הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:חובת עונג שבת"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==דעת הט"ז== | ==דעת הט"ז== | ||
מעיון בדברי ה'''ט"ז''' נראה שאינו חולק על הב"ח רק בהבנת דברי הטור, אלא גם בפירוש דברי ר"ע, כדמוכח בדבריו כמה פעמים. ולשיטתו הגמ' לא איירי כלל באדם שאינו צריך לבריות, ואינו יכול לענג את השבת אא"כ יזדקק להם. ולכן אינם מובנים לי דברי המ"ב ב'''שער הציון''' (ד), שציין לט"ז עבור ההלכה לגבי אדם שעדיין אינו נצרך לבריות, שאין לו להצטרך לבריות בשביל עונג שבת, שהרי הט"ז לא דיבר בזה כלל. וראה גם ב'''יד אפרים''' על הגליון לגרא"ז מרגליות, שגם כן פירש דברי הט"ז כדברינו [בעיקר בסוף דבריו שמפרט ג' החלוקות, אין צריך כלל, צריך מעט, ואין לו משלו כלל ומוטל על הצדקה, ולא הזכיר שאין לו כלל וגם אינו מוטל על הצדקה. אמנם מה שכתב 'שזה מקרי השעה דחוקה לו ביותר', ע"כ ט"ס הוא, שהרי הט"ז מפרש שהשעה דחוקה לו אאדם שיש לו מעט וצריך לאחרים, וכגוונא דהטור, כמו שכתב הרב יד אפרים עצמו בחלוקה א]. | מעיון בדברי ה'''ט"ז''' נראה שאינו חולק על הב"ח רק בהבנת דברי הטור, אלא גם בפירוש דברי ר"ע, כדמוכח בדבריו כמה פעמים. ולשיטתו הגמ' לא איירי כלל באדם שאינו צריך לבריות, ואינו יכול לענג את השבת אא"כ יזדקק להם. ולכן אינם מובנים לי דברי המ"ב ב'''שער הציון''' (ד), שציין לט"ז עבור ההלכה לגבי אדם שעדיין אינו נצרך לבריות, שאין לו להצטרך לבריות בשביל עונג שבת, שהרי הט"ז לא דיבר בזה כלל. וראה גם ב'''יד אפרים''' על הגליון לגרא"ז מרגליות, שגם כן פירש דברי הט"ז כדברינו [בעיקר בסוף דבריו שמפרט ג' החלוקות, אין צריך כלל, צריך מעט, ואין לו משלו כלל ומוטל על הצדקה, ולא הזכיר שאין לו כלל וגם אינו מוטל על הצדקה. אמנם מה שכתב 'שזה מקרי השעה דחוקה לו ביותר', ע"כ ט"ס הוא, שהרי הט"ז מפרש שהשעה דחוקה לו אאדם שיש לו מעט וצריך לאחרים, וכגוונא דהטור, כמו שכתב הרב יד אפרים עצמו בחלוקה א]. | ||
<BR/> | <BR/>גם אינו מובן מה שהקשה ב'''באור הלכה''' (ד"ה צריך) שלפי הט"ז אין רבותא, דהא אפילו אין לו כלל ומתפרנס מן הצדקה חייב ליטול לצורך עונג שבת יותר מב' סעודות, לכאורה אינו מובן, שהרי הט"ז ס"ל דבזה באמת פטור מעונג שבת, ורק אם יש לו מעט משלו, חייב בכסא דהרסנא. | ||
א.א 16:42, 12 בינואר 2016 (IST) | א.א 16:42, 12 בינואר 2016 (IST) | ||
גרסה מ־17:02, 12 בינואר 2016
דעת הט"ז
מעיון בדברי הט"ז נראה שאינו חולק על הב"ח רק בהבנת דברי הטור, אלא גם בפירוש דברי ר"ע, כדמוכח בדבריו כמה פעמים. ולשיטתו הגמ' לא איירי כלל באדם שאינו צריך לבריות, ואינו יכול לענג את השבת אא"כ יזדקק להם. ולכן אינם מובנים לי דברי המ"ב בשער הציון (ד), שציין לט"ז עבור ההלכה לגבי אדם שעדיין אינו נצרך לבריות, שאין לו להצטרך לבריות בשביל עונג שבת, שהרי הט"ז לא דיבר בזה כלל. וראה גם ביד אפרים על הגליון לגרא"ז מרגליות, שגם כן פירש דברי הט"ז כדברינו [בעיקר בסוף דבריו שמפרט ג' החלוקות, אין צריך כלל, צריך מעט, ואין לו משלו כלל ומוטל על הצדקה, ולא הזכיר שאין לו כלל וגם אינו מוטל על הצדקה. אמנם מה שכתב 'שזה מקרי השעה דחוקה לו ביותר', ע"כ ט"ס הוא, שהרי הט"ז מפרש שהשעה דחוקה לו אאדם שיש לו מעט וצריך לאחרים, וכגוונא דהטור, כמו שכתב הרב יד אפרים עצמו בחלוקה א].
גם אינו מובן מה שהקשה בבאור הלכה (ד"ה צריך) שלפי הט"ז אין רבותא, דהא אפילו אין לו כלל ומתפרנס מן הצדקה חייב ליטול לצורך עונג שבת יותר מב' סעודות, לכאורה אינו מובן, שהרי הט"ז ס"ל דבזה באמת פטור מעונג שבת, ורק אם יש לו מעט משלו, חייב בכסא דהרסנא.
א.א 16:42, 12 בינואר 2016 (IST)