הבדלים בין גרסאות בדף "לעבור מאחורי בית הכנסת בשעת התפילה"
| שורה 6: | שורה 6: | ||
=== טעם הדין === | === טעם הדין === | ||
'''רש"י''' (ד"ה אסור לעבור) כותב שסיבת האיסור היא מפני שנראה כמבריח עצמו מפתח בית הכנסת שבמזרח. | |||
<BR/>משמע מדברי רש"י שאיירי באדם שהולך מאחורי בית הכנסת בצד מערב, כלומר לא בצד של הפתח, שאז נראה כאילו בורח מבית הכנסת ולא רוצה להיכנס. | |||
=== האופנים בהם אין איסור === | === האופנים בהם אין איסור === | ||
גרסה מ־11:58, 2 ביולי 2018
|
יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
| בבלי: | ברכות ח ב; עירובין יח ב |
| רמב"ם: | תפילה ו א |
| שולחן ערוך: | אורח חיים צ ח |
מקור הדין
בגמרא (ברכות ח ב) מובא שרבא אמר לבניו שלא יעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים, וכן אומר שם ר' יהושע בן לוי, שאסור לו לאדם לעבור אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים.
דין זה מובא גם בעירובין (יח ב) שם אומר ר' יוחנן שעדיף לעבור אחרי עבודת כוכבים ולא לעבור אחרי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים.
טעם הדין
רש"י (ד"ה אסור לעבור) כותב שסיבת האיסור היא מפני שנראה כמבריח עצמו מפתח בית הכנסת שבמזרח.
משמע מדברי רש"י שאיירי באדם שהולך מאחורי בית הכנסת בצד מערב, כלומר לא בצד של הפתח, שאז נראה כאילו בורח מבית הכנסת ולא רוצה להיכנס.
האופנים בהם אין איסור
אביי שם בגמרא (ברכות ח ב) מסייג את האיסור, ואומר שהאיסור לא חל אם יש פתח אחר לבית הכנסת, או אם יש בית כנסת אחר בעיר, או אם הוא נושא עליו משאוי, או רץ, או מניח תפילין, שאם יש אחד מן התנאים הללו, אין חשש, ויכול לעבור מאחורי בית הכנסת.