הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:חיוב שמחה ביום טוב"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(תיקון) |
|||
| (78 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|סוכה ד ח|פסחים סח ב|פסחים סח ב|הלכות שביתת יום טוב טז|אורח חיים תקכט א|}} | |||
{{מקורות||פסחים סח ב||הלכות שביתת יום טוב טז|אורח חיים תקכט א}} | |||
בגמרא | '''בגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=68b&format=pdf (פסחים סח ב)] רבי יהושע מציג קו שלפיו שמחה ביום טוב היא מצווה. הציווי מוכר לנו '''מהתורה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9617&st=&pgnum=220 (שמות טז יד)] "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" ו"וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" שם מודגש שיש חובה לשמוח. בהמשך הגמרא מגיע פירוט לחגים שבהם יש מצווה לשמוח, הא לכם השוואה מקיפה בין החגים: | ||
==פירוט החגים:== | ==פירוט החגים:== | ||
===עצרת=== | ===עצרת=== | ||
בחג השבועות אנחנו מציינים את מעמד קבלת התורה, מה שקצת דומה למשנה | :בחג השבועות אנחנו מציינים את מעמד קבלת התורה, מה שקצת דומה '''למשנה''' [http://www.ateret4u.com/online/f_01081.html#HtmpReportNum0033_L2 (תענית ה ח)]:"בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זוֹ מַתַּן תּוֹרָה. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּש". שלמה המלך עליו השלום מדבר בשיר השירים גם הוא על שמחה ובאותו משפט מזכיר ע"פ חכמים את מתן התורה. | ||
"בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זוֹ מַתַּן תּוֹרָה. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּש". | |||
שלמה המלך עליו השלום מדבר בשיר השירים גם הוא על שמחה ובאותו משפט מזכיר ע"פ חכמים את מתן התורה. | |||
===ל"ג בעומר=== | ===ל"ג בעומר=== | ||
ומעצרת כמובן עוברים ל"פרוס עצרת" | :ומעצרת כמובן עוברים ל"פרוס עצרת". פרוס עצרת הוא יום י"ח אייר יום ל"ג בעומר, הדעות לסיבת החגיגה ביום זה חלוקות: | ||
====תחילת ירידת המן ==== | =====תחילת ירידת המן ===== | ||
החת"ם סופר [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%97%D7%AA%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A8%D7%9C%D7%92] | ::האירוע התרחש ביום זה לפי '''החת"ם סופר''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%97%D7%AA%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A8%D7%9C%D7%92 (יורה דעה רלג)] | ||
====סוף מגפת תלמידי רבי עקיבא==== | =====סוף מגפת תלמידי רבי עקיבא===== | ||
::[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%22%D7%92_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8#.D7.94.D7.A4.D7.A1.D7.A7.D7.AA_.D7.94.D7.9E.D7.95.D7.95.D7.AA_.D7.A9.D7.9C_.D7.AA.D7.9C.D7.9E.D7.99.D7.93.D7.99_.D7.A8.D7.91.D7.99_.D7.A2.D7.A7.D7.99.D7.91.D7.90 לא ממש ברור] למה נקבע ביום זה סוף המגפה. ע"פ '''הגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=62b&format=pdf (יבמות סב ב)] כולם מתו בין פסח לעצרת, אבל לא מופיע שם בבירור יום ל"ג בעומר. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%99 ר' אברהם בן נתן הירחי] מביא בספרו '''המנהיג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&hilite=c2088ced-a771-43af-b44b-cadaef4983ff&st=%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9F&pgnum=144 (אירוסין ונשואין קו)] בשם [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99 ר' זרחיה הלוי] חישוב לפיו מכיוון ששואלים בהלכות הפסח 30 יום טרם החג, חצי מ-30 הוא 15, 15 ימים לפני שבועות זה ל"ג בעומר. וקשה עליו כי אין 15 יום בין שבועות לל"ג בעומר. אך מסורת לנו מהשולחן ערוך [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A6%D7%92_%D7%90 (או"ח תצג א)] שהמגפה נעצרה ביום זה. | |||
====הילולת רבי שמעון בר יוחאי==== | =====הילולת רבי שמעון בר יוחאי===== | ||
התאריך מיוחס ללידתו וחתונתו, אז הוחלט לערוך לו הילולה ביום זה | ::התאריך מיוחס ללידתו וחתונתו, אז הוחלט לערוך לו הילולה ביום זה. | ||
===שבת=== | ===שבת=== | ||
בשבת אנו חוגגים את המנוחה ואת הזמן ללימוד תורה | :בשבת אנו חוגגים את המנוחה ואת הזמן ללימוד תורה. אמנם מדברי האחרונים מובן שאין חובה לשמוח בשבת [http://www.hidush.co.il/hidush.asp?id=1233], וכך לדוגמא כתבו '''בתוספות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=12&daf=23b&format=pdf (מועד קטן כג ב)] ששבת נספרת לימי אבילות ויום טוב לא כי בשבת אין חובה לשמוח. | ||
===פורים=== | ===פורים=== | ||
ביום פורים אנו חוגגים את ההצלה שהייתה לנו כעם ישראל מהמן ומתומכיו. במגילת אסתר | :ביום פורים אנו חוגגים את ההצלה שהייתה לנו כעם ישראל מהמן ומתומכיו. '''במגילת אסתר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39741&st=%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%9D&pgnum=41 (ט כב)] מובא הציווי: "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה", אז יש ציווי לשמוח ואפשר לומר שאם הכתוב הוסיף ודבר על משתה, כנראה הציווי לשמחה הוא דווקא לא רק דרך המשתה (ייתור), אבל כנראה זו לא הכוונה המקורית. | ||
===יום הכיפורים=== | ===יום הכיפורים=== | ||
ביום הכיפורים יש מחילה של הקב"ה על החטאים שלנו, מחווה שגוררת אחריה גם שמחה. לפי דברי חייא בר רב יש עניין גדול להרבות באכילה ובשתייה ביום ט' בתשרי. | :ביום הכיפורים יש מחילה של הקב"ה על החטאים שלנו, מחווה שגוררת אחריה גם שמחה. לפי דברי חייא בר רב יש עניין גדול להרבות באכילה ובשתייה ביום ט' בתשרי. אותה ברייתא נמצאת גם '''בגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=9&daf=9&format=pdf (ראש השנה ט א)] שם מדברים על להוסיף זמן לקודש על חשבון ימי החול. אם כן יש עניין להוסיף זמן שבו אנו שומרים את החג (וכנראה גם שמחים). | ||
אותה ברייתא נמצאת גם | |||
===שמחת תורה=== | |||
:הברייתא מופיעה גם '''בגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ברכות ח ב)] שם מדובר על סדר הפרשיות ומתי מסיימים לקרוא אותו. הנושא הזה מביא אותנו בדורנו אנו לשמחת תורה, שם אנחנו [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%A1%D7%98 שמחים] על סיום סדר הפרשיות והתחלתו מחדש. | |||
=== | ===פסח=== | ||
:'''הרב עובדיה יוסף''' [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01871.html#HtmpReportNum0231_L2 (חג הפסח חול המועד)] פוסק בעקבות '''הרמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=46288&rid=2127 (שביתת יום טוב ו יח)] שלא רק בימים הטובים יש חיוב לשמוח אלא גם בחול המועד. '''המהר"ל''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14204&st=&pgnum=171&hilite= (גבורות ה' מ"ו - 171)] שקוראים לפסח ולשאר הרגלים זמני שמחה, וכותב שראוי שיהיה בהם שמחה. | |||
===שמחת בית השואבה=== | ===שמחת בית השואבה=== | ||
השמחה שהוכתרה על ידי | :השמחה שהוכתרה על ידי '''המשנה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%94_%D7%90 (סוכה ה א)] לשמחה הכי גדולה שיש בעולם היא שמחת בית השואבה. שם אנחנו שמחים על ההזדמנות לקיים את מצוות ה' לנסך מים על המזבח. השמחה הורכבה מפעלולים [http://www.ateret4u.com/online/f_01113.html#HtmpReportNum0048_L2 וממוזיקה]. האם ככה אנחנו צריכים לשמוח? | ||
השמחה הורכבה מפעלולים וממוזיקה . האם ככה אנחנו צריכים לשמוח? | |||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
===הסיבות לשמוח=== | ===הסיבות לשמוח=== | ||
אם כן, נשווה כעת בין הסיבות לשמחה | אם כן, נשווה כעת בין הסיבות לשמחה: | ||
בשבועות אנחנו שמחים על מתן תורה, בשמחת תורה על כך שסיימנו לקרוא את התורה, ביום הכיפורים על ההזדמנות למחילה על חטאים (שהצטווינו בהם דרך התורה). בשבת על שביתה ממלאכה, לעומתה בסוכות על מלאכת ניסוך המים. | בשבועות אנחנו שמחים על מתן תורה, בשמחת תורה על כך שסיימנו לקרוא את התורה, ביום הכיפורים על ההזדמנות למחילה על חטאים (שהצטווינו בהם דרך התורה). בשבת על שביתה ממלאכה, לעומתה בסוכות על מלאכת ניסוך המים. בפורים ול"ג בעומר אנו חוגגים את ההצלה שהייתה לנו מהשמדה המונית וכלל לאומית. | ||
===הדרכים לשמוח=== | ===הדרכים לשמוח=== | ||
בנוסף, ( | בנוסף, (מדובר על זה קצת בחג השבועות) צריך לשאול לא למה – אלא איך! ע"פ '''הגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=109&format=pdf (פסחים קט א)] אפשר לשמוח על ידי יין, בגדים ובשר, בשבועות ראינו שמדברים על פעלולים ומוזיקה אז איך תאמר שהשמחה שנחשבת לשמחה הכי גדולה שיש נחגגת על ידי פעלולים ומוזיקה? | ||
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%9E%D7%9F דניאל כהנמן] מביא '''בספרו:''' [http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=99901042#52.0.6.default "לחשוב מהר לחשוב לאט"] טענה דומה לדברי '''ספר החינוך''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_(%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98)/%D7%98%D7%96 (טז)] לפיה: "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" כלומר, התורה רוצה שנהיה שמחים, ומכיוון שלנו זה קצת קשה מקלים עלינו ונותנים לנו אפשרות להיות נוכחים בפסטיבל כליזמרים מטורף (ע"פ '''המשנה''' [http://www.ateret4u.com/online/f_01113.html#HtmpReportNum0046_L2 (סוכה ה ב)] היו שם גם אפקטים מרשימים של תאורה), שמביע סימנים של שמחה (שמי שמביע אותם הופך לשמח). היהדות מציגה כאן גישה חדשנית שלפיה לא משנה מה גורם לכך שנהיה שמחים, עצם השמחה - בכוחה לשבר חומות. | |||
יש בגישה זו גם מסר מאוד מעניין, מסר שיוצא לגמרי מארבע האמות של המקדש - מסר לחיים. מסר לפיו לא משנה מי האדם שעומד מולך: מהו מוצאו, מהי דעתו הפוליטית, כמה הוא משתכר, איפה ילדיו לומדים או מהו מקום מגוריו, הוא יכול לקחת חלק פעיל בשמחה שלנו, עם ישראל. | |||
יום | ==ראו עוד== | ||
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14141&st=&pgnum=515 ירושלמי סח ב] | |||
שמחת | |||
[http://www.hebrewbooks.org/21935 שמחת יום טוב - ידיד, אליעזר רחמים בן יום טוב] | |||
[http://www.hebrewbooks.org/1192 שמחת יום טוב - אלגזי, יום טוב בן ישראל יעקב] | |||
[https://www.youtube.com/watch?v=0-CV708_D6I מוכרחים להיות שמח] | |||
[http://www.betmidrash.org.il/index.php/%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%AA_%D7%A0%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%AA חיוב הדלקת נר שבת] | |||
====משנה סוכה ד ח==== | |||
[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%93_%D7%9 מנוקדת] | |||
[http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/mishna/showmi1.asp?mishnanum=1&pereknum=005&masecet=17&mnusriptnum=1723&p=1&masecetindex=17&perekindex=5&numamud=1&manuscriptindex=1&k= סרוקה] | |||
[[קטגוריה:יום טוב]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:55, 16 ביוני 2021
| משנה: | סוכה ד ח |
| בבלי: | פסחים סח ב |
| ירושלמי: | פסחים סח ב |
| רמב"ם: | הלכות שביתת יום טוב טז |
| שולחן ערוך: | אורח חיים תקכט א |
בגמרא (פסחים סח ב) רבי יהושע מציג קו שלפיו שמחה ביום טוב היא מצווה. הציווי מוכר לנו מהתורה (שמות טז יד) "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" ו"וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" שם מודגש שיש חובה לשמוח. בהמשך הגמרא מגיע פירוט לחגים שבהם יש מצווה לשמוח, הא לכם השוואה מקיפה בין החגים:
פירוט החגים:[עריכת קוד מקור]
עצרת[עריכת קוד מקור]
- בחג השבועות אנחנו מציינים את מעמד קבלת התורה, מה שקצת דומה למשנה (תענית ה ח):"בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זוֹ מַתַּן תּוֹרָה. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּש". שלמה המלך עליו השלום מדבר בשיר השירים גם הוא על שמחה ובאותו משפט מזכיר ע"פ חכמים את מתן התורה.
ל"ג בעומר[עריכת קוד מקור]
- ומעצרת כמובן עוברים ל"פרוס עצרת". פרוס עצרת הוא יום י"ח אייר יום ל"ג בעומר, הדעות לסיבת החגיגה ביום זה חלוקות:
תחילת ירידת המן[עריכת קוד מקור]
- האירוע התרחש ביום זה לפי החת"ם סופר (יורה דעה רלג)
סוף מגפת תלמידי רבי עקיבא[עריכת קוד מקור]
- לא ממש ברור למה נקבע ביום זה סוף המגפה. ע"פ הגמרא (יבמות סב ב) כולם מתו בין פסח לעצרת, אבל לא מופיע שם בבירור יום ל"ג בעומר. ר' אברהם בן נתן הירחי מביא בספרו המנהיג (אירוסין ונשואין קו) בשם ר' זרחיה הלוי חישוב לפיו מכיוון ששואלים בהלכות הפסח 30 יום טרם החג, חצי מ-30 הוא 15, 15 ימים לפני שבועות זה ל"ג בעומר. וקשה עליו כי אין 15 יום בין שבועות לל"ג בעומר. אך מסורת לנו מהשולחן ערוך (או"ח תצג א) שהמגפה נעצרה ביום זה.
הילולת רבי שמעון בר יוחאי[עריכת קוד מקור]
- התאריך מיוחס ללידתו וחתונתו, אז הוחלט לערוך לו הילולה ביום זה.
שבת[עריכת קוד מקור]
- בשבת אנו חוגגים את המנוחה ואת הזמן ללימוד תורה. אמנם מדברי האחרונים מובן שאין חובה לשמוח בשבת [1], וכך לדוגמא כתבו בתוספות (מועד קטן כג ב) ששבת נספרת לימי אבילות ויום טוב לא כי בשבת אין חובה לשמוח.
פורים[עריכת קוד מקור]
- ביום פורים אנו חוגגים את ההצלה שהייתה לנו כעם ישראל מהמן ומתומכיו. במגילת אסתר (ט כב) מובא הציווי: "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה", אז יש ציווי לשמוח ואפשר לומר שאם הכתוב הוסיף ודבר על משתה, כנראה הציווי לשמחה הוא דווקא לא רק דרך המשתה (ייתור), אבל כנראה זו לא הכוונה המקורית.
יום הכיפורים[עריכת קוד מקור]
- ביום הכיפורים יש מחילה של הקב"ה על החטאים שלנו, מחווה שגוררת אחריה גם שמחה. לפי דברי חייא בר רב יש עניין גדול להרבות באכילה ובשתייה ביום ט' בתשרי. אותה ברייתא נמצאת גם בגמרא (ראש השנה ט א) שם מדברים על להוסיף זמן לקודש על חשבון ימי החול. אם כן יש עניין להוסיף זמן שבו אנו שומרים את החג (וכנראה גם שמחים).
שמחת תורה[עריכת קוד מקור]
- הברייתא מופיעה גם בגמרא (ברכות ח ב) שם מדובר על סדר הפרשיות ומתי מסיימים לקרוא אותו. הנושא הזה מביא אותנו בדורנו אנו לשמחת תורה, שם אנחנו שמחים על סיום סדר הפרשיות והתחלתו מחדש.
פסח[עריכת קוד מקור]
- הרב עובדיה יוסף (חג הפסח חול המועד) פוסק בעקבות הרמב"ם (שביתת יום טוב ו יח) שלא רק בימים הטובים יש חיוב לשמוח אלא גם בחול המועד. המהר"ל (גבורות ה' מ"ו - 171) שקוראים לפסח ולשאר הרגלים זמני שמחה, וכותב שראוי שיהיה בהם שמחה.
שמחת בית השואבה[עריכת קוד מקור]
- השמחה שהוכתרה על ידי המשנה (סוכה ה א) לשמחה הכי גדולה שיש בעולם היא שמחת בית השואבה. שם אנחנו שמחים על ההזדמנות לקיים את מצוות ה' לנסך מים על המזבח. השמחה הורכבה מפעלולים וממוזיקה. האם ככה אנחנו צריכים לשמוח?
סיכום[עריכת קוד מקור]
הסיבות לשמוח[עריכת קוד מקור]
אם כן, נשווה כעת בין הסיבות לשמחה: בשבועות אנחנו שמחים על מתן תורה, בשמחת תורה על כך שסיימנו לקרוא את התורה, ביום הכיפורים על ההזדמנות למחילה על חטאים (שהצטווינו בהם דרך התורה). בשבת על שביתה ממלאכה, לעומתה בסוכות על מלאכת ניסוך המים. בפורים ול"ג בעומר אנו חוגגים את ההצלה שהייתה לנו מהשמדה המונית וכלל לאומית.
הדרכים לשמוח[עריכת קוד מקור]
בנוסף, (מדובר על זה קצת בחג השבועות) צריך לשאול לא למה – אלא איך! ע"פ הגמרא (פסחים קט א) אפשר לשמוח על ידי יין, בגדים ובשר, בשבועות ראינו שמדברים על פעלולים ומוזיקה אז איך תאמר שהשמחה שנחשבת לשמחה הכי גדולה שיש נחגגת על ידי פעלולים ומוזיקה?
דניאל כהנמן מביא בספרו: "לחשוב מהר לחשוב לאט" טענה דומה לדברי ספר החינוך (טז) לפיה: "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" כלומר, התורה רוצה שנהיה שמחים, ומכיוון שלנו זה קצת קשה מקלים עלינו ונותנים לנו אפשרות להיות נוכחים בפסטיבל כליזמרים מטורף (ע"פ המשנה (סוכה ה ב) היו שם גם אפקטים מרשימים של תאורה), שמביע סימנים של שמחה (שמי שמביע אותם הופך לשמח). היהדות מציגה כאן גישה חדשנית שלפיה לא משנה מה גורם לכך שנהיה שמחים, עצם השמחה - בכוחה לשבר חומות.
יש בגישה זו גם מסר מאוד מעניין, מסר שיוצא לגמרי מארבע האמות של המקדש - מסר לחיים. מסר לפיו לא משנה מי האדם שעומד מולך: מהו מוצאו, מהי דעתו הפוליטית, כמה הוא משתכר, איפה ילדיו לומדים או מהו מקום מגוריו, הוא יכול לקחת חלק פעיל בשמחה שלנו, עם ישראל.
ראו עוד[עריכת קוד מקור]
שמחת יום טוב - ידיד, אליעזר רחמים בן יום טוב
שמחת יום טוב - אלגזי, יום טוב בן ישראל יעקב