9,976
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זה וזה גורם"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←דעת ר' יוסי בדין נטיעת ערלה
| שורה 30: | שורה 30: | ||
=== דעת ר' יוסי בדין נטיעת ערלה === | === דעת ר' יוסי בדין נטיעת ערלה === | ||
כפי שהובא לעיל, ר' יוסי אומר שמותר לנטוע ייחור של ערלה אבל אסור לנטוע אגוז של ערלה, ובדיעבד אם נטע והבריך והרכיב מותר.<BR/> | כפי שהובא לעיל, ר' יוסי אומר שמותר לנטוע ייחור של ערלה אבל אסור לנטוע אגוז של ערלה, ובדיעבד אם נטע והבריך והרכיב מותר.<BR/> | ||
הראשונים נחלקו בהבנת דבריו, האם כוונתו להתיר גם גידולי ערלה עצמם, כלומר פירות האגוז שיצאו מנטיעת הערלה (ולפי זה מה שאמר 'אם נטע והבריך והרכיב מותר' הכוונה | הראשונים נחלקו בהבנת דבריו, האם כוונתו להתיר גם גידולי ערלה עצמם, כלומר פירות האגוז שיצאו מנטיעת הערלה (ולפי זה מה שאמר 'אם נטע והבריך והרכיב מותר' הכוונה נטע '''או''' הבריך '''או''' הרכיב), או שמא סובר ר' יוסי שגידולי הערלה עצמם אסורים, וכל ההיתר הוא רק אם הבריך או הרכיב אותם באילן אחר של היתר (ולפי זה יש לקרוא את הברייתא - אם נטע '''והבריך''' או הרכיב). | ||
==== שיטת רש"י ==== | ==== שיטת רש"י ==== | ||
'''רש"י''' (מח ב ד"ה אם נטע) סובר שההיתר בדיעבד מתייחס גם | '''רש"י''' (מח ב ד"ה אם נטע) סובר שההיתר בדיעבד מתייחס גם לנטיעה עצמה, שאם עבר ונטע אגוז של ערלה והאילן גדל ונתן פירות, כיון שהפירות הללו הם בגרמא של איסור והיתר (האגוז והקרקע) מותר, דהוי זה וזה גורם. <BR/> | ||
ולהלן (מט א ד"ה והבריך) הביא גם את הפירוש האחר, שהנטיעה עצמה של אגוז הערלה אסורה, אבל אם הבריך או הרכיב נטיעה זו באילן של היתר מותר, אך דחה פירוש זה, שהרי דין זה וזה גורם קיים גם בלא ההרכבה וההברכה, שהרי גם באילן עצמו יש איסור שהוא פרי הערלה והיתר שהוא הקרקע. | |||
מלבד זה בדיעבד מותר גם אם הבריך או הרכיב ענף של ערלה בענף של היתר או בקרקע, וכפי שמוזכר בברייתא, ודימה רש"י את הדבר ל[[ילדה שסיבכה בזקנה]] שקיימא לן שהילדה בטלה לגבי הזקנה. | |||
==== שיטת התוספות ==== | ==== שיטת התוספות ==== | ||
'''תוספות''' (מט א ד"ה שאם נטע והבריך) דחה דברי רש"י וכתב שאין להתיר גידולי ערלה אפילו בדיעבד, | '''תוספות''' (מט א ד"ה שאם נטע והבריך) דחה דברי רש"י וכתב שאין להתיר גידולי ערלה אפילו בדיעבד, ולא שייך כאן זה וזה גורם, שכאשר האיסור הוא בפרי וההיתר הוא בקרקע, אין זה נקרא זה וזה גורם לפי שאין שניהם בענין אחד. רק כאשר האיסור וההיתר הם בענין אחד, כגון הברכת איסור והברכת היתר, או זבל נבייה וקרקע נחשב הדבר לזה וזה גורם, לפי ששניהם באילן או שניהם בקרקע. אבל נטיעת אגוז, שהאיסור הוא באילן וההיתר הוא בקרקע - אסור.<BR/> | ||
ובטעם הדבר שאסרו גידולי ערלה יותר מאשר גידולי טבל ומעשרות, ביארו התוספות (ד"ה שאם נטע) שכיון שערלה | ובטעם הדבר שאסרו גידולי ערלה יותר מאשר גידולי טבל ומעשרות, ביארו התוספות (ד"ה שאם נטע) שכיון שערלה אסורה גם בהנאה, החמירו גם בגידולין, אבל טבל ומעשרות שאינם אסורים אלא באכילה לא החמירו בגידולין. | ||
עוד הקשו התוספות על מה שדימה רש"י | עוד הקשו התוספות על מה שדימה רש"י דין הברכה המוזכר כאן לדין ילדה שסיבכה בזקנה, שהרי שם כולם מודים שמותר אפילו מאן דאמר זה וזה גורם אסור, לפי ששם ההיתר הוא מדין ביטול, שהילדה מתבטלת לגמרי בזקנה, וכן משמע לשון 'בטלה'. | ||
ה'''רמב"ן''' (מח ב ד"ה הא דתניא) הקשה גם הוא כדברים האלו על רש"י, והוסיף עוד להקשות שהלשון "'''מודה''' ר' יוסי שאם נטע והבריך והרכיב מותר", משמע שחכמים חולקים וסוברים שאף לכתחילה מותר, והרי הם מחמירים יותר ממנו וסוברים שזה וזה גורם אסור?! | |||
==== הסבר הראב"ד ==== | ==== הסבר הראב"ד ==== | ||
מכח קושיות אלו מביא הרמב"ן את הסבר ה'''ראב"ד'''.<BR/> | מכח קושיות אלו מביא הרמב"ן את הסבר ה'''ראב"ד'''.<BR/> | ||
ה'''ראב"ד''' | ה'''ראב"ד''' מקשר מחלוקת זו של ר' יוסי וחכמים עם מחלוקת אחרת לגבי סמדר המובאת במשנה (ערלה א ז), שר' יוסי אומר שסמדר אסור משום ערלה מפני שהוא פרי, ואילו חכמים לא מחשיבים את הסמדר לפרי ומתירים.<BR/> | ||
לכן נחלקו גם כאן. שחכמים סוברים שכיון שהסמדר אינו פרי ממילא מותר לכתחילה להרכיב בכפניות שלהם (כעין קליפה השומרת על הפרי, ונושרת כאשר הוא נעשה סמדר), ואילו ר' יוסי אוסר לכתחילה לפי שדינם כפירות ערלה. אמנם בדיעבד מודה ר' יוסי שאם הרכיב כפניות אלו או הבריכם שהם מותרים לאחר ג' שנים, מפני שזה וזה גורם מותר. יוצא שאמנם חכמים מתירים אבל לא מטעמו של ר' יוסי, שהרי הם סוברים שזה וזה גורם אסור. | |||
== פסק ההלכה == | == פסק ההלכה == | ||