תחילתו עיסה וסופו סופגנין

		הסוגיה נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך סוגיה זו בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הסוגיה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותה, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

מקור הדין במשנה

כתוב במשנה במסכת חלה (פ"א מ"ה) כל שתחילתו עיסה וסופו סופגנין חייבת בחלה, וכל שתחילתו סופגנין וסופו עיסה נמי חייב בחלה, אבל תחילתו וסופו סופגנין פטור מן החלה, והטעם כיון דאם תחילתו עיסה היה חיוב של חלה ואע"פ דסופו סופגנין לא יצא מידי חיוב חלה, וכן אם סופו עיסה חייב בחלה כיון דהוי לחם אבל אם אין תחילתו עיסה אין שעת חיוב ולכן פטור מן החלה כיון דבחלה כתיב "ראשית עריסותיכם" ודוקא כשיש עיסה או בהתחלה או בסוף.

שיטות הראשונים

נחלקו הראשונים בביאור משנה זו, דעת ר"ת בברכות (לז: תוד"ה לחם) ובפסחים (לז: בתוד"ה דכו"ע),דביאור משנה זו הוא כפשוטו דלחם שעשוי בתחילתו בלילה עבה אע"פ דסופו סופגנין חייב בחלה וכן להיפך, ועוד מחדש ר"ת דמברכין עליו המוציא דהרי כל שחייב בחלה מברכין עליו המוציא אך כ' דעל מאכל שאין לו תוריתא דנהמא לא מברך המוציא כגון גרימזל"י [לאקשין] דלית ביה תוריתא דנהמא [כיון שהוא עשוי חוטים ולא כלחם אחד], אך מדעת רש"י בברכות (לז:) משמע דחלק על ר"ת וס"ל דאע"פ דתחילתו עיסה כיון דסופו עשוי בחמה פטור מן החלה ואין מברך עליו המוציא, וכן הר"ן בפסחים (לז:) מביא בשם הרמב"ן דפליג אר"ת וס"ל דכי תנן תחילתו עיסה וסופו סופגנין חייבת בחלה היינו שעשאה מתחלה ע"ד לחם ולהכי חייבת בחלה אפי' נמלך ועשאה סופגנין כיון דלא פקע חיובא, אבל כל שעשאה מתחילה ע"ד לעשותה סופגנין פטורה מן החלה והיינו רישא כל שתחילתו וסופו סופגנין פטורה מן החלה, ובאמת דזוהי שיטת הר"ש במסכת חלה ולשיטתו כל הגזירה היא דוקא היכא דתחילתו בלילה עבה ואפה חלק דאז חיישינן שמא ימלך אבל היכא דבישלה כולה פטורה מן החלה, וברא"ש בפסחים מביא דברי הר"ש וכ' דרבינו מאיר היה נוהג כשלשין העיסה בביתו כדי לבשלה במים או לטגנה בשמן היה מצוה לאפות ממנה מעט ועל ידי כך נתחייבה כולה בחלה קודם שיקח ממנה מעט דחיישינן שמא תמלך וגם לא היה אוכל בלא המוציא אחר שנתבשלה או נטגנה וגם לא היה מברך עליה המוציא אלא היה מברך על לחם אחר תחילה ואח"כ אוכלה, כיון שהיה חושש לכל השיטות ורצה לצאת ידי כולם.

דעת הר"ש לגבי המוציא

ויש לדון לפי דבריהם מה הדין לגבי המוציא היכא דחייבת בחלה דהר"ש לא דיבר לגבי המוציא, רק בתחילת דבריו כ' קודם שחזר בו דכל היכא דחייבת בחלה מברכין עליו המוציא, והנה בר' יונה בכיצד מברכין מביא שם בשם ר"י דעיסה שעשאה מתחילה עבה ואח"כ ריככה במים חייבת בחלה כיון דעשאה מתחלה עבה, אבל פטורה מהמוציא כיון דחיוב חלה תלוי בגלגול וכיון דאיכא גלגול חייב אבל המוציא תלוי במה דהוי לחם וכיון דלא הוי לחם לא מברך המוציא, וכ"כ ר' ירוחם בדעת הר"ש והרמב"ן דאע"פ דנתחייבה בחלה זהו דוקא גבי חיוב חלה דאזלינן בתר שעת גלגול אבל בהמוציא פטורה כיון דבשעת אפיה הוי סופגנין ולא הוי לחם.

פסיקת הטור

כ' הטור (או"ח סי' קס"ח סעי' י"ג) כל דבר שבלילתו עבה אפי' בישלו במים או טיגנו בשמן לחם גמור הוא וחייב בחלה ומברכין עליו המוציא ובלבד שיהא בו תואר לחם, ואם בלילתו רכה ובשלו במים או טגנו בשמן לאו לחם הוא לענין חלה והמוציא, משמע מדבריו דפסק כר"ת דכל שתחילת העיסה בלילה עבה חייב בחלה ומברך המוציא,

מחלוקת הב"י והב"ח בדעת הטור

הב"י מביא את מחלוקת ר"ת והר"ש והרמב"ן, וכ' דנראה מדברי הרמב"ם (פ"ו הי"ב מהל' חלה) דס"ל כר"ש, עוד מביא דברי הר"ש דאפי' כשעושה ע"ד לבשלה אם אפה חלק ממנה נתחייבה כולה בחלה דחיישינן שמא תמלך לאפות כולה, ומביא הב"י דכן דעת הטור כר"ש שכ"כ (ביו"ד סי' שכ"ט) ומק' הב"י דיש לתמוה למה סתם כאן דבריו כדעת ר"ת כיון דהרא"ש והרמב"ם סברי כר"ש ודאי דהכי נקטינן וא"כ כדבריו היה לו לסתום, ובדרישה כ' ליישב שהטור ס"ל כדעת הר"ש ולא כר"ת אך הטור מיירי במקרה שבשעה שגלגל חשב ע"ד לאפות ונמלך דאז גם לדעת הר"ש חייב בחלה אע"פ דסופו סופגנין ולכן כ' הטור דחייב בחלה אע"ג דסופו סופגנין, אבל כ' הדרישה שמה שק' על הטור זה מר' ירוחם שכ' דאע"ג שהעיסה חייבת בחלה מ"מ אין מברכין המוציא כיון דאזלינן בתר שעת אפיה וא"כ איך כ' הטור דמברך המוציא, וכ"כ בב"ח ליישב דברי הטור דס"ל כדעת הר"ש אבל הכא מיירי בשהיה דעתו לאפותו ונמלך ואז חייבת בחלה ומברכין עליה המוציא דהטור לא ס"ל כר' ירוחם אלא כיון דחייבת בחלה מברכין המוציא.

הקובץ בשלבי עריכה...