב תוכו של ה"א - כשר, ירכו - פסול.
ופירש רש"י שירכו הכוונה לרגל הימנית שלו, שאם ניקב פסול. ולגבי תוכו פירש שני פירושים: א. הרגל הפנימית. ב. הגויל החלק שבתוכו.
בירושלמי (מגילה א ט) מובא בשם אשיין בר נדבה, שאם יש נקב באמצע בי"ת, אם היה הגויל מקיפו מכל צד כשר, ואם לאו פסול.
המרדכי (מנחות תתקנג) למד שהירושלמי חולק על הבבלי, שכן לפי הבבלי לא צריך היקף גויל בכולו אם ניקב החלל.