המלך הקדוש והמלך המשפט

		יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב. ייתכן שתמצאו פירוט על כך בדף השיחה.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

מקורות
בבלי:	ברכות יב ב
רמב"ם:	הלכות תפילה ב, יח; י, יג; סדר התפילה
שולחן ערוך:	אורח חיים קיח א; תקפב א-ג, ה

השינויים וההוספות שיש לומר בתפילת שמונה עשרה בעשרת ימי תשובה.

הצעת הסוגיה

בגמרא (ברכות יב ב) רבה בר חיננא סבא משמו של רב אומר שבעשרת ימי תשובה יש לומר בתפילת העמידה 'המלך הקדוש' במקום 'האל הקדוש' ו'המלך המשפט' במקום 'מלך אוהב צדקה ומשפט'. רבי אלעזר חולק ואומר שאם אמר האל הקדוש יצא. עוד אומרת הגמרא שרב יוסף סבר שיש לומר 'האל הקדוש' ו'מלך אוהב צדקה ומשפט', ורבה סבר שיש לומר 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט', ומכריעה הגמרא שהלכתא כרבה.

שיטות הראשונים

דעת הסוברים שצריך לחזור

הראשונים דנים האם יש כאן מחלוקת בין רב ורבי אלעזר וכמי הלכה, וכן מה הוסיפה המחלוקת בין רבה לרב יוסף.

הרי"ף (ו ב) כותב בעקבות מסקנת הגמרא שהלכה כרבה, שדברי ר' אלעזר נדחים לגמרי, ולכן מי שאמר 'האל הקדוש' או 'מלך אוהב צדקה ומשפט' לא יצא ידי חובה וצריך לחזור.
בעל המאור חולק על הרי"ף וסובר שרב ורבי אלעזר לא חולקים כלל, אלא לשניהם צריך לומר לכתחילה המלך הקדוש והמלך המשפט, אך אם לא אמר יצא ואינו חוזר, שכן רב דיבר על הדין לכתחילה שצריך לומר, ור' אלעזר דיבר על הדין בדיעבד, שאם לא אמר יצא. ולכן אין ראיה מן הגמרא שצריך לחזור.
הראב"ד בהשגות על בעל המאור כתב להגן על הרי"ף ולהוכיח שודאי רב ור' אלעזר חולקים, שלפי רב אם לא אמר לא יצא גם בדיעבד, שהרי הגמרא אומרת 'מאי הוי עלה', ומזה מוכח שיש כאן מחלוקת שהגמרא רוצה להכריע. וכיון שלדעת רבה הלכה כרב וכך פסקה הגמרא, לכן בדיעבד אם אמר 'האל הקדוש' צריך לחזור.
כהסבר זה נראה גם מדברי הרא"ש (א טז), ומכריע גם הוא שבדיעבד אם לא אמר צריך לחזור. כן הסכים לדינא גם הריטב"א (יב ב ד"ה רבא אמר).

הסבר נוסף למחלוקת האמוראים מצאנו בדברי תלמידי רבנו יונה (ו ב בדפי הרי"ף ד"ה ואסיקנא) שמסבירים שלר' אלעזר לא רק שיצא בדיעבד אם אמר 'האל' אלא שאפילו לכתחילה יכול לומר כן אם ירצה, ולדעתו בעשרת ימי תשובה יכול לומר או 'האל הקדוש' או 'המלך הקדוש', ואילו רב סובר שצריך לומר 'המלך הקדוש' ואף בדיעבד לא יצא אם לא אמר כן. ומוכיח כן מלשון הגמרא שאמרה 'והלכתא המלך הקדוש והמלך המשפט', שמזה משמע שהאמוראים נחלקו גם בדין לכתחילה, ובאה הגמרא ומכריעה שיש לומר 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט', וממילא גם בדיעבד לא יצא. ואף שר' אלעזר נקט לשון דיעבד 'יצא', אין כוונתו רק בדיעבד אלא שבא להוציא מדברי רב שגם בדיעבד לא יצא.
הרשב"א (יב ב ד"ה כל השנה) העלה אפשרות לפרש שהמחלוקת היא דווקא בלכתחילה, ורק לגבי 'המלך הקדוש', שבזה ר' אלעזר סובר שיכול לומר לכתחילה 'האל' כמו 'המלך', אבל 'המלך המשפט' לא הזכיר ר' אלעזר בדבריו, ומשמע שבזה מודה שלכתחילה צריך לומר דווקא 'המלך המשפט'. ומכל מקום בדיעבד לכולי עלמא יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור בין בזה ובין בזה. אך בסוף דבריו דוחה הרשב"א פירוש זה ומסכים לדברי הרי"ף שבדיעבד צריך לחזור. גם המאירי (ד"ה כל השנה) הזכיר את פירושו הראשון של הרשב"א, אך הכריע כהרי"ף שבשניהם צריך לחזור.

דעת התוספות (יב ב ד"ה והלכתא) שאם לא אמר 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט' צריך לחזור, ואפילו אם הסתפק אם אמר או לא אמר, חוזר, כיון שהוא בחזקת שאמר כמו שהוא למוד לומר על השנה. ובטעם הדבר כתבו התוספות מפני ש'כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים אינו יוצא ידי חובתו'.

הרמב"ם (תפילה ונשיאת כפים ב יח) כתב את ההלכה שצריך בעשי"ת לשנות ל'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט'. ושוב בהמשך כתב (י יג) שאם טעה וחתם 'האל הקדוש' או 'מלך אוהב צדקה ומשפט' צריך לחזור.

דעת הסוברים שאין צריך לחזור

כבר הוזכרה לעיל דעתו של בעל המאור שאין ראיה מהגמרא שצריך לחזור מי שלא הזכיר 'המלך'.
הראב"ד בהשגות על הרמב"ם הסכים לדעה זו שאין צריך לחזור, ומה שכתוב בגמרא 'לא יצא' הכוונה לא יצא כתיקנה, ולא בדיעבד. גם הרי"ד בפסקים (יב ב ד"ה ואמר רבה) סובר להלכה שאם לא אמר אין צריך לחזור, שמה שנפסקה הלכה כרבה הוא רק לכתחילה אבל בדיעבד, אין להורות לברך שוב.

לאן חוזר

תוספות (ברכות לד א) כתבו שכיון שקיימא לן ששלוש הברכות הראשונות נחשבות כברכה אחת אם טעה ב'המלך הקדוש' חוזר לראש. אמנם האמצעיות נחשבות כל אחד בפני עצמה, ולכן אם טעה ב'המלך המשפט' חוזר לאותה ברכה.
כן כתב גם הרמב"ם (תפילה י יג) שב'המלך הקדוש' חוזר לראש וב'המלך המשפט' חוזר לאותה ברכה. אך הוסיף שאם נזכר רק אחר שהשלים תפילתו חוזר לראש. ואין הבדל בזה בין יחיד לשליח ציבור. וכן הוא גם בתשובת הרשב"א (א לה).

המלך המשפט

חלק מהראשונים דנו בשאלה מדוע צריך לחזור כאשר אומר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' הרי סוף סוף מזכיר מלכות?
כתבו תלמידי רבנו יונה (ז א בדפי הרי"ף ד"ה מיהו) שאם אמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' אין צריך לחזור כיון שאמר לשון מלכות, ורק אם לא הזכיר כלל לשון מלכות צריך לחזור.

הטור (אורח חיים קיח) הביא דברי אחיו רבנו יחיאל שתמה מדוע צריך לחזור הרי בכל מקרה הזכיר מלכות? אך כתב שאינו רשאי לשנות ממה שהורגל בפי הכל. אמנם הוסיף שיש מקומות שבאמת אין אומרים 'מלך' בשאר השנה, אלא 'האל המשפט'.

שיעורים, מאמרים וכתבי עת

• המלך הקדוש והמלך המשפט - באתר 'הלכה יומית'.
• הוספות בתפילה בעשרת ימי תשובה - באתר 'פניני הלכה'.